לפניי תביעת תחלוף בנוגע לתגמולים ששילמה חברת ביטוח למבוטחה בגין נזקי שריפה שארעה בעסקו. התביעה הוגשה כנגד החברה אשר התקינה את לוח החשמל בעסקו של המבוטח בטענה כי השריפה נגרמה בשל רשלנות מצידה.

הצדדים והעובדות המוסכמות –

1. התובעת, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"), ביטחה את עסקו של המבוטח, מכון הכושר "ספורט ארט" בקריית טבעון (להלן: "המכון") בפוליסת ביטוח מספר 1500074054/07 אשר אין מחלוקת שכללה גם כיסוי בגין נזקי אש (להלן: "הפוליסה"). ביום 16.12.2007 בסמוך לשעה 01:00 בלילה פרצה במכון שריפה, אשר בגינה נגרמו למכון נזקי רכוש (להלן: "השריפה"). אין מחלוקת כי הפוליסה הייתה בתוקף במועד השריפה.
2. הנתבעת היא חברת "א. עדין התקנות חשמל בע"מ", אשר עיסוקה בתחום עבודות החשמל (להלן: "עדין"). אין מחלוקת כי עדין תכננה והתקינה במכון לוח חשמל חדש, בחודש אוגוסט 2006, כשנה וחצי לפני פרוץ השריפה (להלן: "לוח החשמל" או "הלוח").

טענות הצדדים –

1. לטענת מגדל השריפה פרצה מתוך לוח החשמל, עקב התחממותו של הלוח. לשיטת מגדל יש לייחס לעדין אחריות לפרוץ השריפה, בהיותה זו אשר תכננה וביצעה את התקנת הלוח. לטענת מגדל היא נשאה בעלות הנזקים שנגרמו למכון, בניכוי סכום ההשתתפות העצמית של המבוטח, בסך של 84,823 ₪, וכן נשאה בעלות שכר טרחתו של השמאי והמומחה מטעמה, ובסה"כ נשאה מגדל לטענתה בסך של 91,626 ₪, סכום אותו היא טוענת שעל עדין להשיב לה.
2. עדין מכחישה כי התרשלה בתכנון או התקנת לוח החשמל וטוענת כי אין לייחס לה כל אחריות או קשר לשריפה שארעה.

המסכת הראייתית –

1. בפניי נשמעו עדויותיהם של האנשים הבאים – גב' מרים קודיש-ענבי, ממחלקת התביעות במגדל, לגבי תצהירה ת/1; מר אלי דהן, ראש מדור חקירת דליקות בשירותי כבאות חיפה (להלן: "שירותי הכבאות"), ומר אליהו דרעי, חוקר הדליקות אשר חקר את נסיבות השריפה, לגבי גיליון חקירת השריפה מיום 6.1.2008 – ת/2; המומחה מטעם מגדל, המהנדס אשר סלוצקי (להלן: "סלוצקי"), לגבי חוות דעתו מיום 17.12.2007 – ת/3 וכן לגבי התייחסותו (מיום 3.5.2011) לחוות דעתו של המהנדס יעקב רוסק, המומחה מטעם עדין (להלן: "רוסק"); מר יוסף דבח, מפקח מניעת דליקות בשירותי הכבאות, לגבי דו"ח סדרי מניעת דליקות מיום 29.1.2007 – ת/4; השמאי מטעם מגדל, מר מאיר זיסרמן, לגבי חוות דעתו – ת/5; מר ערן אייזיק, לגבי חוות דעתו בתחום מערכות האזעקה – נ/1; המבוטח מר אבי מסס, אשר לא הוגש תצהיר מטעמו והוא נחקר בפניי בחקירה ראשית ונגדית; מר יצחק עדין, בעליה ומנהלה של עדין, לגבי תצהירו נ/5 והמומחה רוסק מטעם עדין, לגבי חוות דעתו מיום 20.3.2011 – נ/6. כמו כן הוגשו על ידי הצדדים מסמכים שונים, תמונות וכיו"ב.

