<#1#>

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד עידית עמיר

מטעם הנאשם: בעצמו וע"י בא כוחו עו"ד רפאל כהן

פרוטוקול

<#3#>

גזר דין

מבוא:

1. כנגד הנאשם הוגש לבית משפט זה כתב אישום (מתוקן נושא תאריך 21.4.10), בו יוחסה לו במקור עבירה שעניינה השמטה מדו"ח – עבירה לפי סעיף 220 (1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה").
2. תחילה, כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.
3. בדיון אשר התקיים בפניי ביום 3.2.11, הגיעו הצדדים להסדר טיעון ולפיו, הנאשם יחזור בו מכפירתו, כתב האישום יתוקן הן בעובדותיו והן בהוראות החיקוק שבו. עוד הוסכם, כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע על פי הודאתו. כן הוסכם, כי בטרם יישמעו טיעוני הצדדים לעונש, יתקבל תסקיר מאת שירות המבחן בעניינו של הנאשם. עוד הוסכם, כי במידה והנאשם יסיר את המחדלים, תעתור המאשימה, לכל היותר, לעונש מאסר בפועל שירוצה על דרך עבודות שירות ואילו הסנגור ייטען לעונש באופן חופשי (הכל ביחד ייקרא להלן: "הסדר הטיעון").
4. בהתאם להסדר הטיעון, כתב האישום תוקן, התקבל וסומן ב/1 (להלן: "כתב האישום"). הנאשם הודה בעובדות כתב האישום. על יסוד הודאתו זו, הורשע הנאשם בעבירה נשוא כתב האישום המתוקן, שעניינה השמטה מדו"ח ללא הצדק סביר – עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה.
5. כמו כן, בטרם נשמעו טיעוני הצדדים לעונש, הוריתי על הגשת תסקיר מאת שירות המבחן, בעניינו של הנאשם. תסקיר, כאמור, מונח בפניי.
6. יצוין, כי מקום בו הכרעת הדין בעניינו של הנאשם ניתנה ביום 3.2.11, הרי שתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בדבר "הבניית שיקול הדעת השיפוטי" אינו חל על גזר דין זה, בזיקה למצוות המחוקק במסגרת תיקון 113, שעה שתיקון זה חל על הכרעות דין שניתנו, אך לאחר יום 10.7.12.

עובדות כתב האישום:

1. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי הנאשם עסק במועדים הרלוונטיים לכתב האישום בהפצת עיתונים ותיק השומה שלו התנהל במשרדי פקיד השומה בעפולה. עוד עולה, כי בין השנים 1998 – 2001, השמיט הנאשם מהדו"חות אותם הגיש לפקיד השומה, הכנסות בסך 355,883 ₪, ללא הצדק סביר.

טיעוני המאשימה לעונש:

1. במסגרת טיעוניה לעונש, אשר הוגשו בכתב, הדגישה המאשימה את העבירה בה הורשע הנאשם, שעה שעסקינן בעבירה שעניינה השמטה מדו"ח ללא הצדק סביר, עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה. כן הדגישה המאשימה את מהות המעשים שביצע הנאשם ואת פרטי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. בהקשר זה הדגישה המאשימה, כי בפסיקה נקבע לא אחת, כי גילוין של עבירות המס הוא קשה ומחייב השקעת מאמצים ומשאבים רבים על ידי המדינה וכי גם במצב זה, ההצלחה היא חלקית בלבד. מכאן, שיש לחנך את הציבור, בין היתר, על דרך ענישה מחמירה, לכבד את החוק ואת הנורמה ולפיה, אין לשלוח יד בקופה הציבורית. בהקשר זה הפנתה המאשימה לפסיקה רלוונטית.
2. כן ציינה המאשימה, כי עבירות המס אינן חסרות נפגעים וכי לא רק אוצר המדינה ניזוק מהן, אלא כלל הציבור. כן הדגישה המאשימה, כי מעשיו של הנאשם הינם חלק מתרבות עבריינית אנוכית, אשר פגיעתה הרעה מורגשת הן בכיסו של האזרח, הן בעקרון השוויון בנשיאה בנטל המס והן במרקם החיים החברתי והעסקי. בהקשר זה ציינה המאשימה, כי לבעל העסק הנמנע מתשלום מס, צומח יתרון עסקי על פני מתחריו ההוגנים.
3. כן הוסיפה המאשימה וציינה, כי כתנאי להסדר הטיעון, היה על הנאשם להסיר את המחדלים ולהסדיר את החוב הרובץ לפתחו. בהקשר זה הדגישה המאשימה, כי בבדיקה שערכה מול משרדי השומה עלה, כי הנאשם עומד בתשלומי ההסדר כפי שנקבעו לו אצל פקיד השומה עפולה.
4. כן הדגישה המאשימה את הצורך בהשתת קנס הולם וציינה, כי יש להשית על הנאשם קנס גבוה במיוחד, זאת על מנת לפגוע בנאשם במקום בו ביקש להרוויח ולמען ידע נאשם זה, כמו גם נאשמים אחרים בכוח, כי עבירות המס נושאות בחובן סיכון כלכלי כבד וכי באם יתפסו בביצוען, כל הרווח אותו ביקשו להשיג, יצא בהפסדם.
5. לאור כל האמור לעיל, עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל אשר ירוצה על דרך עבודות שירות, מאסר מותנה ארוך ומרתיע וחיוב הנאשם בתשלום קנס הולם.

