בפנינו, תביעתו של מר מנדל קיפרמן (להלן - התובע) כנגד מדינת ישראל - הגף להערכת תארים אקדמיים ודיפלומות מחו"ל שליד משרד החינוך (להלן - הגף או הנתבעת, לפי העניין) להורות על ביטול החלטת הגף שסירב להעניק לו אישור שקילות לצורכי שכר, לתואר ראשון במנהל עסקים שלמד בשלוחת אוניברסיטת המברסייד בישראל (להלן – אוניברסיטת המברסייד או האוניברסיטה לפי העניין), ולקבוע כי הוא זכאי לאישור שקילות לתואר שלמד כאמור, לצרכי שכר.

העובדות

1. התובע יליד 11/1/72 הינו איש צבא קבע ומשרת כטכנאי מטוסים בבסיס חיל האוויר בצפון הארץ.

2. הגף הינו הגוף המוסמך להערכת תארים אקדמיים המוענקים על ידי מוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל ועל ידי שלוחותיהם בארץ.

בתוך כך מוסמך הגף להעניק לעובד "אישור שקילות" לצורך דירוג שכר בלבד, אשר פירושו כי התואר שבו מחזיק העובד, שקול לתואר ישראלי מוכר, ומכח הכרה זו משתכללת זכותו של העובד ליהנות מתנאי השכר ומההטבות הגלומות בתואר האקדמי שבידו.

סמכויות הגף קבועות בין היתר בתקשי"ר, כאשר בפועל מעניק הגף את שירותיו בעניין הערכת תארים לעובדי המגזר הציבורי בכללותו ואף לגורמים נוספים, על פי כללים שנקבעו, ועודכנו מעת לעת.

3. התובע למד בבית ספר תיכון מקצועי - מכללת עמל למקצועות התעופה בבסיס רמת דוד, שבו הוכשר לשמש כטכנאי מטוסים, וזאת החל מיום 1/9/87 ועד לגיוסו לצה"ל ביום 2/9/90. במסגרת לימודיהם אלו הועסקו ה תלמידים כ"אזרחים עובדי צה"ל במעמד של חניכים" (ראה פירוט: במוצג ת/1).

כעולה מתעודת עובד ציבור של הגב' קלרה ליבוביץ מיום 17/8/11, אשר הגישה הנתבעת, היקף עבודתו של התובע במסגרת זו עמד על 5.6 ימים לחודש בממוצע, שהם יום ושליש בממוצע לשבוע.

4. התובע השלים 12 שנות לימוד, אבל לא השלים תעודת בגרות וביום 2/9/90 התגייס לשירות סדיר, אותו סיים ביום 26/8/93 ולאחריו המשיך בשירות קבע כאמור, בו הוא משרת עד היום.

5. בחודש מאי 1998 נרשם התובע ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים בשלוחת אוניברסיטת המברסייד בישראל; בחודש אפריל 1999 התחיל התובע את לימודיו ובחודש אפריל 2001 סיים התובע את לימודיו וקיבל את התואר מאוניברסיטת המברסייד.

6. ביום 20/8/01 הגיש התובע בקשה לגף לשם קבלת אישור שקילות, לצרכי שכר, לתואר הנ"ל אותו קיבל מאוניברסיטת המברסייד.

7. להבהרת המחלוקת בתיק זה, יוער כי במהלך לימודיו הנ"ל קיבל התובע מהאוניברסיטה פטור מ-60 נקודות זכות, מתוך 360 נקודות זכות הנדרשות לתואר ראשון באנגליה, שהן היקף של סמסטר אחד (המקבילות ל- 20 נקודות זכות מתוך 120 נקודות זכות הנדרשות לתואר דומה בישראל), בשל היותו מעל גיל 30 ובשל וותק מקצועי של 10 שנים (להלן- הפטור) שהוא המקור למחלוקת בתיק זה.

רקע כללי

8. במהלך הקיץ של שנת 2001 הוחלט בפרקליטות המדינה, על יסוד חומר שהגיע ממקורות שונים, בכל הנוגע להתנהלותה של נציגות אוניברסיטת המברסייד בישראל, לפתוח בחקירה משטרתית כנגד מפעילי הנציגות וכנגד כל מי שיתגלה כמעורב בפעילותה, ככל שזו מנוגדת לחוק.

החומר שהצטבר הועבר למשטרה, עם הנחיה לפתוח בחקירה. במקביל לפתיחת החקירה המשטרתית, ועל יסוד ראיות שהחלו להצטבר, הונחה הגף להערכת תארים להקפיא את הטיפול בבקשות לקבלת אישורי שקילות לתארים מנציגות אוניברסיטת המברסייד בישראל.

9. במהלך החקירה המשטרתית נחקרו מאות אנשים, ביניהם מפעילי הנציגות, עובדים וסטודנטים ואף נערך חיקור דין באנגליה, ואולם בסופו של יום ולאחר בחינה מדוקדקת של החומר שנאסף - הוחלט על ידי פרקליטות מחוז חיפה לסגור את התיקים שנפתחו נגד מעורבים בפרשה מחמת היעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין פלילי, והטיפול בבקשות הסטודנטים להערכת שקילות, חודש.

10. ובחזרה לעניינו של התובע.

בתשובה לבקשתו להכיר בתואר שקיבל כשקיל לתואר ראשון בישראל, נשלח אל התובע ביום 19/12/01 תשובת הגף, שבה נאמר כי מאחר והוותק המקצועי של התובע איננו עומד בדרישות הגף לקבלת פטור של 60 נקודות זכות, לא ניתן יהיה להכיר לו בתואר כשקיל ויהא עליו להשלים את לימודיו באוניברסיטת המברסייד בהיקף של סמסטר נוסף, כתנאי להכרה זו.

