01 ינואר 2015

כללי

1. לפנינו תביעתו של מר ח'ליל עלי (להלן -התובע) להכיר בו כעובד מבוטח במועד התאונה הנטענת ופגיעתו באגודל יד ימין ביום 21.8.05 ", וזאת, לאור החלטתו של המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע), לדחות את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה, עקב "תאונה בעבודה",כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן- החוק).

2. התובע הגיש תביעה לנתבע ביום 27.2.06, להכרה בפגיעה הנטענת בעבודה.

3. הנתבע בדק את התביעה, ולאחר שגבה הודעה מהתובע (נ/1), החליט - לדחות את התביעה, במכתב אשר בו נרשם:

"הריני להודיעך כי, לצערי ,עלי לדחות את תביעתך הנ"ל לתשלום דמי פגיעה על פי הוראות סעיפים 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, מהנימוקים הבאים:

1. אינך מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי - על פי המסמכים שבידנו , לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינך לבין סורמי השקעות ופיתוח בע"מ" (ראה מכתב הדחייה מיום 25.10.07).

4. המחלוקת בתביעה שלפנינו נטושה, אפוא, בשאלה האם במועד התאונה הנטען, התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין חברת "סורמי השקעות ופיתוח בע"מ" (להלן- החברה/חברת סורמי),(ראה :עמ' 26 לפרוטוקול)

5. ככל שהתביעה מתייחסת לתאונה עצמה, נסיבותיה ותוצאותיה ולשאלה האם התקיימו התנאים לראותה כ"תאונת עבודה" – שאלות אלה אינן עומדות לדיון במסגרת תביעה זו, משטרם נבחנו ע"י המוסד (עמ' 28 משורה 27 לפרוטוקול).

6. על פי גרסת התובע, ביום 21.8.05, עבד ביחד עם עובדים נוספים בחברת סורמי השקעות. לטענתו, את שכרו קיבל במזומן ולמרות בקשותיו לא קיבל תלושי שכר במהלך כל תקופת עבודתו.

7. הנתבע דחה את התביעה, היות ועל פי הרישומים אצלו (נ/2), במועד הרלוונטי לפגיעה הנטענת, התובע לא היה מבוטח אצלו כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, ולא הוכח לטענתו קיום יחסי עובד מעביד בין התובע לבין חברת סורמי השקעות.

דיון והכרעה

8. סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר מיהו "עובד",

"עובד- לרבות בן משפחה,אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד מעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ..."

סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, קובע מיהו "מבוטח",

"עובד, למעט ..."

9. על העובדות הצריכות לענייננו, העיד בפנינו התובע, וכן העידו מטעמו מר יוסף דגן- החוקר מטעם הנתבע, מר ח'ליל נג'די ומוחמד נימר ח'טיב.

10. בפתח דברינו נקדים ונאמר, בהתבסס על המארג העובדתי אשר נפרש לפנינו, הגענו למסקנה כי גרסת התובע אמינה בעינינו ועדותו נמצאה מהימנה. לדידנו, יש לקבל את גרסת התובע הגם שלא נעלמו מעינינו אי דיוקים עליהם הצביעה ב"כ הנתבע בסיכומיה, שאין בהם כדי לערער את אמינות התובע, כפי שנפרט בהמשך.

11. לחוקר הנתבע (נ/1), סיפר התובע, כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הועסק על ידי חברת "סורמי", ובמועד קרות התאונה, עבד ברעננה בבית ליונשטין, בעבודות אינסטלציה . התובע לא ידע לומר בדיוק, מה היה המועד המדויק שהחל לעבוד בחברה, להערכתו, בחודש 2/05 או 3/05 ולאחר שנפגע באגודל יד ימינו, לא שב לעבודה. המנהל שקיבלו לעבודה ואיתו היה בקשר מטעם החברה שמו אפי, ואיתו סיכם על גובה שכרו. לגרסתו, מוחמד נימר חטיב עבד עימו וגם הסיעו לעבודה ברכב, בנוסף עבדו עימו וליד פדל ח'לאילה,"עבדו עוד עובדים רוסיים והיה לנו מנהל בשטח שמו לייבה" (עמ' 2 שורה 12 לנ/1). את השכר קיבל לטענתו במזומן באמצעות מוחמד נימר חטיב. לטענתו, הוא לא קיבל תלושי שכר בגין כל תקופת עבודתו, למרות שהובטח לו על ידי אפי שיימסרו לו תלושים.