דיון והכרעה –

1. לאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להידחות מחמת הנימוקים שיפורטו להלן.
2. במהלך שמיעת התיק עלו סוגיות עובדתיות ומשפטיות שונות, כגון מקור השריפה, סיבת פרוץ השריפה, שאלת הקשר הסיבתי בין העבודות להתקנת הלוח שביצעה עדין לבין השריפה, שאלת החובות המוטלות על עדין כמי שהתקינה את לוח החשמל, ועוד כהנה סוגיות, אשר אדרש להן ככל ויהיה בכך צורך לשם הכרעתי.
3. כאמור, המדובר בתביעת תחלוף מכוח סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להן: "החוק"), אשר קובע כלהלן:

"היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למבוטח תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם".

1. הנטל להוכיח את הזכאות לתחלוף מוטל על מגדל. המלומד י. אליאס בספרו דיני ביטוח 1089-1103 מהדורה שנייה (2009) (להלן: "אליאס") מפרט את שלושת התנאים שכולל סעיף 62(א) לחוק, המהווים בסיס לקיומה של זכות תחלוף למבטח הניזוק – התנאי הראשון הוא התגבשות חבות חוזית של המבטח כלפי המבוטח. התנאי השני הוא שהמבטח שילם בפועל למבוטח תגמולי ביטוח מכוח אותה החבות. התנאי השלישי הוא שלמבוטח קיימת "זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח", כלשונו של סעיף 62(א).

דומני כי במקרה דנן אין מחלוקת באשר להתקיימותם של שני התנאים הראשונים שפורטו לעיל, ומכאן שעיקר דיוננו הוא בשאלת קיומה של זכות פיצוי של המבוטח כלפי הנתבעת – כלומר, האם הנתבעת אחראית בנזיקין כלפי המבוטח. אדרש תחילה לשאלת נטל הראייה ותחולתו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), ולאחר מכן ייבחנו הראיות שהוצגו בפניי.

שאלת הנטל – תחולת סעיף 41 לפקודת הנזיקין –

1. כידוע סע' 41 לפקודת הנזיקין דורש 3 תנאים מצטברים:

(א) לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק;

(ב)      הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו;

(ג)       נראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה.

1. נטל השכנוע, כי מתקיימים שלושת היסודות מוטל על התובע, כאשר הבחינה האם אמנם עמד התובע בנטל השכנוע, נעשית על-פי מצב הראיות בסופו של המשפט, תוך התחשבות במשקל עדויות התביעה מחד גיסא ובראיות הנגדיות של ההגנה מאידך גיסא (ע"א 789/89 עמר נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד מו(1) 712 (10.2.1992) וכן ע"א 377/85 נעים נ' משרד החינוך והתרבות פ"ד מב(1) 153 (11.2.1988)).
2. באשר להתקיימותו של התנאי הראשון שצוין לעיל, נדמה לי שלא יכולה להיות מחלוקת אמיתית כי הוא מתקיים בנסיבות דנן. באשר לתנאי השני, תנאי "השליטה המלאה", הרי שגם אם אניח לצורך השלב הנוכחי של הדיון כי מקור השריפה אכן היה בלוח החשמל (והשאלה תוכרע בהמשך) אינני סבורה שניתן לקבוע כי לוח החשמל היה בשליטה מלאה של עדין. ההלכה באשר לתנאי השני נקבעה בע"א 241/89 ישראליפט (שירותים) תשל"ג בע"מ נ' הינדלי, פ"ד מט(1) 45 (20.2.1995) (להלן: "פס"ד ישראליפט") שם נפסק (ההדגשות אינן במקור):

"כדי לקיים את התנאי השני לתחולת הכלל "הדבר מדבר בעדו" אין צורך להוכיח כי הנתבע שלט בנכס שגרם לנזק, שליטה שהיא רצופה ובלעדית. השליטה הנדרשת היא מן הסוג שהוא רלוואנטי לאירוע התאונה. קיומה, הלכה למעשה, נבחן ביחס לזמן התאונה; והמבחן לקיומה הוא שאין לייחס למישהו אחר, זולת הנתבע, התערבות פעילה בנכס בזמן התאונה באופן שיכול היה לגרום או לתרום להתרחשותה.

...

בהצבעה על אפשרות גרידא, שהנזק נגרם בהתערבות של צד שלישי, אין כדי לשלול את שליטת הנתבע, כנדרש לתחולת הכלל. רק אם, על-פי מאזן ההסתברויות, האפשרות שהתאונה נגרמה עקב התערבות חיצונית הינה לפחות שקולה לאפשרות שניתן לייחסה לרשלנות שהנתבע נושא באחריות עלי, ייחשב התובע כמי שנכשל בהוכחת שליטתו של הנתבע בנכס. פשיטא שאם בית המשפט מגיע לכלל מסקנה כי בפועל הצד השלישי לא התערב, יכולתו הערטילאית והבלתי ממומשת להתערב איננה שוללת את שליטתו של הנתבע ...".