בעקבות פנייה נוספת של התובע אל הגף, נבדק עניינו בשני וביום 20/1/02 השיב הגף לתובע כי הוא איננו עומד בכללים שנקבעו על ידי הגף בדבר ניסיון מקצועי של 10 שנים, שכן הגף אינו מכיר בהשכלתו התיכונית כניסיון מקצועי המקנה פטור מסמסטר של לימודים אקדמאיים.

לאחר שהתובע החל להיות מיוצג על ידי בא כוחו, פנה בא כוחו ביום 6/1/05 פעם נוספת אל הגף להכיר בתואר שלמד התובע כשקול לתואר שנלמד בישראל.

ביום 9/6/05 התקיימה פגישה בפרקליטות המדינה עם בא כוח התובע במסגרתה הובהר לתובע כי אף לא התקבל ללימודים כדין, לפי כללי האוניברסיטה, שכן לא היה בן 30 בעת קבלתו ללימודים, ומשום שהוותק המקצועי שלו הוכר מגיל 15, ואולם, אף אז ניתנה לתובע האפשרות להשלים סמסטר לימודים נוסף לצורך הכרה בתוארו, תוך הבהרה כי אישור השקילות יינתן לו ממועד הזכאות לתואר החדש.

מכתב נוסף של הגף להערכת תארים בעניין זה נשלח לתובע ביום 4/9/05.

לטענת התובע ביום 14/9/05 הוא פנה פעם נוספת באמצעות בא כוחו אל הגף וביקש לבחון את עמדת הגף בעניינו. לטענת הנתבעת מנגד, מכתב זה לא נתקבל בגף ואין עדות לקבלתו במחשבי הנתבעת ובתיק המתנהל בגף בעניין זה.

כך או כך, ביום 16/3/08 הובא עניינו של התובע לדיון נוסף והתייעצות אצל גורמי הנתבעת ואולם לאחר הבחינה המחודשת הודע לתובע כי יהא עליו להשלים סמסטר שלם דהיינו 60 נקודות זכות, כתנאי להכרה בתואר שקיבל, כשקיל לתואר הניתן בישראל.

ביום 15/8/08 פנה ב"כ התובע פעם נוספת בצרוף מסמכים אל הנתבעת וביום 28/12/12 הגיש את תביעתו שבנדון לבית המשפט השלום בתל אביב. מאוחר יותר ה ועבר התיק לדיון בבית דין זה, מפאת חוסר סמכות של בית משפט השלום לדון בתובענה.

כללי הגף הרלוונטיים לענייננו

11. כללי הערכת התואר האקדמי הרלוונטיים לתובע שהתחיל ללמוד בשנת 99', הם ה"כללים להערכת תואר" של הגף מיום 12/11/97 (להלן – הכללים) (צורפו כנספח א' לתצהיר התובע).

12. סעיף ג' לכללים שכותרתו "לימודים קודמים שיילקחו בחשבון במסגרת הערכת התואר האקדמי לצורך דירוג בשכר", קובע שורה של תנאים ונסיבות בהן לימודים קודמים יילקחו בחשבון לעניין ההכרה בתואר, כאשר הפיסקה הרלוונטית לענייננו, היא פיסקה 5 לסעיף זה הקובעת כי:

"בעלי ותק מקצועי של עשר שנים, אשר סיימו קורסים מקצועיים במוסדות לימוד מוכרים, שאינם אקדמיים, ואשר בידם תעודות ומסמכים רשמיים המעידים על כך. בעלי מסמכים כאמור יוכלו לקבל נקודות זכות בהיקף של סמסטר מלא אחד לכל היותר להשלמת תואר ראשון" (ההדגשות הוספו – א.ר.ק.).

המחלוקת ועיקרי טענות הצדדים

13. הואיל ולא היה חולק כי התובע לא השלים 10 שנים החל מחודש 9/90 (מועד גיוסו לצבא סדיר ועד למועד תחילת לימודיו), הרי שגדר המחלוקת שבין הצדדים נסובה על השאלה האם ניתן להכיר בתקופת חניכותו של התובע בתקופת לימודיו התיכוניים במכללת עמל כנכללת בהגדרת "וותק מקצועי" שבכללים, שאו אז יענה התובע על דרישת סעיף זה לכללים בדבר 10 שנות ותק מקצועי, אם לאו.

14. וכך, לטענת הנתבעת בקצירת האומר, הכללים גובשו בהתחשב בכללים הנהוגים בארץ על ידי המועצה להשכלה גבוהה (להלן - מל"ג), אשר קובעים כי בעלי וותק מקצועי של 10 שנים לפחות בתחום הנלמד יהיו זכאים לפטור של סמסטר אחד, וזאת מן הטעם שמטרת הגף היא להעריך תארים מחו"ל בהשוואה לתארים אקדמאיים בישראל, ולהביא לשוויון בתנאים בין עובדים שרכשו השכלה בחו"ל לבין אלה שרכשו השכלה בארץ.

לטענת הנתבעת, בפועל, הגף בא לקראת הבוגרים, כך שמי שהיה בידיו ותק מקצועי של 10 שנים בתחום כלשהו, גם כזה שאינו קשור דווקא לתואר הנלמד, בעת תחילת לימודיו, זכה לקבלת פטור בהיקף של 20 נקודות זכות מהתואר הראשון בישראל ו- 60 נקודות זכות לגבי תואר שנלמד בבריטניה.

לטענתה, בעניין הוותק המקצועי נהג הגף לאורך השנים לספור את הוותק המקצועי החל מגיל 18, ואילו הוותק המקצועי החלקי שצבר התובע בשלב של לימודים בכיתות י"א ו-י"ב בבית ספר מקצועי תיכוני, אינו שקול לניסיון מקצועי מלא שנצבר ע"י בוגר שלא במסגרת לימודים.