טיעוני הנאשם לעונש:

1. במסגרת טיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשם, כי עסקינן במקרה קלאסי בו צריך לתת ביטוי לעיקרון הנוהג בדבר ענישה אינדיווידואלית, זאת לאור העובדה, כי עסקינן במקרה אשר הינו חריג לאור מכלול נסיבותיו. בהקשר זה ציין ב"כ הנאשם, כי עסקינן בהרשעה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה, אשר עוסק בעבירה שנעשתה ללא הצדק סביר ולא בעבירה שנעשתה בכוונה להימנע ממס.
2. כן הדגיש ב"כ הנאשם, כי עסקינן במקרה אשר לו שני פנים, בפן האחד ישנן נסיבותיו האישיות של הנאשם ובפן האחר נסיבותיו של התיק, אשר הינו תיק יחסית חריג, בו למעשה ניתנה החלטה על ידי נציבות רישוי המיסוי להמיר את העבירות דנן בתשלום כופר בסך 90,000 ₪. בהקשר זה ציין, כי הנאשם שבפנינו הצליח לשלם סך של 50,000 ₪ ואולם לאחר ששילם סכום זה, לא הצליח לשלם את יתרת הסכומים. בהקשר זה הגיש ב"כ הנאשם מסמכים רלוונטיים אשר התקבלו וסומנו במאוחד נ/1. במסמכים אלה, כך ב"כ הנאשם, יש כדי ללמד, כי לא היה צורך בהגשת כתב האישום וכי הנאשם שילם מעל מחצית הסכום ואולם, הוא הגיע לנקודה שבה לא יכול היה לשלם סכום נוסף.
3. עוד הוסיף וטען ב"כ הנאשם, כי הנאשם הסיר את המחדל, זאת בכך ששילם את מלוא חוב המס וכאשר הסדרת החוב התבצעה בתשלומים של 2,500 ₪ ולאחר מכן בתשלומים של 4,000 ₪. בהקשר זה הגיש ב"כ הנאשם מסמכים אשר התקבלו וסומנו במאוחד נ/2.
4. כן הדגיש ב"כ הנאשם, כי אין עסקינן בנאשם "מתוחכם", שהרי אם היה כזה היה מתנהל באופן אחר מזה שבו התנהל בפועל. בהקשר זה הגיש ב"כ הנאשם מסמך על נספחיו, אשר התקבלו וסומנו נ/3.
5. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, הפנה ב"כ הנאשם לנספחים המצורפים למסמך נ/3 וציין, כי עסקינן בנאשם המשתייך למשפחה, אשר הינה "מלח הארץ". כן ציין ב"כ הנאשם, כי אימו של הנאשם נפטרה כאשר היה הנאשם ילד רך בשנים ואילו אביו של הנאשם נפטר לפני מספר שנים. כן הדגיש ב"כ הנאשם, כי מצבו הרפואי של הנאשם אינו שפיר. כן הגיש ב"כ הנאשם תיעוד רפואי בעניינו של הנאשם, אשר התקבל וסומן נ/4.
6. זאת ועוד, הפנה ב"כ הנאשם למסמכים שהוגשו וביניהם מכתב המלצה בעניינו של הנאשם ומסמכים המעידים על מצבו הכלכלי הקשה. בהקשר זה ציין ב"כ הנאשם, כי לאחר שנוצרו לנאשם חובות רבים ועל מנת להגיע להסדרים עם מס הכנסה ועם מס ערך מוסף, נאלץ הנאשם לקחת גם הלוואות בריבית קצוצה ומכאן התדרדרותו הכלכלית של הנאשם. בהקשר זה הגיש ב"כ הנאשם אסופת מסמכים אשר התקבלה וסומנה במאוחד נ/5.