1. לטעמי, לא נשללה האפשרות שהייתה התערבות פעילה של גורמים נוספים בלוח החשמל לאחר התקנתו על ידי עדין ושוכנעתי כי נעשו חיבורים של מנגנונים צורכי חשמל ללוח החשמל גם לאחר שהלוח הותקן על ידי עדין. מסקנתי זו נסמכת על שני הנימוקים שיפורטו להלן –
2. ראשית, שוכנעתי כי מערכת האזעקה לגילוי אש (שתכונה להלן: "מערכת האפסילון") הותקנה במכון בסמוך לאחר התקנתו של לוח החשמל, ומכאן כי היה צורך לחברה ללוח החשמל לאחר שחשמלאֵי עדין התקינו אותו. יצחק עדין הצהיר בתצהירו כי במועד התקנת לוח החשמל על ידי חברתו טרם הותקנה מערכת האפסילון במכון, וגרסתו זו לא נסתרה בחקירתו הנגדית (ראו סעיף 10 לתצהיר יצחק עדין – נ/5, ועמ' 28 שורות 31-32, עמ' 29 שורה 19). המבוטח מר מסס העיד כי איננו זוכר האם התקנת מערכת האפסילון בוצעה לאחר שהותקן לוח החשמל, ובמילותיו: "אני לא זוכר, זה היה הכל ביחד. ביצענו את עבודת השיפוץ הכללית" (עמ' 23, שורות 2-8). המומחה אייזיק העיד כי לא ידוע לו מתי בדיוק הותקנה מערכת האפסילון, אם כי בדרך כלל מתקינים מערכות מעין אלו בו זמנית עם התקנת לוח החשמל, "כדי שלא יראו את כל החוטים" כדבריו. המומחה אייזיק אישר כי לצורך חיבור של מערכת מעין זו למערכת החשמל יש צורך בחיבורה כמעגל נפרד בלוח החשמל, דהיינו – בממ"ט נפרד. עוד אישר המומחה אייזיק בחקירתו כי לצורך חיבורה של מערכת מעין זו בהתאם לתקן היו צריכים לבצע פעולות כלשהן בלוח החשמל, כגון למשוך חוטים, להתקין את הממ"ט ולבצע את החיבור (ראו עדותו בעמ' 21).
3. נדמה לי שסבירה יותר ההנחה, כי לוח החשמל הותקן וסמוך לאחר מכן הותקנה מערכת האפסילון, מאשר ההנחה כי מערכת האפסילון הותקנה בטרם הותקן לוח החשמל החדש במכון (שהרי אז לא ניתן היה לחברה בפועל למערכת החשמל). הן המבוטח מסס והן יצחק עדין אישרו בחקירתם כי קודם לתכנון לוח החשמל הם נפגשו ובחנו יחדיו את צרכיו "החשמליים" של המכון ובהתאם קבעו את המחיר עבור ביצוע העבודה על ידי עדין (עמ' 22 שורות 18-24, עמ' 26 שורות 1-2). אף המומחה אייזיק (מומחה בתחום מערכות האזעקה), אישר כי לצורך חיבור המערכת והשמשתה היה צורך בחיבורה ללוח החשמל, ועל כן ישנה אפשרות סבירה כי במהלך התקנה זו נגרם נזק מסוים לרכיב זה או אחר בלוח החשמל, שייתכן והביא להתחממות שסופה בפרוץ השריפה. לטעמי, לא ניתן לומר שמדובר באפשרות תיאורטית בלבד, בין היתר מאחר והן התקנת לוח החשמל והן חיבור מערכת האפסילון ללוח בוצעו כשנה וחצי בקירוב בטרם פרוץ השריפה, וניתן לומר שהאפשרות שהנזק נגרם בשל פגם בהתקנת מערכת האעזקה שקולה היא לאפשרות כי הנזק נגרם בשל פגם בהתקנת לוח החשמל.
