פתח דבר וטענות הצדדים

מונחות בפני שתי תביעות שטריות, שהוגשו נגד הנתבעים, ושהדיון בהן אוחד. השטרות הוגשו לביצוע בלשכת ההוצל"פ בפתח תקווה, כשהבקשות לביצוע אותם שטרות, שני שטרי חוב ושני שיקים, הופנו נגד כל הנתבעים. הנתבעים 2 ו-3 הגישו התנגדויות, וניתנה להם רשות להגן. בשניים מהתיקים, במסגרתם נידונו ההתנגדויות של הנתבע 3 (להלן – בוכבינדר), הסתיימו ההליכים, לאחר שניתן פסק דין, אשר נתן תוקף להסכם פשרה בין אותם צדדים. שני התיקים האחרים, ת"א 16567-05-09 ותא"מ 17295-05-09, שם נדונו ההתנגדויות של הנתבע 2, מונחים עתה בפני.

במסגרת ת"א 16567-05-09 נדונה ההתנגדות, שהגיש הנתבע 2 (להלן – רחמני), התנגדות לביצוע שני שטרי חוב ע"ס 12,500 $ כל אחד, ובסך כולל של 104,913 ₪ (להלן – שטרי החוב). שטרי החוב הוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ 20-03144-09-3.

בתא"מ 17295-05-09 נדונה התנגדות נוספת, שהגיש רחמני, התנגדות רחמני לביצוע שני שיקים, שנמשכו מחשבונה של הנתבעת 1 (להלן - שבב אלומיניום) בסך כולל של 13,345 ₪ (להלן – השיקים). אחד השיקים ע"ס 6,457.40 ₪, שזמן פרעונו 5.12.08. השיק השני ע"ס 6,455 ₪, שזמן פרעונו 5.11.08. השיקים הוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ 20-03108-09-9.

יודגש שוב, כי לא הוגשה התנגדות על ידי שבב אלומיניום, אלא ע"י רחמני בלבד. ממילא פסק דין זה נסוב אודות התביעה, ככל שהיא מתייחסת לרחמני בלבד.

הרקע לתובענות הוא הסכם שכירות (להלן – הסכם השכירות), שנחתם בין השוכרת, שבב אלומיניום, ובין המשכירה, בא הר בע"מ (להלן – בא הר), במסגרתו הושכר לשבב אלומיניום ע"י בא הר חלק ממבנה באזור התעשייה בראשון לציון (להלן – המושכר). שטרי החוב וההמחאות נמסרו לבא הר לשם הבטחת התחייבויות שבב אלומיניום בהסכם השכירות. על שטרי החוב חתמו רחמני ובוכבינדר כערבים. כאמור לעיל, ההליכים נגד בוכבינדר הסתיימו, לאחר שניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, שנכרת בין בוכבינדר ובין התובעים.

על גבי השטרות בעת עשייתם לא צויין שם הנפרע. כך גם על גבי השיקים לא צויין שם הנפרע במועד משיכת השיקים. על כך אין חולק. להשלמת התמונה יוער, כי התובע 2 הינו אחד מבעלי המושכר, כאשר בא הר פעלה כמנהלת המושכר, וזאת בהתאם להסכם, שנכרת בין בא הר ובין התובע 2 ואחיו. לאחר סיומו של הסכם ניהול זה, נכרת הסכם בין התובע 2 ואחיו ובין התובעת 1, ולפיו עבר ניהול המושכר לידי התובעת 1. במסגרת זו הועברו השיקים והשטרות מבא הר לידי התובעים.

בעניין שטרי החוב טוען רחמני, כי שטרי החוב נעשו על ידי שבב אלומיניום ונמסרו לבא הר כשטרי ביטחון להבטחת התחייבויות שבב אלומיניום בהתאם להסכם השכירות, כאשר בא הר לא היתה רשאית להסב אותם. אין כל יריבות בין הזוכה בתיק ההוצל"פ – התובעת 1 (להלן – אולמי חאן) ובין שבב אלומיניום. אולמי חאן איננה צד להסכם השכירות ואיננה זכאית לגבות את שטרי החוב.

יתירה מכך, הסכם השכירות הסתיים וכל ההתחייבויות האמורות בו מולאו. ממילא פקע תוקף הערבות, המצויה בשטרות, ערבותם של רחמני ובוכבינדר. למיטב ידיעתו של רחמני, שבב אלומיניום עמדה בכל התחייבויותיה האמורות בהסכם השכירות ופינתה את המושכר במועד.