7. עוד באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם ציין בא כוחו, כי עסקינן בנאשם אשר הינו אב ל-4 ילדים, אשר מתגוררים בבית. כן ציין, כי על מנת להחזיר את חובותיו עובד הנאשם ב-3 עבודות וכי לצורך כך עובד הנאשם סביב השעון ובמשך כל ימות השבוע. בהקשר זה ציין, כי גם במצב דברים זה, לא מצליח הנאשם לעמוד בתשלום כל חובותיו במסגרת ההסדרים השונים. עוד בהקשר זה ציין ב"כ הנאשם, כי כיום עומד הנאשם בחובותיו לרשויות המס בגין חובות העבר של מס הכנסה וביטוח לאומי.
8. זאת ועוד ציין ב"כ נאשם, כי העבירה בוצעה לפני זמן רב ובין השנים 1998 - 2001 וכי הנאשם לא עבר עבירות נוספות מאז. בהקשר זה הדגיש ב"כ הנאשם, כי על פי הפסיקה הנוהגת חלוף הזמן הינו נסיבה המצדיקה הימנעות מהטלת עונש מאסר.
9. כן חזר והדגיש ב"כ הנאשם, כי עסקינן בעבירה אשר הייתה בבחינת מעידה חריגה של הנאשם, אשר אינה נובעת מתוך כוונה להעלים מיסים, אלא נובעת מארגון שגוי. מכאן, ציין ב"כ הנאשם, כי אין עסקינן בנאשם אשר הינו עבריין.
10. באשר לעמדתה העונשית של המאשימה ולפיה, יושת על הנאשם עונש של מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות ציין ב"כ הנאשם, כי עסקינן בענישה חריגה נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם והנסיבות אשר בשלהן בא הנאשם לכלל עבירה. בהקשר זה ציין ב"כ הנאשם, כי ענישה מסוג זה תגדע את אפשרות הנאשם לעמוד בהסדרים לתשלום חובותיו ובפרנסתו.
11. כן ציין ב"כ הנאשם, כי בענייננו עסקינן בסכום נמוך באופן יחסי והדגיש, כי המחדל הוסר והסכומים הוחזרו במלואם. בהקשר זה ובאשר לסוגיית הענישה הראויה הגיש ב"כ הנאשם פסיקה רלוונטית.
12. לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשם, להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה ולחייבו בתשלום קנס בשיעור נמוך.
13. בדבריו בפניי ציין הנאשם, כי כל חייו השתדל להיות אזרח שומר חוק וכי אינו יודע כיצד הגיע למצב זה, ואולם לא הייתה כוונת זדון במעשיו אלו. כן ציין הנאשם, כי הוא מחנך את ילדיו ואת משפחתו להיות אזרחים שומרי חוק וכי שני ילדיו התגייסו לצה"ל וכי אחד מילדיו, שהיה ספורטאי מצטיין, ויתר על קריירה כדי לשרת שירות קרבי. עוד הוסיף הנאשם, כי הוא עובד 20 שעות ביממה וכי אינו מסוגל להיות במצב בו הוא חייב כספים. כן ציין הנאשם, כי הוא מצטער על מעשיו וכי הוא מבקש להתחשב בו.

