| 1447-01-15 |
לפני כבוד השופטת לאה שלזינגר שמאי | |||
המאשימה | מדינת ישראל | ||
נגד | |||
הנאשם | עמאר טאטור |
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עוה"ד קמינסקי
הנאשם וב"כ עוה"ד קישאווי
פרוטוקול
ב"כ המאשימה:
מדובר בעבירת של נהיגה בפסילה, רשיון נהיגה שפקע כשבע שנים ונהיגה ללא ביטוח.
נוהג משנת ,97' לחובתו צבר 66 הרשעות קודמות, לרבות הרשעות זהות של פקיעת רשיון נהיגה. לגבי עבירה של נהיגה בפסילה, מדובר בעבירה ראשונה מסוגה.
בהרשעה קודמת מס' 6 תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 3 חודשים להפעלה ופסילה על תנאי 4 חודשים להפעלה. לחובתו עבר פלילי בעבירות אלימות, נהיגה ללא רשיון, שבל"ר, מגישה גליון הרשעות.
במסגרת הסדר נשלח הנאשם לתסקיר, לאור נסיבות אישיות ולאור העובדה שמדובר בנהיגה בפסילה פעם ראשונה התביעה תעתור ל להפעיל עונש מאסר על תנאי בדרך של עבודות שירות וההגנה תבקש להאריך את התנאי. נעתור במשותף לפסילה בפועל תוך הפעלת הפסילה על תנאי במצטבר, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.
ב"כ הנאשם:
מבקשים להאריך את המאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגד הנאשם. ניתן להתרשם שלא מדובר בנהיגה בזמן פסילה קלאסית. הנאשם נפסל בביהמ"ש בנצרת בשנת 2013 כאשר כתב האישום נשוא תיק זה בוצע בשנת 2015. שם הנאשם היה מיוצג על ידי סנגור ואני מצהיר לפרוטוקול שבשיחה עם עוה"ד שייצג אותו הוא טען שנפלה טעות והוא לא דאג להחתים את הנאשם על תצהיר על מנת שהפסילה תתחיל. דבר במקבל חיזוק שאכן הנאשם לא היה מודע לכך שיש לו פסילה. כל הפסילות של הנאשם רשיון הנהיגה הופקד שם. אם היה יודע שיש לו פסילה היה מפקיד רשיון נהיגה.
במסגרת תיק המעצר הנאשם נשלח לתסקיר מעצר והשתלב בתוכנית שיקום, הנאשם עבר הליך טיפולי וגמילה בשנת 2014. התסקיר המשלים ממליץ על שיקום הנאשם וממליץ על שנה וחצי צו מבחן לסמים. הנאשם אכן עבר תהליך שיקומי. בתאריך 22/3/15 הוגש תסקיר שם מציינת קצינת המבחן כי בבדיקת שתן שנערכה לנאשם נמצאו שרידים של סמים. בתסקיר האחרון שהוגש כותבת קצינת המבחן שלא נמצאו שרידים של סמים.
מתחם הענישה בנהיגה בזמן פסילה החל ממאסר על תנאי ופסילה ללא מאסר בפועל. אני מודע לכך שלנאשם מאסר על תנאי, יחד עם זאת תיקון 113 לחוק העונשין קובע בסעיף 40ד' כי קבע ביהמ"ש מתחם ההולם והמנחה במקום בו הנאשם השתקם רשאי ביהמ"ש לחרוג ממתחם עליו לקבוע עונש שיתאים לנאשם. מגיש מסמכים המדברים בעד עצמם לגבי מצבה של בתו של הנאשם.
הנאשם בן 37, נשוי ואב לשני ילדים בגילאי 4 ושנתיים.
התסקיר מתאר נסיבות אישיות קשות של הנאשם, מפנה לעמ' 2 פסקה ראשונה שם מתאר שירות המבחן נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות של הנאשם.
לאחר תיק זה ולאור התהליך שעבר הנאשם קצין המבחן מציין שיש שיפור ביחסים בין הנאשם לאשתו, דבר המוכיח את ההליך השיקומי שעבר הנאשם.
לאור כל האמור, אבקש להמנע מלהטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות ואבקש לאמץ את התסקיר.
הנאשם היה תקופה לא מבוטלת במעצר בית מלא ולאחר מכן במעצר בית חלקי.
הנאשם היה יום אחד במעצר ממש ושוחרר. ב- 12/2 שוחחר בתנאים מגבילים. ב- 10/08 ביהמ"ש הגדיל לו את שעות העבודה לשעה 23:00. הנאשם ביום הראשון שהגיע לביהמ"ש הודה בתיק.
על מנת שהנאשם יצליח בסופו של יום להוציא רשיון נהיגה אבקש שהפסילה תהיה מידתית.
הנאשם:
אני מבקש סליחה.
<#3#>
גזר דין
בהתייחסות הנאשם לעבירות הנדונות, הודה הנאשם ומכיר כי התנהג בזלזול ביחסו לפסילה אשר הוטלה עליו. לדבריו לא היה ער למאסר המותנה העומד ותלוי נגדו. הנאשם הביע חרטה. יחד עם זאת הנאשם התקשה להסביר את התנהגותו וציין כי מאז ביצוע העבירה, הינו מסתייע ונעזר בשירותי התחבורה הציבורית לביצוע משימות.
