<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד גפני לילך

הנאשם – נוכח

הסנגור – עו"ד ויסאם פארס

פרוטוקול

ב"כ המאשימה מגישה ראיות לעונש:

מגישה קובץ צילומים של המבנים הנזכרים באישומים וכן דו"ח מיום 16/5/12 – הוגשו וסומנו כאחד ת/1.

מגישה את החלטת הוועדה המחוזית מיום 18/6/08 בתכנית ג17396 שיזם הנאשם – הוגשה וסומנה ת/2.

אין לנאשם רישום פלילי קודם.

הסניגור מגיש ראיות לעונש:

אבקש להעיד את הנאשם במסגרת הראיות לעונש מטעם ההגנה.

הנאשם, לאחר שהוזהר להעיד את האמת, משיב לשאלות הסנגור:

ש.ת. אני גר בבית ג'אן. נולדתי בכפר וגדלתי בכפר. הייתי בצבא ביחידה נבחרת. אחרי הצבא התגייסתי לשב"ס, עברתי מסלול קידום והגעתי לקצונה ושירתתי במספר תפקידים בבתי סוהר שונים. בשנת 95 הטילו להיות חלק מההנהלה של בית סוהר חרמון בתפקידים שונים. בשנת 2002 הקימו יחידה בנצרת שזו יחידה של שוהים בלתי חוקיים ורצו מישהו שיעשה פיילה חדשה להעסיק מאבטחים כסוהרים ונבחרתי בזמנו והקמנו שם יחידה בתוך בית מלון עד שנת 2004 והעסק היה מוצלח. בשנת 2004 הטיל עלי מפקד המחוז להיות בכלא "כרמל" ק.אג"מ מכיוון שהיו שם הרבה בעיות מבחינת ביטחון. משנת 2004 ועד שנת 2005 שירתתי שם ושיניתי את מה שהוא ביקש לשנות. להעלות את הכלא לרמה הרצויה. בשנת 2005, ב-13/5 היה לי אירוע דום לב מאוד חריף שבעקבותיו קצת הייתי מנוטרל מכל העסק הזה. אחרי כן חזרתי לעבוד אך ביקשו ממני להיות בכלא שיקומי. הייתי במשך 6 חודשים ושוב קיבלתי אירוע לב בסוף שנת 2005 ואז הפנו אותי לוועדה רפואית. הגעתי לוועדה רפואית ובוועדה הראשונה החליטו שאני לא מתאים לשרת. ערערתי לוועדה העליונה ושם הוחלט שאני לא מתאים למערכת על אף שהייתי קצין מעולה. אילצו אותי לפרוש. גילי היה צעיר אז. אני ממשפחה ברוכת ילדים, כאשר אחד היה חייל וארבעה תלמידי תיכון ואשתי לא עובדת. כשיצאתי מהמערכת התחלתי לחשוב מה לעשות. ניסיתי לפנות למס 'מקומות עבודה עם קורות חיים טובים, אך אף מקום לא הסכים לקבל אותי בגלל האירועי לב שהיו לי. בזמנו יצא מסמך של משרד התיירות שמעודדים צימרים בצפון ופניתי למהנדס וביקשתי ממנו לעשות תכנית ושאני רוצה להשקיע את כל הכסף שלי בבניית צימרים. הגשנו תכנית מפורטת שעולה מההחלטה ת/2, כנראה עשיתי טעות שעשיתי את כל הבנייה הזו. הכנסתי את עצמי למצבים קשים מבחינה כספית, מה שחשבתי בהתחלה על התפתחות ויכולת להגדיל את ההכנסה מבניית צימרים. המאשימה לא התייחסה אלי כלל. הכספים שלי היו עם הקבלנים. אני עמדתי במצב מאוד קשה. מצד אחד אני רוצה להפסיק, מצד שני לא רוצים להחזיר לי את הכסף ואני בבעיה מאוד רצינית. אני כמעט כל יום חושב על זה שמלכתחילה עשיתי טעות. אני מצב כספי מאוד קשה. נאלצתי ללכת לעבוד עכשיו בעבודה שמבחינת היכולות שלי, לא עומדת בקריטריונים שלי, אך אני עובד בה רק בשביל להתקיים. היום יש לי בן בצבא, ועוד 4 לומדים ואני צריך לקיים אותם.

ש.ת. כשהגשתי את התכנית המפורטת נכנס עוד אדם שהיה עם צימרים ושנינו היינו ביחד בוועדה. ניסיתי להעלות את הדברים שלי ולא הסכימו. ההתנהלות של הוועדה היתה התנהלות שאני לא יודע איך להגדיר אותה, של זלזול. אנשים קמו, הסתובבו באמצע הוועדה עם טלפונים וזלזלו בי.

