<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה- מר ראזי שואח, מתמחה מפמ"ח

הנאשמים- נוכחים

הסנגורים – בשם נאשמים 1 ו-2 – עו"ד עמאד אל חאג'

בשם נאשם מס' 3 – עו"ד מוטי לוי, ס.ציבורי

פרוטוקול

הסניגורים:

נבקש לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, שכן בעת ביצוע העבירות היו נאשמים מס' 1 ו – 3 קטינים כמו גם במועד הגשת כתב האישום.

ב"כ המאשימה:

משאיר לשיקול דעת. <#3#>

החלטה

הריני להיעתר לבקשת הסניגורים ולהורות בדבר קיום הדיון בדלתיים סגורות, זאת נוכח הטעם הנעוץ בבקשה, כאמור בדבריהם לעיל, ומשהותירה המאשימה את מתן ההחלטה לשיקול דעתי.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' סיון תשע"ג, 29/05/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

ביום 29/4/12 הודו הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון והורשעו בעבירות המצויינות בכתב האישום. מדובר במעשים חמורים ביותר, בלתי מוסריים המקוממים את הלב. הנאשמים התעללו והתאכזרו בכלב בלי שום סיבה מוצדקת וללא כל התגרות מצידו של הכלב. הנאשמים הטיחו את הכלב על חול הים, מילאו את פיו בחול, קברו אותו כאשר ראשו מעל החול, לאחר מכן נאשם מס' 3 משך את הכלב למים עמוקים בניגוד לרצונו. הכלב ניסה להתקרב לחוף ונאשם מס' 3 לא הרפה ממנו עד שהכלב נחנק ומת.

כב' השופט חשין (כתוארו אז)בברע"א 1684/96 עמותת תנו לחיות לחיות נ' מפעלי נופש חמת גדר בע"מ, בפסק הדין נאמר כי .. נועדה להגן על בעלי חיים ולציין שבעלי חיים הם חלשים ובעל חיים ליד האדם הוא כילד תמים חסר הגנה. כב' השופט כותב כי התעללות בילד תזעזע אותנו וכך גם התעללות בכלב או בחיה. החיה כמוה כילד אין מכירה ברוע ואין היא יודעת כיצד להתמודד עימו.

קשה לדמיין את חומרת המעשים של הנאשמים.

מן הכלל אל הפרט :

נאשם מס' 1: בהסדר יושת על הנאשם מאסר על תנאי, קנס לשיקול דעת בית המשפט וצו של"צ. מאחר ונאשם זה לא התייצב לאחר הזמנות רבות לשירות המבחן, שירות המבחן נמנע מלתת תוכנית של"צ או כל המלצה אחרת בעניינו וביקש שבית המשפט ימצה את הדין עימו. לכן, במצב דברים זה אנו נאלצים לוותר על תוכנית השל"צ ומבקשים לעשות אבחנה בין נאשם זה לבין נאשם מס' 2 ולהחמיר ברכיב הקנס, שיהיה באופן משמעותי פער בין נאשם מס' 1 לבין נאשם מס' 2. כמו כן, אבקש להשית על נאשם מס' 1 מאסר על תנאי ארוך ומרתיע שלא ניתן יהיה לבצע בעבודות שירות, לתקופה המירבית הקבועה בחוק.

נאשם מס' 2: אנו מבקשים שבית המשפט יאמץ את תוכנית השל"צ המוצעת ע"י שירות המבחן, ובנוסף ולאור זה ששירות המבחן מציין שנאשם זה אינו לוקח אחריות על מעשיו ואינו מביע חרטה והנאשם לא מבין את מעשיו, אבקש להשית על הנאשם קנס משמעותי במיוחד, שבאמצעותו בית המשפט יעביר מסר חד וברור לנאשם מהי מידת חומרת מעשיו, ובנוסף מאסר על תנאי ארוך ומרתיע שלא ניתן יהיה לבצע בעבודות שירות, לתקופה המירבית הקבועה בחוק.

