לפני בקשה לתיקון גיל לפי חוק קביעת גיל,התשכ"ד -1963.

1. המבקש עותר לתיקון הרישום של גילו, באופן שיירשם שהינו יליד 1976 במקום יליד 1984 כפי שרשום כיום בתעודת הזהות.

לטענת המבקש, בשנת 2002 בעת עלייתו מאתיופיה לארץ עם משפחתו, הוריו מסרו שנת לידה לא נכונה על מנת שיוכל לעלות לארץ יחד איתם; הוא הוסיף כי תאריך הלידה האתיופי שלו הינו 1968 ומכיוון שיש הפרש של 8 שנים בין הלוח האתיופי לבין הלוח הלועזי יוצא שתאריך הלידה הלועזי שלו הינו 1976; בתמיכה לבקשתו צירף המבקש שני תצהירים אחד של אמו והשני של אחותו.

2. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקש לא הוכיח את הטעות ברישום הגיל ולא את הגיל הנכון. בתמיכה לתגובתו צירף מסמכים שונים.

3. המבקש העיד לעצמו ומטעמו העידו אמו ואחותו. העדויות תורגמו באמצעות מתורגמנית לאמהרית. בתום העדויות סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם.

דיון והכרעה

4. על המבקש לשנות את גילו מוטל נטל הבאת הראיות לשכנוע בית המשפט באמיתות גרסתו. בעניין האמור נפסק: "זוהי תביעה אזרחית ועל התובע לשכנע את בית המשפט במידה כזו שתהא לו אפשרות לבסס את מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים".(ע"א 283/61 דוראני נ' היועץ המשפטי לממשלה פד"י יג 2058 בעמ' 2058)

5. בתביעה לתיקון גיל על המבקש להוכיח שניים במצטבר:

(1) כי נפלה טעות בתאריך הלידה הרשום וכי חזקת נכונות המרשם נסתרת.

(2) את תאריך הלידה המדויק.

בהקשר זה נקבע כי הוכחה שהגיל הרשום בתעודה הזהות אינו נכון אינה מספקת ואינה פוטרת את המבקש מלהוכיח את גילו המדויק, (ראה ע"א 171/60 סולטנה נ' היועץ המשפטי לממשלה פד"י יד 2177 בעמ' 2178).

6. בענייננו, לאחר שעיינתי במסמכים, שמעתי את העדים ובחנתי את הראיות, סבורני כי דין הבקשה להידחות הואיל ולא עלה בידי המבקש להרים את נטל ההוכחה הנדרש והכל מהנימוקים כפי שיפורטו להלן.

7. המבקש לא הותיר עלי רושם חיובי. מסר גרסה קצרה בלתי משכנעת דיה ובלתי נתמכת בראיות אובייקטיביות.

המבקש למעשה טוען במודע לרישום בלתי נכון לתאריך הלידה שלו בזמן העלייה בשנת 2002, ולא בשל שיבוש ברישום; לדבריו, לאמו ואחיותיו היה תור עלייה לפניו, אמו הייתה מבוגרת וצריכה את העזרה שלו, אז "אמרו לו שם" שאם יוריד את גילו יוכל להצטרף ולהעלות לארץ. כך הוא הצהיר שהגיל שלו פחות ומסר שגילו 18 שנים, בעוד שהיה אז בן 26 שנה .

בית המשפט מודע לכך שהיו מקרים שאנשים הציגו עצמם מבוגרים יותר או צעירים יותר, במטרה לזכות באשרת עלייה לארץ. אולם בנסיבות הספציפיות של מקרה דנן, לא שוכנעתי בגרסה זו של המבקש ,מעדותו של המבקש עולה כי הוא היה נשוי והייתה לו אישה אך היא טרם עלתה לארץ,המבקש לא הציג כל ראיות בענין זה או כל ראיה לענין רישום תאריך הלידה שלו באתיופיה על אף שלטענתו היה קיים מסמך של תעודת זהות באיתיופיה.

8. הדברים נכונים במיוחד מאחר וגרסה זו של המבקש אינה מתיישבת עם גרסת אמו שעלה איתה לארץ. במה דברים אמורים?

גב' יגזאו טירו, אמו של המבקש, נחקרה בגין תצהירה. היא לא הותירה עלי רושם חיובי. היא לא ידעה לתת גרסה עקבית מלאה ומפורטת. היא לא ידעה הרבה פרטים חשובים ורלוונטיים. התרשמתי שהאם אינה מתמצאת במועדים בכלל ובקשר למבקש בפרט ;כך למשל היא אינה יודעת את תאריך הלידה המדויק שלה אך יודעת שכשעלתה לארץ היתה בת 77 (עמ'8 ש19-25), היא אינה יודעת מה החודש והשנה בישראל , אינה יודעת מה גילה של הבת אננו כיום או גילו של המבקש או תאריך לידתם ,אינה יודעת הפרש הגילאים בין המבקש לבין אחותו אננו.

והעיקר, בעוד שבתצהירה מסרה שם מפורשות כי "מסרו" שנת לידה לא נכון של המבקש כדי שיוכל לעלות יחד איתם לארץ וכי התאריך הנכון הינו יליד 1976, וכן כי קיים הפרש של 8 שנים בין הלוח הלועזי והאתיופי ,בחקירתה בפניי, לא ידעה לחזור על גרסה זו ואף מסרה גרסה שונה.