תסקיר שירות המבחן:

1. כאמור, בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר מאת שירות המבחן, נושא תאריך 14.6.11. מהתסקיר עולה, כי הוא מבוסס על אבחון שנערך במסגרת שירות המבחן, על מסמכים רלוונטיים ועל מסמכי בית המשפט.
2. מהתסקיר עולה, כי עסקינן בנאשם כבן 50, נשוי ואב לארבעה ילדים בגילאים 8, 13, 18 ו-22. עוד עולה, כי הנאשם הינו יליד הארץ וכי הוא מתגורר במושב נהלל עם משפחתו. עוד עולה, כי לדברי הנאשם, הוא עובד באופן עצמאי כמפיץ עיתונים ותרופות וכן הוא עובד כמנהל אולם ספורט "ויצו נהלל". עוד עולה, כי אשתו של הנאשם, הינה בת 46 ועובדת כמורה.
3. כן הובאו נתונים אודות משפחת המוצא של הנאשם. עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות, למד בבית הספר היסודי בנהלל ולדבריו, היה תלמיד בינוני ומקובל בקרב בני גילו. עוד עולה, כי לדברי הנאשם, אימו נפטרה כשהיה בן 3 וכי בעקבות פטירתה גדלו הוא ואחיו אצל סבתו מצד אימו, אשר הייתה נתונה במשבר נפשי קשה וסיפקה רק את צרכיו הבסיסיים.
4. עוד עולה, כי בהיותו כבן 18 התגייס הנאשם ושירת שירות צבאי מלא כמפקד טנק. לדברי הנאשם, הוא היה שבע רצון משירותו הצבאי. לאחר שחרורו מהצבא עבד הנאשם משך כ-7 שנים במכון תערובת במושב נהלל כמנהל ייצור וכאחראי על מחלקת הכדורסל במועצה. עוד עולה, כי לדברי הנאשם הוא למד בקורס לניהול קבוצות כדורסל במכון "וינגייט" וכן קורס למאמני כדורסל. עוד עולה, כי משנת 1992 ועד היום עובד הנאשם בהפצה כעצמאי ובמקביל מנהל אולם ספורט ומאמן כדורסל.
5. באשר לעבירה נשואת תיק זה, התרשם שירות המבחן, כי הנאשם לוקח אחריות חלקית על מעשיו. לדברי הנאשם, בין השנים 1998 – 2001, הוא ניהל את חשבונותיו אצל רואה חשבון, אשר מעל בכספים שהיו אמורים להתקבל אצל מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. עוד עולה, כי לדברי הנאשם, משנת 2002 התברר לו, כי נוצרו לחובתו חובות כבדים וכי במע"מ ביטלו את כתבי האישום כנגדו, זאת לעומת החוב במס הכנסה, נשוא תיק זה. עוד עולה, כי מאז הסתבכותו של הנאשם, נמצאת משפחתו במצוקה כלכלית קשה וכי הנאשם נאלץ לעבוד ב-3 עבודות על מנת לשלם את חובותיו. כמו כן לדברי הנאשם, מערכות היחסים עם אשתו וילדיו התדרדרו וכי מצבו הבריאותי הורע. שירות המבחן התרשם, כי יכול והסתבכותו של הנאשם בעבירה דנן, מקורה בחוסר תשומת לב והזנחה בניהול העסק.
6. עוד עולה, כי אין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות.
7. עוד עולה, כי שירות המבחן מתרשם, כי עסקינן בנאשם, אשר מנהל לרוב אורח חיים נורמטיבי ומקיים חיי משפחה תקינים. עוד עולה, כי מבדיקה שערך שירות המבחן עם הנאשם לעניין נזקקותו של הנאשם לטיפול טען הנאשם, כי הוא אינו רואה את עצמו כזקוק להליך טיפולי כלשהו ולפיכך, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.
8. כן העריך שירות המבחן, כי עסקינן בנאשם חיובי ביסודו, אשר למד לקח ממעשיו וכי אין עסקינן בנאשם בעל דפוסי מחשבה והתנהגות עבריינים. זאת ועוד, ציין שירות המבחן, כי עסקינן בהסתבכותו הראשונה של הנאשם.
9. לאור כל האמור לעיל, בא שירות המבחן בהמלצה, כי בית המשפט ישית על הנאשם צו של"צ בהיקף של 140 שעות, מאסר מותנה וחיוב הנאשם בחתימה על התחייבות כספית. כן פירט שירות המבחן את תוכנית השל"צ, אשר גיבש בעניינו של הנאשם.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות:

1. לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש ולאור עמדתה העונשית של המאשימה, ניתנה על ידי החלטה ביום 16.4.12 במסגרתה קבעתי, כי בטרם ייגזר דינו של הנאשם ראוי, כי תונח בפני בית המשפט חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם. חוות דעת, כאמור, מונחת בפניי והיא חיובית.

