החלטה

לפניי בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 30.10.12, תגובת התובעים ותשובת הנתבעת.

הרקע לבקשה

1. עסקינן בתביעה לסילוק יד ותשלום דמי שימוש ראויים, בגין הצבת עמוד טלפון על ידי הנתבעת במגרש 7840 חלקה 21/3 בטייבה אשר בבעלות התובעים.

2. בדיון שהתקיים ביום 24.9.12 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבעת תעתיק על חשבונה את עמוד הטלפון הממוקם בשטחו של התובע לקצה הגבול הדרום מזרחי של בית התובע, בתוך שטחו של התובע ומשם תעביר כבלים ליחידות 23/3, 23/2 ו-21/3. לגבי יחידה 21/2 תנסה בזק למצוא פתרון שלא דרך עמוד הטלפון החדש שיוקם.

בדיון זה ביקשו ב"כ הצדדים לדחות את מועד ההוכחות ולקבוע מועד לתזכורת במעמד הצדדים בעוד חודש והסכימו כי עם השלמת העבודות תדחה התביעה ללא צו להוצאות.

על מנת לאפשר לצדדים לסיים את ההליכים לפי המתווה שהציעו דחיתי את ישיבת אותו היום לתזכורת במעמד באי כוח הצדדים וזאת ליום 30.10.12 בשעה 9:00 והדברים נרשמו בפרוטוקול הדיון בנוכחות באי כוח הצדדים.

3. ביום 30.10.12 לא התייצב מי מטעם הנתבעת. ב"כ התובעים הצהיר לפרוטוקול כי ניסה להתקשר לב"כ הנתבעת אך לא היה כל מענה. טען כי הגיע טכנאי בזק לשטח המחלוקת בדק, הציע פתרון ואמר שהם יבואו לסדר, אך מאז נעלמו עקבותיו. ב"כ התובע ביקש מבית המשפט להגביל בזמן את ההחלטה שניתנה ביום 24.9.12 ולחייב את הנתבעת בהוצאות אודות ההליך. ואכן בהחלטתי נתתי תוקף של פסק דין למתווה אליו הגיעו הצדדים לעניין העתקת עמוד הטלפון ממקומו וקבעתי כי ההעתקה תבוצע בתוך 30 יום. בנוסף קבעתי כי על הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ תוך שנימקתי כי סכום זה נקבע בהתחשב בעובדה שהצדדים הגיעו לפשרה בישיבה הקודמת.

הבקשה לביטול פסק הדין:

4. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין מהנימוקים כדלקמן:

• 1. בהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ביום 24.9.12 נקבע כי עם השלמת העבודות תידחה התביעה, ללא צו להוצאות;
  2. ב"כ הנתבעת סבר, בטעות, כי ביום 30.10.12 נקבע התיק לתזכורת פנימית שלא במעמד הצדדים או באי כוחם ובה ניתן פסק הדין;
  3. הנתבעת איננה מתנגדת לבצע את העתקת עמוד הטלפון תוך 30 ימים כפי שנקבע בפסק הדין, בכפוף לכך התובע ישתף עימה פעולה;

5. תובעים התנגדו לביטול פסק הדין מהסיבות כדלקמן;

1. לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות הכלולות בו;
2. פסק הדין שניתן רק נתן תוקף להסכמות אליהם הגיעו הצדדים בדיון הקודם;
3. כפי שצוין בפסק הדין, סכום ההוצאות שנפסק, כלל העובדה שהצדדים הגיעו להסכמה, שאם לא כן הסכום היה שונה לחלוטין ולפיכך, אין מקום או כל בסיס לבקשה.

6. תשובתה טענה הנתבעת כדלקמן:

1. בקשתה מתבססת אך ורק על ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ולפיכך הן אינן מצריכות אימות בתצהיר;
2. פסק הדין שונה מהסכם הפשרה בכך שנפסקו הוצאות;
3. סיבת היעדרותו של ב"כ הנתבעת צוינה בבקשה רק כדי להביא לידיעת בית המשפט כי ב"כ הנתבעת נעדר מהדיון בשל טעות ולא חלילה בשל זלזול בבית המשפט, ואף ניתן להתעלם ממנה;
4. נסיבות היעדרות ב"כ הנתבעת היו רלוונטיות רק במקרה ובית המשפט היה מקבל את התביעה כפי שהיא בהיעדר הגנה או פוסק לב"כ הנתבעת הוצאות בשל היעדרות ב"כ הנתבעת מהדיון. אולם לא כך היה, ובית המשפט החליט לאמץ את הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים;
5. אם הצדדים לא היו מגיעים להסכמה התביעה הייתה נדחית לחלוטין, והתובעים היו מחויבים בסופו של דבר בהוצאות;
6. הנתבעת היא שנשאה בעלות צילומי האוויר של בית התובעים למרות שבית המשפט פסק כי הצדדים ישאו בעלות זו בחלקים שווים בינהם;
7. נכון למועד התשובה השלימה הנתבעת את העתקת עמוד הטלפון.

דיון ומסקנות:

7. אני סבור כי דין הבקשה להדחות מהסיבות כדלקמן;

1. לבקשה ולתשובה לבקשה לא צורפו תצהירים לאימות העובדות הנטענות בהן;
2. סיבת אי התייצבות הנתבעת ובא כוחה לדיון רלוונטית ביותר, מאחר ובמתווה אליו הגיעו הצדדים ביום 24.9.12 ביקשו הצדדים עצמם לקבוע את דיון התזכורת במעמד הצדדים ולבטל את ישיבת ההוכחות שנקבעה לאותו יום וכך קבעתי בהחלטתי;
3. בפסיקת ההוצאות נלקחו בחשבון אי ביצוע עבודות ההעתקה במועדג, אי התייצבות ב"כ הנתבעת לדיון שנקבע. הבקשה נעדרה התייחסות עניינית הנתמכת התצהיר בעניינים אלה;
4. בפסק הדין לא ניתן תוקף להסדר הפשרה, אלא אומץ המתווה אליו הגיעו הצדדים לעניין העתקת עמוד הטלפון בלבד, כך שבסיס ההנחה בבקשה לפיו פסק הדין אימץ את הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים מוטעה;
5. הנתבעת בעצמה הפרה את הסכם הפשרה, אשר בישיבת 24.9.12 טרם קיבל תוקף שלך פסק דין, בכך שלא התייצבה לדיון התזכורת אשר היה חלק מהמתווה בהסכמה ולא החלה לבצע את עבודות ההעתקה של עמוד הטלפון. משלא נטענו כל טענות ענייניות הנתמכות תצהיר בעניין זה, לא מצאתי טעם לסטות מהאמור בפסק הדין;
6. נראה מהבקשה כי הסיבה האמיתית להגשת הבקשה היא חיוב הנתבעת בשכ"ט עו"ד והוצאות משפט. אם אכן הנתבעת שילמה עבור תשלומי האוויר למרות הסכמת הצדדים לחלוקה שווה ביניהם בעלות זו, עומדת לה זכות הקיזוז.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א טבת תשע"ג, 24 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.