מבוא - הצדדים ומהות התובענה

1. התובעת, פרוספר נשיונל נכסים (1996) בע"מ (להלן: "התובעת" או "חברת פרוספר"), הינה חברה קבלנית אשר בזמנים הרלבנטיים לתביעה בנתה בניין בן 7 קומות ברחוב לוין אפשטיין 47 ברחובות (להלן: "הבניין").

2. הנתבע, מר איגור סרגיינקו (להלן: "הנתבע" או "סרגיינקו"), הינו אזרח זר שמקום מושבו ברוסיה.

3. הנתבע רכש מחברת פרוספר את דירה מספר 3, בת 4 חדרים, בקומה הראשונה שבבניין (להלן: "הדירה"), בהתאם להסכם המכר מיום 8.4.1998 (להלן: "הסכם המכר"). על פי הסכם המכר, התמורה בגין הדירה נקבעה בסך של 260,000 $.

4. הנתבעת הפורמלית מס' 1, גב' אלה ז'אק (להלן: "אלה ז'אק"), הינה גרושתו של מנהלה ובעליה של חברת פרוספר מר משה ז'אק (להלן: "משה ז'אק").

5. הנתבע הפורמלי מס' 2, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים"), העמיד לנתבע משכנתא בסך 95,000 $ לצורך רכישת הדירה ונרשמה לזכותו הערת אזהרה.

6. בין חברת פרוספר לנתבע התגלעו מחלוקות. חברת פרוספר טענה כי למעט סכום המשכנתא בסך של 95,000 $, הנתבע לא שילם את יתרת התמורה בגין רכישת הדירה. עוד נטען כי חברת פרוספר ביצעה, לבקשת הנתבע, עבודות ושינויים בדירה בסך כולל של 39,480 $ ונשאה בתשלומים שונים עבור הנתבע דוגמת שכ"ט עו"ד, שמאות, אגרות טאבו ומשכון בסך כולל 15,517 $. כן נטען כי לאור יחסי האמון ששררו בין משה ז'אק לנתבע, התובעת מסרה לנתבע את מפתחות הדירה, בטרם שילם את מלוא התמורה בגין רכישתה ובטרם פרע את יתרת חובו לתובעת.

7. ביום 11.12.2002, התובעת הגישה לבית משפט השלום ברחובות, תביעה לסעד כספי בסך של 751,995 ₪, נגד הנתבע, בטענה כי הפר את הסכם המכר ולא שילם את מלוא התמורה בגין רכישת הדירה ובגין התוספות והשינויים שנעשו בה (להלן: "התביעה בת.א. 3665/02").

8. במסגרת ההליכים שהתנהלו בת.א 3665/02 הנ"ל, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין, כאמור בהחלטת כב' השופטת אסתר שטמר (בשבתה בבית משפט השלום ברחובות), מיום 17.11.2004.

9. בתביעה זו מבקשת התובעת לאכוף את פסק הדין שניתן בת.א 3665/02 הנ"ל ולהצהיר כי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין הינו תקף ומחייב וכי התובעת פעלה כדין ועל פי הסכם הפשרה עת התקשרה עם אלה ז'אק בהסכם למכירת הדירה.
כן התבקש בית המשפט ליתן צו הצהרתי לפיו הסכם הפשרה הופר ע"י הנתבע; כי על הנתבע לסלק את המשכנתא הרובצת על הדירה וכי התובעת זכאית לאחר סילוק העיקולים והמשכנתא לטובת בנק הפועלים, למחוק את הערת האזהרה הרשומה לטובת הנתבע. כן ביקשה התובעת להצהיר כי הייתה זכאית לקזז, וקיזזה כדין, את הסך של 95,000 $ מתוך כספי התמורה בגין מכירת הדירה לאלה ז'אק מסך הנזקים שגרם הנתבע לתובעת בגין הפרת ההסכם ובגין התנהגותו המעוולת.

10. ביחסים שבין התובעת לבנק הפועלים, הושג הסדר פשרה מכוחו נדחתה התביעה נגד הבנק (פסק דין חלקי ביחסים בין התובעת לבנק, ניתן על ידי כב' השופט ארנון ביום 30.7.2010).

השתלשלות הארועים מסיום ההליכים בבית משפט השלום ברחובות ועד הגשת התביעה דנן

11. ביום 8.7.2007, התובעת הגישה לבית משפט השלום ברחובות תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו הסכם המכר בוטל עקב הפרתו על ידי הנתבע והסכם הפשרה שהושג במסגרת ההליכים בת.א 3665/02 הנ"ל בטל עקב הפרתו על ידי הנתבע (ה"פ 154/07 בבימ"ש השלום ברחובות, נספח 16 לתצהיר משה ז'אק).

12. התובעת ציינה כי נדרשה לצרף לה"פ 154/07 הנ"ל את הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק-דין בת.א 3665/02. אך היות והסכם הפשרה לא נמצא ברשותה, פנתה התובעת לארכיב בית משפט השלום ברחובות ולטענתה, בתיק בית המשפט נמצאה רק הודעת הצדדים בדבר הסכמה על הסכם פשרה הנושאת שתי חותמות של בית המשפט מיום 11.11.04 ו- 14.11.04 ועל גביה החלטת כב' השופטת שטמר מיום 17.11.04 בדבר מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.

13. ה"פ 154/07 הנ"ל שהוגשה לבית משפט השלום ברחובות, הועברה מטעמי סמכות עניינית לבית משפט זה ונדונה בה"פ 3515-01-08, בפני כב' הנשיאה גרסטל.

ביום 3.6.2008, ניתן על ידי כב' הנשיאה גרסטל פסק דין בהעדר הגנה בהתאם לסעדים שהתבקשו בתובענה ועיקרם הצהרה כי הסכם המכר בטל, כי הסכם הפשרה בת.א 3665/02 הנ"ל בטל עקב הפרתו על ידי הנתבע וכי התובעת זכאית לתפוס חזקה בדירה ולמכור את הדירה לקונה מרצון ובלבד שמתוך סכום התמורה, תפקיד בקופת בית המשפט, לזכות הנתבע, סך השווה בשקלים ל - 95,000$ (פסה"ד בה"פ 3515/08 צורף כנספח 17 לתצהיר משה ז'אק).

14. התובעת טוענת כי פעלה בהתאם לפסק הדין מיום 3.6.2008 בה"פ 3515-01-08 הנ"ל וביום 8.6.2008, התקשרה בהסכם מכר עם אלה ז'אק לפיו הדירה נמכרה לה תמורת סך של 1,170,000 ₪. בגין הסכם זה נרשמה הערת אזהרה לטובת אלה ז'אק ולטובת בנק דיסקונט (נספח 18 לתצהיר משה ז'אק).

15. ביום 24.8.2008, הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בה"פ 3515-01-08 הנ"ל. לבקשה לביטול פסק הדין צורפה ההודעה על הסכם הפשרה, נספח ב' לכתב ההגנה.

16. ביום 14.9.2008, הגישה התובעת את תגובתה לבקשה לביטול פסק הדין. לתגובה לבקשה לביטול פסק הדין, צרפה התובעת לראשונה את הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה. התובעת ציינה כי המשיכה במאמציה לאתר את הסכם הפשרה וכי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, אותר בסופו של דבר אצל רו"ח עופר וכסלר אליו פנתה התובעת לקבלת חוות דעת מקצועית באשר להיבטי מיסוי (סעיפים 59-61 לתצהיר משה ז'אק).

17. בדיון שנערך ביום 19.11.2008, בפני כב' הנשיאה גרסטל, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה בדבר ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה בה"פ 3515-01-08 הנ"ל.

18. נוכח ביטול פסק הדין בה"פ 3515-01-08 הנ"ל, הסכם הפשרה שהושג בת.א 3665/02 בבית משפט השלום ברחובות, שב ועומד על מכונו ובמסגרת תביעה זו, התובעת מבקשת כאמור, להורות על אכיפתו.