דיון:

1. כאמור, הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה שעניינה השמטה מדו"ח ללא הצדק סביר. מעובדות כתב האישום עולה, כאמור, כי הנאשם עסק בהפצת עיתונים וכי תיק השומה של הנאשם התנהל במשרדי פקיד השומה בעפולה. עוד עולה, כי בין השנים 1998 – 2001, השמיט הנאשם מהדו"חות אותם הגיש לפקיד השומה הכנסות בסך 355,883 ₪, ללא הצדק סביר.
2. לחומרא, הנני רואה לציין את מהות העבירה שעבר הנאשם, אופייה, היקפה, נסיבות ביצועה ותוצאותיה, כמו גם העובדה, כי עסקינן בעבירה כלכלית, אשר הפכה זה מכבר ל"מכת מדינה" במקומותינו ואשר יש בה כדי לחתור תחת הסדר הציבורי וכדי לפגוע ברכושו של הציבור ולגזול את כספו. עבירות המס הן עבירות כלכליות, הפוגעות בכלל הציבור ואף עלולות לגרום לתוצאות קשות למשק, לכלכלה ולחברה. במעשיו אלו של הנאשם יש כדי לפגוע בקופה הציבורית, בשלטון החוק ובסדר הציבורי.
3. בעבירות כגון דא בתי המשפט מחויבים לומר דברם על מנת לשדר מסר ברור ומרתיע ולפיו, מי שמבצע עבירות אלו, עליו להיענש בחומרה. לא אחת הביעו בתי המשפט את עמדתם בנוגע לחומרה היתרה הגלומה בעבירות המס, שעה שהמניע לעבירות אלו הוא הרצון להפיק רווחים על חשבון קופת המדינה. משכך, ראוי הוא, כי מי שהורשע בעבירות כגון דא, יישא בעונש מאסר בפועל, לצד חיוב בתשלום קנס משמעותי. בהקשר זה, נפסק לא אחת, כי בעבירות פיסקאליות, יש להעדיף את שיקולי הרתעת היחיד והרבים, על פני שיקולים אחרים.

ראה בעניין זה רע"פ 512/04 מוחמד בן נבהאן אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2004 (2), עמ' 211, שם נאמר, בין היתר, כדלקמן:

" העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקת בית משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה. . . "

כן ראה ע"פ 6474/03, יוסף מלכה נ' מדינת ישראל, פד"י נח (3) 721, שם נאמר, בין היתר, כדלקמן:

" עבירות המס הכלכליות, הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית. "

