1. התובע יליד שנת 1998, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לטענתו כאשר ביום 23.8.04, שהה במתקני הנתבעת ונפל ממגלשה ושבר את מרפק יד ימינו.

2. נשמעו ראיות בתיק (6.4.11). בהחלטה אשר ניתנה במעמד הצדדים זומנו הצדדים ל שמיעת סיכומים ליום 5.5.11.

3. לישיבת יום 5.5.11 לא הופיע ב"כ הנתבעת. ב"כ התובע נשלח ליצור קשר עם משרדו של ב"כ הנתבעת והודיע לבית המשפט כי ממשרדו של ב"כ הנתבעת נסר כי ב"כ הנתבעת מצוי בירושלים וכי הדיון לא קבוע ואינו מודע לדיון.

4. בהחלטה מאותו מועד קבעתי כי סיכומי ב"כ התובע ישמעו באותו היום וכי אראה בנתבעת כמי אשר ויתרה על הגשת סיכומי טענותיה.

5. עד היום לא הוגשה כל בקשה על ידי הנתבעת או מי מטעמה להגשת סיכומי טענות. לפיכך, יינתן פסק הדין.

6. תקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 קובעת-

"(ד) דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת."

תקנה 157 קובעת מה יעשה כאשר צד לא התייצב לדיון תקנה 157(2) מתייחסת למצב בו הופיע התובע אך הנתבע לא הופיע לדיון.

"157 . בתאריך שנקבע לדיון או לדיון נדחה, ינהגו כך:

...

(2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר;

..."

7. הצדדים הביאו ראיותיהם. כל שנותר הוא לסכם טיעוניהם. משלא הוצגו סיכומי הנתבעת הרי שיש לקבוע כי התובע הוכיח תביעתו. יחד עם זאת, מעבר לנדרש אוסיף ואציין כמפורט להלן.

8. הצדדים הסכימו כי נכותו של התובע תעמוד על 5% נכות (פרוטוקול הדיון מיום 14.3.10).

9. אמו של התובע, אשר היה כבן 5 שנים בעת התרחשותה של התאונה, הצהירה והעידה כי הם הגיעו לבריכת השחייה אצל הנתבעת. בשלב כלשהו התבקשו לפנות את הבריכה בשל סידורים ותיקונים ונכנסו למבנה אשר בתוכו יש מתקני משחקים שונים. התובע שיחק עם בני הדודה שלו במתקן דמוי מגלשה. בצד אחד שלו סולם ובשני מגלשה. לצד המגלשה הזו היו מזרונים לשיטתה דקים. לצד המתקן ישב איש צוות. היא פנתה עם אחותו הקטנה של התובע למתקן אחר. התובע נפגע כאשר נפל מן המתקן, במהלך הגלישה למזרונים. לדבריה לאחר מכן כאשר התובע נפל ראתה כי המזרונים לא היו מחוברים זה לזה והתרחקו זה מזה.

10. מנהל הנתבעת הכחיש תחילה קיומה של מגלשה אולם, בחקירה נגדית התברר כי מתקן העונד לתיאור אמו של התובע היה קיים בתוך המבנה והוא שייך למתקנים הנקראים "מתנפחים".

11. באשר לעצם העובדה הנטענת כי התובע נפגע בשטחה של הנתבעת, עובדה המוכחשת על ידי הנתבעת, נלמד מאישור האמבולנס כי התובע פונה מאותו מקום. הגם שלא מצוין כי מתוך המבנה, דומה בעיני כי די בכך על מנת לעמוד בנטל ההוכחה המוטל על כתפי התובע ולהעביר את הנטל לסתור זאת אל הנתבעת.

12. מנהל הנתבעת אישר את דברי אמו של התובע בחקירתו הנגדית, כאשר נשאל על ידי בית המשפט להסבריו לתמונות המקום שהוא עצמו הציג-

"ש. המזרנים מתחברים זה לזה ?

ת. לא. כל מזרן בעצמו.

ש. בית המשפט מפנה לתמונה . מה המרווח בין שני המזרנים ?

ת. אני מעיין בתמונה. מצד אחד יש מרווח מצד שני , אני רואה מרווח. אין לי תשובה. אם אני רוצה להתייחס לתמונות שנמצאות שאני הגשתי, כל התמונות בלי ילדים. יכול להיות שהתמונות אחרי שהילדים שיחקו ויצאו מהמתחם, יכול להיות. אני לא יודע מי צילם ומתי צילם."

(פרוטוקול עמ' 20 ש' 31 – עמ' 21 ש' 6)

13. נמצא אם כן כי הוכח לפני שהמזרונים שהיו סביב המגלשה אינם מחוברים זה לזה ויכולים לזוז זה מזה. על כן יכול ילד ליפול מבלי שנפילתו תיבלם על ידי מזרון.

14. לפיכך, קמה אחריותה של הנתבעת לפגיעתו של התובע בגין עילת רשלנות. קיימת חובת זהירות מושגית בין בעלי המקום לבין אורחיו. הוכח לפני כי התובע נפל ממגלשה במקום וכי הנפילה התרחשה בשטחה של התובעת. באשר לחובת זהירות קונקרטית, הרי שגם אם נהג התובע על פי כל הכללים וגם אם לאו היה צריך להמציא במקום מזרון אשר יבלום את נפילתו. מזרונים אשר אינם מחוברים זה לזה ויצרים מרווח שלתוכו יכול ילד ליפול אינם מקיים את חובת הזהירות הנדרשת. קיים קשר סיבתי בין הפרת חובה זו לבין הפגיעה בתובע, גם אם לא לנפילה עצמה, אך לעוצמת הפגיעה בו.

15. באשר לגובה הנזק יש לזכור כי הוסכם על 5% נכות אורטופדית. משמעות הדבר אצל קטין כי הערכת הפסדי השתכרות יהיו גלובליים ולא בחישוב אריתמטי, הן לאור גובה הנכות והשלכתה המינימלית על הפסדי השכר והן לאור היכולת של הקטין לכוון עבודתו לכישוריו ומגבלותיו.

16. כאב וסבל- 20,000 ₪.

17. הפסד השתכרות לעתיד- 40,000 ₪.

18. עזרת צד ג' בעבר- 5,000 ₪.

עזרת צד ג' לעתיד – 5,000 ₪.

19. הוצאות בעבר- 2,000 ₪.

20. לאור האמור לעיל הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 72,000 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת לתבוע הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ וכן הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

21. כל הסכומים ישולמו בתוך 45 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעת ואישור הצעה להשקעת כספי קטין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התובע ימציא העתק פסק הדין לנתבעת בתוך 30 יום.

22. על ב"כ התובע להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הצעה להשקעת כספי קטין.

ניתן היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.