מוקד המחלוקת - מהו הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין?

19. הסכם הפשרה שהתובעת מבקשת לאכוף במסגרת תובענה זו בטענה כי קיבל תוקף של פסק דין צורף כנספח יא' לכתב התביעה ונספח 12 לתצהיר משה ז'אק (להלן: "הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה"). הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה נושא חותמת בית משפט השלום ברחובות מיום 17.11.2004, ונאמר בו כדלקמן:

"הוסכם, הוצהר והותנה בין הצדדים כדלקמן:

1. סרגיינקו איגור מסכים כי פרוספר נשיונל נכסים (1996) בע"מ תפעל לשם מכירת הדירה ברח' לוין אפשטיין 47 ברחובות הידועה גם כגוש 3703 וחלקה 367/3 (להלן: "הדירה"), לפי שקול דעתה של פרוספר נשיונל נכסים (1996) בע"מ בלבד.

2. מתוך כספי התמורה אשר יתקבלו בגין מכירת הדירה, תעביר פרוספר נשיונל נכסים (1996) בע"מ לסרגיינקו איגור סך של 95,000 $ (סכום בש"ח הצמוד לשער דולר של ארה"ב), לכיסוי המשכנתא הקיימת על הדירה לטובת בנק הפועלים, וסרגיינקו איגור ידאג להסיר כל שעבוד ו/או עיקול ו/או חוב בקשר לדירה, כך שהזכויות בדירה תועברנה לקונה כשהן נקיות מכל זכות צד ג'.

3. הערת האזהרה הרשומה לטובת סרגיינקו איגור על הדירה, תימחק.

4. הצדדים יבקשו מבית המשפט את מחיקת התובענה (ת.א. 3665/02), ואת החזר הערבויות והאגרה ששולמה במסגרת ההליך.

5. ביצוע הסכם הפשרה מהווה סילוק סופי של תביעות הדדיות, ולא יהיו למי מהצדדים טענות נוספות בנדון כלפי משנהו".

20. הנתבע טוען כי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, הינו מסמך מפוברק וכי החתימה הנחזית להיות חתימתו של עו"ד יורם אסלמן, על גבי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, מזוייפת. לטענת הנתבע, הסכם הפשרה הנכון והיחיד שהוגש לבית משפט השלום ברחובות ואשר כב' השופטת שטמר בהחלטתה מיום 17.11.2004, אישרה אותו ונתנה לו תוקף של פסק דין, הינו "הודעה על הסדר פשרה" שצורפה כנספח ב' לכתב ההגנה (להלן: "הודעה על הסדר פשרה") וזה לשונה:

"הודעה על הסדר פשרה

1. הצדדים מתכבדים להודיע לכב' בית המשפט כי הגיעו לכלל הסדר מחוץ לכותלי ביהמ"ש המייתר את המשך בירור התובענה.
2. בנסיבות שלעיל מתבקש כב' ביהמ"ש למחוק התובענה, לבטל הדיון הקבוע ליום 22.12.04 וכן לבטל העיקול שנרשם במסגרת בש"א 2897/02 וכן להורות על החזרת הערבויות אשר ניתנו ע"י המשיבה להבטחת צו העיקול אשר ניתן במסגרת התיק הנ"ל.
3. כן מתבקש כב' ביהמ"ש להשיב האגרה אשר שולמה במסגרת התיק.
4. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה".

בתחתית העמוד, לאחר חתימות עורכי הדין, נכתבה "החלטה", בכתב ידה של כב' השופטת שטמר, כדלקמן: "ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. אין מקום להורות על החזר האגרה לאחר שהתקיימו ישיבות ק"מ". ההחלטה נושאת חותמת וחתימת ידה של כב' השופטת שטמר, מיום 17.11.2004.

21. הן התובעת והן הנתבע הגישו חוות דעת של מומחים לגרפולוגיה בדבר אמיתות הסכם הפשרה, כל צד לגירסתו. מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של הגרפולוג יוסף דמתי ומטעם הנתבע הוגשה חוות דעתה של הגרפולוגית דבורה הראל.

22. בישיבת קדם המשפט מיום 3.10.2010, לפני כב' השופט ארנון, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה בדבר מינוי מומחה מכריע מטעם בית המשפט שיקבל לידיו את חוות דעת המומחים מטעם הצדדים בצירוף כל המסמכים שעמדו בפניהם וקביעתו תהיה מכרעת ותחייב את הצדדים (עמ' 9-10 לפרוטוקול ישיבת 3.10.2010). מכח הסכמה זו שקיבלה תוקף של החלטה, מונה מר אמנון בצלאלי כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").

חוות דעת המומחה

23. בחוות דעתו מיום 10.1.12 (להלן: "חוות הדעת הראשונה"), ציין המומחה כי בבדיקתו לא מצא סימנים העשויים לעורר חשד לגבי מהימנות מסמך הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, שסומן על ידי המומחה באות א'. כן ציין המומחה כי מצא שבהודעה על הסדר פשרה נספח ב' לכתב ההגנה, נעשו תיקונים ושינויים ולהערכתו, התיקונים והשינויים במסמך ב' נעשו במטרה לעורר חשד לגבי אמיתות מסמך א'.

24. לאחר שב"כ הנתבע פנה למומחה בשאלות הבהרה ולאחר שהועברו למומחה מסמכים נוספים לרבות מסמכים שהועברו על ידי הפרקליטות, הוציא המומחה תחת ידיו חוות דעת עדכנית, היא חוות הדעת מיום 14.5.2012 (להלן: "חוות הדעת העדכנית"), בה ציין כי: "ממצאי בדיקה קודמים שכתבתי בתיק זה, לפני קבלת המסמכים הנוספים בשלב השני של הבדיקה ולפני השלמת הבדיקה, בטלים ומבוטלים".

25. בחוות הדעת העדכנית, התייחס המומחה להסכם הפשרה נספח יא' לתביעה אשר סומן באות א', וציין כי בבדיקות שערך מצא סימנים המצביעים על אי אמיתות המסמך הנ"ל.

המומחה הוסיף וציין כי מצא סימנים התומכים באמיתות מסמך "הודעת פקסימיליה" מיום 9.11.04, המחזיק שני עמודים שסומנו על ידי המומחה ב' ו- ב' (1). מדובר בהודעת פקסימיליה ממשרד עו"ד ישראל שלו ושות', בא כוחה הקודם של התובעת, מיום 9.11.2004 (מסמך ב') ומסמך "הודעה על הסכם פשרה" הנושא שתי כותרות פקס מ-31.10.2004 ו- 9.11.2004 וחתום במקור על ידי עו"ד יורם אסלמן (מסמך ב'1), המסמכים הנ"ל הוגשו וסומנו בימ"ש/2.

המומחה הוסיף ציין כי בשלב השני של הבדיקה, קיבל מסמכים נוספים, לרבות מסמך הנושא את הכותרת "הודעה על הסכם פשרה" שמופיעות בו שתי חותמות מקוריות של בית משפט השלום ברחובות מ- 11.11.2004 ו- 14.11.2004, וכן החלטה מקורית בכתב ידה של כב' השופטת שטמר מיום 17.11.2004 וחותמת מקורית של השופטת. מסמך זה התקבל מפרקליטות מחוז המרכז וסומן ע"י המומחה באות ד' (הוגש וסומן בימ"ש/1, להלן: "הסדר הפשרה בימ"ש/1").

26. כאמור, המומחה הגיע למסקנה כי נמצאו סימנים המצביעים על אי אמיתות הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, ונמצאו סימנים התומכים באמיתות ההודעה על הסכם הפשרה, נספח ב' לכתב ההגנה. המומחה הוסיף וציין כי ניתן לקבוע שמסמך ב'1 הינו המקור של הסדר הפשרה בימ"ש/1 שעליו שתי חותמות בית משפט מקוריות של בית משפט השלום ברחובות והחלטה מקורית של כב' השופטת שטמר.