1. עוד יצוין לחומרא היקף ההשמטה כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן וכפי שפורט לעיל. כך יצוין, כי הנאשם השמיט הכנסות ללא הצדק סביר בסך 355,883 ₪, שהינו סכום גדול ומשמעותי. בענייננו, ניתן לראות, כי הנאשם השמיט הכנסות על פני מספר שנים.
2. עוד יצוין לחומרא האמור בתסקיר שירות המבחן אשר הוגש בעניינו של הנאשם ולפיו, התרשם שירות המבחן, כי הנאשם לוקח אחריות חלקית על מעשיו, זאת שעה שלדברי הנאשם, בין השנים 1998 – 2001, ניהל את חשבונותיו אצל רואה חשבון, אשר מעל בכספים שהיו אמורים להתקבל אצל מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.
3. יחד עם זאת יודגש, כי הענישה לעולם אינדיווידואלית היא ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא, כאשר לשופט בפניו ניצב המקרה הספציפי, שיקול הדעת לקבוע מהי הענישה הראויה והפרופורציונאלית אשר יש להשית על הנאשם העומד בפניו, בזיקה לכל הנסיבות אשר נפרשו בפניו, אלה לחומרא ואלה לקולא.
4. במקרה דנן, תצוין לקולא העובדה, כי הנאשם הודה במיוחס לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, כמו גם את הצורך בשמיעת עדים, על כל הכרוך בכך. עוד יצוין, כי אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות וכי זוהי לו עשייתו הראשונה בפלילים. בעובדה זו, כמו גם במתווה חייו הנורמטיבי על דרך הכלל של הנאשם, יש כדי ללמדנו, כי עסקינן במעידה חד פעמית, אשר אין בה כדי ללמד על הכלל ואשר יש לראותה בבחינת חריג בנוף התנהגותו של הנאשם.
5. כן שמתי ליבי לתיקון אשר נעשה בכתב האישום, תיקון אשר יורד לשורשו של עניין ואשר יש בו כדי לרכך את כתב האישום באופן מהותי, הן בזיקה לעובדותיו והן בזיקה להוראת החיקוק שבו.
6. כן שמתי לבי לנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שאלה באו בפניי במסגרת טיעוני בא כוחו לעונש ובמסגרת תסקיר שירות המבחן, אשר הוגש בעניינו. בהקשר שמתי ליבי למצבו הכלכלי של הנאשם, אשר קיבל את ביטויו באסופות המסמכים נ/3 ו- נ/5 אשר הוגשו לעיוני וכן למצבו הרפואי-נפשי של הנאשם, אשר קיבל את ביטויו באסופות המסמכים נ/3, נ/4 ו- נ/5, אשר הוגשו לעיוני. עוד בהקשר זה יצוין, כי עסקינן בנאשם כבן 50, אשר מצבו הרפואי-נפשי אינו טוב, כך גם מצבו הכלכלי.
7. כן שמתי ליבי לנסיבות אשר בשלהן בא הנאשם לכלל ביצוע העבירה, כפי שאלה באו בפניי במסגרת תסקיר שירות המבחן ובמסגרת טיעוני בא כוחו של הנאשם לעונש.
8. עוד שמתי לבי לחלוף הזמן הניכר ממועד ביצוע העבירה, שעה שהעבירה נשוא כתב האישום נעברה, כאמור, בין השנים 1998 – 2001 ואילו כתב האישום הוגש אך בשנת 2009.
9. עוד יצוין לקולא, האמור בתסקיר שירות המבחן הן בשים לתוכנו, המלצתו וליבתו. בהקשר זה יודגש, כי להתרשמותו של שירות המבחן עסקינן בנאשם, אשר מנהל לרוב אורח חיים נורמטיבי ואשר מקיים חיי משפחה תקינים. כן העריך שירות המבחן, כי עסקינן בנאשם חיובי ביסודו, אשר למד לקח ממעשיו וכי אין עסקינן בנאשם בעל דפוסי מחשבה והתנהגות עבריינים.
10. עוד שמתי לבי לעובדה, כי כפי העולה הן מטיעוני המאשימה לעונש והן מטיעוני ב"כ הנאשם, הרי שהנאשם עומד בתשלומי ההסדר, כפי שנקבעו לו ופועל להסרת המחדל. מעבר לכך שבעובדה זו יש כדי להשיב את הגזילה לקופה הציבורית, הרי שבהסרת המחדל גלומה גם חרטה וככזו, ראוי שזו תיזקף לקולת העונש בעת גזירת דינו של הנאשם.
11. עוד שמתי לבי לעובדה, כי הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. במקרה דנן, לאחר שבחנתי את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, כמו גם את עמדתה העונשית של המאשימה כפי שהובאה במסגרתו, מצאתי כי מגדר הסדר הטיעון הינו ראוי, עומד במתחם הסבירות, אינו נוגד את תקנת הציבור, אינו חורג ממתחם העונש ההולם ולפיכך, אני רואה לכבדו.
