1. התובעת, ילידת 12.9.51, נפגעה ביום 26.2.08 בתאונת דרכים ונגרמו לה נזקי גוף (להלן: "התאונה"). הנתבעת אינה חולקת על אחריותה לפצות את התובעת בגין נזקיה. המחלוקת בין הצדדים הינה בנוגע לשיעור נזקיה של התובעת.

נכותה הרפואית של התובעת

1. ד"ר אמיר גורי, מומחה בתחום רפואת א.א.ג. שמונה על ידי בית המשפט לבדיקת התובעת, חיווה דעתו כי לתובעת נותרה בעקבות התאונה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין טנטון תמידי.

בחוות דעתו מצא ד"ר גורי כי התובעת סובלת גם מליקוי שמיעה, ואולם לדעתו אין לייחס את ליקוי השמיעה לתאונה, שכן ליקוי זה היה קיים קודם לתאונה, מסקנה שאותה הוא מסיק מהימצאו של נקב גדול בתופית אוזן ימין של התובעת. התובעת לא השלימה עם מסקנתו זו של ד"ר גורי, אף לאחר ששלחה לו שאלות הבהרה לגבי חוות דעתו, ועל כן ביקשה לזמנו לחקירה וחקרה אותו ארוכות בנושא זה. ד"ר גורי נותר איתן בדעתו, ונימק אותה היטב ובהרחבה (ראה בין היתר: עמ' 14 שו' 3-8 ושו' 14-17, עמ' 15 שו' 4-16, ועמ' 20 שו' 7 – עמ' 21 שו' 2). ד"ר גורי אף תמך דבריו במאמר שהוגש במהלך עדותו (ת/4). בניגוד לטענת התובעת בסיכומיה, הרי שגודלו של נקב באוזן מצוין במאמר כאחד הגורמים לליקוי שמיעה (ראה המילה המודגשת בפרק המסקנות של המאמר).

1. בנסיבות אלה לא מצאתי סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו של ד"ר גורי, ולכן אני קובעת כי נכותה הרפואית של התובעת בעקבות התאונה הינה בשיעור של 10%.

הפסד השתכרות בעבר ולעתיד

1. במועד התאונה היו התובעת ובעלה בעליהם של שני מכונים לצילומי שיניים: פנורמה מכונים בע"מ כרמיאל ומרכז צבר פנורמיק (1997) בע"מ (להלן: "פנורמה מכונים", "מרכז צבר" וביחד – "העסק"). לטענת התובעת עד לתאונה הייתה היא הגורם המרכזי בעסק, ועסקה בעיקר בשיווק. כתוצאה מן התאונה נפגעה באופן משמעותי יכולתה לבצע את תפקידיה בעסק, וכתוצאה מכך נפגעו הכנסותיו, והן צפויות להמשיך ולהיפגע גם בעתיד.
2. התובעת הגישה כראיות מטעמה את הדו"חות הכספיים של העסק לשנים 2007-2009. התובעת מתייחסת בסיכומיה לנתוני הרווח וההפסד העולים מן הדו"חות, אלא שעל מנת לקבוע אם העסק נפגע בעקבות התאונה יש לבחון את ההכנסות מפעילות העסק, שכן השינויים ברווח יכולים להיגרם לא רק עקב שינוי בהכנסות מפעילות, אלא גם עקב שינוי בהוצאות, רווחי הון והפסדי הון ועוד. התובעת מסרה בעדותה כי עסקה בפעילות שיווק בקרב רופאי שיניים, כך שהשפעתה בעסק הינה השפעה על ההכנסה מפעילות, ולא על ההוצאות, על רווחי ההון או על הפרמטרים האחרים המשפיעים על רווחיות העסק (ראה עדות התובעת בעמ' 31 שו' 18-29). אבחן, איפוא, אם הדו"חות הכספיים מצביעים על פגיעה בהכנסות מפעילות שוטפת מאז התאונה.
3. בהתאם לדו"חות הכספיים שהגישה התובעת, הכנסות פנורמה מכונים מפעילות שוטפת (דהיינו מצילומים) הן כדלקמן:

שנת 2006 – 1,101,120 ₪.

