<#2#>

מבוא

1. לפני תביעה כספית על סך 209,142 ₪, בגין כספים שלטענת התובע, נותרה הנתבעת חייבת לו עבור עבודות שביצע במסגרת הסכם שנחתם בין הצדדים.

תמצית טענות הצדדים

1. במקור הוגשה התביעה כתביעה לסעד הצהרתי ובמסגרתה עתר התובע לצו עשה לפיו על הנתבעת להשיב כספים שמוחזקים אצלה שלא כדין.
2. בהמשך, הוגש כתב תביעה מתוקן ממנו עולה, כי במועדים הרלוונטיים התובע עבד כקבלן עצמאי וביצע עבודות בנייה. הנתבעת היא חברה בע"מ אשר עוסקת בביצוע עבודות בנייה ופיתוח. ביום 6.5.07 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות בניית קירות אבן ועבודות בנייה שונות באתר בנייה בישוב צורית.
3. התובע טוען, כי סיים את עבודתו באתר כנדרש בהתאם להסכם ופנה לנתבעת בכדי שיערכו ביחד מדידה וחישובים לעבודות אשר בוצעו לצורך עריכת חשבון סופי. לטענתו, הנתבעת התחמקה וסירבה לערוך את המדידה והחישובים. בנסיבות אלו, נאלץ התובע לשכור מודד/מהנדס מוסמך על חשבונו לשם עריכת מדידה והערכת שווי העבודות בהתאם לטבלת המחירים המוסכמת בינו לבין הנתבעת. לטענתו, לאור היקף העבודה שבוצעה והסכום ששולם לו הרי שנותר לנתבעת חוב כלפיו בסך של 209,142 ₪. לטענתו, הנתבעת הפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים שעה שלא שילמה לו את מלוא התמורה המגיעה לו. עוד טוען, כי לאור התנהגות הנתבעת נגרמו לו נזקים רבים ובין היתר חשבונו בבנק הוגבל, מערכת יחסיו עם עובדיו נפגעה והוא נאלץ לסגור את תיק העוסק הפרטי ושב לעבוד כשכיר.
4. לטענת הנתבעת, דין התובענה להידחות. לטענתה, היא הזמינה מהתובע עבודה של בניית קירות באתר צורית. לטענתה הוסכם, כי המחירים המוסכמים כוללים את כל החומרים והציוד הדרושים לביצוע העבודות וכי הסכומים בגין הציוד והחומרים אשר היא תספק יקוזזו מהמחירים המגיעים לתובע.
5. עוד טוענת הנתבעת, כי התובע התחייב לעמוד בלוח הזמנים שנקבע, לנקות את מקום העבודה לאחר גמר העבודה, לתקן ליקויים ופגמים שיתגלו במהלך ביצוע העבודה ועד שנה לאחר גמר העבודות ובמידה שלא יבצע את התיקון כנדרש, היא תבצע את התיקון במקומו ותהיה רשאית לחלט את העיכבון. לטענתה, התובע לא עמד בהתחייבויותיו והיא נאלצה להזמין שירותיו של קבלן נוסף במקביל בכדי לעמוד בלוח הזמנים. בנוסף, היא סיפקה לתובע חומרים, מחפרון ובאגר.
6. לטענתה, על התובע להמציא תשריט מדידה של הקירות אשר לטענתו ביצע ותוכנית as-made שמפרטת את כמות העבודות הנטענות בגינן מגיעה לו תמורה, לטענתו.
7. הנתבעת טוענת, כי מחירי העבודות שביצע התובע מסתכמים בסך של 253,500 ₪ בתוספת מע"מ. לטענתה, היא טרם העריכה את עלויות אספקת המחפרון והבאגר שסופקו לתובע וטרם אמדה את עלויות תיקון הפגמים והליקויים אשר התגלו כתוצאה מביצוע העבודות על ידי התובע. לטענת הנתבעת, מרישומיה עולה, כי שולם לתובע סך של 315,823 ₪ לא כולל מע"מ וכן סופקו לו חומרים בשווי 84,038 ₪ לא כולל מע"מ. בנסיבות אלו היא טוענת, כי לא נותר לה חוב כלפי התובע וכי היא שילמה לו מעבר לסכום המגיע לו.
8. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי במסגרת ההסכם הוסכם, כי קביעותיו של מנהל העבודה תהיינה סופיות ומוחלטות ולא ניתנות לערעור. לטענתה, התובע ביצע את העבודות באופן לקוי והקירות שנבנו על ידו אינם תקינים שכן, הוא הכניס בתוך הקירות סלעים ואבנים במקום לצקת בטון. בנוסף, בעבודות התובע התגלו ליקויים נוספים אשר הוא התבקש לתקן אולם התעלם מפניותיה ובשל כך נאלצה לבצע את העבודות על חשבונה. לטענתה, התובע התרשל בביצוע העבודות, לא קיים את המוטל עליו וגרם לה לנזקים רבים.

הראיות

1. לתיק בית המשפט הוגש מטעם התובע תצהיר עדות ראשית של התובע. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של מר ריאד ג'באלי (להלן: "ג'באלי")- מנהל ובעל מניות בנתבעת ושל מר מרק קרסנר (להלן: "קרסנר")- אשר שימש כמהנדס ומנהל פרויקטים מטעם הנתבעת בפרויקט נשוא התובענה. המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף, הגישו הצדדים ראיותיהם וסיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

1. אין מחלוקת, כי ביום 6.5.07, נכרת בין התובע לנתבעת הסכם במסגרתו הזמינה הנתבעת מהתובע ביצוע עבודות באתר צורית. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה, האם הנתבעת שילמה לתובע את מלוא התמורה המגיעה לו בגין עבודתו באתר בהתאם להסכם האמור.
2. לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפני מצאתי, כי דין התביעה להידחות, מהנימוקים שיפורטו.
3. במסגרת התביעה שלפניי טוען התובע, כי הנתבעת לא שילמה לו את מלוא התמורה המגיעה לו בגין עבודה שביצע עבורה באתר צורית על פי ההסכם אשר נכרת בין הצדדים. על כתפי התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו. עליו להוכיח את היקף העבודה שביצע, את התמורה המגיעה לו ואת טענתו לפיה לא שולמה לו מלוא התמורה האמורה. מצאתי, כי לא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל על כתפיו.
4. במסגרת כתב התביעה טען התובע, כי באתר בוצעו עבודות בנייה בסך 252,506 ₪ וכי הנתבעת שילמה לו סך של 43,364 ₪ בלבד כך שנותר לה חוב כלפיו בסך 209,142 ₪ (סעיף 8 לכתב התביעה המתוקן). לכתב התביעה צירף התובע מכתב שכתב מודד מטעמו (נספח 3). במסמך האמור, קיים פירוט של היקף העבודות שביצע, לכאורה, התובע, הסכומים ששולמו לו, קיזוזים והיתרה לתשלום. האמור בכתב התביעה באשר להיקף העבודות, התמורה ששולמה לתובע והיתרה לתשלום אינו עולה בקנה אחד עם האמור בנספח 3 לכתב התביעה. על פי המסמך שצורף כנספח 3 לכתב התביעה, שולם לתובע סך של 25,000 ₪ בלבד על חשבון מלוא התמורה.
5. כאמור, הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה, כי על פי רישומיה שילמה לתובע סך של 315,823 ₪ לא כולל מע"מ ולא כולל חומרים שסיפקה. בנסיבות אלו, מצאתי, כי אין במכתבו של המודד שצורף לתביעה באשר להיקף העבודות כדי להואיל לתובע להוכיח תביעתו באשר ליתרת חובה של הנתבעת, מאחר ועל פי גישת הנתבעת כאמור, היא שילמה לתובע סכום העולה בשיעור ניכר על זה המצוין בכתב התביעה ובנספח 3. ג'באלי פירט בסעיפים 7-10 לתצהירו את הסכומים אותם שילמה הנתבעת לתובע וכן את מועדי התשלום.
6. התובע שלל טענה לפיה המודד שלו ערך את חישוב הכמויות כאשר רוב הקירות שהוא עשה כבר היו מתחת לאדמה. הוא טען, כי שמר אצלו כל מדידה שעשה המודד של הנתבעת והעביר את זה למודד שלו (עמ' 9 ש' 1-5). לטענתו, הוא הסתמך על המודד של הנתבעת שהוציא את המדידות והעביר את זה למודד שלו (עמ' 9 ש' 9-12). התובע נשאל כיצד יש לו את המדידות של הנתבעת והשיב, כי יש לו (עמ' 9 ש' 13-14). התובע נשאל כיצד המודד שלו, אשר לא היה בשטח בזמן החפירה, יכול להעריך את כמויות הבטון והשיב, כי הוא היה מביא למודד את כל תעודות הבטון. לטענתו, הוא אמר למודד כמה בטון קיבל והמודד היה עושה את החישוב לפי תעודות המשלוח של הבטון (עמ' 13 ש' 13-17). התובע העיד, כי למודד היה את כל המידע ממנו. הוא טען, כי הוא היה הולך למודד לתת לו חישוב כמויות והיה הולך לקרסנר שהיה מקזז לו את הבטון. עוד העיד, כי המסמכים אצלו ובהמשך שאל איזה מסמכים (עמ' 13 ש' 24-27).
