לפני בקשת הנתבעים להתיר להם להגיש חוות דעת הנדסית מטעמם והתנגדות התובעת.

הרקע לבקשה:

1. עסקינן בתביעה לפינוי וסילוק יד מדירה בבעלות התובעת הנמצאת ברחוב רש"י 9, ברמלה גוש 4444 חלקה 148. לטענת התובעת הנכס בו נמצאת הדירה הוכרז כמבנה העלול לסכן את המחזיקים בו את הציבור ואת הנכסים הסמוכים, והוצא כנגדו צו הריסה. בנוסף תבעה התובעת דמי שכירות בגין החזקה ושימוש בדירה ובתוספת בניה שנבנתה שלא כדין, וטענה שהנתבעים הפרו את הסכם השכירות באופן יסודי.

2. בהגנתם טענו הנתבעים שלא ביצעו כל שינוי ו/או תוספת בנייה, לא הפרו את חוזה השכירות מעולם, וכי הנכס לא בבעלות התובעת.

3. שלב הראיות בתיק זה הסתיים והוריתי על הגשת סיכומים.

בקשת המבקשים-הנתבעים:

4. כיממה לאחר שהתובעת הגישה את סיכומיה, הגישו הנתבעים בקשתם להגשת חוות דעת הנדסית מטעמם. התקבלה תגובת הצד שכנגד.

5. המבקשים מנמקים בקשתם בנימוקים כדלקמן:

1. חוות הדעת ההנדסית מטעם התובעת הוגשה ימים ספורים לפני מועד ישיבת ההוכחות בתיק והעתק ממנה נשלח לב"כ הנתבעים במייל ימים ספורים לפני מועד הדיון, כתוצאה מכך לנתבעים לא הייתה אפשרות לעיין בחוות הדעת בטרם התקיימה ישיבת ההוכחות ביום 21.9.11, ובפעם הראשונה בא תוכנה לידיעת הנתבע 1 בישיבת ההוכחות עצמה. כתוצאה מכך לא הייתה לנתבע אפשרות להיערך כיאות ולהתמודד עם חוות הדעת והדבר עשוי לקפחו ולפגוע בהגנתו;
2. תקנה 129(א) לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד- 1984 מאפשרת לבית המשפט לקבוע מועד אחר להגשת חוות דעת;
3. על פי תקנה 137(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט לשמוע עדות של מומחה שעדותו לא הוגשה כאמור בתקנות אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים מיוחדים שירשמו;
4. הנתבעים תמכו בקשתם בפסיקה הקובעת כי ישנם מקרים בהם תותר הגשת ראיה נוספת גם לאחר סיום שמיעת הראיות מקום בו הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויש בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין ואף בפסיקה הקובעת כי ניתן לסטות מסדרי הדין שהם האמצעי ולא המטרה;
5. הגשת חוות הדעת נדרשת למנוע עיוות דין, לסייע לבירור האמת וכדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא ושלם זכויותיהם המהותיות של המבקשים.

6. טוענת התובעת שיש לדחות בקשת הנתבעים מהסיבות כדלקמן;

• 1. הבקשה נועדה לאפשר "מקצה שיפורים";
  2. התובעים סמכו הגנתם על כך שהינם דיירים מוגנים, וכעת, בתום שלב שמיעת הראיות ולאחר שהתובעת הגישה סיכומיה, מנסים הם באמצעות הגשת חוות הדעת להעלות טענות הגנה נוספות ולשנות את שטענו לכל אורך ההליך המשפטי כנגדם;
  3. בכתב הגנתם ובתצהיריהם מודים ומסכימים הנתבעים לעובדה שהנכס הינו מסוכן, ומספרים כי הם אלה שיזמו פנייה אל התובעת. הודאת הנתבע בטענות התובעת מייתרת את הצורך בהבאת ראיות מכיוון שטענת התובעת בעניין זה אינה מעמידה פלוגתא;
  4. בקשה זו מהווה "שינוי חזית";
  5. הוספת חוות הדעת על ידי התובעת בסמוך למועד ישיבת ההוכחות היה כדי להסיר כל ספק ולהראות שהנכס מוסיף להיות מסוכן נכון ליום הדיון, וזאת בנוסף לחוות הדעת ההנדסית מטעם עיריית לוד המצוייה בתיק;
  6. אילו רצו המבקשים לכפור בטענת המסוכנות של הנכס היו יכולים לעשות כן במסגרת כתב ההגנה ולאורך כל ההליך המשפטי, אך אין להתיר זאת כעת;

דיון והכרעה:

7. הכלל לעניין הגשתן של ראיות הינו שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" ולא בתפזורת. אולם, כאשר מטעמים סבירים והוגנים מבקש בעל דין לסטות מן הכלל, עליו לשכנע את בית המשפט בכך, ובית המשפט יאפשר הגשת הראיות הנוספות בהתחשב באופיין, שלב ההליך ובשאלה אם בעל הדין היה יכול ונמנע מלהביא את הראיות בשלב קודם ומה הסיבות לכך (ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון , פ"ד מו(3), 738).

8. בענייננו, סבור אני שיש ליצור שוויון בין התובעת לבין הנתבעים. ההחלטה להגשת תצהירי עדות ראשית ניתנה כבר ביום 11.3.10, ובה הוריתי שעל התובעת להגיש תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים מטעמה בתוך 30 יום. כן קבעתי באותה החלטה שכל צד שברצונו להגיש חוות דעת של מומחה, עליו להגישה בתוך המועד להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו. התובעת לא הגישה את חוות הדעת מטעמה במועד, אלא רק ביום 11.9.2011, כשנה וחצי לאחר המועד שהיה עליה להגישה, וכ-10 ימים לפני ישיבת ההוכחות. בנסיבות אלו, סבור שהדין ותחושת הצדק מביאים למסקנה שיש לקבל את בקשת הנתבעים, ולקבל חוות הדעת של המהנדס מטעמם.

סוף דבר:

לאור כל האמור, אני נעתר לבקשת הנתבעים, ומורה על צירוף חוות הדעת לתיק בית המשפט.

מאחר ועולה הצורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט בשאלה ההנדסית, אני קובע ישיבת קדם משפט בתיק זה ליום 23.12.12 שעה 10:00.

המזכירות תשלח לצדדים ההחלטה, ותזמנם לישיבת יום 23.12.12.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ג, 04 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.