בתאריך 28.8.13 דחה ביהמ"ש את תביעתה של התובעת.

ב"כ הנתבעות בהתאם להחלטתי, הגיש שומת הוצאות בסכום של 20,493 ₪, מתוכם 11,210 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

התובעת ציינה בתגובתה כי לא צורפו קבלות המעידות על תשלומים שבוצעו בפועל וכי מדובר באישה ילידת 1945, אשר סבלה מבעיות רפואיות שונות, ובתוכם שתי תאונות דרכים ולא היה ברור מדוע היה צריך לזמן חומר רב כ"כ של תיקים רפואיים, לא פחות מ- 18 תיקים רפואיים.

מצבה הכלכלי הנוכחי של התובעת אינו מאפשר לה תשלום הוצאות כאלה כאשר בעלה נכה וכל הוצאות המחייה של בני הזוג מוטלות עליה.

לפיכך, מתבקש ביהמ"ש שלא לפסוק הוצאות כלל וככל שייפסקו הוצאות יש לפסוק אותן במשורה.

עברתי על נתוני התיק.

מדובר באישה מבוגרת שנפגעה בתאונה.

אמנם ביהמ"ש לא קיבל את תביעתה אך יש להתחשב במכלול הנסיבות, לרבות גילה ומצבה המשפחתי.

אשר על כן, אני פוסק הוצאות במשורה, בסכום של 2,500 ₪ + מע"מ בלבד.

מדובר בסכום הוצאות נמוך במיוחד.

סכום זה תשלם התובעת לנתבעת 2 תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ד, 29 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.