7. מעדות התובע עולה, כי המודד מטעמו לא ערך מדידות וכי הוא הסתמך על נתונים אשר מסר לו התובע. התובע לא צירף את המסמכים הרלוונטיים אשר על בסיסם הוציא, לטענתו, המודד מטעמו את נספח 3 לכתב התביעה. הימנעות התובע מלצרף את המסמכים האמורים פועלת לרעתו ומשליכה על אמינות ומהימנות גרסתו. התובע לא פירט את היקף עבודתו או מידע לגבי אופן חישוב התמורה המגיעה לו לטענתו. כמו כן, המודד מטעם התובע לא זומן לעדות. בנסיבות אלו, הרי שנספח 3 האמור לא הומצא באמצעות עורכו ואין עסקינן בראייה קבילה. אין בידי התובע להסתמך על המסמך האמור לשם הוכחת טענתו באשר להיקף העבודה שביצע, התמורה לה היה זכאי או התמורה שקיבל. בנוסף, כפי שפורט לעיל, גם אם הייתי מקבלת את נספח 3 לגבי היקף העבודות, הרי שמתצהיר ג'באלי עולה, כי הנתבעת שילמה לתובע סכומים מעבר לתמורה לכאורה המצוינת בנספח 3.
8. קרסנר העיד בנוגע לסוגי הקירות שהיו באתר וטען, כי החישוב לחשבון הסופי המאושר על ידי המזמין היה בהתאם לסוגי הקירות. הוא העיד, כי התשלום לקירות השונים היה שונה. קרסנר טען, כי המודד מטעם התובע לא לקח בחשבון את סוגי הקירות והלך על הנוסחה הכי מנופחת (עמ' 15 ש' 11-18). משלא העיד המודד מטעם התובע הרי שלא נסתרה טענתו של קרסנר באשר לאופן ביצוע החישוב על ידו וממילא לא הובא על ידי התובע פירוט באשר לאופן ביצוע החישוב. כאמור, אין בידי התובע להסתמך על נספח 3 האמור.
9. מתצהירו של קרסנר (נ/1) עולה, כי סך הכל אישר קרסנר חשבונות לתובע בסך 253,500 ₪ (נ/1 סעיף 11). בסעיף 13(ב) להסכם אשר נכרת בין הצדדים נקבע, כי מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת יבדוק את החשבון ויאשרו לתשלום כפי שהוגש או לאחר שינוי מרכיביו בהתאם לשיקול דעתו. עוד הוסכם, כי קביעתו תהיה סופית ומוחלטת ולא ניתנת לערעור. משכך, הרי שהתמורה אשר נקבעה על ידי קרסנר היא התמורה לה היה זכאי התובע בגין עבודתו בפרויקט. כאמור, קביעה זו הינה סופית ואינה ניתנת לערעור וממילא לא עלה בידי התובע להוכיח, כי בגין עבודתו בפרויקט מגיעה לו התמורה שצוינה בנספח 3 לכתב התביעה.
10. התובע טען, כי לא ערכו עמו חשבון סופי וכי בנסיבות אלו הזמין מודד מטעמו. בתצהירו, התייחס התובע לסכום אשר שולם עבור בטון חשבון סופי (ת/1 סעיף 9). בעדותו נשאל כיצד הדבר מתיישב עם טענתו לפיה לא עשו עמו חשבון סופי. בתגובה טען התובע, כי לא עשו עמו חשבון סופי. הוא טען, כי שילמו לו על הבטון וקיזזו לו את הסכום (עמ' 12 ש' 20-24). טענת התובע לפיה לא עשו עמו חשבון סופי לא הוכחה ולא עלה בידו להוכיח, כי הגיעה לו תמורה מעבר לסכום אותו אישר קרסנר, כמפורט לעיל. בין היתר, התובע לא הוכיח, כי החשבון הסופי אשר אישרה מזמינת העבודה תומך בטענה, כי מגיעה לו תמורה מעבר למה שנקבע בחשבון מס' 4. טענתו של קרסנר לפיה לא מגיעה לתובע תמורה מעבר לסכום אשר אושר על ידו לא נסתרה.
