בתיק זה ניתן פסק דין על ידי מותב זה כערכאה קמא בתביעתו של התובע כנגד הנתבעים.

נשוא התביעה – תאונה מיום 2/1/09 כאשר הצדדים נחלקו באשר לאחריות לגרימת תאונה זו.

בפסק הדין שניתן על ידי קבעתי כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו ועל כן תביעתו נדחתה.

על פסק דין זה הגיש התובע ערעור לבית המשפט המחוזי (ע.א. 48079/10/10).

כבוד בית המשפט המחוזי קבע לבטל את פסק הדין שניתן בבית המשפט קמא כיוון שההחלטה באשר לאי קבלת עדותו של התובע ושל העד מטעמו לא נומקה על ידי בית המשפט וקיימת חובה לעשות כן.

התיק הוחזר אל בית המשפט קמא ללא צורך בקיום דיון נוסף שכן כל העדים נשמעו.

בראשית דברי אביא את התנצלותי בפני הצדדים על השיהוי שחל במתן החלטה זו. שיהוי שנבע מחמת תקלה ועם הצדדים הסליחה.

להלן אפרט תמיהות ותהיות ששעלו למשמע עדויות העדים ולאחר התרשמות בלתי אמצעית מהופעתם בפני מותב זה.

בגרסתו של התובע חלו מספר שינויים:

תחילה טען התובע כי לא שתה אלכוהול אותו ערב ולאחר מכן שינה טעמו באשר לכך.

הטענה כי ניידת הנתבעים נסעה בנתיב הנגדי היא טענה אשר הופיעה לראשונה בעדותו של התובע בבית המשפט ולא נזכרה כלל ועיקר, למרות חשיבותה בכתב התביעה.

באשר לעדותו של העד מטעם התובע, הרי שהגם שעד זה היה בשעת התאונה בניידת הנתבעים, עלתה תמיהה ניכרת באשר לעדותו ובאשר למניע אשר עמד הן באשר לעצם מסירת העדות והן באשר לאופן מסירת העדות, כעולה מתוכנה המתועד בפרוטוקול הידון ובהתרשמותו של בית המשפט.

הסתבר כי תחילה, בשל תאונה זו הוגש כתב אישום נגד עד זה ומי שטיפל בעניינו ובביטול כתב האישום נגדו היה לא אחר מאשר בא כוחו של התובע, אשר מטעמו הגיע העד להגיע בתביעה זו.

מעבר לכך וכפי שצויין בפסק הידן, קיימת סתירה בין עדותו של עד זה לבין עדותו של התובע עצמו באשר לכיוון נסיעתה של ניידת הנתבעים. התובע מסר, כאמור לעיל, כי הניידת נסעה בנתיב הנגדי בעוד שהעד מטעמו שלל עובדה זו.

עוד צויין בפסק הדין כי התובע מסר כי התאונה התרחשה במרכז הצומת בניגוד לטענתו של הנתבע 1, והנה טענת הנתבע 1 נתמכה דווקא בגרסתו של העד מטעמו של התובע. דהיינו קיימת סתירה נוספת בין דבריו של התובע לבין דבריו של העד מטעמו.

ואולם חשוב מכך – ואף זאת צויין בפסק הדין – הרי שסימני העצירה/חריכה שנראו על הכביש ושתועדו בתמונות שהצוגו לבית המשפט, תמכו בענין זה - מקום התרחשות התאונה - בגרסתו של הנתבע 1.

כל אלה – המנויים לעיל – הם הטעמים מדוע מצאתי להעדיף את עדותו של הנתבע 1 על פני עדויותיהם של התובע והעד מטעמו.

אמנם הדברים לא נכתבו כך "ברחל בתך הקטנה" בפסק הדין, אולם כולם כאחד הובאו בפסק הדין.

ומשכך – ואלה הם הטעמים – אין לי לשנות מפסק הדין אשר ניתן על ידי והוא יוותר בעינו.

ההחלטה תועבר על ידי המזכירות אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.