נתוני רקע ועובדות

1. התובעים הגישו תביעה זו כנגד הנתבעת לפיצויים בגין ליקויי בנייה, בדירות שנרכשו מהנתבעת בבניין שנבנה על ידי הנתבעת בפרויקט מגדלי שרביב ברח' יגאל אלון 35 חיפה (להלן: "הדירות"). משפחת שכטר רכשה את הדירה מהנתבעת על פי הסכם מכר מיום 11.10.05 (להלן: "הסכם המכר שכטר"), משפחת מאור רכשה את הדירה מהנתבעת על פי הסכם מכר מיום 07.07.05 (להלן: "הסכם המכר מאור"), ומשפחת זיס רכשה את הדירה מהנתבעת על פי הסכם מכר מיום 6.09.05 (להלן: "הסכם המכר זיס").

2. לטענת התובעים, לאחר מסירת הדירות לחזקתם הבחינו בפגמים וליקויים רבים. הם פנו לנתבעת בבקשה לתיקון הליקויים, אולם הנתבעת נמנעה מלעשות כן. יתר על כן, לטענתם עד למתן חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, התכחשה הנתבעת לחלוטין לקיומם של הרוב המכריע של הליקויים בדירות התובעים למעט ליקויים זניחים, אשר גם אותם לא הצליחה לתקן באופן משביע רצון.

3. התובעים פנו למהנדס גוכמן על מנת שיבחן את הליקויים בדירות ויעריך את עלות התיקונים בכל דירה ודירה. התובעים דורשים בנוסף לפיצוי בגין הליקויים, בהתאם לחוות הדעת של המהנדס גוכמן, הוצאות שונות שנגרמו להם כגון פיצוי עבור ירידת ערך הדירות וכן פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם.

4. הנתבעת כפרה בטענות התובעים ובאחריותה לליקויים הנטענים שמרביתם הוכחשו אף הם. לחיזוק עמדתה הנתבעת המציאה את חוות דעתו של המומחה המהנדס גיל, אשר דחה את טענותיו של המהנדס גוכמן. לטענת הנתבעת היא הסכימה מיד לבצע תיקונים בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעמה, המהנדס גיל, אולם התובעים סירבו להיעתר לבקשתה לבצע התיקונים (למרות פניותיה החוזרות והנשנות של הנתבעת בעניין).

5. ביום 9.6.10 הצדדים הגיעו להסכמה למינויו של המהנדס מר מיכאל קרבצ'יק כמומחה מוסכם (להלן: "המומחה"). ביום 10.6.10 ניתן תוקף של החלטה להסכמה זאת. לאחר שהוגשה חוות הדעת של המומחה נשאלו ע"י הצדדים שאלות הבהרה. ביום 14.7.14הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה אין צורך בשמיעת עדויות ופס"ד יינתן על בסיס החומר המצוי בתיק בית המשפט בנוסף לסיכומי הצדדים שיוגשו. להסדר זה ניתן תוקף של החלטה ביום 15.7.14. לאחר שהוגשו הסיכומים הובא התיק לפני ועת ליתן פסק דין במחלוקות שבין הצדדים.

ליקויי הבנייה ירידת הערך

6. המומחה, מר קרבצ'יק, אשר בדק את הדירות העריך את שווי תיקון הליקויים וכן ירידת הערך לדירות בחוות דעתו המפורטות מיום 24.9.10 וכן מיום 26.10.10. העלויות בהן נקב המומחה לא כוללות מע"מ או עלויות של קבלן מזדמן (עלות גבוהה בכ - 30% כולל מע"מ מהסכומים שנקב). המומחה סבר כי אי צורך בדיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים הדרושים. בנוסף המומחה ענה בהרחבה על שאלות הבהרה שנשאל.

7. ראשית לעניין ירידת הערך, עם כל הכבוד לטענות הנתבעת בעניין זה, אני סבור כי אין מקום להתעלם מהליקוי - בליטה של דלת הממ"ד באורך 9 ס"מ לכיוון הפרוזדור. הדלת מסתירה חלקית את הכניסה לחדר השינה של ההורים ונותרים רק כ - 63 ס"מ למעבר (65 ס"מ למשפחת זיס). אכן צודקים התובעים בטענתם כי הבסיס הרעיוני לביסוס ירידת ערך הוא קיומו של ליקוי ו/או אי התאמה שלא ניתן לרפאם וכן "השם הרע" שנגרם לדירה בשל הליקויים שהיו בה. וכתוצאה מכך שווי הדירה, בשל השם הרע, פחת. זאת ועוד, אני סבור כי להקטנת פתח הכניסה לחדר השינה יש משמעויות ממשיות, אשר גורמות גם הן לירידת ערך וזאת מעבר לבליטת דלת הממד ולליקוי האסתטי של בליטה זו. לאור האמור אני סבור כי יש לפסוק פיצוי בגין ירידות הערך שמצא המומחה בדירה.

