בפני | כב' השופטת דלית שרון-גרין | |
מאשימה | מדינת ישראל . | |
נגד | ||
נאשם | יהודה בנג'ו |
ע"י ב"כ עו"ד מוניר הייב
ג ז ר ד י ן |
הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של נהיגה בשכרות, כאשר נהג בהשפעת סמים קשים מסוג הרואין.
לאחר מתן הכרעת הדין, נדחתה שמיעת הטיעונים לעונש בשל מחלתו של הנאשם, ולאחר מכן נדחה הדיון פעמים רבות נוספות בשל אי התייצבות הנאשם אצל הממונה, בשל אי הזמנת הממונה את הנאשם בשנית, נוכח אי הגשת חוות דעת לאחר בדיקות רפואיות, שנבעו מהעובדה שהנאשם עבר צנתור וכד'.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה טענה ביחס לחומרת העבירה, המסוכנות הנובעת ממנה והשלכותיה. עוד התייחסה לעברו המכביד של הנאשם הן בפן התעבורתי והן בפלילי, והוסיפי כי יום לאחר ביצוע העבירה מושא תיק זה, הוטלו על הנאשם ארבעה עונשי מאסר בפועל, שנוכח מועד הטלתם אינם ברי הפעלה, כמובן. התובעת בקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, הפעלת פסילה על תנאי, פסילה על תנאי וקנס משמעותיים.
ב"כ הנאשם בקש שלא לזקוף לחובתו של הנאשם את בחירתו לנהל את משפטו. עוד התייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם, שהחל לרצות מאסר לראשונה בחייו בגיל 50, מה שגרם לתפנית בחשיבתו והביאו לתהליך גמילה מסמים, לתמיכה בטענה זו צורפו מסמכים (במ/3). הנאשם יכול היה לצרף תיק זה לתיק פלילי אחר, אך בחר שלא לעשות כן, משום שהיה משוכנע בחפותו. הסניגור בקש להעדיף את הפן השיקומי, ולחילופין אם יוטל מאסר, לאפשר ריצויו בדרך של עבודות שירות.
הנאשם טען כי "היום אני בדרך חיובית בחיים" וכי הוא מטופל אחת לשבוע.
תסקיר שירות המבחן
מן התסקיר עולה תמונה של קשר מרוחק עם משפחת המוצא עד כדי ניתוק, ושל שימוש רב שנים בסמים עד למאסרו לפני מספר שנים. במהלך המאסר עבר תהליך גמילה, שידע מאז עליות ומורדות. התרשמות שירות המבחן הינה כי כיום הנאשם נקי מסמים, אם כי לא נערכו לו בדיקות שתן. הנאשם נטל אחריות לבצוע העבירה לפני קצינת המבחן, וטען כי התנהגותו נבעה ממקום חסר אחריות שמקורו בשימוש בסמים. המלצת שירות המבחן הינה להטלת מבחן לתקופה של שנה, במהלכה יבצע בדיקות שתן וישולב בקבוצה טיפולית ייעודית. רשיון הנהיגה משמש לפרנסתו, והנאשם חושש כי פסילה ארוכה תביא להתדרדרות במצבו נוכח העובדה שמתפרנס מעבודתו כנהג, ועל כן הומלץ על פסילה לא ממושכת.
הרשעות קודמות
מגליון ההרשעות בתעבורה עולה כי הנאשם הורשה לנהיגה בשנת 1979 וצבר לחובתו 54 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן משנת 2012 בגין נהיגת רכב בלתי תקין. בחמש השנים האחרונות ביצע 10 עבירות, ביניהן נהיגה במהירות מופרזת (פעמיים), אי ציות לאות שוטר ועוד. רב העבירות מסוג ברירת משפט.
בחמש השנים שקדמו לכך, הורשע בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונת דרכים, מהירות מופרזת ועוד.