15. לציין, כי כעולה מאישור הלימודים שהפיקה האוניברסיטה לתובע, על פי תנאי האוניברסיטה, תנאי לקבלת הפטור בו מדובר הוא לימודים החל מגיל 30 בנוסף לוותק מקצועי של 10 שנים. ואולם, כבר בפתח ההליכים הבהירה הנתבעת כי היא אינה עומדת על הטענה בעניין גילו של התובע, שכן המדובר בתנאי של האוניברסיטה ולא של הגף, ואם קיבל התובע תואר מהאוניברסיטה (גם אם בטעות), הנתבעת אינה עומדת על דרישה זו מה גם שבענייננו היא כבר הלכה לקראת התובע והסכימה במפגש עם בא כוחו להעניק לתובע את אישור השקילות אם ישלים את אותו סמסטר, כנדרש.

16. לטענת הנתבעת, הגף הכיר (על פי הכללים נכון לשנת 97') בבעלי וותק מקצועי של 10 שנים כזכאים לפטור על יסוד ההנחה המגולמת בכללי המל"ג ולפיה מי שהועסק במשרה מלאה לאורך שנים, צבר ידע רלוונטי אשר יש בו כדי לזכותו בפטור מסוים מלימודים.

הואיל ומדובר בהקלה משמעותית, הגף אינו מתחשב בוותק מקצועי שצבר אדם בהיותו חניך במהלך לימודיו בבית הספר התיכון, שכן ולא מדובר בעבודה במשרה מלאה שנעשתה באופן סדיר ורצוף.

מדווחי השעות של התובע עולה כי בתקופת לימודיו הנ"ל בבית ספר התיכון הוא עבד ימים ספורים בלבד בכל חודש ולמד במקביל. עבודה בהיקף משרה כה מצומצם איננה יכולה להיות שקולה לשנת ותק מקצועי כפי שנדרש ממועמדים אחרים אשר זוכו בפטור כאמור.

לא זו אף זו, הכרה במשרתו החלקית ביותר של התובע במהלך שנות לימודיו בבית הספר ברמת דוד, פרושה ריקון מתוכן של הדרישה לוותק מקצועי, והפליה בינו לבין בוגרים אחרים משלוחות בחו"ל ומאוניברסיטאות בארץ.

17. מבלי לגרוע מטענותיה לגופם של דברים, טוענת הנתבעת כי בכל מקרה תביעה זו של התובע התיישנה, שכן מכתב הסירוב הראשון נשלח לתובע ביום 19/12/08 ואילו תביעה זו הוגשה על ידו ביום 28/12/08 ומכאן שחלפו מעל 7 שנים מהמועד שבו נולדה עילת התביעה של התובע ועל כן התביעה התיישנה.

18. עד כאן עיקרי טענות הנתבעת. ובאשר לתובע, יצוין כי במהלך ההליך שונו עילות התביעה, הצדדים והסעדים להם עתר התובע, אך בסופו של יום חודדה טענת התובע והועמדה על נדבך אחד בלבד, והוא פרשנות המונח "וותק מקצועי" לצורך הזכאות לפטור.

וכך לטענת התובע בתצהירו, בטרם התחיל את לימודיו, ולצורך שדרוג שכרו ויציאה ללימודים אקדמאים המוכרים ע"י המדינה לצורכי שכר, הוא פנה למשרד החינוך לצורך קבלת הקריטריונים ללימודים כאלה. לטענתו, פנייה זו נעשתה על ידיו באופן אישי לגב' נורית קיי ז"ל, שהיתה באותם ימים מרכזת בגף.

לטענתו, בעקבות פנייתו זו העבירה לו הגב' קיי את הכללים להערכת תואר (נספח א' לתצהירו).

לדבריו, הגב' קיי שאלה אותו מה הוותק שלו ולאחר שאמר לה ש-10 שנים (כולל וותק מקצועי של בי"ס עמל (טכני) ברמת דוד), היא השיבה לו: "אם יש לך וותק של 10 שנים אזי הכל בסדר ואתה רשאי להירשם ללימודים",

התובע אף צירף לתצהירו את מכתבה של הגב' קיי מיום 24/5/99 (נספח ד' לתצהירו), שבו מצוין כי במענה למכתבו, הרי ששלוחות אוניברסיטת המברסייד בארץ במקומות שצוינו במכתב, מוכרות כשלוחות המוסמכות להעניק תוארים בתחומים שצויינו במכתב זה ובכלל זה תואר ראשון במנהל עסקים.

עוד הובהר במכתב כי ההחלטה על קבלה למוסד היא בידי המוסד המקבל וכי אין במכתב זה משום אישור על הערכת תואר אקדמי כלשהו.

19. לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, המסלול שעבר התובע בלימודיו בבית הספר התיכון הינו מסלול מיוחד, שבו הצבא מכשיר ילדים מגיל 15 להיות טכנאי מטוסים.

הם כבר עובדים כטכנאי מטוסים, הם לא עובדים לבד, הם צמודים לטכנאי מטוסים אחרים ולומדים מהם. זאת תקופת למידה, אבל גם תקופה של צבירת ניסיון. אמנם, לא בדרך הרגילה של וותק מקצועי מגיל 18 במשרה מלאה, אך יש פה הסדר מיוחד עם אינטרסים לאומיים ברורים שיש מאחוריהם רצון לקחת ילדים טובים ולתת להם דחיפה לעסוק במקצוע שלהם מגיל 15 עד תום שרותם הצבאי, עשרות שנים, בדיוק כפי שקרה במקרה זה.

לטענתו, העדה מטעם הנתבעת כלל לא ידעה להשיב מה זה המסלול הזה ולא ידעה מה זה חוק החניכות. ואם כך, מי שלא מכירה את המסלול הזה וקובעת בצורה קטגורית שגיל 18 הוא הסף לתחילת צבירת וותק מקצועי, על פניו אינה יכולה לקבל החלטה סבירה בעניינו של התובע.