נאשם מס' 3: סוכם על פי הסדר הטיעון שהמאשימה תעתור למאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, ואני מבהיר כי המאשימה עותרת ל - 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. אם לא היינו מגיעים להסדר היינו מבקשים עונש חמור יותר.

אציין שלקחנו בחשבון שמדובר בנאשם שהיה קטין בשעת ביצוע המעשה ואין לו עבר פליל ולכן הסתפקנו ב – 3 חודשים.

מגיש את גזר דין בת.פ. 1249/07 מ"י נ' רפאל ארמה. בפסק דין זה הנאשם בעט בעיטה עם פנס של כלב שהיה ליד חנות שבבעלות הנאשם, בית המשפט ציין בגזר הדין כי האמין לנאשם שמדובר בכלב צולע וחולה, ואז מדובר בסיטואציה של מלחמת לבנון השנייה והנאשם היה שרוי במתח. הנאשם טען שהכלב הטריד אנשים שהגיעו לחנות ועל אף תסקיר חיובי והמלצת שירות המבחן לתוכנית של"צ בית המשפט הטיל על הנאשם 6 חודשים שרוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי 9 חודשים וקנס כספי בסך 5,000 ₪.

גזר הדין הוגש וסומן ת/1.

מגיש גזר דין בת.פ. 2716/04 מ"י נ' עווידה מפנה אליו בו הוטל עונש של 7 חודשי מאסר בפועל וקנס 8,000 ש"ח.

גזר הדין הוגש וסומן ת/2.

מגיש רע"פ 2202/05 אחמד שאמי נ' מ"י, בתיק זה הנאשם ירה בכלב של השכן ללא כל סיבה ובנוסף ניסה לשבש הליכי חקירה, בית המשפט השית על הנאשם מאסר בפועל 8 חודשים ו – 14 חודשים מאסר על תנאי וקנס של 3,000 ₪.

גזר הדין הוגש וסומן ת/3.

לסיכום, אבקש להשית על נאשם מס' 3 מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, כאמור בחוו"ד הממונה על עבודות השירות, בהתחשב בגילו הצעיר, היותו קטין בעת ביצוע העבירות ועברו הנקי. בנוסף, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע וקנס.

ב"כ נאשמים מס' 1 ו – 2 טוען לעונש:

אבקש לאמץ את הסדר הטיעון. לעניין המדרגים שטען עליהם חברי לגבי הקנס, אבקש לציין ששני הנאשמים הינם צעירים, ואחד מהם היה קטין עד לפני לא הרבה זמן. אבקש להתחשב בקנס שיוטל על שניהם ולא לעשות את ההבדלה שביקש חברי, כי אי הגעתו של נאשם מס' 1 לשירות המבחן ואי מתן תסקיר אודותיו, אומנם נבעה מהעדר התייצבות אך בכל זאת הוא התייצב ולא ניתן אודותיו תסקיר.

אבקש לאמץ את ההסדר כפי שהוצג.

ב"כ נאשם מס' 3 טוען לעונש:

הנאשם הודה בכתב אישום המתוקן, היה בן 17 וחודשיים במועד ביצוע העבירה. ההליך התנהל בבית משפט השלום, מאחר והיה מעורב אחר בגיר וניתן אישור לשפיטה של הקטינים עם הבגיר. עברו של הנאשם נקי, מאז העבירה אין לנאשם הרשעות אחרות. באשר לנסיבות כתב האישום הוא תוקן וריכך קצת את העובדות. הנאשם הופיע בפני שירות המבחן, לקח אחריות וההמלצה של שירות המבחן היא להרשיע אותו בדין אך להטיל עליו של"צ. מפנה את בית המשפט להלכה העיקרית שנקבעה בעניינם של קטינים 49/09 שיש לאמץ את המלצות הגורם הטיפולי אלא אם בית המשפט ימצא שיש לסטות מההמלצה. אנו לא מקלים ראש בנסיבות, אך חלוף הזמן והעובדה שלא נפתחו כנגדו תיקים נוספים, והעובדה כי מדובר בקטין והרשעה היא החריג אבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן כמו שהיא ולחילופין במידה ובית המשפט ישית מאסר בדרך של עבודות שירות, אבקש כי לא יושת מאסר לתקופה שמבקשת המאשימה אלא לתקופה קצרה יותר.