טענות התובעת

27. ב"כ התובעת פירט בהרחבה רבה בסיכומיו את הרקע להתקשרות בין התובעת לנתבע, את התשלומים שבוצעו, לגרסת התובעת, על פי הסכם המכר ודרך מימונם וכן את השתלשלות ההליכים בתביעה בת.א 3665/02 בבית משפט השלום ברחובות.

28. לטענת התובעת דין התביעה להתקבל ולו מהטעם שכל עניינה בהתמודדות עם נסיון מקומם וחסר תום לב מצד הנתבע ובא כוחו, לקבל את הדירה תמורתה התחייב הנתבע לשלם לתובעת סכום של 260,000 $, אך בפועל שילם 95,000 $ בלבד. התובעת טוענת כי יש לאכוף את הסכם הפשרה נספח י"א לתביעה שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, וכי תוכנו של הסכם הפשרה הוא כי הנתבע מסכים שהתובעת תפעל למכירת הדירה לצד ג', ובלבד שמתוך כספי התמורה תעביר לנתבע, סך של 95,000 $ לכיסוי המשכנתא אותה נטל וכן תשלום נוסף בסך של 10,000 $, עבור שכ"ט ב"כ הנתבע.

29. התובעת טוענת כי הסדר הפשרה בימ"ש /1, הינו הודעה לקונית על הסדר פשרה שאינה מפרטת הלכה למעשה את הסכם הפשרה, אינה עומדת בדרישת הכתב במקרקעין, מהווה טענה בעל פה נגד מסמך בכתב, ומהווה טענת הודאה והדחה המעבירה את הנטל לפתחו של הנתבע להוכיח את טענתו כי קיים את הסכם הפשרה. לטענת התובעת, הנתבע לא עמד בנטל זה ותוכנו ומהותו של הסכם הפשרה על פי גרסתו, נותרו נעלמים ונסתרים. התובעת מוסיפה ומציינת שאין כל היגיון בטענת הנתבע לפיה התובעת הסכימה לחתום על הודעת פשרה לקונית כי הושג הסדר והתביעה סולקה.

30. לטענת התובעת הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, אינו מזוייף ויש לדחות את חוות דעתו של המומחה בשל פגמים רבים היורדים לבסיס חוות הדעת, לרבות העובדה שהמומחה נחשף להתכתבות אסורה ולמסמכים אסורים שפגעו בשיקול דעתו ובניטרליות לה הוא מחויב, לא ביצע ולו בדיקה טכנית אחת ולא צירף לחוות הדעת ראיה המעידה על ביצוע בדיקה בזמן אמת. לטענת התובעת חוות הדעת לא נסמכת על מסמכי מקור כנדרש בבדיקת והשוואת מסמכים ורובה ככולה, השערות גרידא, כך שאין לקבלה.

31. התובעת פרטה באריכות את טענותיה בתביעה בת.א 3665/02 בית משפט השלום ברחובות ואת השתלשלות ההליכים בתביעה זו עד להשגת הסדר הפשרה. התובעת ציינה כי הנתבע היה כלוא בבית הכלא באוקראינה בעת ניהול ההליכים בתביעה הנ"ל, והגיש בקשות לדחיית מועדי דיון מבלי לגלות לבית המשפט את עובדת מאסרו וכי זו הסיבה האמיתית לאי יכולתו להתייצב לדיונים. אשר לנסיבות החתימה על הסכם הפשרה, טוענת התובעת כי נוכח העובדה שבעת גיבוש הסכם הפשרה והחתימה עליו היה הנתבע כלוא בבית כלא באוקראינה, המו"מ התנהל עם באי כוחו עוה"ד בוריס למפר ויורם אסלמן אשר חתם על הסדר הפשרה בשם הנתבע.

32. משה ז'אק ציין בתצהירו כי לאחר שסוכמו פרטי הסכם הפשרה, נחתם במשרד ב"כ הנתבע, ביום שישי ה- 29.10.2004, הסכם מכר שנוסח על ידי בא כח הנתבע, לפיו הדירה נמכרה לילדיו של משה ז'אק, שלומי ואינה ז'אק, תמורת סך של 95,000$, מה שמשקף את ההסכמות שהושגו בין הצדדים. משה ז'אק הוסיף והעיד כי במעמד זה, נחתם גם הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, וכי עו"ד יורם אסלמן, מטעם הנתבע, חתם עליו כשהוא עומד מצידו השמאלי של השולחן וחותם עם יד ימין, תוך הטיית גופו ימינה (סעיפים 42-47 לתצהיר משה ז'אק).

33. התובעת מוסיפה וטוענת כי נוכח העובדה שילדיו של משה ז'אק הם אח ואחות, הבנק לא הסכים לתת להם משכנתא לפיכך נחתמו מסמכי ביטול עסקה מהטעם שהקונה לא הצליח לקבל מימון מהבנק והצדדים נערכו לחתימה על הסכם חדש, בין הנתבע לבין שלומי ז'אק ורעייתו. התובעת מציינת כי לא הייתה מסכימה לחתום על מסמכי ביטול העסקה שמשמעם הלכה למעשה ויתור על הדירה או על החוב בסך של 793,000 ₪, אלמלא הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים. לשיטתה, עצם חתימת הסכם המכר מיום 29.10.2004 לפיו הדירה נמכרה לילדיו של משה ז'אק תמורת סך של 105,000$ המורכבים מסך של 95,000$ על פי הסכם הפשרה בתוספת 10,000$ כשכ"ט ב"כ הנתבע, מלמדת כי זה היה תוכנו של הסכם הפשרה.

34. לטענת התובעת, הנתבע אשר השתחרר מבית הכלא באוקראינה, פעל בחוסר תום לב לסכל את הסכם הפשרה שהושג באמצעות באי כוחו נוכח העובדה שישב בכלא והיה צפוי להפסיד בהליכים בתביעה בת.א. 3665/02 הנ"ל, וכי הנסיבות ככללותן, לרבות חתימת הסכם המכר מיום 29.10.2004 מלמדות כי תוכנו של הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים הינו כגרסת התובעת.

35. התובעת מוסיפה וטוענת כי תוכנו ואמיתותו של הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה הוכח גם בראיות חיצוניות לרבות עדותם של עו"ד שמעוני שעבד בעת הרלבנטית במשרדו של עו"ד ישראל שלו- בא כוחה הקודם של התובעת ושל רו"ח עופר וכסלר אשר במשרדו נמצא הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה.

36. התובעת טוענת כי אין לקבל את עדות החוקר מטעם הנתבע שפנה לרו"ח וכסלר בבקשה לספק דו"חות חשבונאים כוזבים, שכן בפעולותיו אלה החוקר ביצע מעשים הגובלים בפלילים על מנת לייצר ראיות חדשות ולפגוע באמינותו של רו"ח וכסלר והדבר לא צלח בידיו.

37. לטענת התובעת העדויות החיצוניות וכן הסכם המכר עם ילדיו של משה ז'אק, מחד גיסא ומאידך גיסא, המנעותו של הנתבע מלהעיד את אשתו ששימשה כאשת הקשר בין הנתבע לבאי כוחו בתקופת מאסרו של הנתבע, כמו גם הימנעותו של עו"ד אסלמן החתום על הסכם הפשרה מלהעיד והעדר גרסה מצד הנתבע בדבר תוכנו ומהותו של הסדר הפשרה שהושג בין הצדדים, תומכים בטענת התובעת בדבר מהימנותו ואמיתותו של הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה.

התובעת מוסיפה וטוענת כי בכל מקרה, העדויות האמורות מצביעות על כך שתוכנו של הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים ואשר לא פורט בהודעה על הסדר הפשרה בימ"ש/1, הינו כגרסת התובעת.

טענות הנתבע

38. הנתבע טוען כי כתב התביעה מחזיק עילת תביעה אחת ויחידה, אכיפת הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה. ב"כ הנתבע עומד על ההתנגדות לשינוי והרחבת חזית וטוען כי מעבר לעילת התביעה האמורה לאכיפת הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, אין התביעה מחזיקה עילות נוספות.