11. הנתבעת הגישה לתיק בית המשפט חשבוניות ושיקים אשר מלמדים, לטענתה, כי שילמה לתובע את מלוא התמורה המגיעה לו בגין עבודתו באתר צורית ואף מעבר לכך לשיטתה. בנוסף, צורפו לתצהירו של ג'באלי כנספחים י"ד וט"ו כרטסת ממוינת על שם התובע וטבלת עזר לפיהם על פי רישומי הנתבעת שולם לתובע סכום כולל של 339,863.2- ₪ לפני מע"מ. בעת עדותו הופנה התובע למסמכים האמורים. התובע העיד, כי חשבונית 226 (נספח ז') איננה חשבונית שהוא הוציא. בהמשך טען, כי החתימה הינה חתימתו אולם העבודה היא במקום אחר וביקש שיוכיחו לו שהוא היה בצורית בנובמבר 2007. לאור תשובתו נשאל, האם הוא היה בצורית בנובמבר 2007 ובתגובה טען, כי אינו יכול לענות על המסמכים האמורים וטען, כי יש פה זיוף. לטענתו, בצורית אף פעם לא נתנו לו כזו כמות. התובע טען, כי הוא יודע בקוב ולא בכסף (עמ' 10 ש' 11-19). בהמשך עדותו ולאחר שהופנה למכתב שכתב עורך דינו הוא העיד, כי כן עבד בפרויקט בנובמבר 2007. התובע העיד, כי כאשר העיד, כי הוא לא עבד בפרויקט באותה עת טעה (עמ' 12 ש' 9-15). אציין, כי את חשבונית 226 הוציא התובע ועליה נרשם בין היתר "אתר צורית" והינה על סכום של 74,603 ₪.
12. התובע נשאל, האם קיבל שיק על סך 9,811 ₪ (נספח ז') ובמקום להשיב טען, כי זה מע"מ. הוא נשאל בשנית האם קיבל את השיק ובתגובה טען, כי הגיע למשרד הנתבעת וקיבל כמה שיקים על חשבון החשבון הסופי (עמ' 10 ש' 20-23). התובע נשאל האם החתימה על שיק על סך 20,000 אשר נושא תאריך 22.2 הינה חתימתו ולא השיב. לאחר שנשאל פעם נוספת אישר, כי מדובר בחתימתו והוסיף, כי אינו יודע האם זה קשור לפרויקט בצורית (עמ' 10 ש' 24-28). מעדותו של התובע עולה, כי אין בידו לסתור את הטענה לפיה השיק האמור שולם לו בגין עבודתו בפרויקט נשוא התובענה.
13. התובע העיד, כי החתימה על שיק שהוצג לו על סך 15,000 ₪ (נספח ג') היא חתימתו והוסיף, כי הוא עבד עם הנתבעת בהרבה אתרים (עמ' 8 ש' 12-13). אין בעדותו בעניין זה בכדי לסתור את הטענה לפיה השיק האמור ניתן לו כתמורה לעבודתו בפרויקט נשוא התובענה. התובע העיד, כי על שיק על סך 23,299 ₪ שמועד פירעונו 28.3.08 מופיעה חתימתו אולם הוא לא קיבל את השיק על העבודה בצורית אלא על עבודה באתרים אחרים (עמ' 11 ש' 1-3). לטענתו, חשבונית מס' 227 על סך 91,685 (נספח ט') איננה חשבונית שלו. לאחר שנטען בפניו, כי זו חתימתו הוא השיב, כי זה לא בצורית (עמ' 11 ש' 4-7). התובע העיד, כי החתימה על תעודה חיוב לספק מס' 720549 הינה חתימתו אולם זה לא שלו (עמ' 11 ש' 13-15). התובע אישר, כי חתימתו מופיעה על שיק שמספרו 20955 וטען, כי זה לא קשור לצורית (עמ' 11 ש' 23-24). לגבי שיקים נוספים שהוצגו לו טען התובע, כי מדובר בחתימתו אולם הוא לא קיבל את הכסף וזה לא שייך לצורית (עמ' 11 ש' 25-27). נטען בפני התובע, כי על החשבוניות שלו כתוב צורית ובתגובה ביקש שיציגו לו חשבוניות מול שיקים (עמ' 11 ש' 32, עמ' 12 ש' 1).