ב"כ המאשימה:

מבהיר כי המאשימה עותרת לגבי נאשם מס' 3 למאסר בעבודות שירות, למאסר על תנאי וקנס ולא לרכיב של של"צ.

ב"כ נאשם מס' 3:

לגבי הקנס, אם בית המשפט יטיל רכיב של מאסר ברור שזה יהווה פגיעה משמעותית כשלעצמה בנאשם מס' 3. במידה ויוטל קנס אבקש כי יהיה מתון כדרכם של בתי משפט לנוער.

ב"כ נאשמים מס' 1 ו – 2:

הסברתי לנאשם מס' 2 את משמעות הפרת צו השל"צ וכי אם יופר הצו ויופקע, יהיה צפוי לגזירת דינו מחדש והוא הבין זאת והוא מוכן למלא אחר צו השל"צ.

<#5#>

גזר דין

1. הנאשמים הורשעו ביום 29.04.12, על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של הזק לבעל חיים, עבירה לפי סעיף 451 וסעיף 29 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ובעבירה של איסור התעללות, עבירה לפי סעיפים 2 ו – 17 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994 וכן לפי סעיף 29 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

2. ביום 29.04.12 הודיעו ב"כ הצדדים בדבר גיבוש הסדר טיעון בתיק זה, לפיו לאחר הרשעת הנאשמים בדין, יושת על נאשמים מס' 1 ו – 2 עונש של מאסר על תנאי, קנס וצו של"צ ועל נאשם מס' 3 יושת עונש של מאסר על תנאי וקנס; המאשימה רשאית, על פי הסדר הטיעון, לעתור בנוסף להשתת מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות על נאשם מס' 3 ואילו ההגנה תבקש להימנע מכך. בהתאם להסדר הטיעון נתבקש בית המשפט, בנוסף, להורות בדבר שליחת הנאשמים לקבלת תסקירים של שירות המבחן (נאשמים מס' 1 ו – 3 היו קטינים בעת ביצוע העבירות ובמועד הגשת כתב האישום ונאשם מס' 2 הינו יליד 1990).

3. עובדות כתב האישום המתוקן מדברות בעד עצמן ומעידות כאלף עדים בדבר חומרת מעשיהם של הנאשמים במקרה שבפנינו.

ודוק, מכתב האישום המתוקן מצטיירת התמונה העובדתית הבאה:

ביום 26.06.08 בשעה 14.00 לערך, הגיעו הנאשמים יחד עם כלבו של נאשם מס' 3 (להלן: "הכלב") לחוף הרחצה "בצת" (להלן: "החוף"). עת הגעת הנאשמים לחוף, החלו הנאשמים להתאכזר לכלב ולהתעלל בו, בכך שהטיחו אותו בחול והכניסו חול לפיו וכן קברו אותו בחול, כשראשו מעל החול. לאחר מכן, הוציאו הנאשמים את הכלב, נאשם מס' 3 אחז בקולרו, משך אותו וזרק אותו לים, בניגוד לרצונו. הכלב ניסה להתקרב לחוף, אך נאשם מס' 3 לא הרפה ממנו ומשכו בכוח למים העמוקים עד שהכלב נחלש ומת.

