1. התובעים הגישו תביעתם על סך של 160,063 ₪, בגין נזקי רטיבות שנגרמו לביתם במושב מי עמי.

א. ביום 3.9.2003 שכרו התובעים את שירותיה של הנתבעת מס' 1, לצורך תכנון אדריכלי של ביתם, כמו גם פיקוח עליון על עבודות השלד. התכנון האדריכלי נעשה על ידי האדריכלית ענבל מסיקה, הפועלת בשם המסחרי "אי-בל תכנון אדריכלי והנדסי" (להלן "האדריכלית").

ב. הנתבע מס' 3 הינו מהנדס בניין, שאת שירותיו שכרו התובעים, לצורך תכנון הקונסטרוקציה של המבנה ופיקוח צמוד על עבודות הבניה והפיתוח של המגרש (להלן "המפקח"). כפי שיפורט להלן, המפקח היה אמון, בין היתר, גם על ניהול המו"מ עם הקבלנים, קביעת לו"ז, פיקוח על איכות עבודתם ועמידה בדרישות התקן הישראלי בבניה. המפקח הינו בעלה של האדריכלית.

ג. הנתבע מס' 4 הינו קבלן, ששירותיו נשכרו על ידי התובעים, בהמלצת המפקח, לצורך ביצוע עבודות עפר, שלד ואיטום של המבנה (להלן "הקבלן").

ד. הנתבעת מס' 5 הינה חברה קבלנית לביצוע עבודות התקנה ותשתית של תנורי קמין, עמה התקשרו התובעים, באמצעות המפקח, לצורך ביצוע התקנת צנרת לקמין (להלן "מתקין צנרת הקמין").

ה. התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 נמחקה, בהתאם לפסק הדין מיום 28.2.2012 והיא איננה רלבנטית עוד לתביעה זו.

2. הנכס נשוא התביעה הינו בית פרטי במושב מי עמי. הבית כולל קומת מגורים הכוללת מטבח, חדר מגורים, חדרי שינה, חדר עבודה וחדרים "רטובים", הנמצאים במפלס הכניסה וכן, קומת מרתף, בו ממוקמים הממ"ד והחניה (ראה עמ' 2 לחוות דעתו של המומחה מיכאל מרטון והתמונות שצורפו לחוות הדעת).

3. בניית ביתם של התובעים הסתיימה בחודש נובמבר 2004 והתובעים נכנסו להתגורר בביתם החדש. לטענתם, בתחילת שנת 2007, כשנתיים לאחר אכלוס הבית, החלו להופיע סימני רטיבות בקירות חדר שינה הורים וכן, בקיר שבין חדר השינה לבין חדר העבודה. התובעים טענו, כי פנו למפקח, אשר שלח אינסטלאטור מטעמו, שבדק את צנרת המים ושלל נזילה ממנה. מספר ימים לאחר מכן, הגיע למקום המפקח ומצא כי מקור הרטיבות הינו האיטום שבין הקיר החיצוני לבין רצפת הבית, אשר נפגע לשיטתו בעת הנחת צינור הנפט. הנ"ל המליץ לתקן את האיטום ובכך לפתור את הבעיה. חרף ביצוע האיטום, כהמלצת המפקח, חזרו כתמי הרטיבות. נטען, כי המפקח סרב לשתף עם התובעים פעולה ולכן, הם פנו למומחה מטעמם (אינג' ברגמן), אשר קבע בחוות דעתו מחודש דצמבר 2008, כי קיימת רטיבות כלואה מתחת לריצוף הבית, אשר גורמת לקילופים מאסיביים בתחתית הקירות ולריחות עובש. אינג' ברגמן קבע, כי הרטיבות נגרמה כתוצאה ממים רבים שפרצו דרך חור המעבר של צינור הקמין לבית, שנותר פתוח. מים אלו הציפו את שכבת המילוי שתחת הריצוף והצטברו שם. אינג' ברגמן המליץ לעקור את משטחי הריצוף ולהחליף את מצע החול הרטוב. המומחה העריך את עלות ביצוע התיקון, כולל פירוק ארונות, פרקט וריצוף, בסך של 25,820 ש"ח ומע"מ.

התובעים טענו, כי בצעו את התיקונים הנדרשים בהתאם לחוות דעתו של אינג' ברגמן רק בחדר ההורים ובחדר השינה, מאחר ולא יכלו להמשיך ולעשות שימוש בחדרים אלו.