קצינת המבחן ציינה, כי הנאשם מתמודד עם קשיים ביומיום סביב הטיפול בבתו החולה, קשיים שככל הנראה מתקשה לשאת ומתמודד עמם ע"י צריכת סמים.
ביום 16.06.15 ביצע הנאשם בדיקת שתן בשירות המבחן, תוצאותיה הכיל שרידי חומר מסוג בנזודיאזפינים. הנאשם נוטל טיפול תרופתי הרגעתי וככל הנראה התרופות מכילות חומרים מסוג זה.
קצינת המבחן התרשמה, כי קיימת נזקקות טיפולית גבוהה, ולהערכתה ללא התערבות טיפולית תמיכתית מחד ומציבת גבולות מאידך, קיים סיכון גבוהה להישנות מעורבות פלילית בעתיד. קצינת המבחן המליצה, לדחות את מועד הדיון בשלושה חודשים. במהלך הדחייה הנאשם יופנה לגורם מקצועי בתחום ההתמכרויות, ע"מ להעריך את מצבו והצורך לטיפול בתחום זה.
בתסקיר משלים מיום 31.01.16, דיווחה קצינת המבחן, כי הנאשם שולב בטיפול במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות בנצרת. מהעדכון של העו"ס המטפלת ביחידה מיום 21.12.15 עולה, כי הנאשם משתף פעולה. הנאשם מוסר בדיקות שתן אחת לשבוע, אשר נמצאו מתחילת אוקטובר נקיות משרידי סמים.
מבחינת גורמי הסיכון להישנות העבירה, התרשמה קצינת המבחן, מדפוסים התמכרותיים עמוקים, ניהול אורח חיים שולי, שאלת קיומה של בעיה פסיכיאטרית העומדת בבסיס קשייו וסנקציות עונשיות אשר לא יצרו הרתעה. מאידך, מבחינת גורמי השיקום, התרשמה קצינת המבחן מנכונות לטיפול, ממוטיבציה לשינוי אורחות חייו מתמיכה משפחתית משמעותית.
לאור האמור, קצינת המבחן המליצה, על הטלת צו מבחן סמים לתקופה של שנה וחצי, במסגרתו הנאשם ימשיך את הטיפול ביחידה להתמכרויות בנצרת עלית ויהיה בפיקוח שירות המבחן. בנוסף המליצה קצינת המבחן, על הארכת המאסר המותנה העומד ותלוי כנגדו בתיק 33-05-2009, וכן על הטלת ענישה מוחשית כקנס.
יפים לעניין זה גם דברי כ' השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל:
" נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות חשוב מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט".
ברע"פ 1812/94 דורון פרץ נ' מדינת ישראל, קובע כבוד השופט לוין : " מי שנוהג בזמן פסילה ראוי לעונש חמור, שבין מרכיביו פסילה לאורך זמן ומאסר לתקופה הולמת".
אין צורך להכביר מילים על חומרתן של העבירות אותן ביצע הנאשם המשקפות זלזול מוחלט בחוק ובהכרעות שיפוטיות. הנאשם נהג ביודעו, כי הוא פסול לנהיגה והתעלם מהעונש שהוטל עליו. אף עונש מאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו לא התריעו מלשוב לסורו.
עם זאת על כל מקרה להיבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן).
במקרה הנדון הנאשם השתלב בתוכנית טיפול במסגרת שירות המבחן ומתמיד בו מזה תקופה ויש לקוות כי אכן ימשיך בדרך השיקומית בה החל.
זאת ועוד, הנאשם היה במעצר בית מוחלט במשך למעלה מחודש ימים ומאז מצוי במעצר בית חלקי והותר לו לצאת לעבודה. יש לקוות כי גם בכך יש כדי למנוע מהנאשם לבצע עבירות נוספות.
ניתן צו מבחן למשך 18 חודשים בהתאם לתסקיר לפיו הנאשם ימשיך בין היתר בטיפול ביחידה להתמכרויות בנצרת עלית וימסור בדיקות שתן ככל שידרש.
הנני מורה על הארכת תוקף לשנתיים נוספות של עונש מאסר למשך 3 חודשים, כפי שנפסק על תנאי בבימ"ש תעבורה נצרת בתיק 33-05-09 מיום 24/2/13.
אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 3,000 ₪.
הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, החל מ- 10/04/16.
לא ישולם איזה מן התשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפרעון מיידי.
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 15 חודשים.
הנני מורה על הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 4 חודשים, כפי שנפסק על תנאי בבימ"ש תעבורה נצרת בתיק 33-05-09 מיום 24/2/13 לריצוי באופן חופף.
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
הפסילה תמנה מיום 7/1/15.
הרשיון מופקד בתיק 1447-01-15 .
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ז' אדר ב' תשע"ו, 17/03/2016 במעמד הנוכחים.
לאה שלזינגר שמאי , שופטת |
הוקלד על ידי ליאת קחלון
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
24/02/2013 | גזר דין מתאריך 24/02/13 שניתנה ע"י דלית שרון-גרין | דלית שרון-גרין | לא זמין |
17/03/2016 | גזר דין שניתנה ע"י לאה שלזינגר שמאי | לאה שלזינגר שמאי | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | מורן קסוס דהאן |
נאשם 1 | טאטור עמאר טאטור עמאר | היתם דראושה, עלא קישאוי |