12. אשר על כן, ולאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, בזיקה למכלול הנימוקים אשר פורטו לעיל, אלה לחומרא ואלה לקולא, מהות העבירה שביצע הנאשם, אופייה, נסיבות ביצועה ותוצאותיה, הפגיעה באינטרס הציבורי ובקופה הציבורית מחד, ומאידך, שמתי לבי להודאת הנאשם, העובדה שחסך זמן שיפוטי יקר, היותו נורמטיבי על דרך הכלל הנעדר עבר פלילי מכל סוג שהוא, נסיבותיו האישיות, מצבו הכלכלי, התיקון אשר נעשה בכתב האישום, העובדה כי הוא עומד בתשלומי ההסדר למען הסרת המחדל, חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה ושאר הנסיבות לקולא אשר פורטו לעיל, באתי לכלל מסקנה, כי יש להטיל על הנאשם במקרה דנן ענישה אשר תכלול בחובה עונש מאסר מותנה משמעותי ומרתיע, אשר יהא כ"חרב המתהפכת" מעל ראשו של הנאשם וכן להשית על הנאשם צו של"צ, כצופה פני עתיד, אשר ייתן ביטוי מוחשי ומשמעותי לעשייתו הפלילית של הנאשם ומזור לאינטרס הציבורי. עוד סבורה אני, כי נוכח תכליתה הכלכלית של העבירה, יש לחייב את הנאשם בתשלום קנס.
13. שמתי ליבי לעמדתה העונשית של המאשימה ולפיה, היא עותרת להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל אשר ירוצה על דרך עבודות שירות. אולם, נוכח מיהות העושה, נסיבותיו יוצאות הדופן של המקרה דנן, העובדה כי הנאשם עשה כדי לשלם במסגרת תשלום הכופר 50,000 ₪ ועומד בהסדר התשלומים עתה, כך שבפועל עשה ועושה הנאשם להסרת המחדל, כמו גם חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה והתיקון שנעשה בכתב האישום היורד לשורשו של עניין, אני סבורה, כי השתת עונש מאסר בפועל, גם אם זה ירוצה על דרך עבודות שירות, כפי עמדתה העונשית של המאשימה, יביא לתוצאה בלתי מידתית בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן.
14. עוד ראוי להדגיש את מצבו הכלכלי של הנאשם ועבודתו המאומצת כדי לחלץ עצמו ממצב זה וכדי לעמוד, בין היתר, בהסדר התשלומים. בהקשר זה רואה אני להפנות לאסמכתאות שהוגשו, לאמור בתסקיר שירות המבחן ולטיעוני בא כוח הנאשם לעונש. השתת עונש מאסר בפועל, גם אם זה ירוצה על דרך עבודות שירות, תגדע הלכה למעשה את יכולת הנאשם להמשיך ולעבוד באופן פרודוקטיבי ורציף, לעמוד בהסדר התשלומים ובכך יצא גם האינטרס הציבורי נפסד. מאידך גיסא, השתת עונש מאסר מותנה וכן השתת צו של"צ, יכללו בחובן רכיב עונשי מוחשי אשר ייתן ביטוי גם לאינטרס הציבורי הצריך בענייננו.
15. זאת ועוד, תכליתה הכלכלית של העבירה שביצע הנאשם צריכה לקבל את ביטויה על דרך השתת רכיב עונשי כספי הבא בגדרו של קנס, המתבקש בנסיבות העניין. יחד עם זאת, העובדה, כי מדובר במי שהוא נעדר עבר פלילי מכל סוג שהוא והעובדה, כי הנאשם עושה למען הסרת המחדלים, מצבו הכלכלי של הנאשם כפי שנפרש בפניי והמעוגן באסמכתאות אשר הוגשו בהקשר זה, הרי שכל אלה יקבלו את ביטויים וישוקללו בגובה הקנס כפי שיושת.
16. סופו של יום, נוכח כל שפורט לעיל, ולאחר שערכתי איזון ראוי בין כל האינטרסים הצריכים לעניין, אני רואה להשית על הנאשם את העונשים כדלקמן:
    1. 10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים מהיום כל עבירה מסוג פשע על פי פקודת מס הכנסה ויורשע בגינה.
    2. 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים מהיום כל עבירה מסוג עוון על פי פקודת מס הכנסה ויורשע בגינה.
    3. אני משיתה על הנאשם קנס בסך 17,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-17 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 1,000 ₪ כל אחד. התשלום הראשון ישולם לא יאוחר מיום 15.10.12 וב-15 לכל חודש אחריו. אי עמידה באחד התשלומים במועד, תגרור תוספת פיגורים כדין.
    4. הנני משיתה על הנאשם צו של"צ בהיקף של 140 שעות, אותן יבצע הנאשם במסגרת מפתן פסגות במגדל העמק, בתפקיד מדריך ספורט ובפיקוחה של הגב' נילי כורש – עובדת סוציאלית. במידה והנאשם לא יעמוד בתנאי הצו, יפנה שירות המבחן לבית המשפט בבקשה לקיים דיון מחודש בעניינו. הודעה לנאשם חובתו לבצע את צו השל"צ כדבעי, בשים לב לנפקויות המשפטיות שתקומנה אם לא יעשה כן.
17. המזכירות תמציא העתק גזר דין זה לשירות המבחן.
18. הודעה זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ה אלול תשע"ב, 12/09/2012 במעמד הנוכחים.