נוכחים:

בא כח המאשימה עו"ד זהר שקורי שוורץ

הנאשם – הובא בצו הבאה

בא כח הנאשם עו"ד איתי שוחט

<#1#>

פרוטוקול

הסניגור:

הנאשם מבקש לומר מספר מלים לבית המשפט ואני חושב שהן אקוטיות ויש להן משמעות.

הנאשם:

אני רוצה לחזור מכופר כי אני הודיתי ולא היה עדים. אני הודיתי כי הוא אמר לי שאני אודה ולא כדאי להמשיך את התיק, אני אומר שהוא אמר לי, איתי אמר לי להודות, לא כדאי להמשיך בתיק שלא תצטרך יותר תודה, ואמרתי שאני מודה. אני אמנם הודיתי אבל אני מודה בחצי מכתב האישום לא מהכל.

היריקה אני ירקתי, הקללות קללתי, אבל איומים לא. אני רק ירקתי וקיללתי. זה מה שקרה בדיוק.

נכון שבית המשפט הקריא לי את כתב האישום, אבל לפני שבית המשפט הקריא לי את כתב האישום אני אמרתי שאני מודה, אמרתי שאני מודה נכון אבל אני לא מודה בהכל, הוא אמר לי לא כדאי להמשיך בתיק בוא נסים את זה, תודה, ואני הודיתי ואני אמרתי קללות אני קיללתי. נכון שאני הודיתי בפני בית המשפט בהכל. אני רוצה לחזור בכופר.

אם בית המשפט שואל אותי למה לא באתי שנה לספר שסתם הודיתי, אני אומר לבית המשפט שאני אומר לעצמי למה הקשבתי לו בזה. אם בית המשפט שואל אותי למה לקח לי שנה ושבוע מיום 4.12 עד היום לחשוב, אני אומר שיש לי עוד בעיות גם בבית.

אני לא יודע מתי הייתי מספר את זה לבית המשפט שסתם הודיתי, אם לא היו מביאים אותי היום עם צו הבאה.

הסניגור:

קודם כל אני מבקש מבית המשפט עובר למתן גזר הדין, ואני חושב שראוי שיתקיים דיון בטענה של הנאשם. אני מבין שהוא לא מתיצב ולכן בית משפט הזמין אותנו להיום. צו הבאה הוא עם סכום שחרור של 5,000 ₪ שהוא בא בגינו. מה שבית המשפט יכול לעשות היום לראות שהוא עומד בצו הבאה ועד אז הוא יעצר, לקבוע דיון בקרוב, אני מבקש לשחרר אותי מיצוג הנאשם, הטענות שהוא מעלה צריכות להתברר, אני לא יכול להמשיך ליצג אותו כי הוא מבקש כרגע לזמן את העדים ולכפור וזה עובר למתן גזר הדין, בשביל זה צריך למנות לו סניגור בשביל להחליט אם לקבל את הבקשה. לקיים דיון בשאלה אם לאפשר לו לחזור מהודיה. זה כל מה שאני מדבר עליו. בשביל זה צריך להפנות את בית המשפט לפסיקה, יש סעיף 12, חזרה מהודיה עובר לגזר דין וכיוצא באלה. בשביל זה צריך למנות לו סניגור שייצג אותו כדבעי וכראוי או לאפשר לו להשיג סניגור בעצמו אבל אני חושב שמן הראוי ומן הצדק במיוחד לאור הטענות שהוא העלה היום שבית המשפט יקבע את זה לדיון בשאלה זו במיוחד לאור כך שהוא נוכח היום. יש צו הבאה של 5,000 ₪ ואם לא יעמוד בו לא ישוחרר ובית משפט יקבע דיון בשאלה הזו.

בא כח המאשימה:

ראשית התיק עצמו לא מונח בפני. הנאשם הובא בצו הבאה ונקראתי מאולם אחר שכן נמסר לי שהיות והנאשם מתחמק מזה חודשים רבים מלהגיע לדיונים, משהתיצב בצו הבאה, יוקרא גזר דינו. עו"ד שוחט באדיבותו הסכים גם הוא להגיע והסכמתי להיכנס.