14. קרסנר העיד, כי הנתבעת עבדה עם התובע כשנתיים (עמ' 14 ש' 13-16). לטענתו, בתקופה שהתובע עבד בצורית הוא לא עבד באתרים נוספים. עוד טען, כי לפני עבודתו בצורית עבד התובע באתרים נוספים (עמ' 14 ש' 20-21). בהמשך העיד, כי התובע לא עבד במקביל לעבודה בצורית באתר נוסף וכי ברגע שסיים פרויקט הוא קיבל חשבון סופי (עמ' 15 ש' 25).
15. בסיכומיו טען התובע, כי עבד עם הנתבעת בעוד אתרים וכי חלק מהשיקים אשר צורפו להגנת הנתבעת שולמו בגין כספים שהגיעו לו עבור עבודות שהוא ביצע בעבר בעבור הנתבעת באתרים אחרים והועברו לו במהלך עבודתו בצורית. טענת התובע לפיה עבד בעבור הנתבעת גם באתרים אחרים לא נסתרה והיא נתמכה בעדויותיהם של קרסנר וג'באלי. עם זאת, לא עלה בידי התובע להוכיח טענתו לפיה השיקים הנטענים שולמו בגין עבודתו באתרים אחרים ולא בגין עבודתו באתר צורית, בשים לב שעל החשבוניות עצמן אותן הפיק התובע מצוין "אתר צורית". התובע לא המציא ראיות התומכות בטענתו ובין היתר לא המציא כרטסת ממנה עולה אילו סכומים שולמו לו בגין עבודות בפרויקט נשוא התובענה ואילו סכומים שולמו לו בגין תמורה לה היה זכאי בשל עבודתו עבור הנתבעת באתרים אחרים.
16. עדות התובע לא הותירה עליי רושם אמין. התרשמתי, כי הוא ביקש להתחמק מלהשיב האם מדובר בחתימתו, בחשבוניות שלו ובשיקים אשר קיבל. טענת התובע לפיה שיקים וחשבוניות אשר הוצגו לו אינם קשורים לעבודתו בפרויקט נשוא התובענה נטענה בעלמא ולא הוכחה. עדותו של התובע בעניין זה לא הותירה עליי רושם אמין ומהימן. כאמור, בעדותו טען לגבי אחת החשבוניות, כי אינה שלו ולאחר שנטען בפניו, כי מדובר בחתימתו הוא לא שב על טענתו, כי אין מדובר בחשבונית שלו ותחת זאת העלה, פעם נוספת, את הטענה לפיה החשבונית איננה קשורה לאתר צורית. לא עלה בידו להסביר מדוע קודם לכן העיד, כי החשבונית אינה שלו. כמו כן, לא ברורה עדותו לפיה על אחת מתעודות החיוב מופיעה חתימתו אולם זה לא שלו. התובע לא הסביר מדוע חתימתו מופיעה על המסמך ככל שאינו שלו ועדותו בעניין זה אינה אמינה בעיניי. אף טענתו לפיה לא קיבל את הכסף בגין שיקים עליהם מופיעה חתימתו לא הוכחה.
17. כפי שפורט לעיל, במהלך עדותו ביקש התובע, כי יציגו לו חשבונות מול שיקים לשם הוכחה, כי התשלומים היו בגין עבודתו בצורית. בעניין זה אשוב ואציין, כי נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובע ועליו להוכיח, כי לא שולמה לו מלוא היתרה המגיעה לו. משהמציאה הנתבעת מסמכים התומכים בטענתה באשר לתמורה אותה העבירה לתובע, הרי שהיה עליו לפעול לשם הוכחת טענתו לפיה התמורה האמורה אינה קשורה לפרויקט נשוא התובענה. התובע לא עשה כן ועל כך אין לו להלין אלא על עצמו.
