לפני בקשה שהגישו המבקשים לדחיית מועד דיון שנקבע להוכחות מבעוד מועד, לדברי המבקשים בשל נסיעת עסקים דחופה רבת משתתפים שלא ניתן לדחות אותה ואשר נקבעה בימים האחרונים.

הבקשה מוגשת שלא בהסכמת הצד שכנגד.

התביעה במסגרת התיק שלפני הוגשה במהלך שנת 2009 ונקבעה לישיבת הוכחות לפני כב' השופט ד"ר אבינור לחודש ינואר 2012 , ישיבה שנדחתה בשנה הואיל ומי מטעם המשיבה לא התייצב לדיון – בשל כך חויבה המשיבה בהוצאות לטובת המבקשים בסך של 1,500 ₪ .

ביום 25/12/12 הוגשה בקשה בהסכמה לדחיית מועד דיון ההוכחות שנקבע ליום 14/1/13 ובתנאי שהדחייה תהא קצרה, במהלך חודש ינואר 2013 .

ביהמ"ש נתן החלטה לפיה לא ניתן, בשל אילוצי יומן ברורים, לדחות את מועד ההוכחות במסגרת אותו חודש וכי מועדי ההוכחות הנקבעים כעת הינם החל מחודש נובמבר באותה השנה ולכך לא ניתנה הסכמת הצד שכנגד.

חרף כך, הוגשה בקשה לדחיית המועד על ידי המבקשים ללא הסכמת הצד שכנגד ומכאן החלטתי.

ביהמ"ש בבואו לבחון את הבקשה המונחת לפניו, בוחן בין היתר את האינטרסים של הצדדים בתיק שלפניו וכן את האינטרס הציבורי של בקשות מהסוג הנ"ל , של דחיית מועדי דיון במיוחד כאשר עסקינן בדחיית מועד שנקבע להוכחות, כשנה מראש ואין כל אפשרות לדחות מועד כזה אלא בהתאם ליומנו העמוס של ביהמ"ש ובהכרח על חשבון תיק אחר שממתין לשמיעת הוכחות.

המבקשים טענו כי נודע להם אודות פגישת העסקים לפני מספר ימים, לא ברור מתי נודע להם אודות אותה פגישת עסקים, לאיזה תאריכים היא מיועדת, באיזו ישיבה מדובר, מי תכנן אותה, מי משתתף בה ומדוע לא ניתן לדחות את אותה פגישה שכן כל אסמכתא לא טרחו המבקשים לצרף לבקשתם.

בחינת האינטרס של המבקשים לדחות את מועד הדיון על מנת שיוכלו להיחקר על תצהיריהם, שהוגשו בתמיכה לטענותיהם בכתב ההגנה, לצורך נסיעת עסקים, שכאמור כל פרטים לא נמסרו אודותיה, להבדיל מביטול הנובע מכוח עליון ו/או חלילה מחלה ו/או צורך בריאותי כזה או אחר בעל נחיצות / דחיפות שעל פי רוב ביהמ"ש ייעתר לה, אל מול האינטרס של הציבור שדיונים יתקיימו במועדם לצורך מניעת סחבת ומשכך לא יידחו, גובר אינטרס ציבור המתדיינים והנני מורה על דחיית הבקשה וזאת ללא צו להוצאות.

לא מצאתי כל נימוק משכנע מדוע יש להיעתר לבקשה, במיוחד כאשר מדובר במועד דיון הוכחות שני שדחייתו מתבקשת, גם אם הפעם על ידי הצד שכנגד, כאשר מדובר בתביעה שהוגשה עוד במהלך שנת 2009 ומשמעות קבלת הבקשה הינה בהכרח פגיעה באינטרס של התובעת שתביעתה תתברר בהקדם ובאינטרס של כלל הציבור שלא יידחו דיונים, אשר הינם בהכרח על חשבון ציבור המתדיינים.

חיזוק לכך ניתן למצוא בנוהל דחיות שהוצא על פי הנחיית נשיאת ביהמ"ש העליון כב' השופטת ביניש כתוארה דאז, על פיו מצווים בעלי הדין וביהמ"ש לפעול.

סוף דבר, הבקשה נדחית והדיון נותר על כנו.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.