נטען, כי במהלך החדשים שלאחר מכן, התגלו נזקי רטיבות נוספים. בתחילת חודש מרץ 2009 הוצף חדר הממ"ד במים שחדרו דרך הרצפה והגיעו עד לגובה של 5 ס"מ. התובעים פנו פעם נוספת לאינג' ברגמן, אשר ערך חוות דעת כוללת מיום 27.3.2007, באשר לנזקי הרטיבות בדירה וקבע כי עלות תיקון הליקויים עומדת על סך של 77,800 ₪ ומע"מ. כפי שיפורט בהמשך, במהלך הדיון מונה מומחה מטעם בית המשפט ולאור חוות דעתו תיקנו התובעים את כתב התביעה.

4. התובעים טענו, כי הנתבעים, ביחד ולחוד, נושאים כלפיהם באחריות לליקויי הרטיבות, בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים ומכוח דיני הנזיקין. התובעים עתרו לחייב את הנתבעים בסך של 119,163 ₪, בגין עלות תיקון הליקויים בביתם, על פי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, סך של 35,000 ₪ בגין עגמת נפש וסך של 5,900 ₪ בגין ההוצאות בהן נשאו לצורך הגשת חוות הדעת בתיק.

5. הנתבעים 1 ו - 3 (האדריכלית והמפקח) התגוננו מפני התביעה יחד וכפרו ברב העובדות המפורטות בכתב התביעה, כמעט באופן גורף. לטענתם, האדריכלית אמנם תכננה את ביתם של התובעים אולם, הנזק הנטען אינו קשור לעבודתה. הנתבעים 1 ו - 2 אשרו כי הנתבע מס' 3, אכן פקח על עבודות הבניה אולם, הבית נמסר לתובעים ללא פגם ובמשך שנתיים, לא פנו התובעים למפקח. רק שנתיים לאחר אכלוס הבית ולאחר שהתובעים זמנו בעלי מקצוע שונים ובצעו בו שינויים, פנו התובעים למפקח וטענו כי נתגלתה בעיית רטיבות. נטען, כי המפקח נהג כמפקח סביר ולא התרשל במילוי תפקידו.

האדריכלית והמפקח טענו, כי ככל שנגרמו נזקים, הרי שהם באחריות הקבלן ומתקין צנרת הקמין. נטען, כי צינור הנפט הותקן והיה בזמן ביצוע העבודות מעל פני הקרקע. רק לאחר סיום בניית הבית החלו עבודות הגינון וזאת באמצעות הנתבעת מס' 5, אותה שכר התובע והיא החליטה על הכנסת הצינור מתחת לפני האדמה. אבהיר כבר כעת, כי טענה זו חסרה בסיס לחלוטין, שהרי שאין חולק כי הנתבעת מס' 5, לא היתה אחראית בשום אופן על עבודות הגינון ולא בצעה את עבודות הגינון במקום. המפקח הוסיף וטען, כי ככל שהיה פגם או פגיעה בצינור, הרי שהוא לא היה אחראי לכך, מאחר ולא פקח על עבודת התקנת צנרת הקמין אשר בוצעה על ידי מתקין צנרת הקמין שהתובעים שכרו שירותיו.

האדריכלית והמפקח הגישו את חוות דעתו של המהנדס אריה דבורצקי מיום 5.5.2010, אשר מצא בדירת התובעים ליקויים שעלות תיקונם הוערכה בסך של 11,250 ₪ וקבע כי המפקח אינו אחראי לליקויים אלו.

הנתבעים מס' 1 ו - 3 הגישו הודעה לצד שלישי כנגד הנתבע מס' 5, בטענה כי עליה לשפותם, ככל שיחויבו בגין הנזקים שנגרמו עקב התקנת צנרת הקמין.

6. הנתבע מס' 4 (הקבלן) טען, כי הוא בצע אך את עבודות השלד וכי הוא אחראי בהתאם לחוק רק בגין שנת בדק. נטען, כי העבודות בוצעו בהתאם להוראות החוזה, בסטנדרטים גבוהים, בהנחייתו של המפקח ובפיקוחו, לשביעות רצונו. הקבלן טען, כי לאחר שסיים את עבודתו, נכנסו לנכס מתקין צנרת הקמין ובעלי מקצוע אחרים. עוד נטען, כי העבודות בוצעו בשנת 2004 ובמידה וקיימת רטיבות בביתם של התובעים, הרי שהיא נובעת מרשלנותם של בעלי המקצוע האחרים שעבדו בנכס.

הנתבע הגיש את חוות דעתו של המהנדס סאמר עיסא, מיום 7.12.2010, אשר מצא בביתם של התובעים סימנים לרטיבות לא פעילה (שלא מצנרת) במקומות שונים. המומחה לא מצא פגם בעובדת האיטום שבוצעו על ידי הקבלן.