39. לטענת הנתבע, נוכח קביעת המומחה שמונה בהסכמת הצדדים כמומחה מכריע כי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה הינו מזויף, דין התביעה להידחות.

40. לטענת הנתבע יש לקבל את חוות דעת המומחה שמסקנותיו לא נסתרו.

41. הנתבע מוסיף וטוען כי ניתן למצוא תימוכין נוספים להיות הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה מזוייף, וכי טענת התובעת שההסכם המזוייף הופקד בידי רו"ח וכסלר, כמו גם עדותו של רו"ח וכסלר, נמצאו שקריות.

42. לטענת הנתבע הסכם הפשרה הנכון והיחיד הינו ההודעה על הסכם הפשרה נספח ב' לכתב ההגנה שהוגש וסומן בימ"ש/1, וכי בנסיבות אלה נוכח קביעת המומחה בדבר היות הסכם הפשרה נספח י"א לתביעה מזויף, דין התביעה להידחות על כל חלקיה.

דיון והכרעה

43. יאמר כבר עתה כי לאחר עיון בחוות דעתו ועדותו של המומחה ובטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, ראיתי לקבל את קביעותיו ומסקנותיו של המומחה כפי שפורטו בחוות דעתו העדכנית ולקבוע כי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, הינו מסמך מזויף וכי המסמך היחיד שאושר על ידי בית משפט השלום ברחובות וקיבל תוקף של פסק דין במסגרת ת.א. 3665/02 הנ"ל, כאמור בהחלטת כב' השופטת שטמר מיום 17.11.2004, הוא המסמך הנושא את הכותרת "הודעה על הסדר פשרה" שהוגש וסומן בימ"ש/1. כפועל יוצא מהקביעה האמורה, סבורה אני דין התביעה להדחות. אפרט מסקנותי וקביעותי אלה, אחת לאחת, דבר דבור על אופניו.

חוו"ד המומחה - הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה הינו מסמך מזויף

44. ראשית, לא ראיתי לקבל טענות התובעת כנגד מומחיותו של המומחה. מדובר במומחה מוסכם אשר לא נטענה כל טענה כנגד מומחיותו בטרם קבלת חוות הדעת. בתהיות שהועלו על ידי ב"כ התובעת באשר להשתלמות אותה עבר המומחה בלונדון ואשר נכללה בפרק "פרטי ההשכלה וניסיון" בחוות הדעת, אין כדי לפגום או למעט מניסיונו ומומחיותו של המומחה שהוסמך לשמש כמומחה מטעם המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל - המז"פ, ושימש משך שנים רבות כראש המעבדה המרכזית להשוואת כתבי יד ובדיקת מסמכים במז"פ.

45. אמנם אין זה חזון נפרץ שמומחה חוזר בו מחוות דעת שנתן ומשנה את דעתו מן הקצה אל הקצה אלא שהמומחה הסביר הסבר היטב מדוע חוות דעתו הראשונה שגויה ונימק את מסקנותיו בחוות הדעת העדכנית שנערכה על בסיס מסמכים נוספים שהובאו בפניו לרבות הסכם הפשרה המקורי שסומן על ידי המומחה באות ד' (הוגש וסומן בימ"ש/1). המומחה

התייחס לנסיבות שינוי חוות דעתו בעדותו: "צר לי שהיתה מסקנה שגויה. צר לי שהזייפן של המסמך הצליח לזמן מה להטעות אותי. הוצאתי את אותה חוות דעת אומללה. אני לא עומד מאחוריה. עברתי ימים של חוסר שינה מיד כאשר שמתי לב שמשהו לא בסדר בה. ערכתי את כל הבדיקות כדי לתקן אותה וחוות הדעת החדשה נכונה ומבוססת ואני מוכן להעיד עליה. אני מצטער ומתנצל על חוות הדעת הראשונה"

(עמ' 25-26 לפרוטוקול). בנסיבות העניין סבורה אני כי העובדה שהמומחה לא היסס לחזור בו מקביעתו בחוות הדעת הראשונה ושב ובחן את מסקנותיו לאור המסמכים הנוספים שהועברו לעיונו, מצביעה על מקצועיותו ומהימנותו של המומחה.

46. אין בידי לקבל טענת התובעת כי במסמכים הנוספים שהועברו למומחה אין כדי לשנות את חוות הדעת הראשונה שהרי המסמך בימ"ש/1 הינו העותק המקורי של ההודעה על הסדר פשרה, הנושא שתי חותמות מקוריות של בית המשפט מימים 11.11.04 ו- 14.11.04 ועל גביו החלטה בכתב ידה של כב' השופטת שטמר בצירוף חותמת וחתימה מקורית מיום 17.11.04. מסמך מקורי זה, הועבר למומחה על ידי הפרקליטות. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את טענת התובעת כי המומחה לא הסתמך ולו על מסמך מקורי אחד. כדברי המומחה בעדותו: "אני מראה כי מסמך ד' הוא מסמך מקורי שנמסר לי על ידי הפרקליטות ונושא חותמת בית משפט. המסמך נמסר לי בנאמנות על ידי הפרקליטות. לא היה בפני את המקור הזה קודם" (עמ' 27 לפרוטוקול ש' 30-31).

47. כן אין בידי לקבל טענת התובעת כי המומחה לא פרט אילו בדיקות טכניות ביצע ואילו בדיקות הביאו אותו למסקנה כי חתימת עו"ד אסלמן על גבי "מסמך א" - הסכם הפשרה נספח י"א לתביעה, הינה הרכבת צילום מ"נספח ב" - ההודעה על הסדר פשרה. המומחה הציג במהלך חקירתו הנגדית את דפי העבודה ובדיקות ההשוואה שערך ואשר הביאו אותו למסקנה כי מסמך א' - הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה הוא מסמך מזויף, וקביעותיו בעניין זה לא נסתרו ולא עורערו.

48. המומחה הסביר כי בחן את מסמך ב' (1) - הודעה על הסדר פשרה הנושאת את חתימתו המקורית של עו"ד אסלמן (הוגש וסומן בימ"ש/2 ), וכדבריו: "מצאתי כי מסמך ב 1 אינו מסמך פוטומונטאז' ויש לכך הוכחות ודאיות לגבי המקביל שלו שעומד מולו שהוא מסמך א' (הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה) שהוא מזוייף. לכן מסמך ב 1 אינו מסמך מזויף.." (עמ' 35 לפרוטוקול). המומחה הוסיף וציין כי מסמך ב'1 (הוגש וסומן בימ"ש /2) הינו המקור של מסמך ד' - בימ"ש/ 1, ההודעה על הסכם הפשרה על גביה נרשמה החלטת כב' השופטת שטמר מיום 17.11.2004. וכדבריו: "..בסופו של דבר יש לי הסבר לעניין החתימה לאחר שראיתי את מסמך ד' . בסופו של דבר זה אותו חתימה שמופיעה במסמך ד' שהוא המסמך שהגיע לבית המשפט ... בית המשפט קיבל את מסמך ד' ויש עליו החלטה מקורית עם חתימה וזה אחד הדברים שמאשר יחד עם יתר הבדיקות את אמיתות מסמך ב'1 שהוא אכן עבר לבית המשפט" (עמ' 31 לפרוטוקול).