18. התובע שלל טענה לפיה החשבוניות והחשבונות שהוא אישר, מאלו אשר צירפה הנתבעת, סכומם עובר את ה- 250,000 ₪. התובע טען, כי יש דף קבלות לשיקים וכי על כל חשבוניות שהוא נתן הוא קיבל שיקים (עמ' 12 ש' 16-18). בהמשך העיד התובע, כי אצל רואה החשבון יש קבלות שהוא נתן לנתבעת על שיקים. לטענתו, הוא לא צירף את הקבלות משום שלא ידע שעליו לעשות כן (עמ' 13 ש' 9-12). התובע נשאל מדוע לא התייחס לטענות המפורטות בכתב הגנה ולמסמכים באשר לתשלומים ששולמו לו והוא השיב, כי שום דבר ממה שצורף אינו נכון. התובע העיד, כי הוא לא התייחס לכך בתצהירו משום שהתביעה הוגשה לפי חישוב כמויות וטען, כי יש תכניות (עמ' 8 ש' 25-27, 30-32). התובע לא המציא לתיק בית המשפט את המסמכים האמורים אשר יכולים היו, לכאורה, לתמוך בתביעתו ולא המציא את הקבלות באשר לתמורה ששולמה לו אף שלטענתו היה בידו לעשות כן. משלא עשה כן הרי שהדבר פועל לרעתו.
19. ג'באלי העיד, כי שיק על סך 15,000 ₪ ושיק על סך 9,928 ₪ שויכו בהנהלת החשבונות לחשבונית 216 ובחשבונית של התובע כתוב עבודה בצורית (עמ' 18 ש' 12-14). נטען בפניו, כי על שיק בסך 15,000 ₪ (נספח ה' לנ/2) כתוב צורית והוא נשאל מדוע בשיקים הקודמים לא כתוב אתר צורית והשיב, כי רשום שהשיק שייך לחשבונית 216 (עמ' 18 ש' 15-19). בהמשך העיד, כי בין החשבון לשיק השני יש הבדל זמן וכי הנהלת החשבונות אצלו שייכה את השיק נכון והוציאה בשיק חשבונית 216 (עמ' 19 ש' 3-4). אין בעובדה שלא צוין על גבי השיקים, כי הם בנוגע לאתר צורית בכדי לתמוך בטענת התובע, אשר לא הוכחה, בעניין זה.
20. ג'באלי טען, כי הוא היה מקבל חשבון מהמהנדס שלו אחרי שהיו מסכמים דברים וזה היה עובר להנהלת חשבונות אשר הייתה מתחשבנת עם התובע לגבי החומרים ואם נשארת לתובע יתרה עליו להוציא חשבונית בכדי לסגור כרטסת ואז משלמים לו (עמ' 17 ש' 28-30). הוא העיד, כי לא בגין כל שיק שהוא מוציא מהחברה הוא מקבל קבלה בתמורה וטען שיש הרבה אנשים שלא נותנים קבלות. לטענתו, מה שחשוב מבחינתו זה שמי שמקבל את השיק יחתום משום שהוא לא יכול לתת שיקים למוטב בלבד (עמ' 18 ש' 5-10). עוד העיד, כי התובע אינו חברה בע"מ וכי מבחינתו לא צריך קבלות (עמ' 19 ש' 6). עדותו של ג'באלי בעניין זה סבירה בעיניי. אין בהעדר קבלות לגבי כל השיקים בכדי ללמד שהתובע לא קיבל את השיקים האמורים. ג'באלי העיד, כי בכדי לדעת ששיק שקיבל התובע הינו בעבור עבודה בצורית יש לבדוק מול הכרטסת של הנהלת החשבונות או של התובע (עמ' 18 ש' 1-4). כאמור, התובע לא הגיש לתיק בית המשפט את המסמכים הרלוונטיים, ומשכך, לא עלה בידו לסתור את הרשום בכרטסת של הנתבעת.
21. ג'באלי נשאל מדוע הוציא מספר שיקים עבור חשבון על סך 52,000 ₪ (נספח ט') והשיב, כי קבלני הפיתוח הערבים רוצים לחלק את השיקים. הוא טען, כי לו נוח יותר להוציא שיק אחד אולם הוא הולך לקראתם (עמ' 20 ש' 28-30, עמ' 21 ש' 1-3). אין בעובדה שיצאו מספר שיקים בגין חשבון אחד בכדי ללמד שהשיקים לא ניתנו בגין החשבון האמור או לתמוך בטענת התובע באשר ליתרת חוב כלפיו.