4. אין צורך להכביר במילים באשר לתחושת הסלידה האוחזת בכל מי שקורא את מסכת העובדות המצטיירת מכתב האישום המתוקן. ב"כ המאשימה, בטיעוניו לעונש בפניי, היטיב לתאר את הפן הלא מוסרי הניבט ממעשיהם החמורים של הנאשמים כלפי הכלב, אשר היה נתון במצב של חוסר אונים מוחלט אל מול אכזריותם חסרת הרסן של הנאשמים, שפעלו ללא כל התגרות מצדו של הכלב האומלל. נאשם מס' 3 הוסיף והתעלל קשות בכלב, עד שבסופו של דבר נפח זה את נשמתו ומת, כל זאת באופן בלתי מוסבר, מה גם שנאשם מס' 3 היה בעל הכלב, היינו מי שהיה אמור לשמור על שלומו ובטחונו ולדאוג לו. להמחשת עמדתם המחמירה של בתי המשפט באשר לעבירות בהן הורשעו הנאשמים ולעבירות דומות, ראה ת/1 עד ת/3 (הפסיקה שהוגשה מטעם המאשימה, במסגרת טיעוניה לעונש).

5. לחובתם של נאשמים מס' 1 ו-2 יש להוסיף ולציין, כי נאשם מס' 1 לא שיתף כלל פעולה עם שרות המבחן ואילו נאשם מס' 2 לא לקח אחריות בפני שרות המבחן בגין ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, זאת כפי שמצטייר מהתסקיר בעניינו. יובהר, כי נוכח העובדה שלא הומלץ על ידי שרות המבחן בדבר הטלת צו של"צ על נאשם מס' 1, נאלצה המאשימה לוותר על רכיב צו השל"צ בעניינו של נאשם זה וביקשה להשית עליו עונש של מאסר על תנאי וקנס בסכום גבוה.

6. מנגד, עם זאת, יש לזקוף לזכותם של נאשמים מס' 1 ו-3 את היותם קטינים בעת ביצוע העבירות ובעת הגשת כתב האישום וכן יש לזקוף לזכותו של נאשם מס' 2 את היותו בן 18 בלבד במועד ביצוע העבירות. עוד יש ליתן את הדעת, לקולא, לעברם הנקי של כל הנאשמים. לטובת נאשם מס' 3 יש להוסיף, כי תסקיר שרות המבחן בעניינו מלמד, כי עסקינן בנאשם נורמטיבי, אשר הביע חרטה על מעשיו. לפיכך, ונוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, המליץ שרות המבחן להשית על נאשם מס' 3 עונש של מאסר על תנאי מרתיע בצירוף צו של"צ (שרות לתועלת הציבור) וחתימה על התחייבות כספית. דא עקא, שאין מקום, בנסיבותיו של תיק זה, לאמץ כלשונה את המלצת שרות המבחן בעניינו של נאשם מס' 3, זאת על אף היותו של נאשם מס' 3 קטין בעת הרלוונטית. ודוק, נאשם מס' 3 היה הדומיננטי והמכריע באירוע נשוא כתב האישום. מכתב האישום המתוקן עולה, כי לאחר שהנאשמים הוציאו את הכלב, אשר היה קבור בחול, אחז בו נאשם מס' 3 וזרקו לים. הכלב האומלל ניסה להתקרב אל החוף, אך נאשם מס' 3, באכזריות ובאופן בלתי אנושי, משך שוב את הכלב בכוח לעבר המים העמוקים, זאת עד שהכלב נחלש ומת. התנהלותו הנ"ל של נאשם מס' 3 מצדיקה השתת עונש חמור יותר מהעונש המומלץ על ידי שרות המבחן, אם כי אין מקום למצות את הדין עם נאשם זה, על רקע היותו קטין בעת הרלוונטית ונוכח הטעמים לקולא הנ"ל, כמו גם הודאתו בהזדמנות הראשונה.