8. להלן פירוט הסכומים מחוות דעת המומחה:

משפחת שכטר:

חוות הדעת עודכנה ביום 26.10.10

סה"כ התיקונים מסתכמים ב - 12,690 ₪

פיצוי בגין ירידת ערך - 2,500 ₪ (דלת הממ"ד).

בנוסף המומחה מצא סדק בניאגרה בחדר רחצה הורים (סעיף 5.2 לחוות הדעת) שעלות תיקונו 400 ₪, אולם הוא קבע שלא ניתן לדעת מתי נוצר סדק זה ועל כן לא ברור על מי חלה האחריות לתקנו.

משפחת זיס:

סה"כ התיקונים מסתכמים ב - 8,030 ₪

פיצוי בגין ירידת ערך - 2,500 ₪ (דלת הממ"ד).

בנוסף המומחה מצא כי בארגז התריס ובמסגרת החלון נותרו חורים שנסגרו עם ניטים (סעיף 10.1 לחוות הדעת). החורים שימשו את מערכת הידנית של הגלילה בחלון. מאחר ולא ברור אם המצב היה בעקבות בקשת התובעים לאחר שהסבירו להם שניתן להרכיב חלון חדש וארגז תריס חדש בתשלום או שלא נתנו להם את זכות הבחירה, המומחה העריך את העלות של תיקון הליקוי ב - 3,000 ₪ והותיר את ההחלטה בידי בית המשפט.

משפחת מאור:

סה"כ התיקונים מסתכמים ב - 16,800 ₪

פיצוי בגין ירידת ערך - 2,500 ₪ (דלת הממ"ד).

בנוסף המומחה מצא ליקויים במיכל הדחה בשירותי אורחים, שיחד עם האסלה כולה מורכב עקום ועל כן יש לפרקם ולהרכיבם מחדש, ליקוי בפס המתכת בכניסה לחדר רחצה הורים וכן מסילת תריס שחוקה בחדר דיור (סעיפים 5.3, 9.6 ו - 10.1 לחוות הדעת בהתאמה) עלות התיקונים 1,200 ₪, אולם המומחה הותיר את הקביעה על מי חלה האחריות לתיקונים אלה לבית המשפט.

9. ככלל יעדיף ויקבל בית המשפט המלצות המומחה המוסכם על פני המלצות של חוות דעת מטעם הצדדים. (ראה: ע"א 5602/03 סגל ואח' נגד שיכון ופיתוח בישראל בע"מ (פורסם באתר פסקדין) וכן ראה: ת.א. 1188/02 (שלום ב"ש) אודסקי ואח' נגד פ.א.ארבן בע"מ (פורסם באתר פסקדין)). במקרה שלפני, למרות שהתובעים והנתבעת העלו טענות כנגד חוות דעתו של המומחה, לא מצאתי לסטות מהכלל האמור. לפיכך ככל שלא הוכרע אחרת בפסק דין זה, בעקרו של דבר הנני מקבל את חוות דעתו של המומחה ומאמץ את הסכומים הנקובים בה.

10. באשר לסעיפים בהם המומחה הותיר את הקביעות לבית המשפט:

משפחת שכטר - כאמור המומחה מצא סדק בניאגרה בחדר רחצה הורים (סעיף 5.2 לחוות הדעת) שעלות תיקונו 400 ₪, אולם הוא קבע שלא ניתן לדעת מתי נוצר סדק זה שכן לא רשום בפרוטוקול המסירה כי הוא קיים ועל כן לא ברור על מי חלה האחריות לתקנו. המומחה המשיך וכתב בחוות דעתו כי בתיקוני שנת הבדק נרשם כי קיימת שריטה בניאגרה בחדר רחצה הורים וסבר כי מדובר על אותו הסדק שנמצא. לאור האמור, בית המשפט סבור כי ניתן להניח ברמת סבירות גבוהה כי האחריות לתיקונו של הסדק המדובר חל על הנתבעת.

לאור האמור, סך הפיצוי למשפחת שכטר יעמוד על סך של 19,517 ₪ + מע"מ ( 13,090 ₪ בתוספת 30% עבור קבלן מזדמן+ ירידת ערך) .