כעת אני שומעת שבפי הנאשם טענות לגבי הודיתו. אני סבורה שמדובר באיזו שהיא טקטיקה לא ראויה שבה בחר הנאשם, וזאת נוכח העובדה שהוא הבין שההסדר הראשוני שהוצג ולפיו נעתור למאסר שירוצה בדרך של עבודות שרות לא תקף יותר וכי לימים טענה בא כח המאשימה לריצוי העונש בדרך של מאסר של ממש.

הנאשם משך חודשים רבים לא העלה את הטענה הזאת, לא התכבד והגיע לדיונים בעניינו, צווי הבאה למיטב זכרוני ואני מדגישה אך למיטב זכרוני כי התיק לא לפני, הוצאו כנגדו, הוצאו בענינו צווי הבאה. למיטב זכרוני כפי שצינתי באחת הפעמים בני משפחתו הפקידו כסף אך הוא כלל לא טרח להגיע לדיון. בית המשפט הוציא צו הבאה חדש עם הפקדה גבוהה יותר והיום הוא אותר והובא לדיון. מבלי להיכנס לדיון של ממש אני מבקשת לדחות את הטענה ולהשמיע את גזר דינו כבר היום.

הסניגור:

האם חברתי חושבת שזה לא ראוי שיבוא עו"ד ישב איתו במשרד ישקול את העמדה שלו ויביאו פסיקה לבית המשפט?

הנאשם:

אני כבר כמה חודשים לא עובד.

<#5#>

החלטה

ביום 4.12.12 הוכרע דינו של הנאשם, לאחר שכתב האישום הוקרא והוסבר לנאשם על ידי בית המשפט.

בהסכמת הצדדים, בטרם הטעונים לעונש, נתבקש הממונה על עבודות השרות להגיש חוות דעת בעניינו ונתבקש שרות המבחן להגיש תסקיר בעניינו.

הדיון נקבע ליום 3.3.13 לצורך קבלת חוות הדעת והתסקיר.

בדיעבד לא התקים הדיון ביום 3.3.13 הואיל ושרות המבחן עתר לדחות את מועד הגשת תסקיר ולבקשת שרות המבחן הדיון נקבע ליום 16.6.13.

ביום 16.6.13 הודיע שרות המבחן כי הנאשם לא התייצב בשרות המבחן.

לישיבת יום 16.6.13 לא התייצב הנאשם. לפנים משורת הדין לא הוצא נגדו צו הבאה הואיל ולא היתה ראיה לכך שהנאשם זומן כדין לישיבת יום 16.6.13, אשר נדחתה מיום 13.3.13.

ביום 16.6.12 הדיון נדחה ליום 2.7.13 והנאשם זומן באמצעות יחידת האיתורים.

ביום 2.7.13 התייצב הנאשם.

הנאשם טען כי בשל בעיות משפחתיות הוא ניתק את הקשר עם סניגורו ולא פנה לשרות המבחן ולא פנה לממונה על עבודות השרות.

הסניגור עתר במועד הנ"ל לאפשר לנאשם למצות את ההליך מול שרות המבחן והממונה.

במועד הנ"ל בהחלטתי קבעתי כי בטרם יגזר דינו של הנאשם, הממונה על עבודות השרות מתבקש להודיע לבית המשפט אם הנאשם זומן לראיון ולא התייצב, הואיל ולא היה ברור באופן חד משמעי אם הנאשם זומן לממונה על עבודות השרות.

בהחלטתי קבעתי כי ככל שהממונה יודיע שהנאשם זומן לראיון ולא התייצב, גזר הדין ינתן ביום 8.9.13.

בדיעבד, הודיע הממונה על עבודות השרות כי הנאשם זומן לראיון, ולא התייצב. משכך, נקבע הדיון למתן גזר דין ליום 8.9.13.

בדיעבד, הנאשם לא התיצב לישיבת יום 8.9.13, ומהמועד הנ"ל ועד היום לא התייצב הנאשם. לישיבת יום 8.9.13 כאמור, הנאשם לא התייצב. כמו כן, לא התייצב לישיבת יום 29.9.13, ולא התייצב לישיבת יום 7.10.13, ולא התייצב לישיבת יום 14.10.13, ולא התייצב לישיבת יום 18.11.13, וביום 18.11.13 הדיון נקבע ליום 22.12.13, וחודש צו ההבאה אשר הוצא כנגד הנאשם, והיום הובא הנאשם לפני במסגרת צו הבאה.