בעניין השיקים טוען רחמני, כי אין כל יריבות בינו ובין הזוכה בתיק ההוצל"פ –
התובע 2 (להלן – הרוניאן). רחמני לא היה ערב לשיקים ואין הוא חייב בתשלום הסכום האמור בהם. השיקים נמשכו על ידי שבב אלומיניום, ושמו של רחמני כלל לא מופיע עליהם כצד כלשהו.

דיון והכרעה

אין מחלוקת, כי הסכם השכירות נחתם בין שבב אלומיניום ובא הר (הסכם השכירות צורף כנספח ג לתצהיר הרוניאן), וכי שטרי החוב נמסרו לבא הר, לשם הבטחת התחייבויות שבב אלומיניום בהסכם השכירות.

כמו כן אין מחלוקת, כי נותרו לשבב אלומיוניום חובות בגין תשלום דמי השכירות. בעניין זה ראה עדותו של רחמני בפני (עמ' 18 לפרוטוקול, שורה 15), "אני מאשר ששיקים של חברת 'שבב אלומיניום' חזרו", וכן בהמשך (עמ' 19 לפרוטוקול, שורות
3-4), "ש. השיקים שבעצם נתתם וחזרו זה עבור דמי שכירות? ת. כן".

גם בוכבינדר בעדותו בפני אישר קיומם של החובות (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 12-15):

"ש. אתה מסכים איתי שעד אוגוסט 2008 לא היו חובות לשבב אלומיניום?

ת. לא.

ש. למעשה השיקים החוזרים משקפים את החובות?

ת. כן".

כך גם לא מצאתי הכחשה מצידו של רחמני ביחס לגובה החוב הנטען ע"י התובעים, לא בתצהיר התומך בהתנגדות, שהפך לכתב הגנה בהתאם להחלטתה של כב' הרשמת (כתוארה אז) טל אוסטפלד-נאוי מיום 3.2.10, ולא בכתב סיכום טענותיו של רחמני.

במצב זה, כאשר נותרה שבב אלומיניום חייבת כספים בגין דמי שכירות, האם רשאית אולמי חאן לממש את הבטוחות, שהופקדו בהתאם להוראות הסכם השכירות, לשם הבטחת תשלום חובות אלו, ולעשות שימוש בשטרות, עליהם חתום רחמני כערב, לצורך כיסוי החוב בגין דמי השכירות?

שטרי החוב

רחמני טוען, כי שטרי החוב לא היו ברי הסבה, כאשר הם נמסרו לבא הר בלבד ללא אפשרות להעבירם לצדדים שלישיים (ראה סעיף 4.ט לתצהירו של רחמני בת"א
16567-05-09, אשר ניתן כתמיכה בהתנגדות, שהוגשה בתיק זה). על כן טוען רחמני, כי אין לאולמי חאן זכות להחזיק בשטרי החוב ולפעול לגבייתם, ואין היא אוחזת בשטרות כדין.

עיינתי בלשון הסכם השכירות ולא מצאתי תימוכין לטענה זו של רחמני. ההיפך הוא הנכון. בסעיף 6.03 להסכם השכירות נקבע:

"המשכיר (בא הר – נ"ש) רשאי להעביר את זכויותיו במושכר, כפוף לתנאי הסכם זה מבלי צורך בקבלת הסכמת השוכר".

רואים אנו, איפוא, כי הסכם השכירות איפשר לבא הר להמחות את זכויותיה במושכר לאחר ללא קבלת הסכמה מוקדמת של שבב אלומיניום. הדברים עולים בקנה אחד עם הוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969, שם בסעיף 1 נקבע:

"זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה".

לא מצאתי במקרה זה אסמכתא כלשהי, לא בלשון הסכם השכירות ולא בשטרות עצמם, לטענה בדבר הגבלת זכותה של בא הר להמחות זכויותיה לאחרים. ממילא יש לקבוע, כי בא הר המחתה זכויותיה במושכר לאולמי חאן כדין, וזו נכנסה בנעליה של בא הר בכל הנוגע לזכות לגביית דמי השכירות ועשיית שימוש בבטוחות, שניתנו לשם הבטחת תשלומם. משנכנסה אולמי חאן כדין בנעליה של בא הר, בכל הנוגע לניהול המושכר, זכאית היא להמשיך ולגבות את דמי השכירות מהשוכרת במושכר, שבב אלומיניום, ולעשות לשם כך שימוש בכל הבטוחות, שהועמדו לרשותה בהסכם השכירות.