4. די בכך כדי לשלול את אלמנט השליטה הדרוש לצורך קביעה כי יש להפוך את נטל הראייה. והשוו לת"א (שלום-חי') 12962/04‏‏ מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע''מ (פורסם בנבו 1.6.2009), שם נדון אירוע של שריפה ונקבע כי מאחר ובין מועד הגדלת החיבור על ידי הנתבעת (חברת החשמל) לבין השריפה, ביצעה התובעת החלפה של המפסק הראשי בלוח, ועל כן לנתבעת לא הייתה שליטה מלאה בלוח כנדרש בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, וכן לת"א (שלום-חי') 13728/03 ‏מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אל-עד מהנדסים (תעשיות בע"מ)‏ (פורסם בנבו 4.5.2010), שם נדון מקרה של שריפה שפרצה מתנור, ונאמרו ביחס להתקיימותו של התנאי השני הדברים הבאים: "אף התנאי השני, לפיו הנזק נגרם על-ידי נכס שלנתבעות ... היתה שליטה מלאה עליו, אינו מתקיים במקרה דנן. אמנם נכון, שתי אלה סיפקו והתקינו את התנור ואת צובר הגז אצל חב' כרום ניקל, אולם מכאן ועד לטענה כי גם לאחר מכן היתה לכל אחת מהן שליטה מלאה על המתקן אשר סיפקה והתקינה, הדרך ארוכה. די לעניין זה להפנות לכך כי חב' כרום ניקל הכניסה שינויים/שכלולים לתנור כך שהוא יופעל באופן אוטומטי באמצעות הוראה ממוחשבת וכן חיברה את התנור לרשת החשמל, וכל אלה בוצעו על-ידי בעלי מקצוע אחרים ..." (ההדגשות אינן במקור).
5. אעיר עוד כי אף הוכח שסמוך מאוד לפני פרוץ השריפה בוצע עבודות של החלפת מערכת האפסילון. לא הוברר דיו במהלך שמיעת הראיות האם מדובר בהחלפה של המוקד אליו מחוברת המערכת בלבד, כלומר החלפה של החיבור הטלפוני של המערכת (אשר המומחה אייזיק העיד כי היה חיבור טלפוני קווי, ראו עמ' 20) - שאינו קשור לחיבור ללוח החשמל, או שמדובר בהחלפה של כלל המערכת, לרבות החיבור החשמלי שלה. נוכח קביעותיי לעיל אני סבורה שאין לשאלה זו השלכה רבה, אך ברי כי אם המדובר בהחלפה של כלל המערכת, לרבות חיבורה מחדש ללוח החשמל, יש בכך כדי לחזק את מסקנתי לעיל.
6. שנית, בענייננו חלף זמן ארוך ומשמעותי בין מועד התקנת לוח החשמל לבין פרוץ השריפה (כשנה ומחצה). לטעמי, יש בעצם חלוף הזמן כדי להביא ליצירתם האפשרית של גורמים נוספים לכשל חשמלי, ובהקשר זה מקובלת עלי עמדתו של המומחה רוסק בחוות דעתו, באשר לגורמים אפשריים נוספים לכשל חשמלי בלוח החשמל, כגון קורוזיה, אבק ולכלוך, הימצאות פגרי חרקים או עכברים וחדירת מים. לא נטען כי עדין התחייבה כלפי המבוטח מסס בביצוע בדיקות תקופתיות ללוח, ולא הוכח כי הייתה מחויבת בביצוע בדיקות מעין אלו על פי דין (ואעיר כי לעניין זה מקובלת עליי העמדה שהוצגה בחוות דעתו של רוסק, לפיה חובת התחזוקה השגרתית, ככל שקיימת, הייתה מוטלת על המבוטח מסס ולא על עדין).
7. לעניין זה אפנה לפס"ד ת"א (שלום-חי') 7047/04 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' רשתות שיווק- מוצרי צריכה בע"מ (פורסם בנבו 12.12.2007), שם נאמרו הדברים הבאים, אשר נדמה לי שיפים לענייננו, בשינוים המחויבים (ההדגשות במקור):