22. בהתאם להסכם, התמורה לה היה זכאי התובע כללה את החומרים והציוד הדרוש לביצוע העבודה. קרסנר העיד, כי היו לנתבעת מחפרון, באגר, שופל ומשאית שלה באתר צורית. הוא העיד, כי כל הציוד הדרוש שהיה בשטח היה של הנתבעת. קרסנר טען, כי רוב הציוד היה של הנתבעת ואולי רק המחפרון היה של התובע. נטען בפניו, כי למרות זאת הנתבעת עשתה קיזוזים עבור מחפרון והוא השיב, כי היה גם מחפרון של הנתבעת. קרסנר טען, כי אולי המחפרון של התובע היה מקולקל ואז קיזזו בערך 900 ₪ (עמ' 15 ש' 30-32, עמ' 16 ש' 1-6). ג'באלי העיד, כי באתר צורית היו לנתבעת ארבעה באגרים ושלושה מחפרונים. הוא טען שהתובע אמור היה להביא מחפרון אולם המחפרון שלו היה תקוע ולא היה ניתן להשתמש בו (עמ' 19 ש' 9-11). ג'באלי טען, כי את עבודות הבאגר הוא היה מקזז מהתובע (עמ' 19 ש' 17-18). עדויותיהם של ג'באלי וקרסנר בעניין זה עולות בקנה אחד זו עם זו.
23. קרסנר טען, כי כאשר ראו שהתובע הכניס אותם לפיגור, הנתבעת נאלצה להכניס עוד קבלן שיעבוד יחד עם התובע בכדי לזרז את ביצוע העבודה ולצמצם את הפיגור בלוח הזמנים בכדי לא לקבל קנס בהתאם לחוזה עם המזמין (עמ' 15 ש' 1-3). קרסנר העיד, כי הקבלן השני שהביאו המשיך בעבודות ותיקן את כל הליקויים וטען שהתובע סירב לתקן ליקויים שהנתבעת נאלצה לתקן (עמ' 16 ש' 28-30).
24. ג'באלי העיד, כי הזמין קבלן בשם חסארמה וכי כמות העבודה שהוא ביצע עבורו מופיעה בהתחשבנות איתו. הוא העיד, כי חסארמה עבד עבור הנתבעת גם באתרים אחרים. לטענתו, בידו להביא את כל השיקים אשר שולמו לחסארמה (עמ' 19 ש' 21-28). ג'באלי העיד, כי בעקבות העבודה עם התובע הוא למד לקח והוא משלם רק לפי מטר מרובע. לטענתו, בשל כך זה לא משנה מבחינת התחשבנות אם זה קיר כובד או לפי מטר רץ. נטען בפניו, כי יש הפרש במחירים שכן חלק מחושב לפי קוב וחלק לפי מטר מרובע והוא השיב, כי בשירות של עבודה בלבד אין הבדל וכי התשלום הוא עבור מטר (עמ' 19 ש' 29-31, עמ' 20 ש' 1-5). ג'באלי העיד, כי עם התובע הוא מתחשבן כקבלן וכי העביר לו את העבודה קומפלט כולל חפירות יסוד ולכן יש חלוקה לסוגי קירות שונים. הוא הוסיף, כי אצל חסארמה השיטה אחרת בעקבות לקח שהוא למד מהפרויקט הזה (עמ' 20 ש' 6-10).
25. עדויותיהם של קרסנר וג'באלי באשר לתיקון הליקויים על ידי קבלן אחר עולות בקנה אחד זו עם זו והותירו עליי רושם אמין ומהימן. אף המסמכים אשר הגישה הנתבעת תומכים בטענה לפי חסארמה ביצע תיקונים בקירות באתר צורית. אציין עוד, כי התובע העיד, כי הגיע לעשות את כל התיקונים שהוא התבקש לעשות וכי בידו להביא לעדות את העובדים שעשו את התיקונים. הוא טען שהוא עשה את התיקונים וכי היה במקום עם הצוות שלו במשך 20 ימים (עמ' 12 ש' 4-8). התובע לא זימן לעדות אף אחד מהעובדים האמורים אשר יכולים היו, לכאורה, לתמוך בגרסתו לפיה הוא ביצע את התיקונים הדרושים באתר.