מכל מקום לטענתו, עיון בתלושי השכר של התובע מעלה כי הצבא כן לקח בחשבון את תקופת עבודתו, גם אם החלקית בכיתות י"א-י"ב לצורך "וותק מקצועי", ועל כן, על הנתבעת להתייחס אל תקופה זו כוותק מקצועי לצורך הערכת השקילות.

20. זאת ועוד, טוען ב"כ התובע, כי אילו התכוון הגף לכך שניתן לצבור וותק מקצועי רק מגיל 18, היה עליו לציין זאת במפורש בכללים שהופצו, כפי שלשם הדוגמא נעשה בפרסומים אחרים של משרד החינוך שבהם רשום בצד הגדרת "וותק" שתקופת הוותק תחשב החל מגיל 18.

21. לטענתו, בענייננו, התובע ראה את תלושי השכר שלו, פנה לגורם המוסמך בגף וקיבל אישור לכך שהוא עומד בתנאים, על סמך זאת הוא התחיל ללמוד, האוניברסיטה נתנה לו תעודה המאשרת כי הוא סיים תואר אקדמי ועמד בכל דרישות האוניברסיטה מבחינה אקדמית, לרבות בתנאיה לצורך מתן פטור של 60 נקודת זכות.

בנסיבות אלו הנתבעת אינה יכולה להתערב בשיקולים האקדמיים של האוניברסיטה ולדרוש 10 שנות וותק שאינן כוללת את תקופת בית הספר התיכון, שעה שהאוניברסיטה הסתפקה בשנות הוותק הקיימות של התובע לצורך מתן פטור מסמסטר לימודים אחד והכרה בתואר.

דיון והכרעה

22. מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע.

מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של הגב' ציפי וינברג – מנהלת הגף נכון למועד זה ושל מר מיכאל קנטי – איש סגל צבאי במכללת עמל ברמת דוד.

כמו כן ובהמשך למסמכים נוספים שצורפו על ידי התובע, הוגשו תצהירי עדות ראשית משלימים מטעם הגב' וינברג וכן מטעמו של מר יבגני ורניק – ראש מדור תכנון ושכר בצה"ל.

התובע והמצהירים הגב' וינברג ומר קנטי מטעם הנתבעת נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם בפנינו.

בכל הנוגע למר ורניק הודיענו ב"כ התובע כי הוא אינו מעוניין לחקור אותו שכן לשיטתו, תצהירו תומך בגרסת התובע (ראה: בעמ' 22 לפרוטוקול ש': 10-11).

וכך, משהובהרו המחלוקות שבין הצדדים ועיקרי טענותיהם נפנה להלן לדון בהם, ותחילה, ומטבע הדברים, לטענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת.

23. נקדים ונבהיר כי אין בידינו לקבל את טענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת.

בעניין זה צודק התובע, כי הנתבעת לא הציגה בפנינו כל אסמכתא על משלוח מכתבה מיום 19/12/01 אל התובע במועד זה, או בכלל, ולא כל שכן שלא הציגה אישור על קבלת המכתב על ידי התובע, במועד כזה או אחר.

בנסיבות אלו, בהן מדובר בפער של 9 ימים המבחין בין התיישנות התביעה לאי התיישנותה, הנטל הוא על הנתבעת להוכיח כי מכתבה בו נדחתה פנייתו הראשונה של התובע אליה, התקבל בידי התובע במועד כלשהו שלפני ה-28/12/08.

הנתבעת לא עמדה בנטל זה, ועל כן אין בידינו לשעות לטענת ההתיישנות שהעלתה.

אי לכך טענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת – נדחית בזאת.

24. משזו קביעתנו, נפנה להלן לדון בתביעה לגופה.

ודוק, בטרם נידרש לעניינו המסוים של התובע שבנדון, מן הראוי להעמיד דברים על דיוקם, בכל הנוגע להיקף הביקורת המשפטית שמפעיל בית דין זה על התנהלותה של הרשות המנהלית ומידת התערבותו בשיקול דעתה.

בשנים 2005-2008 דן בית המשפט העליון בשורה של עתירות שהגישו בוגרי אוניברסיטת לטביה כנגד הגף, בקשר עם דחיית בקשותיהם לאישור שקילות ובקשר עם אופן בדיקת בקשותיהם הפרטניות לאישור שקילות.

במסגרת אותה פרשה, נדון בין היתר בג"צ 973/08 סימה בן שמעון, שלמה עמוסי ואח' נ' משרד החינוך(פסק הדין מיום 15/9/09), שם התייחס בית המשפט העליון לאופן בחינת הבקשות הפרטניות שהגישו הבוגרים, וקבע, בין היתר:

"שיקול הדעת האם לאשר בקשה לאישור שקילות אם לאו הוא שיקול דעת מקצועי על פי טיבו. כך בדרך כלל וכך בייחוד בפרשה דנן. לפיכך ייטה בית המשפט כעניין שבמדיניות שלא להתערב בשיקול הדעת שהפעיל המשיב לגבי כל בקשה ובקשה וימנע מלהחליפו בשיקול דעתו שלו, אלא אם כן קיימת עילה מינהלית להתערבות כזו".

כמו כן מן הראוי להזכיר את ההלכה הכללית בכל הנוגע לביקורת השיפוטית על החלטה מינהלית, ולפיה בית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת ולא יתערב בהחלטתה לשנותה, כל עוד לא חרגה זו ממתחם הסבירות או לוקה היא בפגמים מינהליים מהותיים, ובמילותיו של בית הדין הארצי בפרשת ע"ע 1123/00 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו – יצחק צויזנר, עבודה ארצי, כרך לג (21), 27: 

"כלל הוא, כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות…"

25. כך גם בענייננו, בית הדין אינו נדרש להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של הגף באשרו או בדחותו בקשה לאישור שקילות שהוגשה אליו, אלא לבחון האם בהחלטת הגף (בענייננו בהחלטה לדחות את בקשת התובע) נפל אחד מהפגמים המינהליים המוכרים, ובכלל זה האם לוקה ההחלטה בשיקולים זרים, חוסר סבירות או חוסר מידתיות.