ש.ת. לשאלתך אני מבהיר כי בעת מתן ההחלטה של המאשימה בבקשה שהגשתי המבנים טרם הוקמו בשטח.

ש.ת. כיום לא נעשה שום שימוש בפועל במבנים והם עדיין במצב שרואים בתמונות של בנייה שלא הושלמה.

ש.ת. אני עומד לדין, ואינני מתכוון ללכת עם הראש בקיר ולכן עצרתי את הבנייה לפני שהושלמה.

ש.ת. אתה מציג בפניי מכתבי המלצה ואלו מכתבי המלצה שניתנו לו – הוגשו וסומנו כאחד נ/1.

משיב לשאלות ב"כ המאשימה:

ש.ת. לגבי היחס המזלזל מהוועדה ודחיית התוכנית שהצעתי, לשאלתך האם ניסיתי לערער עליה, אני משיב שפניתי גם למהנדס כי אני יודע מה עושים בתחום הזה והמהנדס אמר לי שגם אם אני אגיש באופן עצמאי עדיין יש בעיה כי התכנית צריכה להיות מאושרת, יש תכנית חדשה. כל הזמן אמרו לי שעוד חודש חודשיים תהיה תכנית חדשה, ואז נגיש. לשאלתך אני משיב שלא הגשתי ערעור.

ש. אתה מעיד על עצמך כאדם שומר ומכבד חוק, קיבלת לידך צווים שיפוטיים של ביהמ"ש למה המשכת לבנות?

ת. כשבאתי ונתתי כסף לקבלנים אני אישית אם לא היה לי כסף אצלם לא הייתי ממשיך. רציתי שאנשים לא ייקחו את הכסף מבלי לקבל תמורה בעדו. אני מבהיר כי הבחור שהגיע אלי מהוועדה אמרתי לו שהכספים שלי בידי הקבלנים ואני לא יכול לעצור את הבנייה והוא אמר לי: "לא שמעתי".

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

לשאלת ביהמ"ש, אני מבהירה כי מדובר סה"כ בבנייה קשיחה של שלושה מבנים, כששניים מהם

חוברו כאמור באישום השלישי וסך כל הבנייה הקשיחה לא כולל קירות ועבודות הפיתוח, היא בשטח של 377 מ"ר כמפורט באישום השלישי.

מגישה את טיעון מפורט בכתב – הוגש וסומן ת/3.

המאשימה תטען ברוח תיקון 113 לחוק על אף שהוא לא חל באופן ישיר בענייננו לאור מועד הכרעת הדין.

המאשימה תעתור למתחם ענישה של בין 6 ל-10 חודשי מאסר בפועל, קנס כספי שבין 300,000 ל-500,000 ₪, התחייבות כספית, צו הריסה, כאמור בטיעון הכתוב. מובהר שצו הפסקת בנייה ואיסור שימוש קיים ועומד בתוקפו מ כוח הליך צ"א 2567-01-09 של ביהמ"ש בעכו, מיום 6/1/09.

מדובר במסכת חמורה ביותר של בנייה בהיקפים נרחבים שנועדה לצרכים עסקיים מסחריים, כל זאת ניגוד לייעודי הקרקע שהינם לשמורת טבע בקרקע חקלאית מוכרזת ללא כל היתרים כדין, תוך פגיעה במרקם התכנוני ובאינטרסים המוגנים על ידי חוק התכנון והבנייה ותוך הפרת צווי ביהמ"ש שעולה תוך כדי חתירה תחת שלטון החוק וביזוי מערכת אכיפת החוק.

הנאשם העיד בהגינותו היום כי המוטיבציה לביצוע מעשים הייתה כלכלית ואישר כי הוא ייעד את המבנים מבחינת התכניות שלו לצרכים עסקיים, אין מדובר בבנייה שנבעה ממצוקת מגורים, חלילה, אלא מהרצון למקסם את הרווחים שהוא יכול להפיק מהמקרקעין. עוד העיד הנאשם בהגינותו שבניגוד לאמור ב-ת/2, סדר הדברים היה כזה שבראשית הוא הגיש תכנית שמבקשת להקים את המתחם כדין, נדחה על ידי מוסדות התכנון מכוח ההחלטה ת/2, ולאחר מכן למרות עמדת הוועדה מחוזית וההחלטה המפורשת שהוא ידע על קיומה, הוא נטל את החוק לידיו, קבע עובדות בשטח בניגוד לכל דין, בניגוד גמור לדברים שהוא מעיד על עצמו כאדם שומר חוק וסדר וכמי שנאמן על שמירה על החוק והסדר, זוהי אינה התנהלות נורמטיבית, זוהי התנהלות מאוד לא נורמטיבית שמטילה גם כתם כבד על עברו כשומר חוק ועל אופי, כפי שהוא מעיד על עצמו.

