1. לפנינו תביעת התובע, מר אביתר יורם, להכיר בפגיעה בצווארו, לה הוא טוען, כמחלת מקצוע ו/או כפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה.
2. הנתבע דחה את תביעת התובע להכיר בפגיעה הנטענת בצווארו, כפגיעה בעבודה מהטעמים הבאים:

• לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו של התובע אשר הביאו למחלה ממנה הוא סובל
• אין קשר בין מחלת התובע לתנאי עבודתו.

1. התובע, יליד שנת 1962, עובד בנמל חיפה החל משנת 1995. בתחילה עבד התובע כסוואר והחל משנת 2002/2001 עובד התובע כאתת.
2. התובע טוען, כי עבודתו רובה ככולה מתבצעת על ידי הזזת הצוואר באופן רציף בתנועות קיצוניות של הצוואר למטה ולמעלה, מבטן האונייה למנוף ולרציף וחוזר חלילה וכן תנועות קיצוניות של הטיית הראש לצדדים. התובע טוען כי מדובר בפעולה חוזרת ונשנית של הזזת הצוואר באופן קיצוני למעלה למטה ולצדדים.

מנגד טוען הנתבע, כי התובע לא הוכיח תשתית ראייתית ראויה לעניין עילת המיקרוטראומה ועל כן יש לדחות את התביעה, ללא מינוי מומחה רפואי. לגרסת הנתבע אופי עבודתו של התובע כוללת פעולות מגוונות ולא ניתן לומר כי עבודת התובע כוללת סדרה של תנועות חוזרות ונשנות.

1. לאחר שעיינו בכל החומר שהונח לפנינו ונתנו דעתנו לטענות הצדדים, הגענו לכדי מסקנה כי התובע לא השכיל להוכיח קיומה של "מחלת מקצוע" ואף לא השכיל להניח תשתית עובדתית ראויה להוכחת תביעה על פי תורת המיקרוטראומה לעניין הפגיעה בצווארו.
2. דברי התובע עצמו בעדותו ובהודעתו לחוקר המוסד מלמדים יותר מכל על היות עבודתו מגוונת. בעדותו תיאר התובע בפנינו את אופן עבודתו:

"בעבודה שלנו בתור אתתים היא עבודה מגוונת גם בגלל שאנו עובדים עם מטענים שונים וגם בגלל שאנו עובדים עם אניות בגדלים שונים. העבודה של האתתים זה לדאוג שהמטענים יעלו וירדו מהאניה והמטרה שלנו זה לדאוג לצוות ולאזור שבו אנו עובדים מבחינה בטיחותית, וזה אומר שלא משנה באיזה מטען אני עובד, אני כל הזמן, כל המשמרת מלווה במבט את המטען, וזה אומר שאם בטן האוניה נמצא בעומק של 30 מ', אז אני אעקוב אחרי המטען מהרציף עד שהוא מגיע מעל המחסן ועד שהוא מגיע לתחתית המחסן ששם צוות הסווארים ישחרר את המטען ....

סוואר ואתת זה אותו דבר. הסווארים מתעסקים בקשירה ובשחרור של המטען והאתת מתעסק בהכנסה ובהוצאה של המטען מהאוניה, אבל שניהם, בגלל סביבת העבודה המסוכנת והדריכות שאנו חייבים להיות בה כל הזמן, אנו כל הזמן מלווים את המטען. "

(ר' עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 29-19).

בהודעתו בפני חוקר הנתבע ציין התובע:

"התחלתי את עבודתי במח' סוואר כסוואר בטן אוניה שזה אומר עבודת ידיים כלומר הרמה של סחורות, חפצים וכן קשירה ופריקה של מכולות ומטענים שונים. מדובר בעבודה מגוונת מאוד."

(ר' הודעה מיום 14/12/2008, נספח א' למוצג נ/2, ההדגשה שלנו - מא"ח).

בהמשך הודעתו ציין:

"ת. כ-6-7 שנים אני עובד כאתת. אתת הוא עובד שנמצא על סיפון האוניה. אני קובע היכן אני עומד. זה תלוי בסוג המטען שמטעינים או פורקים מהאוניה. התפקיד שלי מעבר לזה שאני מנהל את הצוות שכוללים את המנופאים, מס' סווארים שעובדים בתור קושרים של מכולות, אני בעצם מלווה את המטען מהאוניה לרציף ומהרציף לאוניה. אני בעצם עומד בנקודת שליטה עם מכשיר קשר ביד ומלווה במבטי את המכולה או המטען ותוך כדי כך נותן הוראות למנופאי ולצוות".

.....

