בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

יעד אוחנה

הרקע.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר במקורו ייחס לנאשם 2 אישומים בעבירות של תקיפת קטין ותקיפה בנסיבות מחמירות.

בישיבת בית המשפט מיום 25.6.14 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה, יורשע, ובטרם טיעונים לעונש יופנה הנאשם לקבלת תסקיר משירות המבחן. התביעה הצהירה כי במידה והתסקיר ילמד כי הנאשם לקח אחריות, מביע חרטה ונרתם להליך טיפולי ישקלו בחיוב הארכת המאסר על תנאי שעומד ותלוי נגד הנאשם.

בהתאם להסדר הטיעון הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע, הופנה לשירות המבחן וביום 17.2.16 טענו הצדדים לעונש. כל צד על פי טעמיו.

כאן המקום לפרט במה הודה הנאשם. הנאשם הודה כי במספר מקרים, במועדים שאינם ידועים למאשימה, הכה את בתו- ע.א., אשר הנה קטינה, בין השאר באמצעות סטירות ולהשלכת חפצים לעברה. עוד הודה הנאשם כי במהלך חודש אוקטובר 2012 ביקשה אמה של הקטינה שתקום מהספה. בהמשך ביקשה הקטינה שיעזרו לה לקום והנאשם אמר לה: "קומי כבר יא היפופוטם, יא שמנה". הקטינה נעמדה מול אמה ואמרה לאם: "בגלל זה אני לא מדברת איתו" תוך התייחסות לנאשם וכתגובה לכך נטל הנאשם מאפרה מעץ שהייתה על השולחן והשליך בחוזקה לעבר הקטינה. המאפרה פגעה ברגלה של הקטינה וכתוצאה מכך התנפחה רגלה של הקטינה ונוצרו שטפי דם לאורך רגלה.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת קטין – עבירה לפי סעיף 368 (א) סיפא לחוק העונשין.

תסקירי שירות המבחן.

בהתאם להסדר הטיעון, כאמור לעיל, הופנה הנאשם לשירות המבחן. בעקבות כך הוגשו ארבעה תסקירים. התסקיר הראשון שהוגש עובר לדיון שהתקיים ביום 6.5.15 מבטא למעשה הבסיס להתלבטות הרבה בגזר הדין, כפי שיפורט להלן. בתסקיר זה, ערך שירות המבחן ניתוח מקיף ומעמיק של כל המרכיבים הרלבנטיים לעניין, במיוחד בעניין אישיותו והתנהלותו של הנאשם כלפי בני משפחתו ובעיקר ילדיו. על פי התרשמות שירות המבחן, לנאשם בעיה בתפיסת דרך חינוך ילדיו. לפי תפיסתו, שמקורה באלימות שחווה הנאשם מהוריו בילדותו, הדרך לחינוך הילדים היא במכות "חינוכיות" מעת לעת. יתירה מזו, הנאשם אינו מוצא פגם בהתנהלותו זו, וממילא לא מצא כי ראוי לו להשתלב בהליך טיפולי בעניין האלימות כלפי ילדיו, כדרך חינוך קלוקלת. בסופו של התסקיר, שניתן לכנותו "שלילי" קבעה קצינת המבחן כי בהעדר תכנית טיפולית, נוכח גורמי הסיכון הבולטים במצבו של הנאשם, ודיווחיו אודות המשך השימוש באלימות כלפי ילדיו, הרי שיש מקום לענישה משמעותית וקונקרטית שתחדד מימד ההרתעה. לפיכך לא נמצאה המלצה להארכת המאסר המותנה העומד ותלוי נגד הנאשם.

בדיון שהתקיים לפני ביום 6.5.15, לנוכח התסקיר השלילי אשר יש בו כדי להוביל לעונש חמור של הפעלת המאסר על תנאי והשתת מאסר בפועל נוסף, עתר בא כוח הנאשם לקבלת תסקיר משלים, וזאת לאחר שהסביר לנאשם חומרת המצב בו הוא נתון. לדברי הסניגור הנאשם הבין כי עליו לפנות להליך טיפולי. התביעה התנגדה לקבלת תסקיר משלים, כפי המבוקש על ידי הנאשם. החלטתי להיעתר לבקשת הנאשם ולו משום נקיטת משנה זהירות בטרם גזר הדין מחמיר.

