ע"י ב"כ עו"ד טורקלטאוב

לפניי בקשת הנאשם לדחיית מועד ביצוע של צו סגירה שניתן כנגד הנאשם, בנוגע לעסק מסוג חנות למכירת פירות וירקות ברחוב גולומב 50 בלוד (להלן: העסק).

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובתגובת התביעה, החלטתי לדחות את הבקשה ואלה נימוקיי:

1. צו הסגירה ניתן במסגרת גזר הדין בתיק עמ"ק 90556/05 שם הורשע הנאשם בגין ניהול העסק ללא רישיון. על פי לשון גזר הדין מיום 5.2.06, ניתנה לנאשם אורכה עד מועד כניסתו של הצו לתוקף, למשך 7 חודשים.
2. הנאשם לא מילא אחר הוראת בית המשפט, ולא סגר את העסק. לפיכך הוגש נגדו כתב אישום נוסף, בתיק זה, בגין הפרת צו שיפוטי, לפי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים. ביום 8.1.14, הודה הנאשם בעבירה ונגזר דינו לתשלום קנס וחתימה על התחייבות.
3. מסתבר כי חרף כל אלה, לא פעל הנאשם עד היום לסגירת העסק, והוא ממשיך להפר ברגל גסה את הוראת בית המשפט שניתנה כבר לפני 8 שנים תמימות.
4. בעצם, הגשת הבקשה כעת היא כמעשה הטובל ושרץ בידו, שהרי הנאשם פונה כעת לעזרת בית המשפט, אף כי בתוך כך הוא מפר את הוראתו מזה שנים.
5. טענות הנאשם לפיהן סבר כי המאשימה תגיע להסדר עם בעלי העסקים במתחם, אינה משכנעת, שכן היה עליו לפעול להכשרת ניהול העסק זה מכבר, ולא יוכל להישמע בטענה שבחר לנקוט בשיטת "שב ואל תעשה" מתוך ציפייה כי המאשימה תפתור את כל בעיותיו.
6. באותו אופן בלתי משכנעת הטענה כאילו מעצרו הוא המכשול היחיד העומד בינו לבין קבלת הרישיון. כיוון שנעצר אך לפני כחודש ימים, היה בידו לפעול לקבלת רישיון עוד בטרם מעצרו. מן הנספחים לבקשה נראה יותר, שנחלץ לפעול רק לאחר שהודיעה לו המאשימה על הכוונה לבצוע הצו לסגירת העסק.
7. הטענה כי הנאשם פנה עתה למתכנן לשם הכנת בקשה לרישיון עסק היא בבחינת "מעט מידי ומאוחר מידי", שכן כאמור, חלפו להן 8 שנים מאז ניתן הצו, ובמהלכן לא נעשה דבר. מעבר לכך, לכאורה, מעצרו לא צריך היה להפריע למתכנן, לפעול בשמו ולקדם את ההליך זה מכבר.
8. הנאשם לא צירף לבקשתו אישורים כלשהם לניהול העסק, מטעם כיבוי והצלה, משרד הבריאות, מחלקת ההנדסה או גורמים אחרים, כנדרש. יש להניח כי אילו היו בידו אישורים שכאלה, היה טורח להציגם. לפיכך, גם לא ניתן להתרשם כי מתן הרישיון הוא עניין המצוי בהישג יד.
9. העובדה שהמאשימה לא פעלה עד עתה לביצוע צו הסגירה, אינה יכולה לשמש כסות עבור הנאשם, לצורך המשך התנהגותו העבריינית. פעמים רבות קבעו בתי המשפט כי גם אם חל שיהוי של שנים בפעילות האכיפה של הרשות, אין בכך כדי להכשיר התמשכות העבירה, ובית המשפט לא יוכל להשלים עם התמשכותה.
10. יש לשים לב כי ביצוע צו הסגירה אינו בעל השלכות בלתי הפיכות, בשונה מצו הריסה, למשל. אמנם, ניתן להניח כי ביצוע הצו יביא להפסד כספי, אך דבר זה היה על הנאשם לצפות מראש, מה גם שכל רווחיו עד כה, הושגו בעבירה.
11. גם אילו קיבלתי את טענת הנאשם בדבר קיומה של סמכות להאריך מועד של צו סגירה, עדיין לא היה בכך כדי לסייע לו, שכן האיזון בין השיקולים המתחרים והצורך בתוצאה מידתית, אינם מאפשרים לדעתי להכשיר את העבירה בשלב זה.
12. לפיכך, ובשים לב לעניין הציבורי הרב בהפסקת העבירה, ולו בשלב מאוחר זה, אין כל הצדקה לדחות את צו הסגירה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים, בדואר.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ה, 14 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.