לפניי בקשה לבטול הכרעת דין שניתנה בהעדר הנאשם, לאחר שגזר הדין בוטל.

החלטה זו הינה בהמשך להחלטתי מיום 7.7.13.

ההחלטה בבקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם כבר ניתנה, וביהמ"ש איננו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו, ועל כן דין הבקשה להדחות.

מעבר לכך ולגופו של ענין, גם לא מצאתי בבקשה עדות לקושי של ממש בראיות;

שעות רישום הדוחות נעים בין עצירת הרכב בשעה 01.42 לבין תחילת בדיקת הנשיפה ב-01.57, בהפרש של 15 דקות בדיוק, ומעבר לכך. הטענה לפיה דוח העיכוב מולא בשעה מסויימת ושעת העיכוב הינה אחרת וכו', אינן מגלות כל פגם, באשר סביר לחלוטין כי פעולות אלה נערכו ברצף הגיוני, התואם את החוק והנהלים, אשר קיבל ביטוי בדוחות.

העובדה שגם נוסע נבדק, אף היא איננה מעלה ואיננה מורידה. באופן שגרתי נערכות בדיקות לנוסעים, על מנת לבדוק אם ניתן לאפשר להם לנהוג ברכב, לאחר שעל הנהג המקורי נאסר לעשות כן. אין בכך כדי לשנות את זהות הנאשם.

בנוסף, הודעה על פסק הדין המקורי נשלחה לנאשם בדואר רשום, ונמסרה לבן משפחתו ביום 30.12.09. גם ההחלטה בדבר מחיקת הבקשה המקורית לבטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם נשלחה באותו אופן והתקבלה ביום 29.11.12. בשום שלב לא טרח המבקש להפקיד את רשיונו בביהמ"ש.

אשר על כן, החלטתי מיום 7.7.13 בעינה עומדת, ובדיון שנקבע ליום 5.12.13 יישמעו הטיעונים לעונש.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ד, 03 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.