בפני בקשה שניה להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו הריסה שיפוטי.

נטען על ידי המבקש כי הגיש בקשה להיתר לבניה נשוא הצו, אלא שהתוכניות שצורפו לה נמצאו כלא תואמות את המציאות, וזאת מטעם עלום אותו לא עלה בידו לברר. המבקש הוסיף וטען כי אנשי מקצוע יעצו לו לשנות את הבקשה ולצורך זאת מבוקשת אורכה נוספת. המבקש לא נקב במועד בו נודעה לו עמדת רשות הרישוי כי התוכנית אינה תואמת את המציאות, לא פרט את הניסיונות שנעשו על ידו להבין את פרטי אי ההתאמה, לא נתן טעם טוב מדוע התוכנית שהגשתה מבוקשת כעת לא הוגשה עד כה ולא תמך את בקשתו בתצהיר אדריכל, כפי דרישת התקנות.

בתגובת המשיבה נאמר כי ברור במחלקת הרישוי העלה כי בדיקות חוזרות ונשנות של הפיקוח העלו כי התוכנית אינה תואמת את המציאות בשים לב להכנות אינסטלציה, ניקוז, מים וביוב וחלוקת פנים למגורים. נאמר שם כי ביקורת אחרונה נערכה ביום 4.4.12 וכי החל מאותו מועד הבקשה נזנחה.

המשיבה עותרת לדחיית הבקשה בשים לב למועד הבניה כנגדה ניתן בזמנו צו הריסה מנהלי, עוד בשנת 09, העובדה כי המבקש לא עשה ככל שביכולתו לקידומם של הליכי הרישוי, והעובדה כי גם לאחר חלוף הזמן הרב כמתואר לעיל אין היתר בניה בהישג יד.

מהטעמים שפורטו בתגובת המשיבה אני מקבלת את עמדתה והבקשה להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה השיפוטי נדחית בזאת.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ג, 20 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.