1. לפניי בקשת המבקש (בקשה מיום 27.10.2020), לביטול פקודת מאסר במקום קנס שהוטל עליו בגזר דין מיום 15.11.2009 ולחלופין לביטול תוספת פיגורים ולאשר הסדר תשלומים אשר מוצע על ידו, תגובת המשיבות מיום 23.11.2020 (להלן- המשיבות) ותגובת המבקש לתגובה, יובהר כי במקור הוגשה הבקשה לכאורה נגד שתי משיבות מדינת ישראל- הועדה לתכנון ובניה מעלה נפתלי אותן כינה המבקש "המשיבה", מבלי הסבר מדוע הוא מכנה מוסד תכנון כמדינת ישראל, מדוע הוא לא מצרף את הועדה המחוזית לתכנון ובניה שהייתה הצד היחידי להליך בו נגזר דינו ומדוע הוא לא מצרף את המרכז לגביית קנסות כמשיב לבקשה, נושא שעוררתי בהחלטתי מיום 3.11.2020.

בעקבות אותה החלטה תיקן למעשה המבקש את בקשתו ושינה את זהות המשיבות כמפורט בכותרת לעיל.

משלא נמסרה תגובת המשיבות במועד, עיכבתי את ביצוע פקודת המאסר עד להחלטה אחרת.

1. בטרם אתייחס לבקשת המבקש החדשה אבהיר כי בקשה עם כותרת זהה וטענות כמעט וזהות הגיש המבקש ביום 22.9.2019 (להלן- הבקשה הקודמת), גם בה בחר לצרף רק את מדינה ישראל וועדה לתכנון ולבניה מעלה נפתלי אותן כינה "משיבה". הבקשה הקודמת נדחתה על ידי בהחלטה מנומקת מיום 26.11.2019 (להלן- ההחלטה הקודמת).

המבקש משום מה ובחוסר ניקיון כפיים לא הזכיר בבקשה החדשה את בקשתו הקודמת ואת ההחלטה הקודמת. כאשר ביקשתי שיבהיר את הדבר, לא ניתן בהבהרתו כל הסבר מספק לכך.

1. עיון בבקשה הנוכחית ובבקשה הקודמת לא מעלה כי יש ביניהן שוני מהותי:

• הסדר התשלומים המוצע לתשלום הקרן בבקשה הנוכחית הוא תשלום חודשי של 1,500 ש"ח מידי חודש ותשלום חד פעמי של 5,000 ש"ח, כאשר בבקשה הקודמת הוצע סך חודשי של 2,500 ₪ ותשלום חד פעמי של 5,000 ש"ח.
• המבקש טען בבקשה הנוכחית כי הוא סובל ממצב בריאותי לא טוב בעקבות תאונת דרכים שעבר, ולכן הוא עבר לעבוד בעבודה אחרת המתאימה למצבו במקום בעבודות הבניין בהן עבד עד לאחרונה (המבקש צירף לבקשה מסמכים רפואיים לפיהם מומלץ לו לעבוד בעבודה משרדית ולא בעבודה פיזית, וכן מסמך ממנהל עבודתו לפיו יעבוד מעתה כמנהל פרויקט ולא בעבודה פיזית). בבקשה הקודמת טען המבקש כי מצבו הבריאותי לא טוב ולכן הוא לא יכול לעבוד במקום עבודתו באופן קבוע וצירף מסמכים בעניין זה, אולם לא התייחס באותה בקשה לתאונת הדרכים אשר לפי נספחי הבקשה הנוכחית המבקש עבר עוד בשנת 2016.

1. בנוסף טען המבקש כי היה על המשיבות להוציא לו צו מאסר חדש בפניו כדרישת סעיף 129א (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב -1982 (להלן- החוק) או לחלופין לשלוח אליו התראה 14 ימים לפני הוצאת הצו לפי סעיף 129א (ג) לחוק.

המשיבות בתגובתן תארו את השתלשלות האירועים עד עתה, טענו כי בקשת המבקש היא בקשה לעיון חוזר ולא התקיימו במקרה זה נסיבות המצדיקות עיון חוזר ובנוסף טענו כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה.

