בעניין: בקשת צד ג' מס' 2 לחיוב הנתבעות בהוצאות

לאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים ובמסמכים שהגישו, שוכנעתי כי אין להיעתר לבקשה, וזאת מן הנימוקים שלהלן:

ראשית, על פי התיעוד בכתב, ההודעה לצד ג' מס' 2 הוגשה על יסוד הודעת הנאמן של צד ג' מס' 1 (המבוטחת) ולפיה צד ג' מס' 2 היא המבטחת הרלוונטית, משמע – הייתה הצדקה לעצם הגשת ההודעה נגדה.

שנית, וגם זאת כעולה מן המסמכים שהוגשו, המועד הראשון בו העלתה צד ג' מס' 2 את טענתה בדבר העדר כיסוי ביטוחי, היה רק עם הגשת כתב ההגנה. פוליסת הביטוח הועברה לב"כ המודיעות רק לאחר מכן, וזאת כעולה מדברי ב"כ צד ג' מס' 2 בדיון מיום 23.5.12.

יתרה מכך, בדיון שהתקיים ביום 23.5.12 - הוא הדיון היחיד בו התייצבה צד ג' מס' 2 - הודיעה באת כוחה כי מרשתה תעמוד על הוצאות אם ב"כ המודיעות "לא יוציא את מנורה מהתיק". הפעולות הבאות שנעשו בתיק היו הודעת ב"כ המודיעות מיום 7.9.12 כי הוא מסכים למחיקת ההודעה לצד ג' ללא צו להוצאות והסכם הפשרה בו הוסכם על דחיית התביעה נגד צד ג' מס' 2.

בנסיבות אלה, אין מקום לחיוב המודיעות לצד ג' בהוצאות והבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.