" ....המסקנה מפירוט הדברים דלעיל היא אחת וחד משמעית: למצער מאז שנת 1988, וייתכן מאוד

שמלכתחילה, הוקמה והופעלה תחנת התדלוק ללא היתר כדין, וכפי שראינו היא אף הופעלה

ומופעלת ללא רישיון עסק, ותחת גזר דין האוסר את הפעלתה ללא רישיון שכזה. דומים הדברים

לגבי הפעלת התחנה אף על פי שבגזר הדין באישומי תו"ב נאסר על המשך הפעלתה.

במשך לפחות 30 שנה אי אפשר להצביע אפילו על יום אחד שבו תחנת התדלוק הייתה בנויה על פי היתר 75, כאשר השימוש בה נעשה בהתאם להיתר ולרישיון עסק כדין. המושב עשה את הוראות החוק ופסקי הדין של בתי המשפט, בהליכים הפליליים ובהליך האזרחי, לחוכא ואטלולא"

".... עולה מן המקובץ כי נפלו פגמים היורדים לשורשו של ענין בשיקול דעתן של הוועדות.ההחלטות

שהתירו בניית תחנת תדלוק, סמוך לבית מגורים ועל קרקע שלא יועדה לתחנה שכזו, כאשר התחנה

הקיימת נבנתה ומופעלת שלא כדין, הסתמכו (באופן כמעט מוחלט) על אמרות אגב שבהכרעת הדין

באישומי תו"ב, שלא היה מקום לתת להן נפקות כלשהי. כך גם ההסתמכות על נימוקים אחרים

שנסקרו לעיל, וכך גם התעלמות מהעדר חתימת רמ"י על הבקשה להיתר.

הפגמים היסודיים מצדיקים התערבות בית המשפט לביטול ההחלטות ודחיית בקשת המושב".

המבקשת עותרת למתן ארכה נוספת ולטעמם פסק הדין שניתן במסגרת העתירה המנהלית הנו מוטעה ובכוונת הנאשמת 1 לערער על מסקנותיו.

המשיבה מתנגדת ומפנה למסקנות הברורות לפסק הדין.

עיון בפסק הדינו אינו מאפשר כל מתן ארכה נוספת, וברי כי הדרך לחלוק על מסקנותיו, כמפורט בסעיף 8 לבקשה אינה במסגרת הנוכחית.

בנתונים הקיימים, שעה שההיתר והליכי הרישוי בוטלו ניכר כי קיומו של היתר "בהישג יד" אינו באופק. כידוע, נקודת המוצא הינה כי, בהעדר אופק תכנוני ברור שעשוי להכשיר את המבנה, גובר האינטרס הציבורי המחייב בביצוע צווים שיפוטיים כך נקבע גם בשורה ארוכה של פסקי דין בכללם עפא 62117-09-17 פואד ג'אד נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם, עפ 36881-03-13 סנאא עטיה נ' מדינת ישראל, רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, . רעפ 4855/18 ‏ ‏אבראהים עמירה נ' מדינת ישראל- הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים‏ (‏24.6.2018).

מצב שבו ניתנת ארכה, פעם אחר פעם, הופכת את הצו השיפוטי לפלסתר ושולחת מסר לעברייני החוק והבניה כי שלטון החוק הוא הפקר (עפ"א 18125-02-12 כהן נגד הועדה המחוזית לתכנון ובניה אשדוד).

אמנם לא עסקינן בצו הריסה אך התכלית בעינה נותרה, ואולי אך דווקא משום כך, היות ועסקינן בצו שאינו בלתי הפיך, ככל שיתקבלו טענות המבקשים, יוכלו לחזור ולקיים את השימוש שנאסר.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר לב"כ הצדדים

ניתנה היום, י"א אב תשע"ח, 23 יולי 2018, בהעדר הצדדים.