7. לפיכך, נוכח האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את טיעוני המאשימה בד בבד עם טיעוני ההגנה, ובהתחשב בהודאת הנאשמים בהזדמנות הראשונה בעובדות כתב האישום המתוקן, כמו גם בחלוף פרק זמן ממשי של כ-5 שנים מאז ביצוע העבירות, הריני לאמץ את הסדר הטיעון אשר אינו נוגד את תקנת הציבור והינו עומד במתחם הסבירות, זאת תוך אימוץ עמדת המאשימה, לפיה מתבקש ביהמ"ש להשית על נאשם מס' 3 עונש של מאסר בפועל בדרך של עבודות שרות, בצד רכיבי ענישה של מאסר על תנאי וקנס.

8. לסיכום אני דנה כל אחד מהנאשמים כדלקמן:

• אני דנה את נאשם מס' 3 למאסר בפועל לתקופה של חודשיים, אשר ירוצה על ידי נאשם מס' 3 בדרך של עבודות שרות, כאמור בחוות דעת הממונה על עבודות שרות, היינו ב"מעון עתידות" בשיכוני מזרח בעכו, זאת החל מיום 23/6/13 בשעה 08:00, שאז יתייצב הנאשם במתחם בית סוהר "חרמון" לתחילת ריצוי עבודות השרות.
• נאשם מס' 3 מוזהר בזה, כי יהיה נתון, במהלך עבודות שרות במעקב של בדיקות שתן וכי סירובו לבדיקה או ממצאי סמים בבדיקת השתן עלולים להביא להפסקת ריצוי עבודות השרות ולריצוי העונש במאסר של ממש, מה גם שעסקינן בתנאי העסקה קפדניים.
• אני דנה כל אחד מן הנאשמים למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע, ויורשע בגינה.
• אני דנה את נאשם מס' 1 לתשלום קנס בסך 7,000 ₪ או 70 ימי מאסר תמורתו. יודגש בנקודה זו, כי בקובעי את גובה הקנס, נתתי, בין היתר, את הדעת לאי שיתוף הפעולה של נאשם מס' 1 עם שרות המבחן, דבר שהביא לכך שלא הושת על נאשם מס' 1 צו שרות לתועלת הציבור.
• הקנס ישולם ב -20 תשלומים חודשיים רצופים ושווים , בסך 350 ₪ כל אחד, החל מיום 1/7/13 ואילך.
• אני דנה את נאשם מס' 2 לתשלום קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.
• הקנס ישולם ב -20 תשלומים חודשיים רצופים ושווים , בסך 250 ₪ כל אחד, החל מיום 1/7/13 ואילך.
• בנוסף, הנני מטילה על נאשם מס' 2 צו שרות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף של 160 שעות, לפיו יבצע הנאשם את צו השל"צ במתנ"ס בטמרה, כאמור בתסקיר שרות המבחן ותחת פיקוח שרות המבחן.

נאשם מס' 2 מוזהר בזה כי במידה ולא יעמוד בתנאי צו השל"צ, והצו יופקע, אזי יהיה צפוי נאשם זה לגזירת דינו מחדש.

• אני דנה את נאשם מס' 3 לתשלום קנס בסך 6,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. בנקודה זו יודגש, כי גובה הקנס לגבי נאשם מס' 3 נקבע, בין היתר, נוכח היותו של נאשם מס' 3 דומיננטי באירוע נשוא כתב האישום ועל רקע העובדה שהתנהלותו של נאשם מס' 3 הינה זו שהביאה, בסופו של דבר, למותו של הכלב, זאת מבלי להתעלם מהיותו של נאשם מס' 3 קטין בעת ביצוע העבירות ומכך שהושת על נאשם זה עונש של מאסר בפועל בדרך של עבודות שרות.
• הקנס ישולם ב -20 תשלומים חודשיים רצופים ושווים , בסך 300 ₪ כל אחד, החל מיום 1/9/13 ואילך.

גזר הדין יומצא לממונה על עבודות שרות ולשרות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום . <#6#>

ניתנה והודעה היום כ' סיון תשע"ג, 29/05/2013 במעמד הנוכחים.