7. הנתבע מס' 5 (מתקין צנרת הקמין) כפר בטענות התובעים, למעט עצם התקשרותו עמם. הנ"ל טען, כי במסגרת עבודתו הניח צנרת לקמין מהמקום המיועד לקמין בדירה ועד לקיר וכי נקדח חור בקוטר של 16 מ"מ ממנו יצאה צנרת הקמין אל מחוץ למבנה, על מנת לחברו למיכל הנפט. נטען, כי העבודה בוצעה טרם הונח הריצוף וטרם ביצוע האיטום בבית. מתקין צנרת הקמין טען, כי לא נפל פגם בעבודתו וכי הנחת הצנרת על גבי יציקת הבטון טרם הריצוף לא גרמה לנזק כלשהו. מאז התקנת הצינור לא חזר המתקין לבית התובעים. מתקין צנרת הקמין טען, כי בעלי מקצוע רבים פעלו בבית לאחר שעזב את המקום ולא מן הנמנע כי במהלך עבודתם פגעו בצנרת שהונחה על ידו. עוד טען, כי לא בוצע על ידו איטום, מאחר ואין זה מתפקידו לעשות כן. בנוסף, נטען כי לאחר ביצוע התיקון בשנת 2007, כפי שטענו התובעים, חזרה הרטיבות ולכן, אין קשר בין אותו איטום לבין הנזקים. לא הוגשה חוות דעת מומחה מטעם מתקין צנרת הקמין.

8. לאור הסכמת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 9.12.2010, מונה המהנדס מיכאל מרטון, כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה הגיש תחילה חוות דעת שהתייחסה לליקויים אולם, חסרה התייחסות לאחריות כל אחד מהצדדים. בהמשך, הוגשה חוות דעתו המלאה מיום 14.8.2011, אשר התייחסה לכל המישורים, לרבות עניין האחריות בה נושא לדעתו כל אחד מהצדדים לליקויים. בהמשך, ענה המומחה לשאלות הבהרה שנשלחו אליו על ידי הצדדים.

9. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. התובעים הגישו כל אחד תצהיר. מנגד, הוגשו תצהירים על ידי המפקח והאדריכלית, הקבלן הגיש תצהירו משלו ואילו מטעם החברה שהתקינה את צנרת הקמין הוגש תצהיר של מנהלה, מר יובל זיסקין. ב"כ הקבלן הודיע תחילה כי הוא מבקש לחקור את המומחה ולכן, נקבעה ישיבה לצורך חקירת המומחה. בהמשך, ויתר הקבלן על חקירת המומחה ובקש לחקור אך את התובע ואת המפקח. יתר הצדדים ויתרו על חקירות, מבלי להודות בטענות שהועלו בתצהירים. במהלך הישיבה שהתקיימה ביום 6.3.2013 נחקרו התובע והמפקח. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב ומכאן פסק הדין.

דיון והכרעה

10. התובעים הגישו תביעתם כנגד האדריכלית, המפקח, הקבלן ומתקין צנרת הקמין. על מנת לקבוע את גבול אחריותו של כ"א מהגורמים הנ"ל לליקויי הרטיבות, יש לבחון, בין היתר, את המסגרת החוזית בינם לבין התובעים ולברר מהן העבודות שנמסרו לידיהם.

ההסכם בין התובעים לבין האדריכלית

11. ביום 3.9.2003 נחתם הסכם בין התובעים לבין האדריכלית לצורך ביצוע עבודות תכנון אדריכלי של בית התובעים. במסגרת הסכם זה, התחייבה האדריכלית לבצע תכנון של המבנה, לרבות תכנון מוקדם, הכנת תכניות לשם הגשת בקשה להיתר בנייה, הכנת תכניות ארכיטקטוניות לביצוע, עיבוד תכניות קונסטרוקציה ופיקוח עליון על עבודות השלד. עוד התחייבה האדריכלית להכין כתב כמויות ואומדן עלויות ולספק רשימת קבלנים וספקי חומרים מומלצים.

12. בתצהיר עדותה הראשית אישרה האדריכלית כי עבודתה כללה הכנת תכניות לצורך קבלת היתר בנייה והכנת תכניות ביצוע, לרבות תכניות פיתוח וגינה. עוד אישרה האדריכלית, כי עבודתה כללה פיקוח עליון בתחום האדריכלי.