"אשר לתנאי השני - בע"א 645/77 דוד גנור נ' מדינת ישראל, פ"ד לד (1) 766, נקבע כי "כאשר פלוני מציב בביתו של פלמוני מכשיר חשמלי, אשר כל טיפול ושינוי בו הם בסמכותו הבלעדית של פלוני והפיקוח הכללי נותר בידי הבעלים, וכאשר נמסרת למחזיק במכשיר זכות השימוש בלבד, אך סביר הוא כי יראו את בעל המכשיר שהציבו ברשותו של אחר כמי שאחראי לשלמותו, החייב לפרוק מעצמו בין היתר, גם את האחריות לאש היוצאת לפתע מן המכשיר, אם סיבתה איננה ידועה" ... משמע, יסוד השליטה מוגבל אך לאותם מקרים בהם חרף העברת החזקה במוצר (מכירתו), נותרת השליטה המלאה בו, במובן טיפול, שינוי ופיקוח בידי המשווק. ...

יתר על כן, לעניין אחריות יצרן (להבדיל ממשווק בענייננו), נתפרש תנאי "השליטה" ברכוש המזיק כמחייב שליטה גמורה במובן זה שאין לייחס למישהו זולת הנתבע התערבות פעילה במצב העניינים, התערבות שיכולה היתה לגרום או לתרום למה שאירע, כאשר במקרים בהם נדונה אחריותו של יצרן למוצר פגום, אשר יצא מחזקתו ומשליטתו הפיסית, לא הוחל הכלל, כל אימת שהוכח כי גורם נוסף "התערב" או יכול היה להתערב במהלך העניינים (ראה – ע"א 542/87 קופת אשראי וחסכון נ' עוואד, פ"ד מד (1) 422 והאסמכתאות הנוספות המפורטות שם)."

1. לכן, הגם שהמבוטח העיד כי במהלך תקופת הזמן הארוכה שבין מועד התקנת הלוח ועד פרוץ השריפה לא בוצעה עבודה כלשהיא על ידי חשמלאי בלוח (עמ' 22, שורות 31-32) ויש לקבל עדותו זו, לשיטתי לא ניתן לשלול כי גורמים שאינם קשורים לאופן התקנת הלוח או רכיבי החשמל בו, לרבות ביצוע התקנת מערכת האפסילון (שלא על ידי חשמלאי אלא על ידי מתקין מערכות אזעקה), הם שגרמו לכשל החשמלי שנטען שארע (והשוו לתא"מ (שלום-כ"ס) 1605/09 מדיספק בע"מ נ' מוקד אמון סביון 1981 בע"מ (פורסם בנבו 14.12.2011) ות"א (שלום- ת"א) 218599/02 נקדימון נ' פל טלוויזיות וידאו 1985 בע"מ (פורסם בנבו 9.10.2005) שם נדונו מקרים של שריפות כאשר בוצע תיקון או פעולת תחזוקה כיום או יומיים עובר לפרוץ השריפה). על כן גם במובן זה נשלל אלמנט השליטה על פי המבחנים שנקבעו בפס"ד ישראליפט.
2. מאחר וקבעתי כי התנאי השני של "השליטה המלאה" איננו מתקיים בנסיבות ומאחר ומדובר בתנאים מצטברים, אין צורך להעמיק ולדון בשאלת התקיימותו של התנאי השלישי, אם כי אעיר שלשיטתי גם תנאי זה אינו מתקיים בענייננו, וזאת לאור אותם הנימוקים שפורטו לעיל.
3. לסיכום, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, ומכאן שאין להורות על העברת נטל הראייה לכתפיה של עדין. נעבור לבחון האם השכילה מגדל להרים את נטל ההוכחה לעניין רשלנותה של עדין.