שנת 2007 – 1,081,881 ₪.

שנת 2008 – 1,028,911 ₪.

שנת 2009 – 1,080,070 ₪.

1. בהתאם לדו"חות הכספיים שהגישה התובעת, הכנסות מרכז צבר מפעילות שוטפת (דהיינו מצילומים) הן כדלקמן:

שנת 2006 – 552,344 ₪.

שנת 2007 – 668,326 ₪.

שנת 2008 – 590,651 ₪.

שנת 2009 – 425,035 ₪.

1. סה"כ הכנסות העסק מפעילות שוטפת:

שנת 2006 – 1,653,464 ₪.

שנת 2007 – 1,750,207 ₪.

שנת 2008 – 1,619,562 ₪.

שנת 2009 – 1,505,105 ₪.

ההפרשים:

בשנת 2007 גדלו ההכנסות ב-96,743 ₪ (גידול של 5.85% ברווחים).

בשנת 2008 ירדו ההכנסות ב-130,645 ₪ (ירידה של 7.46% ברווחים).

בשנת 2009 ירדו ההכנסות ב-114,457 ₪ (ירידה של 7.06% ברווחים).

1. לא הוגשה חוות דעת מומחה שבה התייחסות לגורמים לשינויים בהכנסות השוטפות בסדרי גודל כמפורט לעיל בעסק של צילומי שיניים. אין מדובר, לכאורה, בשינויים באחוזים ניכרים, וניתן להצביע על גורמים אפשריים שונים לשינויים בסדרי גודל כאלה, למשל: שינוי בתעריפים שמשלמות חברות הביטוח עבור הצילומים, התחלה או סיום של הסכם עם חברת ביטוח (תחום שלפי עדותה של התובעת מצוי בטיפול בעלה) ועוד.

לטענת התובעת הסיבה לפגיעה בהכנסות השוטפות הינה ירידה במספר הלקוחות בעקבות אי יכולתה לבצע פעילות שיווק אחרי התאונה. התובעת ציינה לא אחת בעדותה כי טענתה שמספר הלקוחות ירד מבוססת על עיון ביומן העבודה (ראה, בין היתר, עדותה בעמ' 31 שו' 23-24, עמ' 37 שו' 1-6 ושו' 13-17, ועמ' 38 שו' 12-19). ואולם התובעת לא הביאה כראיה מטעמה את יומני העבודה, שהיו יכולים לתמוך בטענתה, ועובדה זו פועלת לרעתה.

יתירה מכך: כפי שניתן לראות, ההכנסות של פנורמה מכונים היו דומות לאורך ארבע השנים. בשנת 2009 ההכנסות אף גדלו לעומת שנת 2008. הירידה בהכנסות העסק נגרמה בגלל ירידה בהכנסות מרכז צבר, ומכאן שיתכן שהירידה בהכנסות העסק נבעה מבעיה כזו או אחרת במרכז צבר. כך או כך התובעת, שנטל ההוכחה עליה, לא הביאה חוות דעת מומחה בעניין זה.