ההסכם בין התובעים לבין המפקח

13. ביום 18.4.2004 נחתם הסכם בין התובעים לבין המפקח, במסגרתו התחייב המפקח לבצע עבודות פיקוח לרבות הוצאת מכרזים לקבלנים, ביצוע טבלאות השוואה ובדיקת עבודות קודמות שביצעו אותם קבלנים שייגשו למכרזים, תכנון לוח זמנים מפורט, תכנון אומדן עלויות לפרויקט, בניית תקציב ולו"ז, בחירת קבלנים והכנסתם ללו"ז מאושר בתיאום עם מזמין, פיקוח צמוד לכל אורך הבנייה, כולל בדיקת איכות ביצוע העבודות והמוצרים המסופקים, השתתפות בפגישות שבועיות עם המזמין לצורך תיאום, תיאום העבודה מול המתכננים (אדריכל), כולל ביצוע פגישות באתר לפתרון בעיות, אישורי ביצוע של העבודה, כמו גם אישור תשלום למזמין, ביצוע מסירות סופיות וטיפול בקבלת טופס 4. שכר הטרחה בהתאם להסכם נקבע על סך של 3,600 דולר.

14. הצדדים אינם חלוקים על כך, כי ההתקשרות ביניהם החלה הלכה למעשה עוד קודם ליום חתימת ההסכם וכי המפקח היה מעורב בכל שלבי התכנון ובחירת הקבלן, עוד קודם לחתימת ההסכם עימו. בהתאם, המפקח הוא שהמליץ לתובעים על הקבלנים השונים שעבדו בבניית ביתם, לרבות קבלן השלד (הנתבע מס' 4), וקבלן צנרת הקמין.

15. כאמור, האדריכלית לא חלקה על כך שהוטל עליה לבצע תכניות פיתוח של המגרש. התובעים ציינו במפורש בתצהירם, כי הקבלן שביצע את המסלעה והניח אדמה גננית סביב הבית הינו קבלן שנבחר על ידי המפקח וביצע את עבודתו תחת פיקוחו של הנ"ל. מאידך אישרו התובעים, כי את יתר עבודות הגינון, לרבות יישור האדמה הגננית, הנחת הדשא ופרישת מערכת השקיה ביצעו התובעים בעצמם מבלי שהתקרבו למבנה. הנ"ל טענו כי פרטיו של קבלן הגינון אינם ידועים להם והם מצויים בידיו של המפקח.

16. המפקח מצידו, העלה בתצהירו טענה מעורפלת בנוגע לקשר שלו לפיקוח על עבודות הפיתוח והגינון. בסעיף 10 לתצהירו, טען כי "לאחר סיום עבודות הבנייה כולל גימור, טיח, אבן וכד' אנו סיימנו את תפקידנו והתובעים עצמם טיפלו בעבודות הגינון, לרבות מילוי אדמה גננית וכיו"ב". עוד טען, כי התובעים היו אמורים לדאוג ליצירת שיפועים בהתאם לתכניות שהוכנו, אשר מטרתם הייתה למנוע חלחול מים מתחת לבית והרחקת מי הנגע העיליים מן הבית כלפי חוץ. המפקח טען כי עניין זה לא טופל כלל על ידיו או על ידי האדריכלית, אשר אמנם הכינה תכניות פיתוח כלליות למגרש, לרבות שיפועי החצר, אך העבודה לא התבצעה בפיקוחה או בפיקוחו הוא. הנ"ל טען, כי להערכתו יש מידה מסוימת של תרומה לשיפועים ההפוכים בהם הבחין בעת ביקורו במקום.

17. אין חולק, כי תכניות הפיתוח של המגרש הוכנו על ידי האדריכלית. המפקח מצידו, לא יצר הבחנה בין תחום הפיקוח על עבודות הפיתוח הכלליות לבין הפיקוח על עבודות הגינון. המפקח היה אחראי בפיקוח צמוד על כלל עבודות בניית ביתם של התובעים עד למסירת מפתח לידיהם. עבודות אלו כללו עבודות חציבה וממילא גם עבודות מילוי ופיתוח של המגרש. בחקירתו הנגדית טען המפקח, כי העבודה היחידה שלא בוצעה על ידו היא עבודת הגינון (להבדיל מפיקוח על עבודות הפיתוח). לכל היותר, ניתן לקבוע כי הפיקוח על עבודות הגינון, הכוללות פיזור האדמה הגננית ושיפועים עליונים, לא בוצע על ידי המפקח, אולם אין לכך שום חשיבות, לאור האמור בתשובתו של המומחה לשאלה מס' 3 לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו על ידי ב"כ המפקח והאדריכלית. המפקח עצמו אישר בחקירתו הנגדית, כי לא ייתכן שהקבלן שביצע את עבודות הגינון פגע באיטום מאחר ובשעה שסיים את עבודות הפיקוח, קירות המרתף כבר היו מכוסים כולם ומבודדים. עוד אישר המפקח במפורש בחקירתו הנגדית, כי עבודות הפיתוח נערכו על ידי הקבלן, בפיקוחו וכי לאחר בניית המרתף בוצע איטום ולאחר מכן מילוי אדמה (עמ' 29, שורות 7 - 11 לפרוטוקול וכן, עמ' 33, שורה 32 לפרוטוקול). חלק בלתי נפרד מעבודתו של הקבלן היתה השבת חומר מילוי לצד הבניין ויצירת שיפועים מתאימים, עבודות אשר נעשו על ידו, ומפקח הבניה אמור היה לפקח גם עליהן (ראה התייחסות בהמשך לעניין העבודות שהוטלו על הקבלן בהסכם בינו לבין התובעים, אשר נוסח על ידי המפקח).