49. המומחה הוסיף והסביר כי "מערכת הפקסים לגבי המסמך ב1 היא סגורה. הכל מתואם כאן והכל נבדק עד כדי בדיקה מיקרוסקופית" (עמ' 31 לפרוטוקול). בהקשר זה, ציין המומחה כי סידור כותרות הפקס על גבי המסמך ב'1 מצביע על כך שההודעה יצאה ביום 31.10.2004 ללא חתימות, ממשרד עו"ד אסלמן למשרד עו"ד שליו והוחזרה בפקס מיום 9.11.2004, אז חתם עליה עו"ד אסלמן שחתימתו המקורית מופיעה על גבי המסמך ב'1 שסומן בימ"ש/2 (עמ' 34 לפרוטוקול). איני סבורה כי אי התאמות בשעות המופיעות על גבי אישורי הפקסימיליה השונים, מצביע על אי אמיתות המסמכים, כטענת התובעת. מדובר באישורי פקס שהוצאו ממכשירי פקסימיליה שונים במשרדיהם של עו"ד שליו ועו"ד אסלמן. בהחלט יתכן ששעוני המכשירים השונים אינם מכוונים באופן מדוייק ובהתאמה זה לזה , מה גם שיש הבדל בין שעת שליחת הודעה בפקסימיליה לבין שעת קבלתה אצל הנמען, כפי שהסביר המומחה בעדותו (עמ' 30 ועמ' 42 לפרוטוקול).

50. המומחה הוסיף וציין כי המסמך שסומן על ידו [ב] שהינו סטנסיל של משרד עו"ד שלו הנושא הכותרת "הודעת פקסימיליה", הוא מסמך אמיתי המתעד העברת 2 עמודים בפקסימיליה ממשרד עו"ד שלו לעו"ד למפר, ביום 9.11.2004 (המסמך הוגש וסומן בימש/2 ביחד עם מסמך ב1 – ההודעה על הסכם הפשרה).

מאידך גיסא, המסמך שסומן על ידי המומחה באות [ג] גם הוא סטנסיל "הודעת פקסימיליה" של משרד עו"ד שלו בו נרשם כביכול כי ביום 9.11.2004 הועברו 3 עמודים ממשרד שלו לעו"ד למפר הינו מסמך מזויף. המומחה הסביר כי הספרה 3 לצד הכותרת "מספר עמודים" נעשתה בהרכבה צילומית מספרה אחרת באותו מסמך כעולה מצילום ההדגמה בימ"ש/6 (עמ' 38 לפרוטוקול).

51. אשר להסכם הפשרה נספח יא' לתביעה (סומן על ידי המומחה באות א'ׂ) המומחה ציין כי חתימתו של עו"ד שמעוני שעבד בעת ההיא במשרד עו"ד שלו על גבי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה היא העתקה של חתימתו של עו"ד שמעוני על גבי הודעת הפקסימיליה מסמך [ב] כפי שעולה מצילום ההדגמה בימ"ש/4 (עמ' 38-39 לפרוטוקול). המומחה ציין בהקשר זה: "אני מראה חפיפה מלאה בין החתימה התחתונה בתחתית מסמך בסוגריים לבין החתימה בתחתית המסמך א' שלא יכול להיות שאף אדם יכול לחתום פעמיים בדיוק אותו דבר" (עמ' 38-39 לפרוטוקול), ובהמשך: "...החתימה הזו חופפת בא' ולכן הועברה לשם בשיטה של פוטו מונטאז'. יש ראיות בתוך מסמך א' שזו בעצם אחת הסיבות למה נדלק לי אור אדום כדי לשנות את חוות דעתי שהחתימה הזו לא מסתדרת עם נתונים אחרים בתוך מסמך א'. זה בנוסף לראיות האחרות שמסמך א' מזויף" (עמ' 39 לפרוטוקול).

52. סימנים נוספים להיות הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה בגדר מסמך מזויף מצא המומחה בכך שכותרת הפקסימיליה הישנה ביותר, מיום 31/10/2004, הינה באיכות טובה יותר מכותרות פקס מאוחרות יותר (עמ' 45 לפרוטוקול וצילום ההדגמה בימ"ש/10). כן נמצאו אי התאמות בסימני הפקסימיליה, כמודגם בצילומי ההדגמה בימ"ש/11 ובימ"ש/12 (עמ' 45 לפרוטוקול), וגם חותמת בית המשפט השלום ברחובות המופיעה על הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה נמצאת מזויפת, כדברי המומחה: "מה שציינתי לגבי החותמת שהיא לא תואמת את יתר האלמנטים במסמך מבחינת מצב הצילום שלהם. זה סימן אופייני לכך שסימן כללי לאי אמיתותו של המסמך. יש על המסמך חתימות שהם באיכות לא הגיונית כדוגמת כותרת הפקס הישנה ביותר שנראית כמו החדשה יותר ויש בה סימני פקס ברורים שאין ביתר חלקי המסמך. זה סימן לזה שהיא לא חלק אינטגרלי מהמסמך הזה..." (סעיף ב5 לחוות הדעת העדכנית ועמ' 45 לפרוטוקול).

כל זאת ועוד, כותרת הפקס השלישית על גבי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה שסומן על ידי המומחה באות ג/1, נושאת תאריך 16.11.2004 שעה 15:45. במועד זה נשלח לכאורה המסמך ממשרד עו"ד שלו ועליו מופיעה החלטת בית המשפט מיום המחרת 17.11.2004, וכדברי המומחה בסעיף ב(3) לחוות הדעת העדכנית: "לגבי כותרת הפקס שבמסמך [ג/1] הנושאת תאריך 16.11.04, קיימת סתירה הגיונית כי המסמך כולל את החלטת ביהמ"ש מ-17.11.04 יום לאחר מכן".

53. עצם העובדה שתיק החקירה נגד משה ז'אק נסגר בשל חוסר ראיות מספיקות להגשת כתב אישום, כמפורט במכתבי פרקליטות מחוז מרכז מימים 18.12.12 ו- 25.12.12, ת/7 ו- ת/8, אין בה כדי לסתור מסקנות המומחה בדבר היותו של הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, מסמך מזויף. המסקנה היחידה העולה מאישורי הפרקליטות האמורים היא כי לא נמצאו ראיות מספיקות להגשת כתב אישום נגד משה ז'אק אך אין בכך כדי לגרוע או למעט ממסקנת המומחה כי, הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, הינו מסמך מזויף.

54. סופו של יום ומהנימוקים המפורטים, סבורה אני כי חוות דעתו העדכנית של המומחה, לא נסתרה. המומחה הסביר ונימק את מסקנותיו המבוססות הן על בחינת המסמך המקורי הנושא את הכותרת "הודעה על הסדר פשרה" שהתקבל מהפרקליטות, (בימ"ש/1), והן על צילומי ההדגמה מהם נובעת המסקנה בדבר היות הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, מסמך מזויף. לפיכך ומכוח הסכמת הצדדים לפיה המומחה מונה כמומחה מכריע, ראיתי לאמץ את חוות דעתו העדכנית של המומחה ולקבוע כי המסמך היחיד שהוגש לבית המשפט הינו ה"הודעה על הסכם פשרה" בימ"ש/1 וכי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, לא צורף להודעה על הסכם הפשרה והינו מסמך מזויף.

עדות רו"ח וכסלר

55. התובעת ביקשה לתמוך טענתה בדבר אמיתות הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, בעדותו של רו"ח וכסלר שאישר כי המסמך הנ"ל הועבר אליו, בשנת 2004, לצורך ייעוץ מס שהתובעת ביקשה לקבל ביחס להסכם הפשרה.

56. משה ז'אק ציין בתצהירו כי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, לא אותר על ידי התובעת ולא נמצא בתיק בית משפט השלום ברחובות וכי במסגרת מאמציו לאתר את המסמך פנה לרו"ח וכסלר אליו פנתה התובעת בשנת 2004, לשם קבלת יעוץ מס. משה ז'אק ציין בתצהירו כי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, אכן נמצא במשרדו של רו"ח וכסלר. התובעת טוענת כי העובדה שהסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, הועבר על ידה לרו"ח וכסלר בשנת 2004, לצורך יעוץ מס, כפי שרו"ח וכסלר אישר בתצהירו, תומכת בטענתה בדבר אמיתות המסמך האמור - אין בידי לקבל טענתה זו של התובעת.