משאלו הם פני הדברים, נפנה להלן לבחון, האם הצביע התובע בנסיבות המקרה שבנדון, על פגם בהחלטת הנתבעת, שיש בו כדי להצדיק את התערבותנו בשיקול דעתה של הנתבעת, עת דחתה את בקשת התובע.

26. נקדים ונבהיר כי אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיה הגב קיי ז"ל, אישרה לו שהוא אכן צבר וותק מקצועי של 10 שנים כנדרש, ונבאר.

כך, בסעיף 6 לתצהירו טען התובע כי קודם לתחילת לימודיו הוא פנה לגב' קיי שאישרה לו טלפונית כי וויתקו בבי"ס עמל נכלל בוותק המקצועי הנדרש של 10 שנים, לאחר שהיא זו ששאלה אותו מה הוותק שלו.

לא רק שאין זה סביר בעינינו שבשלב זה של לפני תחילת הלימודים, תשאל הגב' קיי את התובע לגבי וותקו לצורך קבלת פטור, שהוא אירוע שיכול להתרחש רק לאחר שיתחיל בלימודיו, אלא ששבעדותו בפנינו שינה התובע את טעמיו וטען כי הוא היה זה שפנה טלפונית לגף וביקש לברר מה הוותק שנדרש לצורך לימודים וכן לקבל את הכללים להערכת תואר (ראה: בעמ' 18 לפרוטוקול, ש': 4-8).

לא רק שגרסה זו בעניין אותה שיחה טלפונית (שעומדת ממילא בסתירה לנטען בסעיף 6 לתצהירו של התובע), לא הוכחה, אלא שאין לה כל אזכור במכתב - נספח ד' שצירף התובע בעצמו ויש בו כדי ללמד על מה נשאלה ה גב' קיי; היא לא נזכרה בכתב התביעה ואף לא במכתבים הרבים ששלח ב"כ התובע וצורפו לתצהיר התובע.

ודוק, כאמור בתצהיר עדותו הראשית של התובע לא נזכרה אותה שיחה טלפונית.

לציין עוד, כי כאשר נשאל התובע ע"י בית הדין, כיצד זה יכול להיות שבטרם התחיל ללמוד כבר שאל את הגב' קיי לגבי וותק נדרש לצורך פטור מסמסטר, הוא טען לראשונה כי במפגש בשלוחת האוניברסיטה במכללת הר הכרמל הובא לידיעתו נתון זה (ראה: בעמ' 18 לפרוטוקול ש': 15-23).

מכל מקום כאשר נשאל מדוע פנה שוב לגב' קיי אם כבר קיבל את האינפורמציה הזו, השיב כי פנה על מנת לקבל אישור בכתב לפיו הוותק שלו בלימודים נכלל בוותק המקצועי הנדרש לצורך קבלת הפטור (ראה: בעמ' 18 לפרוטוקול ש': 23-27).

כך או כך, מעבר לכך שגרסה זו שהיא כה מהותית לטענת התובע ככל שהיא מכוונת להסתמכות, נזכרה לראשונה רק בחקירתו הנגדית בפנינו, הרי שגם לגופם של דברים, התובע לא הוכיח שפנה כאמור ואף לא הציג כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד כי במועד כלשהו שלפני סיום לימודיו פנה כדי לברר באשר למעמד של לימודיו בתיכון לצורך הכרה בוותק המקצועי לעניין הפטור, ולא כל שכן שקיבל אישור מהגב' קיי או כל גורם אחר בגף, לפיה כביכול תקופת לימודיו במכללת עמל נכללת בוותק המקצועי לצורך קבלת פטור מסמסטר לימודים אחד.

27. אי לכך אנו קובעים שלא הוכח בפנינו, שבכל מועד שהוא שלפני סיום לימודיו, פנה התובע אל הגף כדי לברר האם תקופת לימודיו במכללת עמל נכללת בוותק המקצועי לצורך קבלת פטור מסמסטר אחד; לא כל שכן שלא הוכח בפנינו שבכל מועד שהוא קיבל תשובה מהגב' קיי או מכל גורם אחר בגף, לפיה כביכול תקופת לימודיו במכללת עמל נכללת בוותק המקצועי לצורך קבלת פטור מסמסטר אחד.

למעלה מן הצריך נוסיף לעניין טענתו של התובע לפיה עובד הגף בשם אלכס שמע ממנו כי הגב' קיי אישרה לו את הדברים, שאין יסוד לסברת התובע לפיה היה על הנתבעת לזמן את אותו אלכס לעדות כדי להפריך את טענתו זו של התובע.

מבלי להביע דעה בשאלה איזה משקל, אם בכלל, היה לעדות כזו מצדו של אותו אלכס אילו היתה מובאת בפנינו, ברי כי אם התובע מבקש לחזק את גרסתו בעדות של פלוני שיעיד כי כבר שמע את הדברים מן התובע, עליו הנטל להזמין את פלוני להעיד ואין הוא יכול לצפות לכך שהצד השני יזמין את פלוני, גם אם הוא עובדו בעבר או בהווה, כדי לשלול את הדברים.

28. אי לכך, אין לנו אלא לדחות את טענת התובע לפיה אושר לו על ידי מי מנציגי הגף שהוא אכן צבר וותק מקצועי של 10 שנים כנדרש לצורך קבלת הפטור נשוא המחלוקת.

בשולי הדברים נוסיף כי אפילו היינו משתכנעים, שפני הדברים היו כנטען על ידי התובע, הרי שאין בטענת הסתמכות זו כדי לסייע לתובע ככל שיתברר כי הוא לא עמד בתנאי הוותק המזכים בפטור.

29. זאת ועוד, אף אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיה צה"ל כן מכיר בוויתקו של התובע במכללת עמל לצורך וותק מקצועי, ונבאר.