האם מסרה בפניי שאינה יודעת באיזה שנה נולד בנה המבקש (עמ'9 ש-7-9) ואינה יודעת בן כמה הוא כיום (עמ'9 ש14-15)

לדברי האם, בעת עליית המבקש לארץ הוא היה בן 21 שנים (בגונדר באתיופה), כך נאמר לה ע"י עובדי הסוכנות שם, אך הדוד שלו אמר לו להגיד שהוא בן 18 שנים כדי שיוכל לעלות לארץ ; גרסה זו שונה מגרסת המבקש עצמו אשר מסר כי בזמן העלייה היה בן 26 שנים, מה גם שהמבקש לא טען שהדוד שלו הוא זה שייעץ לו להפחית מגילו על מנת שיוכל לעלות!

כאן אוסיף, כי התרשמתי שניסון המבקש ואחותו להתערב בעדות האם במהלך עדותה בפני , רק מכביד על אמיתות גרסתו.

9. אין בידי להסתמך גם על גרסתה של אחותו של המבקש גב' איששים אננו; הלה מסרה תצהיר עליו נחקרה בפניי. היא לא הותירה עלי רושם אמין. התרשמתי שהיא מנסה רק לסייע לאחיה המבקש לזכות בתביעתו.

א. תאריך הלידה של אננו עצמה שנוי במחלוקת לפי גירסתה היא , וכך קשה להתבסס על תאריך לידה זה וללמוד ממנו על תאריך הלידה של המבקש:

אננו מסרה, כי היא "נרשמה" בזמן עלייתה לארץ , כילידת 1969 –בת 44 שנים, אך בפועל היא בת 49 שנים והיא ילידת 1956 לפי הלוח האתיופי, כאשר יש הפרש של 8 שנים בין הלוח האתיופי לבין הלוח בארץ .

היא הוסיפה, שהמבקש קטן יותר ממנה כאשר הפרש הגילאים בינה לבין המבקש הינו 12 שנים (עמ'6 ש5-6); כאמור אין כל הוכחה בפניי שאננו הינה ילידת 1956 וכי תאריך הלידה הרשום שלה אינו נכון, במיוחד משלא נטען בפניי שהגישה בקשה לתיקון גילה!

ב. לאננו אין ידיעה ישירה לגבי נסיבות עליית המבקש ואמו ונסיבות הרישום אז, שכן היא לא עלתה איתם, כך שכל עדותה בעניין זה הינה מפי שמועה.

אננו מסרה שעלתה לארץ בשנת 2007, לאחר שעלה המבקש (עמ'5 ש23-27)היא הוסיפה, שהיא יודעת רק מאתיופיה שהמבקש נרשם פחות מגילו. לדבריה "עדוניה" עובד בסוכנות היהודית אמר למבקש להוריד את גילו על מנת שיוכל לעלות לארץ עם אמו (עמ'6 ש1-5).

10. גרסת המבקש נגועה בתמיהות נוספות שאין בצדן הסבר סביר.

א. בהזדמנות קודמת, בשנת 2007 הגיש המבקש בקשה לשינוי בפרטי מרשם האוכלוסין (נספח ה' לתגובת המשיב), ולה צירף תצהיר מטעמו (נספח ו לתגובת המשיב), במסגרתה בקש להוסיף את היום והחודש לתאריך הלידה שלו בתעודת הזהות באופן שיירשם תאריך מלא: 29/10/1984; אך המבקש לא ביקש דאז לשנות את שנת הלידה שלו לשנת 1976 כפי שמבקש היום!

ב. נמצא מספר מסמכים מטעם המבקש עצמו, בהם רישום עקבי לתאריך הלידה של 1984, ולא את התאריך הנטען. כך למשל, טופס שאלון רישום לפי חוק מרשם האוכלוסין משנת 2004, (נספח א לתגובת המשיבים), טופס בקשה לשינויים, השלמות ותיקונים בפרטי מרשם האוכלוס, משנת 2004 (נספח ב לתגובת המישבים), תעודה המרה(נספח ג לתגובת המשיב) ואישור גיור מטעם בית הדין הרבני, משנת 2004 (נספח ד לתגובת המשיב).

ג. לטענת האחות אננו, יש אחות קטנה בת 34 שנים, והיא רשומה כך גם, שעלתה לארץ והיא קטנה מהמבקש ב3 שנים (עמ'6 ש12-18). אחות זו לא זומנה לעדות מטעם המבקש, עדות של אחות זו יכולה לסייע לכאורה למבקש אך לא העידה בסופו של יום וזה עומד לחובת המבקש.

מסקנה

11. בקבצנו את האמור לעיל, מתחייבת המסקנה כי עדויות המבקש והעדים מטעמו לא היו מספקות ומשכנעות דיין, ואין בהן כדי לסתור את הרישום במרשם האוכלוסין.

12. על כן, אני קובעת כי המבקש לא הצליח להרים את נטל ההוכחה המוטל על כתפיו במאזן הסתברויות כי גילו הרשום בתעודה הזהות אינו נכון, וגם לא הוכחה שנת הלידה המדויקת.

13. הבקשה לתיקון גיל נדחית, ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, 23/10/2013 , בהעדר הצדדים.