ביום 1.6.09, כלומר לפני כ- 8 שנים, ניתן ע"י כב' השופט שחורי פס"ד שבמהלכו חייב את המבקש לשלם את הסכום שנפסק לנתבע, לאחר שלא הגיש בקשת רשות להתגונן.

הוגשה ביום 1.5.17 בקשה לביטול פסה"ד.

לטענת המבקש, מעולם לפי מיטב הכרתו לא קיבל כתב תביעה בתיק זה, גם לא את פסק הדין או הודעה על הליכי גבייה. לטענתו, למד על פסה"ד רק מתגובת המשיב לכתב התביעה שהגיש לאחרונה נגד המשיב בביהמ"ש בקריות בתיק שמספרו 39964-07-15.

המבקש טוען בנוסף, כי היתה ועדיין יש לו הגנה טובה מפני התביעה והוא מפנה להתכתבות חלקית עם המשיב עובר לתביעה לעניין פנקס השיקים שלו שנגנב, לטענתו, וחתימתו שאינה מופיעה על השיקים נשוא התביעה.

עוד הוא טוען, כי גונב השיקים משך כספים באמצעותם מהבנק, כאשר ברור היה שהוא לא חתם על השיקים והחשבון לא היה ביתרת זכות.

עוד הוא טוען, שהבנק "הקדים תרופה למכה" בהגשת תביעה זו, כאשר הבחין בהשתהות המבקש בהגשת תביעה בגין השיקים הגנובים, השתהות שנבעה מחיסרון כיס.

עוד טוען המבקש, כי לא היה מודע להתנהלות בהוצל"פ וכי שילם תשלומים שוטפים לתיק הספציפי במשך השנים.

המשיב בתגובה מאוד מפורטת טוען כי יש לדחות את הבקשה מכל וכל.

עוד מצביע המשיב על כך, כי ביחס לתביעה אשר הוגשה ע"י המבקש לבימ"ש השלום בחיפה במסגרת תיק 39964-07-15 הגיש בקשה לדחיית התביעה בשל מעשה בית דין הקמה מכוח פסה"ד שניתן במסגרת התיק הנ"ל.

ביום 25.10.15 ניתנה החלטה ע"י כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני, אשר כתב "... מדובר בתביעה שסיכוייה להתקבל קלושים עד אפסיים.. לא ברור בשלב זה כיצד יוכל התובע להתגבר על המחסום בדמות מעשה בית דין..". החלטת הרשם הבכיר זיתוני ניתנה ביום 25.10.15, דבר המצביע על כך כי כבר בתאריך זה ידע המבקש על פסה"ד שניתן, נשוא בקשת ביטול זו.

הדבר מלמד על כך כי ידע על התביעה.

המבקש לא הצביע על שום טעם מיוחד המצביע על ביטול פסה"ד שניתן וגם לא הגיש בקשה להארכת מועד לביטולו.

מדובר אפוא בבקשה שהוגשה בחוסר תום לב.

המשיב טוען, כי כתב התביעה נשוא בקשה זו הומצא כדין למבקש ומצרף את אישור המסירה. עוד מצורפות אזהרות שנתנו במסגרת תיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע פסה"ד. המבקש גם לא התייחס לטענות אותן הוא משמיע כעת בבקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה ביחס לתביעה שהוגשה על ידו בחיפה.

סיכויי ההצלחה של המבקש קלושים.

לא הוכח כל סיכוי להצלחה בהגנה.

לא זו אף זו, בטרם הגשת התביעה כנגד המבקש הוגש תיק למימוש משכון, למימוש רכב מסוג הונדה אשר נמכר לאחר שהמבקש בחר שלא לפדות את הרכב ולא העלה במסגרת ההליך האמור כל טענה אודות שיקים שנמשכו מהחשבון וכל טענה אחרת ביחס לחובו כנגד המשיב.

עברתי על טענות הצדדים, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני נותן את החלטתי:

לא מצאתי כל הצדקה לביטול פסה"ד ואני סבור שתגובתו המאוד ארוכה וממצה של המשיב מדברת בעד עצמה ויש לקבל אותה.

להלן נימוקיי:

1. בבואו של ביהמ"ש לבטל פס"ד שניתן בהעדר הגנה או לאחר שלא ניתנה בקשת רשות להתגונן, עומדים שני פרמטרים שיש לבחון אותם: האחד - המצאת פסה"ד האם נעשתה כדין והשנייה – סיכויי ההגנה. במיוחד תקפים הדברים כאשר מדובר בביטול פס"ד שניתן לפני כ- 8 שנים, דבר המחייב נימוקים טובים וטעמים מיוחדים המצדיקים ביטול שכזה. המבקש לא עמד בשני התנאים האמורים ואסביר:

א. ראשית, לגבי המצאת התביעה – הומצאו לי אישורי המסירה ולא ראיתי שום פסול בהם על פניו.

שנית, לאור הגשת התביעה בחיפה ע"י המבקש עצמו והחלטותיו של כב' הרשם הבכיר זיתוני, היה ברור כי המבקש עצמו יודע על התביעה שהוגשה נגדו ועל פסה"ד ובכל זאת לא עשה דבר.

התנהגות תמוהה זו נמשכה גם בנושא של מימוש הרכב ההונדה ע"י המשיב וגם בבקשתו של המבקש עצמו אשר ציין כי הוא ממשיך ומשלם סכומים במסגרת תיק ההוצל"פ במשך שנים, הגם שהוא טוען כעת שאין כל הצדקה לתשלום סכומים אלה עקב ההגנה אותה הציג.

ב. גם סיכויי ההגנה של המבקש הם סיכויים שאינני סבור שמצדיקים את ביטול פסה"ד. הטענה כי מדובר בשיקים שנגנבו ובחתימות שאינן חתימתו לא עולה בקנה אחד עם התנהלותו במשך השנים, לרבות תשלומים ששילם בגין אותם שיקים עצמם. לא הוצגו ראיות שמתוכם אוכל ללמוד כי טענות אלה ניתן להוכיח - לא באמצעות חוות דעת, לא באמצעות מסמכים ראיות או עדים ומדובר בטענות שניתן להתייחס אליהן כטענות בעלמא.

2. כאשר נדרש בימ"ש לבטל פס"ד 8 שנים אחרי שניתן, גם מחובת הצדק על המבקש לעמוד בנטלים ולהראות כי יש הצדקה לכך ולא רק משום שהוא מוצא את עצמו בסיטואציה שבה למעשה נוצרים נגדו מעשה בית דין. הטענה שהמשיב "הקדים תרופה למכה" אין בה שום ממש ודינה להידחות.

דין הבקשה אפוא להידחות.

היה מקום לחייב בהוצאות אך אני אמנע מכך ואסתפק בתוצאה של דחיית הבקשה לביטול פסה"ד ללא חיוב בהוצאות.

יידע המבקש כי חסד אני עושה עמו בעניין זה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ז, 07 מאי 2017, בהעדר הצדדים.