30. ראשית, ועל מנת להעמיד את המונחים המדויקים על מכונם, מן הראוי להבהיר כי בשירות הציבורי יש הבחנה בין "ותק לצרכי חישוב השכר" לבין המונח "ותק מקצועי".

על משמעות ההבחנה ניתן ללמוד מהוראות התקשי"ר החלות על כלל עובדי המדינה ואף על משרתי צבא קבע דוגמת התובע.

וכך, כעולה מתלוש השכר של התובע, הוא מדורג בדירוג המינהלי ומקבל את שכרו בהתאם לדירוג זה, לדרגתו בצה"ל ובהתחשב בתוספות המיוחדות הנוספות החלות על משרת קבע דוגמת התובע.

מכל מקום, ביחס לעובדים בדירוג המנהלי ובדירוג המקצ"ט, נקבע בנסמן 24.421 לתקשי"ר כי הם מקבלים בעת כניסתם לשירות את המשכורת המשולבת התחילית של דרגתם.

על פי ס"ק ג' לנסמן זה נקבעו תוספות הוותק שיחולו על עובד כאמור, ובין היתר, נקבע כי אם שירת עובד המדורג בדירוג המינהלי או בדירוג מקצ"ט שירות סדיר בצה"ל הוא יקבל מספר תוספות ותק כמספר השנים ששירת בשירות סדיר.

מכל מקום בס"ק ח' לנסמן זה נקבע כי: "תוספות הוותק לפי נסמנים (ב) עד (ז) לעיל, מוכרות לצורך תשלום משכורת ויהוו בסיס לחישוב גמולים הנקבעים באחוז מן המשכורת המשולבת, התוספות לא ייצרו זכויות נוספות, כגון: תוספות המשתלמות על בסיס שנות ותק, אחוזי גמלה, מכסת חופשת מנוחה, קביעת דרגה וכדומה. תוספות אלו ישולמו לעובד אשר איננו מקבל כבר תשלום בעד אותן שנות ותק".

בהמשך לכך קובע נסמן 24.422 לתקשי"ר כי עובד בדירוג המינהלי, שהתקבל לעבודה אחרי 1/4/80: "רשאי לגרור ממקום עבודתו הקודם את הותק בעבודה, אך לא יותר מ-10 שנים; אם נתקיימו בו התנאים הבאים:

(א) העובד עבד במוסד מוכר כגוף ציבורי, דהיינו: הממשלה, מרכז השלטון המקומי, הרשויות המקומיות, שלוש העיריות הגדולות, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל, מוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים ציבוריים בארץ הפועלים לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הממשלה לבין ההסתדרות העובדים הכללית החדשה, והעובדים המועסקים בו מקבלים את משכורתם לפי סולם הדירוג המינהלי;

(ב) ותקו של העובד יוכר רק לגבי שנות עבודה בפועל בתחום הרחב של המקצוע שבו מועסק העובד כיום, במקומות עבודה בארץ, ורק בתקופה שלאחר ז' באייר התש"ח (16.5.1948);

(ג)         העובד איננו חייב ברציפות בעבודתו בין מקום עבודה אחד למשנהו;

(ד) על העובד להציג אישורים מתאימים ממקומות עבודתו הקודמים" (ההדגשה הוספה – א.ר.ק.).

עד כאן הוראות התקשי"ר בכל הנוגע לוותק לצרכי חישוב שכרו של העובד בטבלת השכר המשולב, לרבות האפשרות ל"גרור" וותק בגין עבודה במוסד מוכר אחר.

מונח נפרד לחלוטין מהוותק לצרכי שכר כאמור לעיל, הוא ה-"וותק המקצועי".

לעניין זה נקבע בנסמן 24.432 לתקשי"ר כי: "לעובדים המדורגים באחד הדירוגים הנקובים בפסקה 24.430(א), למעט האחים והעובדים הסוציאליים, משתלמת תוספת הוותק בדרגתם על-פי שנות ותקם המקצועי, (על כללי חישוב ותק זה בכל מקצוע, ראה סעיפים 24.44 ו-24.45). תקופת הוותק המקצועי של עובד המדורג בדירוג מקצועי בחלק של שנה תחושב לפי הלוח הבא:.." (ההגדשה הוספה – א.ר.ק.)

ס"ק (א) לנסמן 24.430, קובע את הדירוגים הבאים עליהם יחולו הוראות נסמן 24.432, כדלקמן:

"הוראות סעיף זה חלות על העובדים המדורגים באחד הדירוגים המקצועיים הבאים:
רופאים, רוקחים, ביוכימאים ומיקרוביולוגים, רנטגנאים, אקדמאים ממדעי החברה והרוח, השירות המשפטי והפרקליטים, עיתונאים, מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, עובדי מחקר, עובדי הוראה, אחים, עובדים סוציאליים, עובדים בדירוג פארה-רפואיים".

31. עד כאן הכלל ממנו עולה כי בניגוד לסברת התובע, אין זהות בין ותק לצרכי שכר, לרבות "ותק נגרר" ממקום עבודה קודם, לבין "ותק מקצועי".

ומן הכלל לענייננו.

התובע צירף את תלוש השכר שלו לחודש 4/99 ממנו עולה כי הוא כולל מספר קריטריונים של ותק כלדקמן:

"ותק בדרגת שכר", "ותק בשירות" וכן "ותק לתוספת ותק" לגביו צוין כי נכון לחודש 4/99 הוא עומד על 11 שנים.

מכאן מבקש התובע ללמוד, כי נכון לחודש 4/99 הכיר לו צה"ל ב"ותק מקצועי" של 11 שנים.

אין בידינו לקבל את סברתו זו של התובע.

ראשית, הואיל והתובע מדורג בדירוג המנהלי שאינו נכלל ברשימת הדירוגים שבסעיף קטן (א) לנסמן 24.430, ברי כי הוא אינו זכאי לקבל "ותק מקצועי" כלל ועיקר.