באשר לפגיעה במרקם התכנוני והאינטרסים המוגנים על ידי החוק, אני מפנה לפסק הדין בעניין

שופוט אי התכלת.

לגבי עמדת הפסיקה ההלכה בעבירות מסוג זה, כפי שציינתי בטיעון, מדובר בעבירה שראוי להטיל בגינה מאסר בפועל גם הרשעה ראשונה. אני מפנה לפס"ד בעניין עיסא דרוויש, בו מורה ביהמ"ש העליון על מאסר בפועל בעבירה ראשונה של בנייה בלבד. בענייננו, מדובר בהפרת צווים חמורה ביותר שכוללת מעבר להמשך עבודות, גם תוספת בנייה של 150 מ"ר, כלומר אין מדובר בהפרה מינורית אלא בהפרה מהותית, נרחבת ומשמעותית. שמענו היום מפי הנאשם שגם המוטיבציה לביצוע הפרת צווי בימ"ש הייתה כלכלית. ככל הנראה, הנאשם עשה חשבון קר שעדיף לו לבוא לביהמ"ש ולבקש את חסדיו מאשר שהכסף ששילם לקבלנים ירד לטמיון. זול יותר להפר את החוק ולהפר צו ביהמ"ש. זוהי עמדה שיש לראות בחומרה, להוקיע מכל וכל ולהעביר מסר חד משמעי שלא רק שתשמש לקולא, אלא היא מעידה מיני וביה על הצורך במקרה זה להרתיע גם את היחיד ולא גם את הכלל.

בהתייחס לדברי הנאשם שעליו לתמוך בילדיו, הרי שמדובר בילדים בגירים ולכן אבקש שלא ליתן משקל לטענה זו.

לסיכום אבקש להטיל את העונשים כפי שצוין בת/3.

הסנגור טוען לעונש:

התיק הזה ועוד תיקים רבים מתייחסים לכאוס תכנוני של תודלה של מחדלים קשים של הוועדה המחוזית ושל הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אבקש שביהמ"ש ייתן דעתו לשאלה מהו הדין שעה שהמאשימה עצמה כשלה במילוי הוראות אותו חוק אשר מתוכו היא מושביה את הנאשם על ספסל הנאשמים. בשעה שהמאשימה מפרה חובות חקוקות שנועדו לגרום למאשימה לנקוט בפעולות לשם פיתוח סביבת מגוריהם של התושבים ולמתן מענה לצרכי הפרנסה הבסיסיים של האוכלוסייה המתגוררת באזור בית ג'אן.

בבית ג'אן התכנית המפורטת הרלוונטית כיום אושרה בשנת 1997, כאשר היא הוגשה למשרדי התכנות בשנת 1983, כך שכעת בחלוף כ-30 שנה לא ניתן כל מענה לצרכי האוכלוסייה. מעבר לאישור התכנית המפורטת לא חלה כל התקדמות תכנונית שהייתה אמורה להביא בחשבון את הצרכים החדשים. משנת 83 ועד היום האוכלוסייה בבית ג'אן הוכפלה, אולם המצב התכנוני שם נותר כפי שהיה בשנת 1983. מאז שנת 1983 ועד היום הוועדה לא נתנה שום מענה לשינוי שחל. מדובר בווקום תכנוני שנמשך על פני 30 שנה.

אני מבקש להגיש פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בנצרת שדיבר על הגנה מן הצדק. שם מדובר על הישוב נמרוד ברמת הגולן. אומנם יש מקום לאבחן את המקרה הנ"ל מהמקרה שבפנינו, אולם הרציונל שעולה מפסה"ד טוב גם בענייננו בייחוד בעניין הווקום התכנוני וכישלונות הוועדה ומתן מענה לצרכי התושבים – הוגש וסומן נ/2.