למעלה מן הצורך ייאמר, כי הרוניאן טוען, שהודעה בדבר המחאת זכויותיה של בא הר במושכר לאולמי חאן נמסרה לשבב אלומיניום בכתובתה שבמושכר (ראה סעיף 10 לתצהיר עדות הרוניאן), וזה נוסח ההודעה (נספח ו לתצהיר עדות הרוניאן):

"לכבוד

שבב אלומיניום...

הנדון: המחאת זכויות וחובות

הרינו להודיעכם כי החל מיום 01.07.07 חברת אולמי חאן בע"מ תהייה החברה אשר תנהל עבורנו ובמקומנו את כל נכסינו.

אנו מעבירים להם וממחים להם את כל הזכויות והחובות בהתאם לחוזה השכירות שנחתם בינינו ביום 26.2.04 ביחס לנכס ברחוב משה בקר 32 גוש 3942 חלקה 23 ראשל"צ.

נבקשכם החל מהודעה זו מחודש יולי 2007, להעביר את תשלומי דמי השכירות לחברת אולמי חאן בע"מ ולראות בהם כמשכירי הנכס שלנו בהתאם לחוזה השכירות לכל דבר ועניין.

בתקווה להמשך שיתוף פעולה פורה.

הרוניאן פרויז

הרוניאן מנוצ'הר".

אמנם רחמני טוען, כי מעולם לא התקבלה אצל שבב אלומיניום הודעה זו (סעיף 24 לתצהיר עדות רחמני). טענתו של רחמני נסתרה בעדותו של בוכבינדר בפני, שאישר בדבריו, כי הרוניאן הודיע לשבב אלומיניום על החלפת בא הר באולמי חאן (ראה עמ' 13 לפרוטוקול, שורה 11 וכן עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 30-31). מסקנת הדברים היא, כי הוכח, שהודעה בדבר המחאת הזכויות נמסרה לשבב אלומיניום.

אין מחלוקת, כי השטרות נמסרו לבא הר במסגרת הערובות עליהן הוסכם בהסכם השכירות, כאשר רחמני ובוכבינדר חתמו גם כערבים על ההסכם עצמו, ולא רק על השטרות. כאמור לעיל, בהתאם להוראות ההסכם לא היתה כל מניעה להעברת זכויות המשכירה לאחרים. ממילא מושתק רחמני מהעלאת טענה כלשהי בדבר יכולתה של בא הר להמחות זכויותיה בהתאם להסכם השכירות לאחרים, לרבות הזכות לעשיית שימוש בבטוחות החוזיות לשם גביית חוב דמי השכירות.

למעלה מן הצורך אוסיף ואומר, סבורני כי אין כל ממש בטענות רחמני כנגד תקפות המחאת הזכות. היה ידוע, כי כחברת ניהול ואחזקה זכויותיה של בא הר במושכר מוגבלות בזמן, וכי עם תום תוקף אותן זכויות, רשאי בעלי המושכר להעביר את הניהול לאחר. זו גם הסיבה להכנסת סעיף 6.03 להסכם השכירות, המתיר את הסבת הזכויות ללא צורך בהסכמה מוקדמת של השוכר.

אכן, ביום 1.7.07 נחתם בין בעלי המושכר – הרוניאן ואחיו - ובין אולמי חאן, הסכם חדש לניהול המושכר (ראה נספח ה1 לתצהיר עדותו של הרוניאן). החל מאותו מועד היתה זו אולמי חאן, שהפיקה לשבב אלומיניום חשבוניות כנגד תשלום דמי השכירות בנוגע למושכר (ראה נספח ח1 לתצהיר עדות הרוניאן). לא נטען כלל, כי רחמני העלה אז טענה כלשהי נגד אותה הסבה של זכויות ההשכרה לאולמי חאן, וכניסתה בנעלי בא הר. בכך יש כדי לסתום את הגול על טענות רחמני בכל הנוגע להמחאת זכויות בא הר לאולמי חאן, טענות שהועלו לראשונה רק לאחר הגשת התביעות השטריות.

ומה באשר לתוקף הערבות?

רחמני טוען, שהערבות הוגבלה לתקופת השכירות, דהיינו, מיום 1.3.07 ועד ליום 28.2.08 (ראה סעיף 38 לתצהיר רחמני).

אין בטענה זו כדי לשנות דבר. במקרה זה מדובר בקיומו של חוב מתקופת השכירות, כאשר רחמני מאשר קיומו של חוב בגין דמי שכירות, כאמור לעיל. ממילא, גם לשיטתו של רחמני עצמו, חלה במקרה זה ערבותו על אותו חוב.