אלא שבכך לא סגי. בענייננו כאמור צירפה הנתבעת את תצהירו של מר יבגני ורניק שהסביר את המונחים המופיעים בתלוש השכר של התובע.

וכך, מסביר מר ורניק בתצהירו (עליו כאמור לא נחקר), כי בתלוש השכר של כל חייל בשירות קבע, ובכלל זה התובע, קיימים מספר סוגי ותק:

א. ותק בדרגת שכר.

ב. ותק בשירות, שמשמעו ותק בשירות חובה + קבע בלבד.

ג. "ותק לתוספת ותק" שכולל ותק בשירות חובה + קבע + ותק במוסר מוכר

ו/או ותק מקצועי.

מוסיף מר ורניק בתצהירו, כי כעולה מתלוש השכר של התובע לחודש 4/99, אכן נקבע בו וותק של 11 שנים ברובריקה של "ותק לתוספת ותק" שכן ותק זה מורכב מהוותק של התובע בשירות חובה + קבע + וותק במוסד מוכר, היינו תקופת חניכותו של התובע במכללת עמל, אשר על פי כללי הצבא מזכה בוותק נגרר למי שהועסק בהיקף של 1/3/ משרה ומעלה, כפי המקרה בעניינו של התובע.

ואמנם, תחת הרובריקה של סוג התקופה הנרכשת לצרכי וותק, נרשם בתלוש השכר של התובע "וותק במוסד מוכר".

מכאן שאין כל קשר בין ההכרה בותק הנגרר של התובע לצרכי שכר, לבין הוותק המקצועי של התובע.

זאת ועוד, לחידוד אבחנה זו בין המונחים השונים, צירף מר ורניק לצורך השוואה, תלוש שכר של איש צבא קבע אחר (ששמו נמחק) המדורג בדירוג המהנדסים (שהוא כאמור אחד הדירוגים שנכללו בסעיף קטן (א) לנסמן 24.430). מעיון בתלוש זה עולה כי תחת הרובריקה של סוג התקופה הנרכשת לצרכי וותק, נרשם בתלוש השכר של אותו איש קבע "וותק מקצועי", וזאת במובחן מהתובע שלגביו כאמור המדובר ב: "וותק במוסד מוכר", שאין בו כדי להעיד על ויתקו המקצועי של התובע.

כאמור, מר ורניק לא נחקר על תצהירו, וגרסתו והסבריו לא נסתרו, מה גם שהם עולים בקנה אחד עם המסמכים שצורפו ועם הוראות התקשי"ר.

32. אי לכך ולאור כל המבואר לעיל, טענת התובע לפיה צה"ל הכיר לו בותק מקצועי של 11 שנים נכון למועד תחילת לימודיו, אין לה על מה שתסמוך, והיא נדחית בזאת.

33. עד כאן קביעותינו לפיהן מחד, לא הוכח בפנינו שמי מנציגי הגף אישר לתובע שהוא אכן צבר וותק מקצועי של 10 שנים כנדרש לצורך קבלת הפטור נשוא המחלוקת, ומאידך, הוכח בפנינו שבניגוד לסברת התובע, צה"ל אינו מכיר בתקופת חניכותו של התובע במכללת עמל לצורך וותק מקצועי.

34. אחר קביעותינו אלו נפנה להלן לבחון האם החלטת הגף בעניינו של התובע שלא להכיר בשנות לימודיו ועבודתו במהלך כיתות י"א-י"ב כ"וותק מקצועי" לעניין סעיף ג(5) לכללי הגף, מבוססת על שיקולים זרים, חורגת מגדר הסביר או שאינה מידתית.

35. וכך, בכל הנוגע למהות המסלול שעבר התובע בלימודיו בבית הספר התיכון, נמצאנו למדים מחקירת התובע בפנינו ומחקירתו הנגדית של העד קנטי מטעם הנתבעת, כי בחלק מן התקופה עבדו החניכים יום בשבוע ובשאר הימים למדו ואילו בחלק מן התקופה עבדו יומיים בשבוע ובשאר הימים למדו.

מבחינת מהות העבודה בה דובר, הרי שהחניכים הצטרפו למכונאים, וביצעו ביחד עם הטכנאים של הבסיס עבודה של טכנאים תחת פיקוח צמוד של הטכנאים בבסיס, וזאת במסגרת רצונו של הצבא לעודד אוכלוסיות טובות להגיע לתפקיד זה (ראה: עדות העד קנטי: בעמ' 20 לפרוטוקול ש': 18-22).

36. נקדים ונבהיר כי מעיון בלשונו של סעיף ג(5) לכללים, לא ניתן לקבוע שתקופה זו של חניכות, נכללת ב"ותק המקצועי" כהגדרתו בסעיף זה לכללים.

פיסקה ג(5), הינה חלק מפסיקה ג' שכותרתה כאמור: "לימודים קודמים שיילקחו בחשבון במסגרת הערכת התואר האקדמי לצורך דירוג בשכר".

בהתאמה לכך סעיפים קטנים ג(1)-(4) דנים במסגרות לימודים אחרות, אקדמאיות או שקולות לאקדמאיות, אשר יקנו ללומדים קרדיט מסוים במסגרת לימודי התואר.

ודוק, אין חולק שהתובע אינו עונה על אף אחד מתנאים אלו.

במובחן מסעיפים קטנים ג(1)-(4) הנ"ל, הרי שסעיף קטן ג(5) נשוא דיוננו, איננו עוסק במסגרות לימודים אקדמאיות קודמות, אלא עניינו במי שסיימו קורסים מקצועיים במוסדות שאינם אקדמיים ועל כן נקבע בו תחליף לאותן מסגרות לימודים אקדמאיות בדמות "בעלי ותק מקצועי של עשר שנים", היינו את דרישות האקדמיזציה החליפה דרישה של ותק מקצועי בעבודה.