1. בתגובתו לתגובה זו טען המבקש כי מאז הבקשה הקודמת מצבו החמיר, והמסמכים שצרף מעידים זאת, בנוסף טען כי חרף כך שהתאונה ארעה עוד בשנת 2016, מצבו החמיר ורק לאחרונה הותאמה לו תכנית טיפולית. בנוסף טען כי מגפת הקורונה פוגעת מבחינה תעסוקתית בעיקר באנשים כמוהו שעובדים בעבודות לא מסודרות.

לבסוף טען כי לפי הפסיקה, מטרת המאסר חלף קנס היא להביא לתשלום הקנס והיא איננה נושאת תכלית עונשית משל עצמה.

1. בהחלטה הקודמת ולאחר שבחנתי את טענות המבקש, דחיתי את בקשתו לפרוס את סכום הקנס ולהעמידו על סכום הקרן בלבד, אולם הוריתי על עיכוב עונש המאסר עד ליום 2.2.2020 כדי לאפשר למבקש למצות זכויותיו מול המרכז לגביית קנסות.
2. דין הבקשה להידחות מאחר והנושא הוכרע בהחלטה הקודמת, לו רצה המבקש לבקש כי אקיים עיון חוזר באותה החלטה היה עליו להתכבד להזכיר את הבקשה הקודמת, להזכיר את ההחלטה הקודמת לכנות בקשתו בקשה לעיון חוזר ולהצביע על נסיבות שהשתנו ומצדיקות שינוי אותה החלטה, אף אחד מתנאים אלה לא התקיים ורק לפנים משורת הדין לא אחייב המבקש בהוצאות משפט בשל הדרך הבלתי ראויה בה נקט.
3. צודקות המשיבות ולפי הפסיקה עיון חוזר בבקשה מוצדק רק אם השתנו הנסיבות במידה המצדיקה דיון מחדש. ראו בהקשר זה את רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' משה אורמן (14.7.2011) הקובע כדלקמן:

" הבקשה לעיון חוזר הוגשה על ידי המבקשת מבלי שחל כל שינוי נסיבות המצדיק את הגשתה... לעניין זה יצויין כי ככלל דרך המלך לתקיפת החלטות של בתי המשפט אינה בדמות הגשת "בקשה לעיון חוזר" כל עוד לא חל שינוי נסיבות המצדיק את העיון מחדש, שכן אין לפנות לבית המשפט שנתן את ההחלטה בבקשה חוזרת באותו עניין כאשר הטענות הינן "ערעוריות" באופיין.

1. במקרה זה לא נטענה על ידי המבקש כל טענה חדשה שלא הייתה בפני במועד בו דנתי בבקשתו הקודמת. לא היה כל שינוי נסיבות המצדיק דיון מחודש בבקשתו, המסמכים שצירף המבקש מתייחסים לתאונה שעבר עוד בשנת 2016, למסמכים רפואיים משנת 2019, כאשר במסמכים שצירף משנת 2020 לא ראיתי חידוש או החמרה מהמצב הקודם וממילא נושא זה לא צריך להתברר בתיק שהפך חלוט בשנת 2009!!!

1. פקודת המאסר הוצאה למבקש ביום 10.6.2020 ונחתמה ביום 16.6.2020. אני דוחה את טענת המבקש כי יש לבטל את פקודת המאסר בשל כך כי המשיבות לא קיימו דיון בפניו טרם הוצאה פקודת המאסר או כי לא שלחו לו התראה טרם הוצאה פקודת המאסר. למבקש נמסרו דרישות תשלום כדין, הופעלו הליכים לגביית החוב כדין ונשלחה התראה כדין לפני הפעלת פקודת המאסר (ראו רע"פ 837/12 מדינת ישראל נ' גוסקוב (20.11.2012)).

אין לי אלא לשוב ולהפנות להחלטתי המנומקת מיום 26.11.2019.

1. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה ומבטל את עיכוב ביצוע פסוקת המאסר.

לפנים משורת הדין לא תבוצע פקודת המאסר לפני 10.1.2021 על מנת לאפשר למבקש לפרוע את חובו.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשפ"א, 10 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.