יתירה מכך, עיון בלשון הסכם השכירות מלמד, שהערבות ניתנה ללא הגבלה בזמן לשם הבטחת קיום כלל התחייבויות שבב אלומיניום בנוגע לשכירות.

כך עולה מהאמור בסעיף 13 להסכם השכירות, שם נקבע:

"13.01 להבטחת התחייבויות השוכר יפקיד השוכר בידי המשכיר שני שטרי חוב ע"ס 12,500 $ כ"א בצרוף הפרשי הצמדה ומדד וריבית חוקית מיום כ"כ בחתימת 2 ערבים להנחת דעתו של המשכיר.

13.02 משהפר השוכר את ההסכם יהא רשאי המשכיר להשלים המועד על גבי השטר ולהציגו לפרעון".

אין כל הגבלה בנוגע לתוקף הבטוחות, לרבות הערבות השטרית, שמכוחה נתבע עתה רחמני.

זאת ועוד, בעמ' 8 להסכם השכירות, נמצאת ערבותו החוזית של רחמני. שם ערב ביחד עם בוכבינדר להתחייבויות שבב אלומיניום בהסכם השכירות – וזאת בנוסף לחתימתו כערב על שטרי החוב – וכך נכתב שם:

"אנו הח"מ, כל אחד לחוד, ערבים ואחראים בזה אישית לכל התחייבויות השוכר בהסכם זה כולל נספח א' ואנו משחררים המשכיר מהצורך לפנות לשוכר קודם הפנייה אלינו.

הערב מצהיר כי ידוע לו כי ערבותו זו על פי החוזה ושטרות הביטחון יהיו בתוקף גם בכל תקופות של הארכת השכירות עד לפינוי המושכר בפועל על ידי השוכר".

המדובר, איפוא, בערבות בלתי מוגבלת בזמן להבטחת כלל התחייבויות השוכרת, שבב אלומיניום, האמורות בהסכם השכירות. אין מדובר בערבות להבטחת ההתחייבויות בתקופת השכירות המקורית האמורה בהסכם השכירות. ישנה התייחסות מפורשת לכך, שהערבות נועדה להבטחת כלל ההתחייבויות גם במקרה של הארכת השכירות, "ועד לפינוי המושכר בפועל". משהופרו התחייבויות שבב אלומיניום, שלא עמדה בכל תשלום דמי השכירות, כפי שנקבע לעיל גם בהתאם להודאתו של רחמני, פתוחה היתה הדרך בפני התובעים לעשות שימוש בבטוחות שבידם, ולתבוע את התשלום מהנתבעים, לרבות, מרחמני, ודין טענות רחמני בעניין זה להידחות.

השיקים

לא כך הם פני הדברים בכל הנוגע לשיקים, שמכוחם הגיש הרוניאן את תביעתו השטרית.

המדובר, כאמור לעיל, בשני שיקים, שנמשכו על ידי שבב אלומיניום, כאשר רחמני אינו חתום עליהם אישית. לא מצאתי בטיעוני הרוניאן שום טענה, שיש בה כדי להצדיק חיובו האישי של רחמני בתשלום סכומי השיקים. לפיכך דין התביעה, ככל שהיא נוגעת לשיקים, להידחות.

קיזוז

רחמני מבקש לקזז מכל סכום בו יחוייב את הסכומים שהועברו בגין חיובי ארנונה, כאשר התובעים לא העבירו סכומים אלו לעירייה ושילשלו אותם לכיסם. המדובר, לדברי רחמני, בסך של 51,672 ₪ (סעיף 36 לתצהיר עדותו של רחמני). טענה זו לא הוכחה, ואף לא הוצגה על ידי רחמני שום ראשית ראיה בנוגע אליה, לא לגבי עצם התשלום ולא לגבי הסכום. ממילא דין הטענה להידחות.

סיכום

התביעה בת"א 16567-05-09 מתקבלת, באופן שאולמי חאן רשאית להמשיך לפעול בתיק הוצל"פ 20-03144-09-3 לשם גביית מלוא סכום החוב מרחמני לשם כך ישופעלו ההליכים נגד רחמני בתיק ההוצל"פ הנ"ל. בנוסף ישא רחמני בשכ"ט ב"כ אולמי חאן בסך 16,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. סכום זה יצורף לסכום החוב בתיק ההוצל"פ הנ"ל.

התביעה בתא"מ 17295-05-09 נדחית. תיק הוצל"פ 20-03108-09-9, ככל שהדברים נוגעים לרחמני, ייסגר. הרוניאן ישא בשכ"ט ב"כ רחמני בסך 6,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.