בגליון ההרשעות הפליליות של הנאשם 28 הרשעות בגין עבירות שבוצעו החל משנת 1973, כאשר היה עדיין קטין, כשהאחרונה שבהן משנת 2011, בגין שימוש בסמים (צריכה עצמית) מיום 7.2.08. כמו כן הורשע בעבירה נוספת של נהיגה בזמן פסילה, משנת 2007. עוד בעברו מגוון עבירות סמים, רכוש ואלימות, בגינן אף נדון למספר תקופות מאסר.
דיון והכרעה
על בסיס כל האמור לעיל, נראה כי העבירה מושא תיק זה הינה סרח עודף מתקופה שלילית בחייו של הנאשם, אשר הגיעה לסיומה בתהליך גמילה ממושך. אמנם הליך הגמילה ידע עליות ומורדות, אך אלה צפויים, לצערנו, בתהליך הקשה של גמילה לאחר כעשרים שנות התמכרות לסם.
העבירה כשלעצמה, הינה עבירה חמורה מאד, המהווה סכנה של ממש לכלל משתמשי הדרך, ומצדיקה ענישה שתהלום את הסיכון והזלזול בחיי אדם הנובעים ממנה.
יחד עם זאת, הנאשם הוכיח בארבע השנים האחרונות כי שינה את דרכו ועלה על דרך המלך. כך עולה מטיעוני ההגנה, מגליונות ההרשעות הקודמות שלו ומן האמור בתסקיר.
סברתי כי נוכח חומרת העבירה ובהתחשב בעברו של הנאשם, נכון היה להטיל עליו מאסר לתקופה קצרה, ולאפשר ריצויו בדרך של עבודות שירות.
הכרעת הדין ניתנה ביום 4.3.12, ומאז נדחה הדיון, כאמור לעיל, מספר רב של פעמים, מסיבות שונות.
היום, כשנה לאחר מתן הכרעת הדין, נוכח חלוף הזמן מיום העבירה, לאור ההליך החיובי שהנאשם החל בו ומשלא חל שינוי לרעה בהתנהגותו של הנאשם, אני מוצאת שניתן לנקוט בענישה שיקומית, שלא תכלול רכיב של מאסר בפועל כלל, לצד פסילה קצרה וצו מבחן.
בהתחשב בחומרת המעשה, בנסיבותיו, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם הינו:
* מאסר לתקופה שבין ללא מאסר לבין 12 חודשים * פסילה בפועל לתקופה שבין 18 חודשים לבין 48 חודשים * קנס שינוע בין 500 ₪ לבין 2,500 ₪.
בהתאם לסעיף 40ד.(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני סבורה ששיקומו של הנאשם מצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם. לפיכך, ולאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים אני מטילה בזה על הנאשם את העונשים הבאים:
הקנס ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.7.13 ואילך. איחור בתשלום אחד יעמיד את הקרן לפירעון מידי.
הוסברה לנאשם משמעות הפרת המבחן והשלכותיה.
הודע על זכות ערעור בבית משפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מיום הודעת גזר הדין.
ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ג, 06 מאי 2013, במעמד התביעה, הנאשם ובא כוחו.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
13/10/2010 | החלטה על דחיית מועד דיון | דלית שרון-גרין | לא זמין |
27/02/2011 | החלטה מתאריך 27/02/11 שניתנה ע"י דלית שרון-גרין | דלית שרון-גרין | לא זמין |
24/05/2011 | דחיית מועד דיון | דלית שרון-גרין | לא זמין |
15/02/2012 | הוראה לנאשם 1 להגיש ע | דלית שרון-גרין | לא זמין |
14/02/2013 | החלטה על בקשה של מבקש 1 כללית, לרבות הודעה בקשה דחופה לדחיית דיון 14/02/13 | דלית שרון-גרין | צפייה |
06/05/2013 | הוראה לנאשם 1 להגיש עע | דלית שרון-גרין | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | הודא חמיסה, מירית שטרן, רחל שיבר |
מאשימה 2 | משטרת ישראל/לשכת תביעות תעבורה נצרת | |
נאשם 1 | יהודה בנגיו | מוניר הייב, סופיה טקצ'מן |