בעדותו, סיפר התובע, שהחל לעבוד בחברת סורמי ב- 1/05 (עמ' 4 שורה 25 לפ')

במסגרת חקירה נגדית, נשאל התובע:

"בהודעתך לחוקר אמרת שהתחלת לעבוד בחודש 2,3/05 עמ' 1 ש

' 17,18,אז מה נכון?

ת. מה שנכון זה מה שאני מעיד כעת וזה שהתחלתי לעבוד ב-1/05 (עמ' 5 שורה 4 לפ')

בהודעה לחוקר, אשר בוצעה שנה לאחר האירוע הנטען בעבודה, התובע לא זכר מועד מדויק לתחילת עבודתו, אלא העריך את חודש תחילת העבודה בפברואר או מרץ 2005. בהתחשב בעובדה, שהתובע לא קיבל תלושי שכר ממעסיקתו, ובחלוף שנה ממועד קרות אירוע התאונה למועד החקירה, וכשלוש שנים למועד עדותו, אין מצופה שיזכור מועד מדויק לתחילת עבודתו. אנו מקבלים את גרסתו כפי שהובעה בעדותו במסגרתה ידע לומר בוודאות שהחל לעבוד בחברת סורמי בחודש ינואר 2005.

בהמשך עדותו נשאל התובע,

ש. מה היה שכרך?

ת. 200 ₪ ליום. קיבלתי את השכר כל הזמן במזומן בסוף החודש ולפעמים כל שבוע. כל הזמן שאלתי על תלושי שכר והוא לא נתן לי, הוא אמר שזה בתיק מסודר וכשאני אסיים לעבוד, אקבל פיטורים וגם את תלושי השכר, הכל מסודר אצלכם.

...

ש. מי נתן לך כל פעם את הכסף?

ת. אפי.

ש. בהודעתך לחוקר המל"ל אמרת שקיבלת שכר במזומן באמצעות מוחמד נימר חטיב.

ת. מי שהסיע אותנו הוא מוחמד נימר, לפעמים אפי נתן לו את הכסף והוא חילק לנו.

ש. מי עוד עבד איתך באותה תקופה?

ת. הרבה אנשים ...

ש. איך זה שלהם יש תלושי שכר ולך אין?

ת. אמרתי לך קודם, כל הזמן שאלתי על תלושי שכר והוא כל הזמן אמר שהכל מסודר בתוך תיק וכשאעזוב אקבל באופן מסודר. אני כן עבדתי שם, אני זוכר עד היום גם איך קיבלתי את המכה ואיפה במהלך עבודתי אצל הנתבעת 1.

ש. איך הגעת לעבודה כל יום?

ת. עם המסיע- מוחמד נימר חטיב. הוא גם מסר לי את הכסף מאפי. היו פועלים נוספים שנסעו איתנו במכונית, מי שציינתי שקיבלו תלושי שכר.

12. העד מטעם התובע חליל נג'די, סיפר בעדותו שהחל לעבוד בחברת סורמי כבר בשנת 2004 (עמ' 7 שורה 21 לפ'), את תלושי השכר קיבל כל כמה חודשים, ואת שכרו קיבל במזומן בין 180-230 ₪ ליום. את התובע הכיר ממקום מגוריו בטרם עבדו יחד ברעננה .

העד נשאל, במסגרת עדותו:

איך הייתם מגיעים לעבודה?

ת. מישהו מעראבה לקח אותנו- מוחמד חטיב.

ש. מי נסע איתכם ברכב כל יום?

ת. אני ועלי ווליד ומחמוד ג'ניים ופאדי ג'ניים

...

איך הייתם מקבלים שכר?

ת. במזומן, היה מישהו או אפי או מוחמד חטיב היה מביא לנו את השכר, מוחמד חטיב הביא לנו את השכר הביתה ואם אפי, היה עושה זאת באתר העבודה, הכל במזומן.

ש. מה שכרכם היומי היה?

ת. בין 180 ל- 230 ₪, לא הכל אותו הדבר. בהתחלה קיבלנו כל שבוע ובסוף קיבלנו כל חודש.