התסקיר השני הוגש, לפיכך, עובר לדיון שהתקיים לפני ביום 8.7.15. עיון בתסקיר זה מגלה כי לא חל שינוי משמעותי בתפיסותיו הבעייתיות של הנאשם, יחד עם זאת, מצא שירות המבחן פתח לשילוב הנאשם בהליך טיפולי לנוכח הסמכה מילולית שביטא הנאשם בעניין זה. שירות המבחן המליץ על דחייה למשך שלושה חודשים לבחון אם אכן, יתמיד הנאשם להשתלב בהליך טיפולי. בדיון באותו יום התנגדה התביעה לדחייה ועמדה על שמיעת טיעונים לעונש וגזירת דינו של הנאשם. עמדה זו באה מן הסתם לנוכח האמור בתסקיר זה, שאינו עומד לצידו של הנאשם. בהחלטה מאותו דיון נעתרתי לבקשת הדחייה של שירות המבחן.

עובר לדיון שהתקיים לפני ביום 21.10.15 הוגש התסקיר השלישי. מתסקיר זה עולה כי הנאשם השתלב בהליך טיפולי פרטני במסגרת שירות המבחן, מתמיד להגיע באופן רצוף לפגישות עם שירות המבחן, משתף פעולה בטיפול. יחד עם זאת, לפי התרשמות שירות המבחן, הנאשם מתקשה לבחון באופן ביקורתי התנהלותו כלפי ילדיו, ותפיסת החינוך שלו. סופו של התסקיר, לנוכח השתלבות הנאשם בהליך הטיפולי ולמרות ששיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן הינו חיצוני ומונע מחששו מההליך המשפטי, מצא שירות המבחן לבקש דחייה למשך שלושה חודשים, על מנת לבחון המשך הטיפול הפרטני של הנאשם. בדיון זה, חזרה התביעה על עמדתה העונשית למאסר בפועל, אך לא התנגדה לדחיית הדיון.

בשלב זה הוגש התסקיר הרביעי שהוא בבחינת תסקיר מסכם. עיון בתסקיר זה מגלה כי כדרך שירות המבחן, נערך תסקיר מקיף ביותר. שירות המבחן בחן לעומק, ההשפעה החיובית של הטיפול הפרטני שעבר ועובר הנאשם במסגרת שירות המבחן. קצינת המבחן לא התעלמה מי תפיסותיו הנוקשות והעיקשות של הנאשם בדבר דרכו החינוכית. יחד עם זאת, התרשמה קצינת המבחן כי בסיוע וההרתעה שיוצר ההליך המשפטי וההליך במסגרת שירות המבחן, הנאשם, אשתו והילדים מדווחים על רגיעה בהתנהגות הנאשם. ההתפרצויות המילוליות כמו גם האלימות פסקו. לא נמצאו דיווחים מטעם מסגרות החינוך של הילדים אודות אירועי אלימות כלפיהם. סופו של דבר, ששירות המבחן התלבט במתן המלצתו הסופית. שכן מצד אחד, הנאשם אינו מגלה שינוי בתפיסותיו, וכי המוטיבציה שלו לטיפול הינה חיצונית בעיקרה, ומצד שני, על פי הדיווחים השונים חל שינוי בהתנהלותו של הנאשם כלפי בני משפחת, כמו גם שיתוף הפעולה המלא עם שירות המבחן, שהיה לפי התרשמות שירות המבחן מועיל. סופו של תסקיר ששירות המבחן מצא כי יש מקום לסיים ההליכים בתיק זה באופן שיחויב הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים, תוך הארכת המאסר המותנה החל עליו, וחיוב הנאשם בשל''צ בהיקף של 80 שעות. קצינת המבחן, הדגישה כי במקרה זה, לדעתם, הטלת מאסר בפועל כמו גם מאסר שירוצה בעבודות שירות יהיה בו כדי לערער האיזון העדין המתקיים כיום במשפחה.

