כב' הש' וגנר פרש לגמלאות והבקשה הובאה לשולחני.

מקור כל התקלות בתיק נובע מסווג לא נכון של התובעת את תביעתה שכן במקום לסווגו כתביעה כספית ולשלם אגרה כדין, הכתירה התובעת את תביעתה כנזקי גוף ושילמה אגרה בחסר.

לאחר שהוגש הסכם פשרה נתן בית המשפט החלטה כי הואיל והסווג לא היה נכון הרי שכל התובעת לשלם את ההפרש בין מה ששילמה עם פתיחת התיק (בסווג המוטעה של נזקי גוף) לבין המחצית הראשונה שהיה עליה לשלם כדין בגין תביעתה הכספית (1.25% מסכום התביעה).

הטענה כי התובעת לא היתה צד להליך והחלטות בית המשפט לא הומצאו לה , אינה נכונה, בכל הכבוד. כל החלטות בית המשפט פתוחות במערכת נט המשפט ולפי החיווי במחשב החלטת כב' הש' וגנר מיום 27/8/15 שתוכנה הוסבר לעיל הומצאה לב"כ התובעת עו"ד בדארנה ביום 3/9/15 (וראו אישור מסירה כדין במחשב).

ככל שהתובעת לא השלימה עם ההחלטה היה עליה להגיש בר"ע כבר אז ולא שנתיים לאחר מכן.

מכל מקום, בין אם ידעה התובעת ובין אם לא ידעה אודות החלטת כב' הש' וגנר, הרי לא יכולה להיות מחלוקת כי התביעה היא כספית (תביעה לפי פוליסה) ולא תביעת נזקי גוף ועל כן החלטת כב' הש' וגנר תואמת את הדין ותקנות האגרות ואין מקום לעיון חוזר.

הבקשה נדחית

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ח, 24 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.