ש. מה היה התפקיד של אפי?

ת. מנהל החברה של סורמי. היה שם מנהל ממזרח זלי שנתן לנו הוראות, שמו ליפא, הוא נתן לנו את סידור העבודה.

ש. אתה מכיר את הבעלים של החברה, או המנהל של החברה?

ת. לא. אני מכיר רק את אפי. לא נתקלנו במישהו אחר מהחברה.

13. לטענת הנתבע, לא ניתן להסתמך על עדותו של העד חליל נג'די כתימוכין לגרסת התובע, היות ועל פי עדותו, הוא החל לעבוד רק בתחילת שנת 2006, ואילו התובע נפגע לטענתו בחודש 8/2005. ברם טענה זו של הנתבע איננה נכונה ואף אינה מתיישבת עם עדות . שכן העד חליל נג'די סיפר בעדותו כי , " נכנס קבלן אחר והמשכתי לעבוד אצלו, זה מוחמד חטיב מעראבה, הוא נכנס בתחילת שנת 2006" (עמ' 8 שורה 27 לפ'), כלומר, בעדות זו, מתייחס העד לתחילת תקופת עבודתו אצל קבלן חדש, באותו מקום עבודה בהמשך לעבודתו בחברת סורמי שאצלה עבד קודם לכן, בטרם ניכנס קבלן חדש לאתר. לפיכך, נדחית בזאת טענת הנתבע לעניין זה (מבלי להיכנס לשאלה, מיהו "הקבלן החדש") .

14. העד מטעם התובע, מוחמד נימר חליל חטיב, שלטענתו, עבד בעצמו בחברת סורמי, והיה גם אחראי על הסעת העובדים ממקום מגוריהם למקום העבודה ובחזרה ברכבו הפרטי, אשר הותיר עלינו רושם מהימן בעדותו, סיפר (עמ' 17 משורה 10 לפ'), כי על פי זכרונו עבד בחברת סורמי, בשנת 2004, והיה ראש צוות בחברה, בין היתר דאג להסעת העובדים לעבודה ובחזרה ממנה. לגרסתו, מס העובדים שהסיע מדי יום,היה בהתאם לצרכי החברה, "לפעמים 5, לפעמים 7, לפעמים ... היה פהמי עותמאן מסכנין, והיה מחמוד גנאים, והיה איתנו מג'די חליל, זה מה שזכור לי" . לגרסתו היה עובד עם הפועלים שהסיע , ובסוף יום העבודה, מחזירם לביתם. "היו נותנים לי תשלום עבור האוטו שלי ויומי לפי מה שעבדתי. ובסוף כל שבוע היו נותנים לנו כסף, כל אחד והמעטפה שלו.

העד נשאל:

ש. עלי חליל, מה אתה זוכר ממה שהיה לגבי העבודה שלו, כמה חודשים הוא עבד?

ת. הוא עבד לא פחות מ-7-8 חודשים, 6-7 חודשים עבד איתנו.

ש. סורמי השקעות היו נותנים לכולם תלושים?

ת. אני אישית לא קיבלתי תלושים. כל הזמן ביקשתי ואמרו שזה מוכן ויביאו אבל אני עבדתי איתם 8-9 חודשים, וכל הזמן אמרו לי שיביאו לי תלושים עד שהתפוצץ העניין ולא המשכנו לעבוד.

ש. אתה ביקשת לקבל תלושים?

ת. כן.

ש. היו גם עובדים נוספים שלא קיבלו תלושים?

ת. אני אישית לא קיבלתי תלושים. את הכסף שלי קיבלתי כל סוף שבוע אבל תלושים לא קיבלתי.

ש. אתה זוכר שעלי חליל פנה אליך ואמר לך שהוא לא קיבל תלושים?

ת. הוא גם ביקש תלושים, כמו שאני ביקשתי תלושים. אמרתי לו שזה איש הקשר, אפרים שפירא, שידבר איתו, נתתי לו את הטלפון שלו, אמרתי לו שאני רק אחראי לקחת אותו לעבודה ובחזרה. ושאני לא צד בעניין.

ש. תסביר לבית הדין אם זכור לך משהו לגבי תאונה שהתובע עבר?

