1. התובע הגיש לנתבע תביעה להבטחת הכנסה בחודש 12/07.

בחודש 3/09 הודיע הנתבע לתובע כי תביעתו נדחית החל מ – 5/05 בשל הכנסות מדירת הבן, שנבנתה בקומת הקרקע, מתחת לדירת התובע, והעולות על גובה הגמלה.

על כך התביעה שבפנינו.

2. בתביעתו טען התובע כי בבעלותו וברשותו דירת מגורים אחת – דירתו שלו (ר' הצהרתו כי הוא הבעלים על דירתו נ/2 ותצהיריו נ/1 ו ת/1), וכי הדירה שמתחת לדירתו שייכת לבנו סודקי אשר הכשיר אותה למגורים ומתגורר בה מ – 1/01.

3. על פי פרטי מס רכוש שצורפו לכתב ההגנה, על שם התובע רשומים 90 מ"ר בגוש 18800 חלקה 1 תת חלקה 6, החלקה עליה בנוי הבית.

4. אין חולק כי ב – 25.6.08 בוצעה העברת זכויות של 100 מ"ר קרקע מהתובע – לבנו.

במצורף לבקשה להעברת הזכויות, חתם התובע על תצהיר נושא תאריך 25/6/08 בו הצהיר כי הוא הבעלים ובעל הזכויות בדירה וכי הוא מוותר על זכויותיו בדירה לטובת בנו סובחי (נ/1).

בתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי נפלה טעות בתום לב בתצהיר ההעברה נ/1 ועל כן הוגש על ידו למס רכוש תצהיר מתקן, נושא תאריך 4/4/11 בו נכתב כי העביר לבנו 100 מ"ר קרקע התפוסה ומוחזקת על ידו בפועל משנת 2000.

אין חולק כי המדובר באותם 100 מ"ר עליהם ממוקמת דירתו של הבן סודקי, מתחת לדירתו של התובע, ואשר לפי טענת התובע כבר מוקמת היתה עליהם דירת מגורים שבנייתה הושלמה עוד בשנת 2000.

התובע העיד :

"אני חתמתי על 100 מטר אדמה כדי שיוכל לבנות. מדובר בשטח בנוי שנתתי לו כדי שיעשה השלמה"

סודקי הצהיר בתצהירו כי קיבל מאביו 100 מ"ר קרקע כדי שיוכל לרשום את דירתו בקומת הקרקע על שמו במס רכוש (ת/2).

5. חוק המקרקעין מגדיר "מקרקעין – קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה;"

על פי סעיף 12 לחוק המקרקעין, "הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו, ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר."

על פי סעיף 13 לחוק המקרקעין, "עסקה במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל המנוי בסעיפים 11 ו-12, ואין תוקף לעסקה בחלק מסויים במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת."

כאמור, העברת זכויות בקרקע כוללת את כל הבנוי, הנטוע והמחובר אליה חיבור של קבע ומכאן, שהעברת הזכויות בקרקע הדירה משמעה העברת הזכויות בדירה.

אשר על כן, לא מובנת כלל ויש לדחות את טענת ב"כ התובע, כי התובע העביר לבנו זכות בקרקע בלבד עליה היתה בנויה הדירה ולא הועברה זכות בדירה.

מכאן, שהתובע העביר זכויות הבניה לבנו רק בשנת 2008.

6. על פי תקנות הבטחת הכנסה (תקנה 11), יש לראות בתובע כבעלים בדירה במשך 5 שנים ממועד ההעברה היינו, עד לחודש 6/13.

על פי תקנה 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב – 1982, יראו כהכנסה חודשית מנכס סכום השווה ל – 8% משוויו מחולק ב – 12, אף אם אין מופקת מהנכס הכנסה בפועל.

משיש לראות בתובע בעלים בנכס עד 6/13, הרי שעל פי דו"ח שמאות שהציג הנתבע, ושעליו לא חלק התובע, יש לייחס לתובע הכנסה בסך:

בגין שווי זכויות הבניה של דירת הבן סובחי.

7. שאלה נוספת שבמחלוקת בין הצדדים הינה, האם יש לייחס לתובע גם את שווי הבניה של הדירה שבקומת הקרקע, אשר הוערכה בסך 459,300 ₪, או שמא הבן סודקי הוא שבנה את הנכס מכספו ועל כן אין לייחס לתובע הכנסה מרכיב זה של שווי הבניה.

8. בפנינו העידו התובע ובנו סודקי.

מהימנה עלינו עדות התובע ובנו, כי סודקי החל בהשלמת בניית הדירה (שהיתה במצב של שלד / קומת עמודים) משנת 1997 ועד כניסתו למגורים בה בשנת 2000 או בראשית שנת 2001 , לאחר שנישא.

נציין, כי גם לשמאי נמסר כי לפני 2001 הדירה היתה במצב שלד – יסודות, תשתיות חשמל ואינסטלציה, קירות חוץ, רצפת בטון ותקרת בטון.

9. סודקי העיד בפנינו כי הוא ילד שנת 1973, כי למד עד כיתה י' בלבד ולאחר מכן התלמד בנגרות ואחרי כשנה – שנה וחצי החל לקבל משכורת.

מהאמור עולה כי החל משנת 1993 לערך, סודקי עובד ומשתכר למחייתו.

בתצהירו ת/2 פרט סודקי את מקומות עבודתו כנגר.

סודקי אומנם לא צירף תלושי שכר כתימוכין לטענתו ואולם, עדותו זו לא הופרכה ע"י הנתבע, דבר שיכול היה להיעשות על דרך המצאת דיווח מעסיקים לתקופות הרלוונטיות.

עדותו כי שיפץ את קומת הקרקע משנת 97 בעזרת קרוב משפחה ומכספו שלו, בהדרגה עד לנישואיו בשנת 2000 וכניסתו לדירה בשנת 2001 לאחר שנישא – מהימנה עלינו.

10. נוסף על עדותו של סובחי שהעיד כי השתכר למחייתו והשלים בניית הדירה בהדרגה מכספו, וכהשלמה לה, העיד התובע, כי הוא עבד כשכיר רק עד שנת 1998.

מאז שנת 1998 הוא אינו עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בלבד כך, שלא היה באפשרותו לבנות את דירת הקרקע או לסייע לבנו בבנייתה.

לנוכח האמור, איננו מוצאים כי יש לייחס לתובע הכנסה משווי עלות הבנייה של דירת הבן סודקי.

לסיכום:

10. יש לייחס לתובע הכנסה בסך 337.3 ₪ לחודש בגין שווי זכויות הבניה בלבד בדירת הבן סודקי וזאת לתקופה 11/07 ועד 6/13.

הנתבע ישלם לתובע את הפרשי הגמלה המגיעים לו לתקופה זו בהתאם להוראות הדין.

11. בשים לב לכלל נסיבות העניין, לרבות התעקשות התובע על הטענה כי העביר לבנו זכויות "בקרקע הדירה" ולא בדירה, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בלבד, תוך 30 יום מהיום.

12. באפשרות הצדדים לערער על פסה"ד לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום כ"ב בכסלו תשע"ג, 6 בדצמבר 2012 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.