לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים לאחר עיון, בין השאר, בבקשת הנתבעת "לעיון חוזר", בתגובתה לבקשה להוספת עדות וכן בתגובת התובעת, ובעיקר, לאחר שנתתי את דעתי לטענותיהם לעניין הבקשה להוספת עדות, סבורני כי אין מקום לשינוי ההחלטה מיום 24.6.15.

אמנם התרת הגשת תצהיר מטעם התובעת זאת לאחר שתמה פרשת התביעה, צפויה להכביד על תיק בית המשפט, אולם סבורני כי אין בכך משום הכבדה יתר על המידה או שמא יש בכך כדי לפגוע בזכות של מי מהצדדים.

ראשית - מדובר בעדה אשר מלכתחילה נתבקשה כי תעיד במשפט אך מטעם הנתבעת. ברם, נוכח הודעת האחרונה שהיא מוותרת על העדתה, עתה מבקשת התובעת כי תעיד אותה מטעמה. שנית - מלכתחילה, עדותה של העדה הייתה אמורה להיות עדות בעל-פה בחקירה ראשית. עתה, עדות העדה תוגש בתצהיר עדות ראשית, כך שהנתבעת תוכל להיערך מראש לעדות זו, ולא רק. כפי שנקבע בהחלטה מיום 24.6.15, ניתנת ההזדמנות לנתבעת להגיש תצהיר תשובה לעדות העדה. שלישית - בשים לב לכך שאין באמור כדי לפגוע במועד הדיון הקבוע וממילא נשמר האיזון הראוי בין הצדדים, דומה כי גם מטעם זה, דין התנגדות הנתבעת להידחות. רביעית - לצד כל הטעמים האמורים, עדיפה היא הגישה המאפשרת פרישת התמונה במלואה לפני בית המשפט עובר למתן הכרעתו במכלול הפלוגתאות המונחות לפניו.

על יסוד כל אלה, סבורני כי אין מקום לשינוי ההחלטה מיום 24.6.15 והצדדים יפעלו על-פיה.

הצדדים רשאים לטעון בשאלת ההוצאות בנדון דידן, בסיכומיהם, בסוף ההליך.

עיון ביום 11.8.15.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ה, 29 יולי 2015, בהעדר הצדדים.