משפחת זיס - המומחה מצא כי בארגז התריס ובמסגרת החלון נותרו חורים שנסגרו עם ניטים (סעיף 10.1 לחוות הדעת). החורים שימשו את מערכת הידנית של הגלילה בחלון. מאחר ולא ברור אם המצב היה בעקבות בקשת התובעים לאחר שהסבירו להם שניתן להרכיב חלון חדש וארגז תריס חדש בתשלום או שלא נתנו להם את זכות הבחירה, המומחה העריך את העלות של תיקון הליקוי ב - 3,000 ₪ והותיר את ההחלטה בידי בית המשפט. ספק אם משפחת זיס הבינה או הסכימה למצב בו החלפת החלון תותיר אותם עם חורים שנסגרו עם ניטים בארגז התריס ובמסגרת החלון. אני סבור כי כעת האחריות לתיקון הליקוי הנ"ל חלה על הנתבעת.

לאור האמור, סך הפיצוי למשפחת זיו יעמוד על סך של 16,839 ₪ + מע"מ ( 11,030 ₪ בתוספת 30% עבור קבלן מזדמן+ ירידת ערך) .

משפחת מאור - כאמור המומחה מצא ליקויים במיכל הדחה בשירותי אורחים, שיחד עם האסלה כולה מורכב עקום ועל כן יש לפרקם ולהרכיבם מחדש, ליקוי בפס המתכת בכניסה לחדר רחצה הורים וכן מסילת תריס שחוקה בחדר הדיור . עלות התיקונים 1,200 ₪, אולם המומחה הותיר את הקביעה על מי חלה האחריות לתיקונים אלה לבית המשפט. בין היתר סבר המומחה כי השחיקה במסילת המתכת הינה בלאי שאינו סביר שנגרם כפי הנראה בשל גלגלי הוויטרינה. לאחר שבחנתי את חוות הדעת אני סבור כי יש להטיל את האחריות לתיקון הליקויים על הנתבעת, מלבד תיקון מסילת התריס השחוקה בחדר הדיור (סעיף 10.1 לחוות הדעת).

לאור האמור, סך הפיצוי למשפחת מאור יעמוד על סך של 25,380 ₪ + מע"מ ( 17,600 ₪ בתוספת 30% עבור קבלן מזדמן+ ירידת ערך) .

תיקון הליקויים מול פיצוי

11. לטענת התובעים הם פנו פעמים רבות אל הנתבעת בדרישה כי תתקן את הליקויים שהתגלו בדירותיהם ואולם זו נמנעה מלעשות כן. יתר על כן, כאמור, עד למתן חוות דעתו של מומחה בית המשפט, התכחשה הנתבעת לחלוטין לקיומם של ליקויים כלשהם בדירות התובעים וזאת גם לאחר שהומצאו לה חוות דעת המהנדס מטעם התובעים. במסגרת זאת בדקה הנתבעת את הדירות והעבירה לידי התובעים דוחות בדיקה בהם התכחשה לקיומם של הרוב המכריע של הליקויים למעט ליקויים זניחים.

התובעים טענו כי זכות התיקון איננה זכות מוחלטת והיא תלויה בנסיבות העניין. נקבע בפסיקה כי יש לאפשר לקבלן לתקן את הניתן לתיקון, כאשר הוא מודה בליקויים, וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית וכי הזכות אינה ניתנת לקבלן המכחיש את עצם הליקויים או המזלזל בהם מראש.

12. כאמור, לטענת הנתבעת ליקוי הבנייה אשר בגינם התובעים תובעים פיצוי כספי, הינם ליקויים שהתובעים לא אפשרו לתקנם. לפיכך, משלא אפשרו התובעים את תיקון הליקויים, אין הם זכאים לתבוע בגינם פיצוי או לכל הפחות לא לפיצוי בגין נזק לא ממוני בגינם. לטענתה יש לדחות את טענות התובעים כאילו הנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הליקויים בעצמה, שכן חילופי המכתבים בין הצדדים ,אשר הוגשו לבית המשפט , מראים כי הנתבעת פעלה בתום לב עת ביקשה אינספור פעמים מהתובעים לתאם מועד לביצוע תיקון הליקויים, הן אלה שנמצאו ע"י מומחה הנתבעת עוד בטרם הגשת התביעה והן אלו שנמצאו ע"י מומחה בית המשפט בשלב מאוחר יותר. סירובם העיקש של התובעים לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים בעצמה מצביע על כך שלתובעים אין כל רצון לתקן את "הליקויים", אלא הם מונעים מבצע כסף בלבד - לקבל פיצוי כספי מהתובעת. בצע הכסף מתבטא בהגשת תביעות מוגזמות ומופרכת, על סכומים גדולים פי כמה מההיקף האמיתי של המחלוקות, אשר רובן המוחלט נשללו ע"י מומחה בית המשפט.