לציין, כי בין לבין נעצר הנאשם פעם אחת בגין צו ההבאה שהוצא נגדו והפקיד את הערבון, אולם בדיעבד לא התייצב לדיון, הגם שהפקיד ערבון.

היום הודיע הנאשם כי הוא מבקש לחזור בו מהודאתו.

הנאשם טען כי הוא לא ביצע עבירת איומים, הגם שהודה.

הנאשם טען כי הודה הואיל והסניגור אמר לו ובלשונו "שאני אודה ולא כדאי להמשיך את התיק".

התביעה התנגדה.

התביעה עתרה לגזור את דינו של הנאשם היום.

אני סבורה כי אם הנאשם מבקש לחזור בו מכפירתו בשל העובדה כי הוא לא ביצע את העבירה, כטענתו היום, וכי הוא התחרט שהודה מיד לאחר שהוכרע דינו, היה בידי הנאשם להודיע ולמסור את דבריו בישיבת יום 2.7.13.

דא עקא, במועד הנ"ל הנאשם לא אמר מאומה, ורק היום, בחלוף כשנה ממועד ההודאה, הנאשם אמר את דברו.

לפנים משורת הדין, אאפשר לנאשם לטעון את טענותיו באמצעות יצוג משפטי, בישיבת יום 22.12.13, בכפוף לכך שהנאשם ימלא אחר צו ההבאה ויפקיד את הערבון על פי צו ההבאה, בסך 5,000 ₪, על מנת להבטיח את התייצבותו לישיבת יום 22.12.13.

האחראים על משמורתו של הנאשם יאפשרו לנאשם 6 שיחות טלפון, לרבות לטלפון סלולרי, על חשבון המדינה, על מנת להסדיר את תנאי השחרור כנגד צו ההבאה.

לא ימלא הנאשם אחר התנאים, יובא לפני מחר עד השעה 9:00.

למען הסר ספק, לא ימלא הנאשם אחר התנאים, יעצר על ידי שב"ס ויובא מחר לבית המשפט.

בשלב זה אינני משחררת את עו"ד איתי שוחט מייצוג הנאשם.

ככל שהנאשם ימנה לעצמו עו"ד אחר, עד לישיבת יום 22.12.13, בישיבת יום 22.12.13, עו"ד שוחט ישוחרר.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ב טבת תשע"ד, 15/12/2013 במעמד הנוכחים.

הסניגור:

היו מספר מקרי מוות במשפחה, זה השפיע על הנאשם.

התובעת:

יש נאשם ויש תיק שבו טענו לעונש כבר פעמיים, עם כל הכבוד אדם שרוצה שיושיטו לו יד צריך לבקש את העזרה. אני בשום מקום לא שמעתי אותו מבקש איזו שהיא עזרה. ההסדר שהגענו אליו היה מלכתחילה מקל כי הושטנו לו יד, כי חברי העלה טענות כרימון על כל ההתנהלות ועל אורח החיים שלו ומתוך התחשבות והושטת יד הצענו את ההסדר המקל. אז לבקש היום לחזור מהודיה כי סניגור אמר לו דבר כזה או אחר, זה לא בדיוק ההסבר שבית משפט היה צריך לשמוע.

הסניגור:

זה נקבע ליום 22.12.13,

התובעת:

אנחנו חוזרים על עמדתנו כפי שנטענה בפעם האחרונה. אני סבורה שהסיטואציה הזו מעמידה אותי כתובעת במצב מאד לא נוח.

הנאשם:

אני לא בקשר עם המשפחה, אין לי שקל.

הסניגור:

אני מבקש להוריד לו את הסכום ושיתנו לו אפשרות לשוחח בטלפון.

<#7#>

החלטה

לפנים משורת הדין, יפקיד הנאשם סך של 3,00 ₪, ישוחרר ממעצרו כנגד צו ההבאה.

הודע לנאשם כי עליו להתייצב ביום 22.12.13, בשעה 10:30.

ככל שלא יתייצב הנאשם, יוצא נגדו צו הבאה ללא שחרור בערובה.

ככל שלא יעלה בידי הנאשם להסדיר את תנאי השחרור, יובא לפני מחר עד לשעה 9:00.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ב טבת תשע"ד, 15/12/2013 במעמד הנוכחים.