בחינת שאלת הרשלנות הנטענת –

1. מגדל טוענת כי מקור השריפה בלוח החשמל שהתקינה עדין וכי הסיבה לפרוץ האש הייתה עבודתה הרשלנית של עדין בתכנון ובהתקנת לוח החשמל - וזאת בהסתמך על חוות דעתו של סלוצקי. המומחה מטעם עדין, רוסק, מציין בחוות דעתו כי ידוע לו שלדעתו של סלוצקי מקור השריפה בלוח החשמל, וכי הוצגו לו שאלות שבמומחיות הלוקחות הנחה זו כבסיס. כלומר, חוות דעתו של רוסק מבוססת על הנחת היסוד של המומחה סלוצקי לפיה מקור השריפה בלוח החשמל, והוא מספק הסברים אחרים לפרוץ השריפה זולת סיבות הנובעות מאופן תכנונו והתקנתו. אציין עוד כי המומחה רוסק הוא מהנדס חשמל ואינו חוקר שריפות בהכשרתו, והוא אף ציין עובדה זו בחקירתו החוזרת (ראו עמ' 31).
2. לכאורה, מן האמור עולה כי לא הייתה מחלוקת אמיתית בין הצדדים באשר למקור השריפה, שכן שני המומחים יצאו מנקודת ההנחה כי מקורה של השריפה בלוח החשמל. אלא מאי? שמעדויותיהם של נציגי שירותי הכבאות מר אלי דהן ומר אליהו דרעי (אשר זומנו על ידי מגדל, ולהלן יכונו: "נציגי הכבאות") ומהדו"ח שערכו (ת/2) עולה כי לשיטתם מקור השריפה לא היה בלוח החשמל אלא במכשיר הכושר שעמד בסמוך ללוח (להלן: "הקרוס טריינר"). עמדה זו שוללת כל קשר בין התקנת הלוח על ידי עדין לבין פרוץ השריפה, ומכאן ששוללת ממילא כל אחריות מצד עדין לנזקים שנגרמו למכון. לכן, הראיות שהציגה מגדל עצמה סותרות את הנחת הבסיס דלעיל – ויש לבחון את אותה הנחת יסוד ולבדוק אם הוכחה כדבעי.
3. לשיטתו של סלוצקי, מקור השריפה היה בלוח החשמל, וכתוצאה מהשריפה שפרצה בלוח החשמל הותך הכיסוי של לוח החשמל ונפל על הקרוס טריינר, דבר שהוביל לפרוץ מוקד שריפה משני באזור הקרוס טריינר. לשיטתו של סלוצקי בכל רכיבי מכשיר הקרוס טריינר לא נמצאו סימני כשל, וכבל ההזנה למכשיר נמצא שלם. בשאלת סיבת פרוץ השריפה מציין סלוצקי כי בכבל המוביל מהמונה אל המא"ז הראשי לא נמצאו סימני כשל והוא שמר על שלמות היחסית. לטענתו של סלוצקי התפתחות השריפה היא מיציאת המא"ז הראשי בלוח לעבר "מפסק זרם הדלף והלאה", כאשר לשיטתו אותו מפסק זרם הדלף, כמו גם כל בתי המא"זים בלוח, נשרפו בצורה מוחלטת. סלוצקי מציין כי בשל השריפה הקשה של מרכיבי הלוח "לא ניתן לאתר בצורה מדויקת את נקודת הכשל שממנה החלה השריפה". עם זאת לשיטתו של סלוצקי סיבת השריפה היא "התחממות שהתחוללה בלוח החשמל וזאת בעקבות מגע לא מהודק או לחץ חיווט כלשהוא שהוביל לזליגה והתחממות עד כדי שריפה". כלומר, סלוצקי לא איתר בלוח החשמל מא"ז לגביו קיימות הוכחות למגע לא מהודק ולא הראה על מה נסמכת טענתו ללחץ חיווט כלשהוא בלוח. בחקירתו הנגדית נשאל סלוצקי לגבי המשמעות הטכנית של המונח "לחץ חיווט" והשיב כי בלוחות חשמל יש מטבע הדברים הרבה חוטים "וכאשר אנחנו מפעילים על החוטים האלה לחץ, אנחנו דוחסים אותם אחד לשני, הלחץ על החוטים האלה בסופו של דבר מייצר זליגה, הבידוד נלחץ ואני פוגע בבידוד שלהם ואז מתחילה זליגה שגורמת להתחממות" (עמ' 15). עוד מסביר סלוצקי כי חוק החשמל מדגיש את הנושא של חיווט צפוף, ואוסר על בניית לוחות צפופים מידי. המסקנה בחוות דעתו של סלוצקי היא כי "סיבת השריפה נובעת כתוצאה מכשל שהוביל לזליגה והתחממות של החיווט בלוח החשמל" (ראו עמ' 6 לחוות דעת סלוצקי, ת/3).