13. סעיף 4ב לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 קובע את זכות התיקון של מוכר הבית:

"התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר...".

בע"א 472/95 "זכריה זלוצקין נגד דיור לעולה בע"מ" פ"ד נ(2) 868 נקבע:

"אמנם, במקרה מתאים יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על-פי המדיניות המשפטית הרצויה ובוודאי כאשר הדבר מתחייב מכוח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית"

הנה כי כן גם החוק וגם הפסיקה מכירים בזכותו של מוכר דירה לתקן את הליקויים בעצמו, אך זכות זאת אינה מוחלטת, על מנת שיהיה זכאי לתקן את הלקויים בעצמו על המוכר להודות בקיום הליקויים ולהראות נכונות רצינית לתקנם. במקרים בהם תיקון הליקויים כרוך בפיקוח צמוד, תועדף הזכות לפיצוי כספי של הדייר.

במקרה שלפני, כאשר המטרה היא להביא לסיום את הסכסוך שבין הצדדים, אין עוד מקום לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים. למרות שנראה כי התובעים לא נתנו לנתבעת הזדמנויות מספקות לבצע תיקונים נוספים אני סבור כי יש לפסוק פיצוי לפי הסכומים הקבועים בחוות דעת המומחה, המבוססים על מחירי השוק המקובלים. עם זאת, דבר זה יילקח בחשבון בפסיקת הפיצוי בגין הנזק לא ממוני.

נזק בלתי ממוני (עוגמת נפש)

14. התובעים טוענים כאמור, לנזק בלתי ממנו שנגרם עקב התנהלותה של הנתבעת, התעלמותה מפניותיהם החוזרות והנשנות לאורך שנים והכחשתה הגורפת את קיום הליקויים בשלושת דירות התובעים. הנתבעת מצידה מכחישה את טענות התובעים וטוענת כי רוב הליקויים שנטענו מלכתחילה לא קיימים או שתוארו באופן מופרז ועל כן לא נגרמה כל עוגמת נפש.

בחנתי את טענות הצדדים. בע"א 611/89 - דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' ויקטור נחמיאס. פ"ד מו(2), 60 נקבע:

"אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש בית עלול לסבול עקב ליקויים בבית. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים".

בנסיבות העניין שלפנינו, ולאחר שלקחתי בחשבון כי התובעים לא נתנו לנתבעת הזדמנויות מספקות לבצע תיקונים נוספים, אני מצאתי כי יש לפסוק לתובעים בגין הנזק הלא ממוני (הטרדה ועוגמת הנפש ואבדן ההנאה), סך של 5,000 ₪ להיום, לכל משפחה.

התוצאה:

15. אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים כדלקמן:

א. בגין ליקויי הבנייה תשלם הנתבעת לתובעים את הסכומים הבאים לפי הפירוט הבא:

1 . למשפחת שכטר תשלם הנתבעת סך של 19,517 ₪ + מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוות הדעת, 26.10.10, ועד התשלום המלא בפועל .

2. למשפחת זיו תשלם הנתבעת סך של 16,839 ₪ + מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוות הדעת, 24.9.10, ועד התשלום המלא בפועל .

3. למשפחת מאור תשלם הנתבעת סך של 25,380 ₪ + מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוות הדעת 24.9.10, ועד התשלום המלא בפועל .

ב. בנוסף; הנתבעת תשלם לכל משפחה, מהתובעים, סך של 5,000 ₪ נוספים בגין הנזק הלא ממוני, כאשר הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל .

ג. לסכומים הנ"ל יתווספו מחצית מהוצאות המשפט (אגרות), וכן שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ כולל מע"מ.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ד. באשר לאגרות; לנוכח ההסדר הדיוני שלמעשה ייתר את שמיעת הראיות בתיק, הנני פוטר מתשלום מחצית השנייה של האגרה בכ"א מהתיקים המאוחדים.

לפני סיום הערה; שלוש התיקים המאוחדים נדונו בפניי זמן רב ומעבר למידה וזאת עקב התנהלות הצדדים, החלפת ב"כ בקשות דחיה וכד' עד כי ביום 27.11.14 מחק ביהמ"ש את התביעות בשל חוסר מעש. לאחר מכן הוגשו בקשות לביטול פס"ד והסדר דיוני בגינו ביהמ"ש ביטל את פסקי הדין של המחיקה (סעיף 5 לעיל) ולאחר הגשת הסיכומים התאפשר מתן פסק דין בשלוש התיקים.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ו, 08 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.