טיעוני הצדדים לעונש.

התביעה הפנתה תשומת הלב לעולה מתסקירי שירות המבחן והוא תפיסותיו הנוקשות של הנאשם, לפיהן הדרך החינוכית בא הוא נוקט שיש בה לעיתים שימוש באלימות כלפי ילדיו היא הדרך הנכונה. התביעה הדגישה כי השתלבותו של הנאשם בהליך הטיפולי, כפי העולה מתוך התסקירים היא משום מורא הדין בלבד, והמוטיבציה שלו לשינוי הינה חיצונית ואינה אמיתית. לפיכך, העולה מתוך המקובץ בתסקירים הוא שקיים סיכון ממשי שהנאשם ימשיך באלימות כלפי ילדיו. כמו כן, הפנתה התובעת תשומת הלב לחומרת מעשי הנאשם, אשר נקט אלימות פיזית כלפי בתו בכך שנהג להכותה ולהשליך עליה חפצים כמו גם שזרק עליה מאפרה שפגעה ברגלה וגרמה לה לשטפי דם.

לפיכך עתרה התביעה לדחות המלצת שירות המבחן להארכת המאסר על תנאי. לשיטת התביעה, במקרה זה, היא להפעלת המאסר על תנאי והשתת מאסר בפועל נוסף.

בא כוח הנאשם ביקש לאמץ המלצת שירות המבחן. הסניגור הפנה דבריו אל ההליך הטיפולי הממושך שעבר הנאשם במסגרת שירות המבחן הליך אשר לדעת שירות המבחן היה מועיל וגרם להפחתת מעשי האלימות של הנאשם כלפי ילדיו, ולאיזון היחסים בתוך המשפחה. כמו כן, הפנה תשומת הלב כי מאז המקרה לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים וכי נראה שהנאשם הפנים הפסול שבמעשיו. הסניגור ביקש להימנע מהשתת עונש מאסר בפועל על הנאשם, שכן הנאשם הוא בעלי מוסך לתיקון כלי רכב, שהוא מקור פרנסת המשפחה. גזירת עונש מאסר תביא לסגירת המוסך וממילא לפגיעה כלכלית במשפחת הנאשם.

דיון והכרעה.

המקרה שלפני קשה ביותר להכרעה. עיון בתסקירים במעין "מבט על" מגלה התלבטות בולטת של שירות המבחן בעניינו של הנאשם, ולא בכדי. הנאשם מחזיק בתפיסות "חינוכיות" בעייתיות ביותר, שיש ומקורן בתנאי גידולו מעת היותו ילד, בהם חווה אלימות הוריו כלפיו, כדרך חינוך. הנאשם אינו מגלה באופן אמיתי הפסול בדרכו זו. הנאשם מגלה נוקשות מחשבתית ותפיסתית. קיים לפיכך סיכון כי יחזור על מעשי האלימות כלפי בני משפחתו. אכן, החרב המתהפכת של ההליך המשפטי כמו גם הטיפול הפרטני במסגרת שירות המבחן, הביא לרגיעה ממשית בהתנהלות הנאשם כלפי בני משפחתו. שתי כפות מאזניים מאוזנות לדעתי. השאלה איזה מבין השתיים תטה זו של התביעה, להחמיר בענישה ולגזור על הנאשם עונש של מאסר שיהיה בו כדי להרתיעו ולביאו להפנמת הפסול שבתפיסותיו ובמעשיו, או שמא דרכו של שירות המבחן בהמלצתו הסופית להימנע מהשתת עונש מאסר על מנת שלא להפר את האיזון שהגיעו בני המשפחה ביחסים ביניהם.