ת. עבדנו באתר יד שרה ברעננה, לא זכור לי איזה רחוב. ליד בית לוינשטיין. ...

15. לגרסת התובע והעד מוחמד חטיב, למרות שדרשו, לא קבלו תלושי שכר ממעסיקתם "חברת סורמי". אנו קובעים, כי, אין בעובדה שהתובע לא הציג תלושי שכר, בעוד שהעד מטעמו,חליל מג'יד קיבל תלושי שכר לטענתו ככול שביקש, כדי להוכיח שהתובע לא היה עובד החברה כטענת הנתבע, מאחר ולא הציג תלושי שכר ,שהרי אין די בהנפקת תלוש שכר כדי להוכיח על עובדת קיום יחסי עובדה, ובהעדר הנפקת תלוש אין בכך הוכחה לאי קיום יחסי עובד מעסיק.

16. מגרסת התובע והעדים מטעמו, בכל הנוגע לקבלה לעבודה, מקום העבודה, שם מנהל העבודה מטעם חברת "סורמי"- המעסיקה, אופן קבלת השכר גובה שכר ותלושי שכר, התובע מסר גרסה סדורה,אשר נתמכה בעדותם של העדים מטעמו, לפיה מצטיירת תמונה, כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה, עבד התובע תקופה של כ-8 חודשים (עד למועד פציעתו), ביחד עם עובדים נוספים וביניהם חליל נג'די ומוחמד חטיב נימר , באתר הסמוך לבית ליונשטין ברעננה, כאשר העובד מוחמד חטיב נימר הסיעם לעבודה ברכבו הפרטי. מנהל העבודה באתר מטעם חברת סורמי היה אפי. שכר העבודה היה יומי, ושולם לתובע וליתר העובדים במזומן, בסוף כל שבוע עבודה ולעיתים בסוף חודש עבודה, באמצעות אפי המנהל או מוחמד חטיב. העובדים בחברה לא נפגשו מעולם עם מנהל /הבעלים של החברה.

בהקשר זה יצוין כי , התובע מסר לחוקר מטעם הביטוח לאומי את מספר הטל של אפי-מנהל מטעם חברת סורמי. כפי שעולה מדו"ח סיכום חקירה של הנתבע (צורף לכתב ההגנה), בשיחה טלפונית בין חוקר הנתבע לאפי, מסר אפי לחוקר, את שמו המלא וכתובתו של הבעלים של חברת סורמי , אולם לא הייתה תשובה במספר הטל שנמסר לחוקר, והבעלים לא אותרו בכתובת שנמסרה (נעשו 2 ביקורים מטעם הנתבע בכתובת זו). העד יוסף דגן שזומן לעדות מטעם התובע, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, שימש מנהל תחום חקירות בסניף פתח תקווה אצל הנתבע, סיפר בעדותו (עמ' 16 משורה 4 לפ'), כי במסגרת חקירתו לאתר את בעלי החברה שהעסיקה את התובע, ביקר פעמיים בכתובת שנמסרה לו אולם הבעלים לא אותרו במקום. ללמדנו, שגם הנתבע לא הצליח לאתר את הבעלים של חברת סורמי.

17. יצוין עוד, כי מעיון בדו"ח תעודת חדר מיון של בית החולים גליל מערבי נהריה, מיום 21.8.05, עולה, כי התובע פנה לקבלת טיפול רפואי בשעה 20:26 והתלונן בפני רופאיו כי נפגע תוך כדי עבודה, נרשם בדו"ח מיון: "לדבריו היום תוך כדי עבודה נחבל באגודל ימין".

18. משאלה הם פני הדברים, תביעת התובע מתקבלת. שוכנענו כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין חברת "סורמי" בתקופה בה טען כי אירעה לו תאונת עבודה ביום 21.8.05.

19. לאור כל האמור לעיל, עניינו של התובע מוחזר לפקיד התביעות, שיבחן את האירוע התאונתי הנטען, נסיבותיו ותוצאותיו והאם ניתן לראות באירוע זה מיום 21.8.05, כ"תאונת עבודה", שכן סוגיה זו טרם נבחנה על ידי פקיד התביעות.

20. בנסיבות העניין, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך 3500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

21. לצדדים הזכות להגיש ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, י' טבת תשע"ד,1 ינואר 2015 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.