57. ראשית, עצם העובדה שהסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, לא נמצא ברשות התובעת או ברשות בא כוחה דאז, עו"ד שלו שעו"ד שמעוני ממשרדו חתם עליו לכאורה, מעוררת תמיהה. לא נמצא כל הסבר מניח את הדעת הכיצד הסכם פשרה שנחתם כביכול על ידי עו"ד שמעוני, לא נמצא במשרד עו"ד שלו שייצג את התובעת באותה עת. לכך מצטרפת העובדה שהסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, אף לא נמצא בתיק בית משפט השלום ברחובות ואין זאת אלא שמסמך זה שעל פי קביעת המומחה, מזוייף הוא, לא הוגש מעולם לבית המשפט השלום ברחובות, כפי שאף עולה מטופס העברת הפקסימיליה של משרד שלו מיום 9.11.2004 לפיו הועברו לבית המשפט, שני עמודים בלבד (מסמכים ב' ו-ב'1 שהוגשו וסומנו בימ"ש/2).

58. שנית, עדותו של רו"ח וכסלר, נמצאה בלתי אמינה - ואפרט.

59. רו"ח וכסלר ציין בתצהירו כי במסגרת שירותים מקצועיים שנתן לחברת פרוספר, פנה אליו משה ז'אק בשנת 2004, לצורך קבלת חוות דעת וייעוץ מס ביחס לעסקת מקרקעין הקשורה לדירה והעביר אליו מסמכים שונים לרבות הסכם המכר והסכם הפשרה נספח יא' לתביעה (סעיפים 4-5 לתצהיר). רו"ח וכסלר הוסיף וציין כי בסוף שנת 2008, פנה אליו משה ז'אק וביקש ממנו לנסות לאתר האם קיים במשרדו עותק מהסכם הפשרה ולאחר שערך חיפוש במשרדו, מצא את הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה אותו שלח לבא כוחו דאז של משה ז'אק, עו"ד יצחק סלומון, בצירוף מכתב המאשר כי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה הוא אחד המסמכים שנשלחו אליו בזמנו בשנת 2004 לצורך חוות דעת בשאלות מיסוי.

60. מטעם הנתבעת הוגש דו"ח חקירה ותצהיר החוקר הרצל שהמרם (להלן: "החוקר"). החוקר נשכר על ידי הנתבע על מנת לבדוק את היושרה של רו"ח וכסלר. לשם כך פנה החוקר לרו"ח וכסלר וביקש ממנו שיכין עבורו דו"חות כספיים פיקטיביים הכוללים תאריכים כוזבים (תצהיר החוקר נ/10 ועמ' 136 לפרוטוקול).

61. רו"ח וכסלר אישר בחקירתו הנגדית כי בשנת 2008, פנה אליו אדם וביקש ממנו להכין דו"חות כוזבים והצעות מחיר כוזבות. רו"ח וכסלר אישר כי פגש את אותו אדם, שהסתבר כחוקר מטעם הנתבע, במלון דניאל בהרצליה והתבקש על ידו ליתן הצעות מחיר לדו"חות מבוקרים רטרואקטיביים, דהיינו ליצור דוחות כספיים שלא היו ולא נבראו, עם תאריכים כוזבים (עמ' 120 לפרוטוקול). רו"ח וכסלר אישר כי הסכים להכין דו"חות כוזבים (עמ' 124 לפרוטוקול), הסכים להוציא מסמכים הנושאים תאריכים רטרואקטיביים (עמ' 125 לפרוטוקול), הסכים שיביאו אליו קלסרים שהוא יאשר שקיבלם מספר שנים קודם לכן (עמ' 125 לפרוטוקול), והסכים להוציא חשבונות עם תאריכים כוזבים (עמ' 125 לפרוטוקול). רו"ח וכסלר טען בעדותו כי שיתף פעולה עם בקשות החוקר שכן לטענתו חשד מיד שמדובר בעבירה פלילית לפיכך פנה באופן מיידי למשטרה ופעל בשיתוף פעולה עם המשטרה, וכדבריו: "אני פניתי למשטרה ליחידה הארצית להונאות ואמרנו שנעקוב אחרי האיש, לא היה לו מספר ת"ז או כתובת ואנחנו ציפינו שתהיה עבירה ושנוכל לתפוס אותו... אני באתי לשם עם השותף - העובד שלי ואחרי שיחה הקלטנו אותו והבאנו את החומר למשטרה. לפי בקשתם הקלטנו חלק מהשיחות ואני מאמין שנשאר באיזה מקום ההקלטה. כל השיחה איתו מהתחלה היתה מוזרה והרגשנו שמשהו מסריח, הבקשה היתה באמת מסריחה ופנינו למשטרה ולא התברר שום דבר כי הבן אדם נעלם וזהו..." (עמ' 120-121 לפרוטוקול). רו"ח וכסלר התבקש לפרט לאיזו תחנת משטרה פנה אך סירב לעשות כן (עמ' 121 ו- 126 לפרוטוקול), וכשנשאל כמה זמן אחרי הפגישה עם החוקר פנה למשטרה, השיב כי אינו זוכר אך מדובר בימים ספורים לאחר אותה פגישה עם החוקר (עמ' 125-126 לפרוטוקול).

62. לאחר תום עדותו של רו"ח וכסלר, ניתנה לתובעת רשות להגיש ראיות הזמה.

ראיות הזמה לא הוגשו ואף לא הוגש אישור של משטרת ישראל בדבר הגשת תלונה כלשהי על ידי רו"ח וכסלר.

63. עצם העובדה שלא היה בידי התובעת לתמוך ולאשש את גרסתו של רו"ח וכסלר באישור על הגשת תלונה למשטרה, היא הנותנת כי עדותו של רו"ח וכסלר כי פנה למשטרה וכי נעתר ושיתף פעולה עם בקשותיו של החוקר להמצאת מסמכים כוזבים עם תאריכים רטרואקטיביים, במסגרת שיתוף פעולה עם המשטרה ועל מנת לסייע בידי המשטרה למגר פעילות פלילית, לא היה ולא נברא.

64. בנסיבות אלה, כאשר הוכח שרו"ח וכסלר היה מוכן לשתף פעולה עם בקשות החוקר והסכים להכין, תמורת תשלום, מסמכים כוזבים וכאשר גרסתו בדבר הגשת תלונה למשטרה ושיתוף פעולה עם המשטרה, נותרה בגדר טענה בעלמא שלא הוכחה, לא ניתן ליתן אמון כלשהו בעדות רו"ח וכסלר ואין בעדותו כדי לתמוך בגרסת התובעת בדבר אמיתות הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה.

65. בשולי הדברים אציין כי טענות התובעת בדבר הפעולות שבוצעו על ידי החוקר, שלטענתה מהוות הטרדת עד וניסיון לשידול לביצוע דבר עבירה, כמו גם הטענות בדבר אי הגשת תצהיר תמיכה בדבר אמיתות התמלילים שצורפו לתצהיר החוקר, אינן מסייעות לתובעת בטענותיה שכן רו"ח וכסלר הודה בחקירתו הנגדית כי נעתר לבקשות החוקר. ככל שהתובעת טוענת כי בוצעו על ידי החוקר פעולות אסורות, זכאית היא לפעול על פי הדין בהקשר זה.

עדות עו"ד שמעוני

66. עו"ד שמעוני שעבד בזמנים הרלבנטיים כעו"ד שכיר במשרד עו"ד שלו, העיד שחתימתו אינה מופיעה על ההודעה על הסכם פשרה, בימ"ש/1, וכי מדובר בחתימה של עו"ד ישראל שלו.

