1. במהלך שנת 2006 או בסמוך לכך, הותקנה בביתו של התובע צנרת מתוצרת הנתבעת.

2. לטענת התובע, כשנתיים לאחר מכן בתאריך 01/09/2008 נפרץ צינור המקלחת וכתוצאה מכך הוצפה קומת המגורים בבית ונגרם בה נזק רב אשר תוקן על ידי חברת הביטוח שלו.

3. במסגרת תביעה זו מבקש התובע כי הנתבעת תחויב לפצותו בסך כולל של 10,000 ₪ אשר יכסה את ההשתתפות העצמית שלו בעלות תיקון הנזק על ידי חברת הביטוח, הפסד הנחת העדר תביעות וכן את ההוצאות שנגרמו לו כתוצאה מכך שהוא ובני משפחתו, כך לטענתו- נאלצו בשעתו לפנות את ביתם מן המיטלטלין שהיו בו, ולמצוא לעצמם מקום מגורים חלופי למשך שבועיים. עוד עותר התובע לפיצוי בגין פירוק והרכבת חדר הארונות וחדר השינה שלטענתו לא ניתן היה עוד לעשות בהם שימוש לאחר פירוקם לצורך החלפת המרצפות והחול הרטוב שהיה מתחתיהן.

4. הנתבעת המאשרת כי מדובר בצנרת מתוצרתה, טוענת להגנתה כי התקנת הצנרת בביתו של התובע לא בוצעה על ידה וכי בבדיקת דוגמא של הצינור שנפרץ, אשר נערכה על ידי מומחה מטעמה. מיד לאחר שנתקבלה אצלה תלונת התובע, נמצא כי פריצת הצינור נגרמה כתוצאה ממים שהגיעו אליו מדוד השמש בחום גבוה מהמותר.

5. הנתבעת טוענת כי התקן הישראלי קובע שטמפרטורת השימוש בצינור רב שכבתי או אחר המיועד למים חמים הינה 70 מעלות צלסיוס ואילו הטמפרטורה המקסימלית המאושרת על ידי היצרן היא 95 מעלות לפרקי זמן קצרים. מבחינת הנתבעת, כדברי נציגיה בדיון שהתקיים בפני: "האחריות על השימוש הנכון בצינור היא של הדייר".

6. באשר לאופן אזהרת ציבור הלקוחות בנוגע לטמפרטורות המקסימום הנ"ל, טוענת הנתבעת כי האזהרה מופיעה באתר האינטרנט של החברה ובכל קטע של צינור, וכי מדובר בעובדה הידועה לכל מתקין.

לתמיכת טענותיהם הציגו בפני נציגי הנתבעת (לאחר הדיון) חוברת הוראות סטנדרטיות, נכונה לחודש מאי 2006, ובה סעיף הקובע כי:

"בהתקנת דודי שמש טרמוספוניים ניתן להשתמש בצנרת SP לחיבור בין הדוד לדירה בלבד. יש להקפיד על התקנת כל אמצעי הוויסות והביטחון של הטמפרטורה והלחץ הנדרשים על ידי התקן הישראלי".

7. במהלך הדיון שהתקיים בפני, טען התובע כי על אף שהנתבעת נטלה בשעתו את קטע הצינור שנפרץ לבדיקה, הוא לא קיבל ממנה דו"ח כלשהו בנוגע לתוצאות הבדיקה וכל שנאמר לו על ידי מר אוהד רותם, עובד במחלקת שירות הלקוחות היה ש"ההברגה לא הייתה בסדר וכך נכנסו מים בין השכבות". בתגובה לכך אמר מר רותם אשר נכח בדיון בבית המשפט, כי הוא לא זוכר מה אמר אז לתובע.