1. מסקנתי היא כי לא ניתן לייחס את השינויים בהכנסות מפעילותו השוטפת של העסק לתאונה, ואף קיימות אינדיקציות לכך שהגורמים הם אחרים. בעניין זה עמדתי על ההבדל בין פנורמה מכונים, ששמר על רמת הכנסותיו, לעומת מרכז צבר. לא נטען על ידי התובעת כי היה הבדל בפעילותה בשתי החברות לפני התאונה או אחריה. נושא נוסף שראוי להדגשה הוא העובדה כי הכנסות פנורמה מכונים גדלו בשנת 2009 לעומת שנת 2008. התובעת בעדותה לא ציינה כי חל שיפור כלשהו בתפקודה בשנת 2009 לעומת שנת 2008, ומכאן כי הגידול בהכנסות אינו קשור לעבודת התובעת.
2. יתירה מכך: אף בהנחה כי הירידה בהכנסות השוטפות של העסק נובעת בחלקה מהפגיעה בתפקודה של התובעת, הרי שלא ניתן לייחס את כל הפגיעה בתפקודה לתאונה. התובעת סובלת, כאמור, משתי בעיות: טנטון וליקוי שמיעה. הטנטון נובע מהתאונה, אך ליקוי השמיעה אינו נובע מהתאונה, ואף אילו נבע מהתאונה הרי שהתובעת לא עמדה בחובתה להקטין את הנזק בסרבה להשתמש במכשיר שמיעה שהיה משפר את שמיעתה באופן משמעותי (ראה עדות ד"ר גורי בעמ' 15 שו' 15-16). התובעת יכולה, איפוא, לשפר באופן משמעותי את תפקודה בעבודה באמצעות שימוש במכשיר שמיעה, אולם היא בחרה שלא לעשות כן, ולא אוכל לומר כי הטעם שמסרה לכך בעדותה הינו טעם סביר (ראה עדות התובעת בעמ' 37 שו' 33 – עמ' 38 שו' 2).
3. לפיכך בבואי להעריך את הפגיעה בעסק שהינה תוצאה של הפגיעה בתפקודה של התובעת בעסק בעקבות התאונה, אני מעריכה פגיעה זו בסכום של 35,000 ₪ בעבר ולעתיד גם יחד, נכון להיום. זהו, איפוא, הפיצוי שאני קובעת לתובעת באופן גלובלי בראש הנזק של הפסד השתכרות בעבר ולעתיד.

כאב וסבל

1. סכום הפיצוי בראש נזק זה הינו 14,015 ש"ח נכון להיום.

עזרת צד ג' בעבר ולעתיד

1. עזרת צד ג' בעבר הינו נזק מיוחד שיש להוכיחו בראיות. לא הובאו כל ראיות על הוצאות עבור עזרת צד ג'. אף עיון במסמכים הרפואיים שלאחר התאונה אינו מצביע על כך שמצבה של התובעת הצריך עזרת צד ג'.
2. באשר לעתיד – לא מצאתי כי נכותה של התובעת בעקבות התאונה הינה מסוג הנכויות המצריכות עזרת צד ג'.
3. לפיכך איני פוסקת פיצוי בראש נזק זה.

הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ולעתיד

1. הוצאות בעבר הינו ראש נזק מיוחד שיש להוכיחו בראיות. התובעת לא הביאה כל ראיה להוצאות שהוציאה ולשיעורן.
2. התובעת עותרת בסיכומיה לפסוק לה פיצוי עבור רכישת מכשיר שמיעה. דא עקא כי משקבעתי, על סמך חוות דעתו של ד"ר גורי, כי ליקוי השמיעה שממנו סובלת התובעת אינו קשור לתאונה, דין העתירה להידחות.
3. מן המסמכים הרפואיים שצרפה התובעת לתצהירה עולה כי נזקקה לפנות לטיפולים רפואיים, וניתן להניח כי נגרמו לה הוצאות עקב כך. לפיכך אפסוק לתובעת פיצוי בראש נזק זה בסכום גלובלי של 4,000 ₪ נכון להיום.

סוף דבר

1. נזקיה של התובעת בעקבות התאונה מסתכמים, איפוא, בסכום של 53,015 ש"ח נכון להיום.
2. לפיכך אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 53,015 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן תשלם התובעת לנתבעת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, ותשיב לה את האגרה ששילמה.

באשר לשכר עדותו של ד"ר גורי – לנוכח העובדה שמצאתי לאמץ את קביעותיו של ד"ר גורי בחוות דעתו, והואיל ואף הנתבעת חקרה את ד"ר גורי בניסיון להצביע על כך שהטנטון שממנו סובלת התובעת אינו תוצאה של התאונה, אני מורה כי הנתבעת תחזיר לתובעת מחצית משכר העדות.

1. זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.