26. קרסנר העיד, כי כאשר התובע הגיע למשרד ואיים שהוא מפסיק לעבוד, מנהל הנתבעת שילם לו 120,000 ₪ בכדי שיחזור לעבוד. הוא הוסיף, כי על אף חשבון שאושר על ידו הסכום הזה לא שוקף (עמ' 14 ש' 26-28). ג'באלי העיד, כי שילם 140,000 ₪ ביתר בגלל טעות שלו ושל המהנדס שלו (עמ' 20 ש' 10-11). ג'באלי נשאל כיצד טענתו לפיה שילם ביתר עולה בקנה אחד עם הטענה לפיה התובע גרם לו להפסיד את הבונוס עבור סיום העבודה לפני הזמן והשיב, כי התובע כל הזמן היה לחוץ ואיך שהסתיים חודש ביקש כסף. לטענתו, המהנדס התחשבן עם התובע ולא הוריד לו עבור הבטון. ג'באלי טען, כי לאחר מכן התובע התנחל אצלו במשרד והפעיל לחץ והוא עזר לו עם 50,000 ₪ והתובע ברח לו (עמ' 20 ש' 20-27). עוד העיד, כי מחשבון שעשה עולה, כי הוא שילם לתובע כ- 140,000 ₪ ביתר. ג'באלי העיד, כי הוא לא הגיש תביעה נגדית למרות שעורך דינו רצה לעשות כן וזאת משום שידע שלא יצליח להוציא מהתובע כלום (עמ' 21 ש' 5-8).
27. אין בטענה לפיה התובע גרם לנתבעת להפסיד את הבונוס בכדי לשלול את הטענה באשר לתשלום ביתר. עדויותיהם של ג'באלי וקרסנר באשר לנסיבות בגינן שולם לתובע סכום ביתר עולות בקנה אחד זו עם זו. בסיכומיו טען התובע, כי קיימת סתירה בין טענותיהם של השניים באשר לגובה הסכום אשר שולם לו ביתר כאשר קרסנר העיד, כי מדובר ב- 120,000 ₪ וג'באלי טען כי מדובר ב- 140,000 ₪. אינני מקבלת טענה זו. אכן, קרסנר העיד באשר לתשלום סך של 120,000 ₪ אשר שולם לתובע בכדי להשיב אותו לעבודה. אולם, אין בעדותו האמורה בכדי ללמד, כי זהו הסכום המדויק אשר שולם ביתר.
28. יתרה מזאת, הנתבעת לא הגישה תביעה שכנגד בגין תשלום ביתר. במסגרת התובענה שלפניי נדרשת הכרעה בשאלה, האם נותר לנתבעת חוב כלפי התובע בגין עבודתו בפרויקט נשוא התובענה אם לאו. לשם הכרעה במחלוקת בה עסקינן לא נדרשת הכרעה בשאלה האם שולם לתובע סכום ביתר או מה שיעורו המדויק. סוגיה זו אינה רלוונטית לענייננו.
29. לשם הוכחת תביעתו היה על התובע להוכיח את היקף העבודה שביצע ואת התמורה ששולמה לו. התובע לא עשה כן. התובע לא צירף את החשבונות החלקיים אשר הגיש ולא צירף חשבון סופי אשר מפרט את היקף העבודה אשר בוצעה בפועל. כמו כן, לא צירף מסמכים באשר לתשלומים אשר שולמו לו בנוגע לאתר נשוא התובענה ולא הוכיח, כי תשלומים אשר שולמו לו כפי שעולים מהמסמכים אותם צירפה הנתבעת לתצהירים מטעמה אינם קשורים לאתר זה. התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח, כי נותר לנתבעת חוב כלפיו בגין עבודתו בפרויקט נשוא התובענה. לא עלה בידו לסתור את האמור בתצהירו של קרסנר באשר להיקף העבודה בפרויקט, ולא עלה בידו לסתור את האמור בתצהירו של ג'באלי באשר לסכומים אותם שילמה הנתבעת לתובע בגין העבודות בצורית. אין מחלוקת, כי מהסכום האמור יש לנכות את עלויות הבטון והטיט בהן נשאה הנתבעת. מהמסמכים אשר הגישה הנתבעת, ואשר לא עלה בידי התובע לסתור או להוכיח, כי אינם קשורים לפרויקט בו עסקינן, עולה, כי שולמה לתובע מלוא התמורה המגיעה לו בגין עבודתו בפרויקט נשוא התובענה. התובע לא המציא מסמך כלשהו אשר תומך בטענתו באשר ליתרת התמורה המגיעה לו בגין עבודתו בפרויקט בו עסקינן.
30. לאור המפורט לעיל, מצאתי, כי לא עלה בידי התובע להוכיח תביעתו ועל כן התביעה נדחית.
31. אני מחייבת את התובע בסכום כולל בגין הוצאות הנתבעת ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ה, 15 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.