הקדמה:

1. אפתח ואומר, כי פסק-דין זה ניתן בעניין התביעה שכנגד (לאחר שהתביעה העיקרית נמחקה לפי פסק-הדין מיום 16/12/2010); ולאחר שלמועד ההוכחות שהיה קבוע ליום 10/04/2014, הנתבעת שכנגד לא התייצבה לדיון.

יצוין עוד, כי ערב מועד הדיון הוגשה על ידי הנתבעת שכנגד בקשה לדחיית מועד הדיון, אלא שבקשתה נדחתה, ורף זאת בחרה שלא להתייצב.

בהיעדר התייצבות הנתבעת שכנגד, ומכוח הוראת תקנה 157 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, רשאית התובעת שכנגד להוכיח תביעתה, עד כמה שחובת הראיה עליה, וכי אז תהא היא זכאית לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר.

התביעה שכנגד:

2. אסקור להלן בקצרה את עיקר טענות התובעת שכנגד בתביעתה.

א. מדובר בתביעה כספית לתשלום סך 213,041 ₪.

התובעת שכנגד חברה העוסקת בתחום תכנון, פיתוח וייצור של מערכות טכנולוגיות מתקדמות.

ב. הנתבעת שכנגד חברה העוסקת בתחום העיבוד השבבי, ובעת הרלוונטית הייתה בעלת הזכויות בבניין המיועד לתעשיה השוכן ברח' הגביש באזור התעשיה ג', בנצרת עלית. הנתבעת שכנגד פועלת בחלק מאותו בניין ואת חלקו הנותר השכירה לשוכרים שונים (להלן: "מבנה טכנוכול").

ג. עסק התובעת שכנגד שוכן בבניין המצוי בשכנות למבנה טכנוכול.

בשל אי-יכולת הנתבעת שכנגד להתחבר לאספקת חשמל, בשל בעיות רישוי כלשהן, פנתה לתובעת שכנגד בחודש מאי 2005, וביקשה לקבל ממנה אספקת חשמל באופן זמני, וזו האחרונה הסכימה לכך, בשל יחסי השכנות בין השתיים.

ד. לשם ההתחשבנות בגין צריכת החשמל שצרכה הנתבעת שכנגד, הותקן מונה חשמל אצלה; אלא שאף שאספקת החשמל נמשכה מספר שנים, הנתבעת שכנגד לא שילמה לתובעת שכנגד סכום כלשהו בעד צריכת החשמל על ידה, בעוד שהתובעת שכנגד נשאה במלוא עלויות צריכת החשמל המשותפת לה ולנתבעת שכנגד.

ה. עוד התברר לתובעת שכנגד, כי הנתבעת שכנגד לא הסתפקה בצריכת החשמל שלה, אלא שהיא חיברה את שאר השוכרים שלה במבנה טכנוכול לחשמל אותו קיבלה מהתובעת שכנגד, ואף גבתה מהשוכרים שלה את התמורה.

ו. בעזרת חשמלאי מוסמך מטעם התובעת שכנגד, נאמדה צריכת החשמל של הנתבעת שכנגד ו/או מי מטעמה, לתקופה עד חודש אוקטובר 2008, בסכום של 213,041 ₪.

ז. הנתבעת שכנגד מודה למעשה, עוד במסגרת תביעתה העיקרית (זו שנמחקה), כי התובעת שכנגד סיפקה לה חשמל.

דיון והכרעה:

3. בהחלטתי בדיון מיום 19/09/2010 הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, בהתאם ובכפוף להוראות תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי. אז, כשהתביעה העיקרית הייתה עדיין תלויה ועומדת, הוריתי, כי הנתבעת שכנגד (התובעת בתביעה העיקרית), תגיש תצהיריה תחילה; ולאחר שהתביעה העיקרית נמחקה, הוריתי בהחלטתי מ-09/03/2011 על התובעת שכנגד לפתוח בהגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה, ואלה אכן הוגשו בתאריך 01/06/2011; אלא שתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת שכנגד כלל לא הוגשו.

4. בדיון ההוכחות, שהתנהל בהיעדר התייצבות הנתבעת שכנגד, העיד מטעם התובעת שכנגד עד התביעה, מר יעקב רוזנברג, באמצעותו הוגש תצהיר עדותו הראשית, וסומן ת/1.

בתצהירו חוזר העד על עיקר העובדות שנטענו בתביעה שכנגד; לתצהירו צורף נספח א' – שהינו מכתב של חשמלאי מוסמך מתאריך 15/10/2008, המפרט את אומדן עלות צריכת החשמל ע"י הנתבעת שכנגד, לאורך תקופת השימוש, וקובע אותה על סך 168,750 ₪ + מע"מ.

כן צורפה לתצהיר טבלת חישוב (נספח ב'), שנערכה ב-12/06/2009 ע"י ב"כ התובעת שכנגד, לפיה שוערכו סכומי צריכת החשמל מידי חודש בחודשו, החל מ-01/08/2005 ועד 01/10/2008, לפי צריכה חודשית ממוצעת של 5,130 ₪ (משך 38 חודשים).

5. לא רק שהראיות שהובאו מטעם התובעת שכנגד לא נסתרו, מן הסתם, באין ראיות לסתור מטעם הצד שכנגד, אלא שעיון בתביעה העיקרית מלמדת, כי הנתבעת שכנגד אף מודה באומדן שערך החשמלאי (ר' סעיף 22 לתביעה העיקרית).

סכום האומדן של החשמלאי, בסך 168,750 ₪, בתוספת מע"מ בשיעור 18% = -.199,125 ₪; אלא שההפרש בין סכום התביעה שכנגד (-.213,041 ₪) לסכום זה, בסך של 13,916 ₪, מקורו בשערוך שערכה התובעת, ואשר מקובל עליי.

6. מכל המקובץ עולה, כי תביעת התובעת ככל שחובת הראיה עליה, הוכחה בפניי.

על-כן, הנני מקבל את התביעה שכנגד, ומחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 213,041 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (21/05/2009), ועד היום.

כן הנני מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד שכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪ (כולל מע"מ) והוצאות משפט בסך 4,000 ₪.

לאור הדרך והשלב בהם הסתיים התיק, הנני פוטר מתשלום מחצית שניה של האגרה.

הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת שכנגד, באמצעות בא-כוחה, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק-הדין, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, י"ב סיוון תשע"ד, 10 יוני 2014, בהעדר הצדדים.