ש. אתה יכול לתאר לי יותר אלו תנועות אתה עושה עם הצוואר?

ת. התנועות עם הצוואר הן רבות ומגוונות. לדוג' אם אני עובד עם מכולות אני נמצא בגובה של בערך בין 5 ל-20 מטר והמכולה מגיעה מגובה הרציף עולה למעלה ומתרחקת ממני עוד איזה 5-20 מטר ויורדת או על הדק או בתוך המחסן. אני מלווה את המכולה בכול התנועה שלה. לפעמים אני גם משמש עיניים למנופאי שלא יכול לראות במצבים מסוימים ואני מכוון אותו. הראש שלי נע ימינה שמאלה למטה ולמעלה.

ש. לה זה שונה מסתם פעילות רגילה בחיי היום יום?

ת. אין לי מושג מה זה שונה. זה מה שאני עושה בעבודתי."

(ר' ההודעה מיום 14/12/2008, ההדגשה שלנו - מא"ח).

1. הנה כי כן, לא רק שעבודתו כסוואר כרוכה בעבודת ידיים בעיקרה ופחות בתנועות הצוואר, הרי שלגרסת התובע עצמו, עבודתו כסוואר וכאתת הינן עבודות מגוונת מאוד. זאת ועוד, מהעדויות אשר לפנינו עולה, כי תנועות הצוואר אותן מבצע התובע במהלך יום עבודתו, הן למגוון של כיוונים: ימינה, שמאלה, למטה ולמעלה ובזוויות משתנות, בהתאם לצורך, ואין מדובר בתנועה מונוטונית אחת, החוזרת ונשנית אין ספור פעמים.
2. בנסיבות אלה התובע לא הוכיח תשתית עובדתית מספקת לעניין תורת המיקרוטראומה בעניין הפגיעה בצווארו, המצדיקה מינוי מומחה רפואי.
3. התובע הפנה בסיכומיו למספר פסקי דין בהם הסכים הנתבע והכירו בתי הדין האזוריים בפגיעות צוואריות של מנופאים, כפגיעה בעבודה. יוטעם כי המקרים שבפסקי הדין המאוזכרים אינם דומים למקרה מושא דיוננו. בתיק ב"ל 2266/06 מדובר במנופאי אשר רוב שעות עבודתו הוא יושב בתנוחה של ראש בין הרגליים כך שהגב מוטה קדימה, ובבעת פעולת המנוף ישנן ויברציות של המנוף עצמו. עבודה זו ותנוחת העבודה שונות מהותית מעבודתו של התובע בענייננו. כך גם בתיק ב"ל 4172/06, התובע שם עבד כמנופאי באופן הבא: ישיבה על העגורן בגובה של 14-16 מטרים והמנופאי צריך היה להוריד את הראש עם הצוואר כדי להביט למטה על המכולות. עם העגורן מרים המנופאי 30-40 טון שהמכולה מתנדנדת וכל העגורן מתנדנד איתה וכל הקבינה מקבלת ויברציות. גם במקרה זה מדובר בתנוחה ועבודה שונות מעבודתו של התובע מושא דיוננו. בפסק דין בל 4172/06 ציין המומחה כי כיפוף צוואר בטווח התקין וללא מאמץ אינו בבחינת תנועה היכולה לגרום לנזק בחוליות ובאשר למנופאי ציין כי "לפי תיאור עבודתו בפרק העובדות, טווח התנועות אותן ביצע התובע היו מעבר למקובל בתנועות צוואר בפעילות רגילה, כאשר המבט והצוואר נוטים כלפי מטה מגובה רב והעגורן עצמו היה בתנועה כמעט מתמדת. התנועות הללו במצטבר גרמו לפגיעה" (סעיף 5 לפסק הדין, ההדגשות שלנו – מא"ח). משכך, פסקי דין אלה בעניין המנופאים אינם יכולים להועיל לתובע.
4. בטרם נחתום נציין, כי למרבה הצער חבר המותב, נציג הציבור (עובדים) מר אריה גיל ז"ל הלך לבית עולמו. בנסיבות אלה מונה תחתיו נציג הציבור (עובדים) מר עוזיאל אבישר יבדל"א, לשם השלמת המותב, והצדדים הודיעו כי הם מסכימים לכך שהדיון בפני המותב שהושלם, ימשך מהשלב אליו הגיע וההחלטות/פסק הדין יינתנו על ידי המותב שהושלם.
5. משאלה פני הדברים - דין התביעה להדחות - והיא נדחית בזאת.
6. אין צו להוצאות.
7. לצדדים זכות ערעור לבית הארצי בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ט"ו חשון תשע"ג, 31 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.