מכאן, שעל פי הקשרו של הסעיף, ברי כי במובחן מתקופת לימודים, ענייננו של הסעיף הוא בקביעת תקופת עבודה שתחליף את תקופת הלימודים האקדמיים.

בענייננו, אין חולק שבשנות הלימוד י"א-י"ב נחשבו התובע וחבריו ללימודים ל: "אזרחים עובדי צה"ל במעמד של חניכים" (ראה פירוט: במוצג ת/1), כך שגם אם במסגרת לימודיהם נדרשו לבצע עבודה, וזאת כאמור בפיקוח צמוד של טכנאי הבסיס, הרי שלא מדובר בעיקר כי אם בטפל, היינו עבודת חניכות שהיא נלווית למטרה העיקרית שהיא הלימוד וההכשרה.

אי לכך, לא ניתן לראות בתקופה זו כ"תקופת עבודה" המחליפה "תקופת לימודים", בפרט ובמיוחד כך שעה שאין חולק כי מדובר בהיקפי עבודה מאוד חלקיים (פעם או פעמיים בשבוע) מתוך תקופת הלימודים.

37. עד כאן בכל הנוגע לפרשנות המילולית של הסעיף. ובאשר לתכלית שביסוד אותם כללים, יש לזכור כי תפקידו של הגף הוא להעניק אישורי קילות, אשר כשמם כן הם, אישורים שנועדו לקבוע אם קיים שוויון בין תואר שנלמד באוניברסיטה בארץ לבין תואר שנלמד באוניברסיטה בחו"ל ו/או בשלוחה בארץ של אוניברסיטה מחו"ל.

משכך, וכל עוד על פי דרישות המל"ג החלות על הלומדים באוניברסיטאות בארץ, בעל תואר שנלמד באוניברסיטה בארץ, זכאי לפטור מסמסטר לימודים אחד אם הוא בעל ותק מקצועי של עשר שנים, הרי שלא רק שאין פסול בהצבת תנאי זהה למי שלמד באוניברסיטה בחו"ל ו/או בשלוחה בארץ של אוניברסיטה מחו"ל, המבקש אישור שקילות - אלא שהצבת התנאי אף מתבקשת מאליה, כל עוד ב"שקילות" של תוארים מחו"ל עסקינן.

אלמלא נהג כך הגף, היה בכך משום הפליה לטובה של בוגרי תארים של אוניברסיטאות בחו"ל ו/או בשלוחה בארץ של אוניברסיטה מחו"ל, על פני חבריהם בוגרי תארים של אוניברסיטאות בארץ.

38. בהקשר לכך, נוסיף ונבהיר כי אין בידינו לקבל את סברת התובע לפיה בהצבת הדרישה הנ"ל מתערבת הנתבעת כביכול בשיקולים אקדמיים של האוניברסיטה מחו"ל שהחליטה להעניק לתובע את הפטור ואת התואר על יסוד וויתקו המקצועי הנוכחי.

טענה זו אין לה על מה שתסמוך. התובע אוחז בתואר ראשון במנהל עסקים של אוניברסיטת המברסייד וקביעתו של הגף בעניינו, אין בה כדי לשנות כהוא זה מתוקפו של תואר זה שקיבל התובע מאוניברסיטת המברסייד.

כל שנדרש הגף לקבוע הוא האם תואר זה שקול לתואר ראשון במנהל עסקים של בוגר אוניברסיטה בארץ, ואף זאת לצרכי שכר בלבד, ולא מעבר לכך.

בהחילו על התובע את אותם קריטריונים שחלים על בעל תואר זהה מאוניברסיטה בארץ, לא רק שהגף אינו חורג ממתחם הסבירות, אינו מסתמך על שיקולים זרים כביכול ואינו פועל בצורה לא מידתית, אלא שהוא מממש הלכה למעשה את תפקידו, שהוא כאמור לקבוע האם התואר בו אוחז התובע (ואשר על תוקפו אין חולק) שקול לתואר זהה של מי שלמד באוניברסיטה בארץ, ואף זאת כאמור, לצרכי שכר בלבד.

39. כפי שקבענו לעיל, לא הוצגה בפנינו כל אסמכתא, לרבות לא של צה"ל, לפיה קיים גוף או גורם אחד אחר שמכיר בתקופת חניכות זו כתקופה של צבירת ותק מקצועי.

משכך הם פני הדברים, בהינתן תכלית תפקידו של הגף, מקורה של דרישת הותק המקצועי מלכתחילה, תכליתה, ולשונו המפורשת של סעיף ג(5) לכללים – לא מצאנו כל מתום במסקנת הגף בעניינו של התובע, ולפיה תקופת החניכות של התובע בכיתות י"א-י"ב בבית הספר עמל שברמת דוד, אינה עונה על דרישת ה"ותק המקצועי" שבסעיף ג(5) לכללים.

לא זו אף זו, אלא שבנסיבות שבנדון, לא רק שלא מצאנו בקביעה זו של הגף משום הפעלת שיקולים זרים, או חריגה מתחום הסביר או חריגה מהמידתיות, כי אם מצאנו אותה עולה בקנה אחד עם הוראות הכללים, תכליתם של הכללים ומהות תפקידו של הגף.

40. סוף דבר –

אשר על כן ולאור כל המבואר, אין זאת אלא שהתובע לא הצביע על כל פגם שנפל בהחלטת הגף לדחות את בקשתו לקבלת אישור שקילות לתואר שקיבל מאוניברסיטת המברסייד, ולא כל שכן כזה שיצדיק התערבות בהחלטת הגף לבטלה.

משכך הם פני הדברים – תביעת התובע נדחית.

בהתחשב בהיקפם הרחב של ההליכים שנדרשו בתיק זה, התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין לידיו, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ל' ל' אב תשע"ג, (6 06 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.