67. עו"ד שמעוני נשאל לגבי החתימה על הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, והשיב: "על המסמך האחר, הסכם הפשרה, נספח א לחוות דעת המומחה, בסמוך לכיתוב על ידי ב"כ עו"ד ישראל שלו אני רואה חתימה שגרפית דומה לחתימתי שלי. אם אני עצמי חתמתי או לא אני לא יכול לזכור" (עמ' 72 לפרוטוקול). עו"ד שמעוני העיד כי באחד הימים, פנה אליו משה ז'אק וסיפר לו על תיק שאינו מכיר ועל הסדר פשרה שהושג עם הצד השני. עו"ד שמעוני ציין כי עו"ד שלו היה בחו"ל באותה עת וכי דיבר עימו בטלפון ועדכן אותו שמשה ז'אק מבקש ממנו לחתום או לקדם הסדר פשרה ועו"ד שלו הנחה אותו לעשות מה שמשה ז'אק מבקש. עו"ד שמעוני ציין כי ניסה להבין את מהות הסדר הפשרה, וכדבריו "אני מודה שמשה איש מאוד מוכשר ובקיא בפיננסיים ועסקאות שהוא עושה לא תמיד אני מבין את המבנה שלהן עד הסוף..." (עמ' 72 לפרוטוקול). עו"ד שמעוני ציין כי בחלוף השנים אינו יכול לזכור את פרטי הסכסוך או פרטי ההסכם, במיוחד כשמדובר בתיק שלא היה בטיפולו השוטף, אך "מה שאני כן יכול לומר כי התנאים המופיעים בו (בהסכם הפשרה נספח יא' לתביעה – ב.ט.), והסכומים המופיעים בו הם משהו שאני כן זוכר. אני כן זוכר שהעברתי כמה פקסים באותו היום. אני לא זוכר אם זה פקסים שהכילו את ההודעה או את ההסדר. אם אני זוכר נכון גם היה דיון אם למחוק או לדחות את התביעה והיה טיוטה או שניים שהוחלפו באותו היום בטלפון עם משרדו של אסלמן. מבחינתי הפרשה הזו מרגע שישראל (עו"ד שלו - ב.ט.) אמר לי לחתום ולשגר ואני לא זוכר על ההודעה או על ההסכם... מה שאני כן זוכר שעשיתי איזה שהוא הסכם וזה בגלל שאני לא עושה הסכמים בגלל זה אני זוכר. עשיתי הסכם בין משה לילדים שלו או בין הילדים שלו לבין עצמם וגם את הפרטים האלה אני לא זוכר כי זה קשור לילדים שלו ולדירה שמסדירה את הזכויות שלהם בדירה כתוצאה מהפרשה הזו שבגינה נתן או קיבל דירה וגם את זה אני לא זוכר..." (עמ' 73 לפרוטוקול).

68. בחקירתו הנגדית אישר עו"ד שמעוני כי החתימה המופיעה על טופס הודעת הפקסימיליה של משרד עו"ד שלו, מסמך [ב] לחוות דעת המומחה (בימ"ש/2), הינה חתימה גרפית הדומה לחתימתו וכי כתב היד על גבי טופס הודעת הפקס הוא כתב ידו (עמ' 75 לפרוטוקול). עו"ד שמעוני הוסיף ואישר כי טופס הודעת פקס של משרד עו"ד שלו שצורף כנספח ג' לחוות דעת המומחה, אינו נושא את חתימתו ואין הוא יכול להסביר עובדת קיומן של שתי הודעות פקס בכתב ידו, מאותו תאריך לכאורה, כאשר החתימות שונות (עמ' 76 לפרוטוקול). עו"ד שמעוני גם לא יכול היה להסביר הכיצד הודעות הפקס האמורות, לא נמצאו במשרד עו"ד שלו וציין כי משנת 2005, אינו עובד שם. כשהוצגו בפניו מסקנות המומחה כי החתימה הנחזית להיות חתימתו על הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, הועברה בדרך של זיוף מהחתימה על הודעת הפקס, השיב: "אם כך נעשה זה חמור מאוד. אני לא יכול לאשר או להכחיש כי אני לא זוכר. אמרתי גם בחקירה הראשית שאני לא זוכר שחתמתי או לא חתמתי על הסכם הפשרה" (עמ' 76 לפרוטוקול). מכאן שאין בעדותו של עו"ד שמעוני כדי לסייע לתובעת בטענתה בדבר אמיתות הסכם הפשרה נספח י"א לתביעה או בדבר תוכנו של הסכם הפשרה שפרטיו לא זכורים לעו"ד שמעוני .

טענת התובעת בדבר הימנעות הנתבע מהבאת עדים

69. התובעת טוענת כי הימנעות הנתבע מהעדת אשתו ששימשה כאשת הקשר בינו לבין באי כוחו, בתקופת מאסרו של הנתבע והגישה תצהיר אך לא התייצבה לעדות, כמו גם הימנעותו של עו"ד אסלמן שלכאורה חתום על הסכם הפשרה המזוייף נספח י"א לתביעה, מלהעיד , יש כדי לתמוך בגרסת התובעת. אין בידי לקבל טענה זו.

משהוסכם על הצדדים כי חוות דעתו של המומחה תהווה ראיה מכרעת ותחייב אותם בהליכים בתביעה דנן (פרוטוקול ישיבת 3.10.2010), ומשחוות דעתו של המומחה לא נסתרה, הרי שאין משמעות להימנעותו של הנתבע מהבאת עדים נוספים שיכולים היו לתמוך בגרסתו בדבר היותו של נספח יא' לתביעה מסמך מזוייף.

התוצאות הנובעות מהקביעה שהסכם הפשרה נספח יא' לתביעה מזויף

70. עילת התביעה כפי שהוגדרה על ידי התובעת בכתב התביעה הינה אכיפת הסכם הפשרה מכוחו הסתיימו ההליכים בת.א 3665/02 הנ"ל. לגרסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, הסכם הפשרה שהוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין הינו נספח יא' לכתב התביעה (סעיפים 31 ו- 49 - 46 לכתב התביעה). משהתברר כי הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, הינו מסמך מזויף, דין תביעתה של התובעת להידחות.

71. כפי שנקבע לעיל, הסכם הפשרה היחיד שהוגש לבית משפט השלום ברחובות, בת"א 3665/02 הנ"ל, הינו ההודעה על הסכם פשרה, בימ"ש/1, שאינה מפרטת את תוכן הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים. בנסיבות העניין סבורה אני כי משהוכח ונקבע שהסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, שלטענת התובעת הוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, הינו מסמך מזויף, התובעת מנועה מלהוכיח את תוכנו של הסכם הפשרה ואינה זכאית לכל סעד מבית המשפט.

72. לא ניתן לקבל טענת התובעת כי גם אם יקבע שהסכם הפשרה נספח יא' לתביעה, הינו מסמך מזויף הרי שמהראיות עולה כי תוכנו של הסכם הפשרה הינו כגרסת התובעת. דרך טיעון זו אינה מתיישבת עם עקרונות של ניהול הליכי משפט בתום לב ובדרך מקובלת, מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט, ועומדת בניגוד לכלל הקבוע בתקנה 72 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, לפיו בעל דין מנוע מלטעון טענות עובדתיות חלופיות אלא אם הצהיר כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו. לפיכך, לא ניתן לקבל את טענת התובעת כי הסכם הפשרה שאושר על ידי בית המשפט הינו נספח יא' לתביעה ולחילופין, ככל שיתברר שמסמך זה מזויף, הרי שתוכנו של הסכם הפשרה הינו כגרסת התובעת וכאמור באותו מסמך מזויף. לא זו בלבד שתקנות סדר הדין אוסרות על העלאת גרסאות עובדתיות סותרות בכתבי טענות אלא שגם בתי המשפט מנעו מבעלי דין להעלות טענות סותרות בהליכים שונים מכח כלל "ההשתק השיפוטי" הנובע מהחובה לנהל הליכים משפטיים בתום לב, ראה לעניין זה, רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ פ"ד נט (6) 625 (2005). ומקל וחומר, כשמדובר בטענות סותרות במסגרת אותו הליך.