8. בהעדר ראיות רלבנטיות מספיקות מטעם מי מהצדדים לתביעה, הורתי לתובע להגיש לעיוני את חוות דעת השמאי אודות הנזק שנגרם לדירה ואילו מנציגי הנתבעת ביקשתי להגיש הן את חוות דעת המומחה שבדק את הצינור והן את המכתב אשר לטענתם נשלח בזמנו אל התובע ובו תוצאות הבדיקה.

9. מדו"ח מקדמי של השמאי אשר הוגש על ידי התובע (הטוען כי לא הצליח לקבל מחברת הביטוח שלו מסמכים נוספים), עולה כי בבדיקת דירתו אותרה דליפה מצנרת מים חמים מסוג SP וכי דליפה זו תוקנה על ידי נציג של חברת "שחר נזקי צנרת".

עוד עולה מן הדו"ח כי לאחר התייבשות הרטיבות בקירות הדירה נעשו בה תיקוני צבע וכי מצע החול בה לא הוחלף אז, על פי החלטת התובע.

10. במסמכים שהוגשו מטעם הנתבעת קיים מסמך מיום 02/09/2008 החתום על ידי המהנדס עדי וייסמן בו נכתב כי בבדיקת הצינור נמצא כי יש בו הפרדת שכבות ופיצוץ וכי "על פי הממצאים הפרדת השכבות והפיצוץ בהמשך נגרמו כתוצאה מטמפרטורה קיצונית העולה על 95 מעלות". כמו כן, הוגש לעיני העתק מכתב שנשלח אל התובע בתאריך הנ"ל ובו מצוינים ממצאי הבדיקה ולצדם המלצה לבדיקת מערכת חימום המים בבית.

11. התובע החוזר וטוען כי לא קיבל מכתב זה אישר כי הוא אמנם יכול להוכיח שטמפרטורת המים שזרמו בצינור לא עלתה על 95 מעלות ואולם, לגרסתו מדובר במערכת ביתית המווסתת על ידי תרמוסטט נושא תקן, המכוון לטמפרטורה של 50-60 מעלות ומופעלת על ידי "טיימר", כשבחודשי הקיץ המערכת הסולרית בלבד היא זו המספקת מים חמים לבית.

12. מששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם, לאחר שניתנה להם ההזדמנות להגיש לעיוני כל ראיה שהיא רלבנטית לטענותיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות.

בהנחה שהסיבה לפריצה בצינור אכן נעוצה היתה בזרימת מים חמים מדי בתוכו (כפי שעולה מתוצאות בדיקת הצינור שהונחו בפני), והתובע מצידו עשה את כל מה שנדרש ממנו – בהתקנת מערכת ויסות של חום המים בדוד השמש, הרי שהתחממות המים באופן שפגע כך בצינור, נעוצה היתה ככל הנראה בתקלה שמקורה אחר.

משלא הונחו בפני ראיות מספיקות לכך שהצינור שנרכש על ידי התובע אצל הנתבעת באמצעות מי שהתקינו בביתו היה פגום, לא אוכל להטיל על הנתבעת את האחריות לנזקיו.

מעבר לזה ולמעלה מן הצורך אציין כי התובע עצמו לא הציג ראיה כלשהי שתלמד על גובה ההשתתפות העצמית שלו על פי פוליסת הביטוח שהיתה ברשותו בתקופה הרלבנטית, כמו גם ראיה שתוכיח את גובה הפסד העדר הנחת התביעות בשנים שלאחר מכן. בנוסף לכך, אישר התובע את מה שמצוין גם בחוות דעת השמאי שהוגשה מטעמו והוא שהצורך המאוחר בהחלפת מרצפות הדירה, אשר חייב את פירוק חדר הארונות וחדר השינה, נבע מהחלטתו הוא שלא להחליף את החול הרטוב בשעתו. בנוסף לכל אלה, לא הוכחה הטענה בדבר יציאת בני משפחתו של התובע מן הבית למשך שבועיים.

13. סוף דבר – התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 400 ₪ שישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ד, 19 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.