הנאשם כאן, הוא אדם נורמטיבי, אשר תרם רבות למען החברה הישראלית ולמען בטחון המדינה. מעולם לא הייתה לו כל מעורבים במעשים פלילים מכל סוג. הוא שמר על החוק. לגבי הטענה שהיה חישוב כלכלי - הדברים הם לא כפי שהוצגו על ידי חברתי, אלא שמדובר בניסיון להשלים הכנסה לצרכים קיומיים. מדובר באדם אב ל-5 ילדים, כאשר 3 סטודנטים ובשל היותו מפרנס יחיד, לא יכול היה לעמוד בנטל הכבד אשר הוטל על כתפיו. הוא עשה כל ניסיון אפשרי על מנת להשלים הכנסה. נסיבותיו המיוחדות והמחלה ממנה הוא סבול מנעו ממנו להשתלב בשוק העבודה ולהשים את ההכנסה. הוא הודה בפה מלא שניסה לייצר לעצמו מקור הכנסה, אך ניסיונו זה ירד לטמיון. גם בשעה שניסה להכשיר את הבנייה, הדבר לא עלה בידיו. אין ספק שמדובר במקרה מיוחד במינו. יש לתת את הדעת לכל השיקולים לקולא המתייחסים לנסיבות האישיות של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירה ולהימנע השתת עונשים ברף הנדרש על ידי המאשימה. וברי של מאסר בפועל. לשאלת ביהמ"ש באשר לשליחת הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שרות, אני משיב שיכול ומצבו הרפואי ימנע מבעדו לבצע עבודות שרות, אולם במידה וביהמ"ש ישלח את הנאשם לקבלת חוו"ד הממונה, ישתף הנאשם פעולה וייפגש עם הממונה במשרדיו.

אבקש להגיש טיעונים בכתב מטעם הנאשם המתארים ומפרטים את הנטען על ידי לעיל ומכוחם אני מבקש להקל בדינו של הנאשם, כמו גם מכוח סיבותיו האישיות של הנאשם והעובדה שהנאשם לא השלים אתה בנייה ואינו משתמש במקום לצורך מסחרי. – הוגשו וסומנו נ/3.

ב"כ המאשימה:

לשאלת ביהמ"ש באשר לשליחת הנאשם לקבלת חוו"ד הממונה על עבודות שרות, עמדת המאשימה הינה למאסר בפועל, אך אם ביהמ"ש מוצא לנכון לבחון אפשרות כזו, משאירה לשיקול דעת.

המאשימה תבקש להתעלם לחלוטין מנתונים עובדתיים שהובאו מפי הסנגור, לרבות ב-נ/3, ללא בסיס ראייתי ובכלל זה טענותיו בדבר מחדלים כאלו ואחרים של מוסדות התכנון, לרבות הליכי אישורה של תכנית המתאר הקיימת בבית ג'אן. כך למשל ורק לשם המחשה, הסנגור שוכח לציין, ואולי הוא אינו יודע, שחלק נכבד מהטעמים לכך שהליכי אישורה של תכנית זו ארכו שנים כה רבות נובע מעשרות התנגדויות של תושבי הכפר. עוד טען הסנגור כי התכנית אינה נותנת מענה תכנוני ראוי לצרכי האוכלוסייה, גם כאן אבקש להשיב כי הדברים אינם מדויקים. אחת הבעיות שמנעו ממוסדות התכנון לאשר תכניות נקודתיות סביב הכפר, הינה כי על פי אמות המידה שנקבעו בתמ"א 35 לעניין הצרכים של הכפר וקצב הגידול שלו, קיימים בתוך הכפר שטחים רבים זמינים לבנייה מעבר לצרכים של כפר על פי צפי הגידול ועל פי הקבוע בתמ"א 35. במילים אחרות, לא הייתה הצדקה תכנונית להרחבתו. מה הבעיה? שחלק נכבד מאותם קרקעות זמינות לבנייה מוחזקות על ידי גורמים פרטיים, כך שהבעיה היא קניינית ולא תכנונית. לאחרונה נענו הרשויות המקומיות ויזמו תכנית אב כללית להרחבה שאושרה להפקדה בוועדה המחוזית. זוהי תכנית מתארית שמכוחה ניתן יהיה ליזום תכניות נקודתיות. לעניין פסק הדין נ/2, מדובר במקרה שונה מהותי אשר בו הטעם העיקרי למתן הגנה מן הצדק היה עידוד ההתיישבות על ידי מדינה, לרבות מימון הבנייה הבלתי חוקית.

<#3#>

החלטה

נדחה לשם קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות ולמתן גזר דין לתאריך 27/5/13 בשעה 12:00.

המזכירות תפנה לממונה על עבודות שירות בשב"ס על מנת שיחווה דעתו בעניינו של הנאשם.

מובהר כי כתובתו של הנאשם - היא: כפר בית ג'אן ת.ד. 331

טלפון של הסנגור: 04-9905231 פקס: 04-9905924.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ג' אדר תשע"ג, 13/02/2013 במעמד הנוכחים.