73. בעל דין המרהיב עוז בנפשו להגיש לבית המשפט הסכם פשרה הנושא לכאורה חותמת של בית המשפט ושעל פי הנטען, אושר וקיבל תוקף של פסק דין ומתברר כי מדובר במסמך מזויף, אינו יכול לצפות לקבל סעד מבית המשפט ואינו יכול לצפות כי בית המשפט ישעה לטענותיו בדבר תוכנו של הסכם הפשרה, לאחר שעשה שימוש לרעה בהליכי משפט, כפי שנקבע בבש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ (15.1.2007), מפי כב' הנשיאה בייניש: "מחובת תום הלב הדיוני נגזר האיסור על ניצול לרעה של הליכי משפט. תכליתו של איסור זה כפולה: במישור הציבורי, מטרתו לשמור על התקינות והטוהר של ההליך השיפוטי ולמנוע מבעל דין להשתמש לרעה בבתי-המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק. במישור הפרטי, מטרתו למנוע תוצאות בלתי הוגנות בין בעלי הדין המתדיינים בפני בתי-המשפט" (פסקה 5 לפסה"ד), ובהמשך: "בבואו להכריע בדבר מתן סעד בגין שימוש לרעה בהליך השיפוטי, יאזן בית-המשפט בין מכלול הזכויות והאינטרסים האמורים, בשים לב לכלל נסיבות העניין שבפניו ובהן: טיב ההתנהגות הנדונה של בעל הדין - האם עלתה כדי התחכמות, תחבולה, שרירות לב, זלזול בבית-המשפט או הכשלת הצד שכנגד וההליך בכללותו; מצב נפשו של בעל הדין האם השימוש לרעה בהליך השיפוטי נעשה בהיסח הדעת, מתוך טעות או רשלנות או שמא במתכוון; היקף ועוצמת הפגיעה בכללי הפרוצדורה הרלבנטיים ובתקינות ההליך השיפוטי; וכן מידתיות הסעד המבוקש נוכח הפגיעה האפשרית בזכויותיו של בעל הדין" (פסקה 8 לפסה"ד).

74. דומה כי אין פגיעה גדולה יותר בתקינות וטוהר ההליך השיפוטי מהגשת הסכם פשרה מזוייף, הנושא חותמת מזויפת של בית המשפט, בטענה כי הסכם פשרה זה אושר וקיבל תוקף של פסק דין. משכך נהגה התובעת, דין תביעתה על כל עתירותיה להידחות. על בעל דין הפועל בדרך זו, לשאת בתוצאות הנובעות מהבאת גרסה שיקרית והגשת מסמך מזוייף לבית המשפט. אשר לתוצאות הנובעות מהצגת גרסה שקרית, ראיתי להפנות לדברי כב' השופט וינוגרד בת.א (מחוזי י-ם) 56114-05-11 עזבון המנוח עקל סרור נ' מדינת ישראל (20.5.2013): "נראה איפוא שיש טעם רב בקביעה לפיה שעה שהציג התובע גרסה שקרית של הארועים בפני בית המשפט - אין הוא זכאי לכך שבית המשפט יפנה ויבחן גרסה עובדתית חלופית לה הוא טוען בסיכומיו. כאמור לעיל, נראה שגישה זו נסמכת על שיקולי מדיניות משפטית כבדי משקל. בהקשר זה ניתן להוסיף כי מתן אפשרות לתובע להיבנות מגרסה העולה מעדויות הצד שכנגד לאחר שגרסתו התבררה כשקרית והסתמכה על עדויות שקר, תעודד דוברי שקר ותרבה תביעות כזב. כפי שציינתי בעבר, מתן סעד לדובר שקר מעין זה "יש בו גם כדי להביא לזילות של המערכת המשפטית". הכלל לפיו לא יישמע אדם הפונה לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים חל ביתר שאת שעה שאדם מבקש לשכנע את בית המשפט,באמצעות שורה של עדי שקר מטעמו, כי התרחש מאורע שידוע לו שלא אירע מעולם".

75. נכון הוא שהתוצאה הנובעת מדחיית טענותיה של התובעת בדבר תוכנו של הסכם הפשרה מובילה לכך ששאלת תוכנו המהותי של הסכם הפשרה וטענות התובעת בדבר הפרת הסכם הפשרה על ידי הנתבע, נותרו בלתי מבוררות והתובעת מנועה מלהוכיח גרסתה בעניין זה אלא שזו תוצאת הילוכה של התובעת שבחרה להגיש לבית המשפט תביעה לאכיפת הסכם פשרה שעל פי הנטען אושר וניתן לו תוקף של פסק דין והתברר כי מדובר במסמך מזויף. התובעת אינה יכולה לצפות לסעד מבית המשפט ואינה יכולה לצפות כי תוכל להוכיח טענותיה החלופיות, היה ויתגלה כי ניצלה לרעה את ההליך השיפוטי, בהגשת תביעה לאכיפת הסכם פשרה מזוייף, ראה לעניין זה, רע"א 3454/04 ורקר נ' הראל (5.6.2005) : "בעל דין אינו רשאי בשם זכות הגישה לערכאות לנצל את ההליך השיפוטי לרעה, ולצפות כי תישמר זכותו לפנות לערכאות וכי יינתן לו יומו בבית המשפט...כנגד הזכות החוקתית לפנות לערכאות עומדת חובתו של בעל דין לקבל על עצמו את עולם של סדרי הדין ושל צווי בית המשפט כדי להבטיח את זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין, וכדי לאפשר את מהלכם התקין של הליכי בית המשפט להגנה על אינטרס הציבור כולו".

76. למעלה מן הצורך יוער כי גם לגופם של דברים, לא ניתן לקבל טענתה של התובעת כי מהראיות עולה שתוכנו של הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים והיווה בסיס להודעה על הסכם פשרה בימ"ש/1, מכוחה הסתיימו ההליכים בת.א 3665/02 הנ"ל, הינו כגרסתה של התובעת שכן לא ניתן ליתן אמון כלשהו בעדותו של משה ז'אק - מנהלה של התובעת שהגיש לבית המשפט מסמך מזוייף (הסכם הפשרה נספח יא' לתביעה שצורף כנספח 12 לתצהיר משה ז'אק), בטענה כי אותו מסמך מזוייף, נחתם על ידי עו"ד אסלמן, הוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין. כך גם לא ניתן ליתן אמון בעדותו של רו"ח וכסלר שהובא כעד לתמיכה בגרסתה של התובעת בדבר אמיתות הסכם הפשרה המזויף. בנסיבות אלה, התובעת אף אינה יכולה להבנות מכך שהנתבע לא פרט מה תוכנו של הסכם הפשרה העומד ביסוד ההודעה על הסדר פשרה בימ"ש/1. הנטל להוכחת התביעה, מוטל על התובעת ומשזו נכשלה בהוכחת טענותיה בדבר תוכנו של הסכם הפשרה, בשל גרסתה השיקרית והעובדה שתמכה תביעתה במסמך מזוייף, אין היא יכולה לבקש להסתמך על כשלים או חסרים בגרסת הנתבע. נוכח הדברים האמורים, לא ראיתי להידרש לגרסת הנתבע וטענותיו בדבר קיום הוראות הסכם המכר או הסכם הפשרה בת"א 3665/02 הנ"ל.

סוף דבר

77. התביעה על כל עתירותיה נדחית.

78. בנסיבות העניין סבורה אני כי יש ליתן ביטוי לחומרה היתרה של הגשת תביעה לאכיפת מסמך מזוייף שעל פי הנטען אושר וקיבל תוקף של פסק דין, בפסיקת הוצאות. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך כולל של 70,000 ₪

79. נוכח קביעתי כי משה ז'אק הגיש מסמך מזוייף לבית המשפט (נספח 12 לתצהיר משה ז'אק), אני מורה למזכירות להעביר עותק מתצהירו של משה ז'אק בצירוף נספח 12 לתצהיר וכן עותק פסק דין זה, למנהל בתי המשפט על מנת שיועברו לעיון המשטרה ולשיקול דעתה.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, א' טבת תשע"ד, 04 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.