4. כאמור, בדיקתם של נציגי הכבאות העלתה מסקנות שונות – לשיטת נציגי הכבאות מקור השריפה אותר באזור מכשיר הקרוס טריינר, וליתר דיוק באזור המנוע החשמלי שלו. לשיטת נציגי הכבאות "ניתן לראות בבירור את סימני התפתחותה ועוצמתה של השריפה ממוקד השריפה כמצוין בסעיף 1 (דהיינו, ממכשיר הקרוס טריינר) והתפשטות של העשן והלהבות לעבר לוח החשמל הממוקם מעל המוקד וחלל חדר הכושר" (ראו ת/2 בעמ' 2, סעיף 2). עוד צוין בדו"ח ת/2 כי "יש לציין שהאופניים החשמליות (דהיינו, מכשיר הקרוס טריינר) וחיבורי החשמל נמצאו חרוכים ומיוחד (כך במקור) בחלק התחתון של האופניים". בחקירתם של נציגי הכבאות הם חזרו על עמדתם זו והבהירו אותה ואת נימוקיה - תוך שהוצגו בבהמ"ש התמונות שצולמו במועד חקירת השריפה על ידי שירותי הכבאות (מיד לאחר כיבוי השריפה). יצוין, כי לשיטתו של נציג הכבאות מר דרעי, הכיסוי של לוח החשמל היה עשוי עץ ולא פלסטיק (וראו עדותו בעמ' 8, שורה 7 ובעמ' 9 שורה 14). בחקירתו של מר דרעי הוא ציין כי לא היו סימני התפשטות של אש מעל לוח החשמל, עובדה שיש בה כדי לשלול את הטענה כי מקור השריפה בלוח החשמל, שכן אז היה מצופה לראות סימני חריכה בקיר שמעל הלוח. כאשר נשאל מר דרעי לגבי העובדה כי בתמונות שהוצגו נראה כי חלק מהקיר שבין הקרוס טריינר לבין החלק התחתון של לוח החשמל אינו חרוך השיב שייתכן ופעולות הכיבוי הסירו חלק מהסימנים שהופיעו באותו אזור. עוד חידד מר דרעי כי גם בחלקי הקיר עליהם ניתן לראות סימנים חומים אין משמעות הדבר כי באותו מקום היו להבות, שכן הסימנים נגרמים מעוצמת הקרנת החום ולא מהלהבות עצמן (עמ' 9).
5. לאחר שקילת העדויות הנ"ל, מצאתי להעדיף את עמדתם של נציגי הכבאות על זו של סלוצקי, וזאת ממספר נימוקים שאפרטם להלן.
6. ראשית, במחלוקת שבין סלוצקי לבין נציגי הכבאות באשר למקור השריפה, דומני, עם כל הכבוד, כי יש לבכר את עמדת נציגי הכבאות על פני עמדתו של סלוצקי. נציג הכבאות מר דרעי הוא חוקר שריפות, ועל פי בחינתו המקצועית בשטח, סמוך מאוד לאחר כיבוי השריפה, הוא מצא כי תבנית הבעירה מעידה על כך שהאש פרצה בקרוס טריינר ומשם התפשטה אל לוח החשמל – ולא להיפך. עוד מצא מר דרעי כי חיבורי החשמל של הקרוס טריינר נמצאו חרוכים במיוחד בחלקו התחתון. המדובר בעמדה המקצועית של גורם העוסק בחקר השריפות אשר אין לו כל עניין בסכסוך שבין הצדדים שלפניי. בנוסף, מר דרעי בחן את הממצאים במכון מייד לאחר כיבוי השריפה ונימק את מסקותיו במסגרת חקירתו בפניי. אני מוצאת לייחס למסקנות הדו"ח שהגישו נציגי הכבאות (ת/2), כמו גם לעדותם, מהימנות רבה, ועל כן אני מקבלת את עמדתם של נציגי הכבאות על פני העמדה שהציג מר סלוצקי מטעם מגדל.
7. שנית, אף אם הייתי קובעת כי אין להעדיף עמדה מקצועית אחת על פני רעותה, עדיין יש לקחת בחשבון כי הנטל רובץ לפתחה של מגדל ושעה שהעדים שהביאה מגדל עצמה שוללים למעשה את הגרסה המהווה את הבסיס לתביעתה (לגבי מוקר האש) – יש לקבוע כי הנטל לא הורם.