מה שהיטה הכף במקרה שלפני הוא שגזירת עונש מאסר על הנאשם, דרך ענישה שאינה מופרכת כלל וכלל, תביא כדי ענישת בני המשפחה. כוונתי לכך שגזירת מאסר על הנאשם, תביא קרוב לוודאי לסגירת המוסך שהוא בעליו, ולמעשה לגדיעת מקור פרנסת המשפחה. הדילמה העולה תדיר בגזירת הדין ככל שמדובר באלימות כלפי בני משפחה היא הדילמה שמקורה בפרדוכס. ענישת האלים כלפי בני משפחתו תביא לענישת בני המשפחה הסובלים מהאלימות. דילמה קשה ביותר. לשיטת התביעה, אם נעדיף את השיקול הכלכלי ואי הפגיעה בנאשם, הרי ניתן פרס לאלים בשל אלימותו כלפי בני משפחתו. שיטה זו נכונה היא, בדרך כלל והיא שיקול רב משקל בעת גזירת הדין.

יחד עם זאת, במקרה שלפני, המלצת שירות המבחן כוללת בחובה שני מרכיבים של שיקום וטיפול שיש בהם כדי להעמיד את הנאשם במבחן לתקופה של לפחות שנה וחצי. במשך תקופה זו, יהיה הנאשם בפיקוח שירות המבחן, וממילא בהליך הטיפולי בו החל. יכשל הנאשם בהליך זה, ויגלה הנאשם כי לא הפנים הפסול והאיסור במעשיו ובתפיסותיו, ממילא יישפט מחדש, שאז יהיה מקום, מן הסתם להחמיר עמו בדין. אז ידחה אל הצד, האינטרס הכלכלי של המשפחה, אל מול אלימות הנאשם כלפי בני משפחתו.

עוד יש לציין כמרכיב להקלה בדין, הוא בכך שמאז בוצעה העבירה חלפו למעלה משלוש שנים. בתוך תקופה זו לא נפתחו תיקים נוספים, כמו גם, על פי הדיווחים השונים, פסקה האלימות שגילה הנאשם כלפי בני משפחתו. יש ובסבירות מסוימת, נסיבות אלה מצביעות על כך שהנאשם הפנים חומרת מעשיו והאיסור שבהם. כמובן שאני אומר דברים אלה בזהירות רבה, לנוכח התרשמות שירות המבחן בדבר תפיסותיו הנוקשות של הנאשם.

התביעה הציגה מתחם עונש שבין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר ובמקרה זה לנוכח האלימות שגילה הנאשם כלפי בתו, כמו גם לנוכח עברו הפלילי וקיומו של מאסר מותנה שלא היה בו כדי להרתיעו, עתרה התביעה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל תוך הפעלת המאסר על תנאי.

בא כוח הנאשם מסכים למתחם הענישה שהציגה התביעה, אך מעדיף האינטרס השיקומי על פני ההחמרה בענישה.

במחלוקת בין השניים הולך אני אחר השיקול השיקומי כפי העולה מתוך התסקיר, דהיינו המשך הטיפול הפרטני של הנאשם במסגרת צו המבחן.

אשר על כן, זה העונש שאני משית על הנאשם:

אני מורה על חידוש המאסר המותנה למשך 6 חודשים שהושת על הנאשם בתיק פלילי 13746-05-09 על פי גזר דין מיום 22.12.09, למשך שנתיים מהיום.

אני מחייב הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור (של''צ) בהיקף של 80 שעות על פי תכנית שהוכנה עבורו על ידי שירות המבחן.

הסברתי לנאשם בלשון פשוטה משמעות השל''צ הנאשם הבין המשמעות ובמיוחד כי כישלון בביצוע השל''צ יביא לחידוש משפטו וגזירת דינו מחדש.

הנאשם יהיה בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים. גם בעניין זה הוסבר והובהר לנאשם כי במסגרת צו פיקוח מבחן, עליו יהיה לעמוד בכל התנאים שיציב שירות המבחן, לרבות טיפול פרטני או אחר כפי שיורה עליו שירות המבחן. כישלון במבחן זה, יביא מן הסתם לשפיטת הנאשם מחדש.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

מוצגים: ייעשה בהם כפי שיקול דעתו של הממונה על החקירה.

זכות ערעור לבית משפט מחוזי תוך 45 ימים.

אברהם הימן , סגן נשיאה