8. שלישית, לגופה של חוות דעתו של סלוצקי, אינני סבורה שיש בה די כדי להרים את הנטל להוכיח את הסיבה לפרוץ השריפה או את הרשלנות המיוחסת לעדין. אומנם לשיטתו של סלוצקי לא נמצא כשל בקרוס טריינר (להבדיל מעמדת נציגי הכבאות) אך הוא מודה כי לא מצא עדות לכשל אף בלוח החשמל. סלוצקי מייחס את הסיבה לפרוץ השריפה לאפשרות קיומו של מא"ז לא מהודק, או לאפשרות של לחץ חיווט, אך לא מפנה לראיה כלשהי לגבי מי משתי האפשרויות. לא די בהסבר כי רכיבי הלוח נשרפו במידה כזו שלא ניתן לאתר את סיבת הכשל. אין ספק כי הלוח נפגע בצורה קשה ביותר עקב השריפה - אם כי מהתמונות שהציגו נציגי הכבאות עולה כי רכיבי המתכת ושאריות בתי המא"זים נותרו תלויים (וראו למשל תמונה ט' מתוך התמונות שצורפו לדו"ח שירותי הכבאות ת/2). אך אף אם השריפה גרמה להעלמות הראיות – חייבת מגדל להוכיח כי היה בפועל מא"ז לא מהודק או שהיה בפועל לחץ חיווט – ולא ניתן להסתפק בהעלאת האפשרות שזה היה הגורם להתחממות שגרמה לשריפה. חוות הדעת מפרטת שתי הנחות תיאוריות אפשריות באשר לסיבת פרוץ השריפה, ואינה מביאה תימוכין לאף אחת מהן (וראו כי גם בחוות הדעת המשלימה של סלוצקי מיום 3.5.2011 אין כדי לשפוך אור על הסוגיה). היה על סלוצקי להראות כי אכן כשלה עדין באי-הידוק החיבורים כנדרש או שכשלה כאשר תכננה והקימה לוח חשמל "צפוף מדי" – ולא להסתפק בכך ש"תיאורטית" צפיפות יתר ואי-הידוק גורמים לזליגה, להתחממות ולשריפות.
9. לכן, לא שוכנעתי כי מקור השריפה בלוח החשמל (לאור העדויות של עדי התביעה עצמה) ומעבר לכך - לא שוכנעתי שהוכחה פעולה רשלנית מצד עדין (בין אם אי-הידוק, בין אם תכנון צפוף מדי ובין אם כל פעולה תכנונית או ביצועים אחרת).
10. לעניין זה אפנה לפסק הדין שניתן במסגרת רע"א 10946/08 אסעד נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו 23.6.2011), שם אישר בית המשפט העליון את פסקי הדין של ערכאות השלום והמחוזי, שניתנו בעניין תביעה כנגד חברת החשמל בשל שריפה שפרצה מלוח החשמל. בית המשפט העליון קבע, כי בהעדר ראייה לכך שהאש פרצה מהחלק בלוח החשמל שבשליטת חברת החשמל (ולא מכשל בלוח החשמל של התובע שגרם לשריפה בלוח שבשליטת חברת החשמל), לא ניתן לייחס לחברת החשמל שליטה או יכולת לשלוט לעניין תחולתו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין. נדמה לי שניתן להקיש מהפסיקה האמורה לענייננו, ולומר שמכוח קל וחומר, משכלל לא נמצאה על ידי מומחה התובעת סלוצקי עדות לכשל כלשהוא בלוח החשמל, לא הוכח שהשריפה פרצה כלל מלוח החשמל, לא הורם הנטל לעניין שאלת אלמנט השליטה לעניין סעיף 41 לפקודת הנזיקין (שדנו בו לעיל), וממילא לא הורם הנטל להוכיח את אחריות עדין לפרוץ השריפה.
11. משקבעתי כי מגדל לא השכילה להרים את נטל ההוכחה להראות כי השריפה אכן פרצה בשל כשל כלשהוא בלוח החשמל, מתייתר הצורך לדון בטענות הנוגעות להפרת חובות חקוקות מצד הנתבעת, לרבות סוגיית מהות האישורים שהייתה מוסמכת עדין להפיק, האם האישור שהופק בפועל חרג מהסמכות החוקית שהייתה בידי עדין או מי מטעמה, על מי הייתה מוטלת האחריות לזמן בדיקת בודק מוסמך וכהנה שאלות אשר עלו במהלך שמיעת התיק, כמו גם את שאלת גובה הנזק.

התוצאה –

1. התביעה כנגד עדין נדחית.
2. מגדל תשלם לעדין הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן שכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.