עיון בתמונות שצורפו על ידי הצדדים, ובפרט בתמונה בעמוד השני לחוות דעתו של המומחה מעלה, כי בצד הבית, מלבד מילוי רגיל קיימת מסלעה. המפקח לא זכר, משום מה, האם המסלעה הצמודה לקירות מרתף החניה נבנתה בפיקוחו ותשובותיו בעניין זה היו בלתי עקביות (עמ' 34, שורות 1 - 19 לפרוטוקול). מאחר והמפקח אישר כי עבודות המילוי שנעשו בצמוד לקירות המרתף היו בפיקוחו וכי בשעה שעזב את המקום הקירות כבר היו מכוסים, אני קובע כי המסלעה, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מהפיתוח הכללי של המגרש וחלק מכיסוי הקירות, ללא קשר לגינון, נעשתה אף היא בפיקוחו ובאחריותו.

18. בנוסף, הנחת צינור הקמין על ידי המתקין נעשתה טרם מסירת הבית לידי התובעים והפיקוח על עבודה זו היה באחריותו של המפקח (עמוד 32 שורות 12-15 לפרוטוקול), בניגוד מוחלט לאמור בכתב ההגנה מטעמו.

ההסכם בין התובעים לבין הקבלן

19. כחלק בלתי נפרד מתפקידו, המליץ המפקח בפני התובעים להתקשר עם הקבלן, הנתבע מס' 4. ההסכם שנחתם בין התובעים לבין הקבלן ביום 15.4.2004 הובא על ידי המפקח והוא שקבע את התניות בו (פרטיו של המפקח מודפסים בתחתית כל אחד מעמודי החוזה והוא אישר זאת גם בחקירתו הנגדית בעמוד 32 שורות 16-23 לפרוטוקול).

20. בהתאם להסכם שנכרת בין התובעים לבין הקבלן, נמסרו לידי האחרון עבודות של כריתת עצים שהיו בקרקע המגרש, חציבה, בנייה ואיטום מרתף הבית, כולל קירות ורצפה. הסכם המכר כלל מפרטים, כתבי כמויות ונקבע בו, כי המפרט הבינמשרדי לעבודות בניין כמו גם החוזה הממשלתי (הוצאה 1987) יהוו חלק בלתי נפרד ממנו. הקבלן הצהיר, כי הוא מכיר היטב את הנספחים ומודע להוראות שבכל נספח ומתחייב לפעול על פיהן. עוד נקבע, כי החוזה הממשלתי הסטנדרטי משלים את תנאיו של ההסכם שנכרת בין הצדדים ובא להוסיף עליהם ולא לגרוע מהם.

בסעיפים 36 ו - 37 להסכם נקבע, כי הקבלן אחראי לטיב העבודה והחומרים שיסופקו על ידיו למשך תקופת הבדק. עוד נקבע, כי במידה וטיב העבודה לא יתאים לתנאי ההסכם, על פי קביעת המהנדס, יהיה על הקבלן לתקן את העבודה לפי דרישות המזמין. בהמשך, בסעיף 42, נקבע כי לאחר סיום כל פרק עבודה ואישורו על ידי המזמין, יגיש הקבלן חשבון בצירוף כל המסמכים הקשורים אליו, כשהוא מאושר על ידי המהנדס. בסעיף 43 להסכם נקבע, כי עם גמר העבודה תיערך בדיקה בה יפרט המהנדס את הליקויים בעבודה שבוצעה ולאחר תיקון הליקויים לשביעות רצונו של המהנדס, תיחשב העבודה כגמורה.

21. על פי נספח עבודות העפר, הוטל על הקבלן לבצע מילוי מהודק חוזר מחמר החפירה, על פי הוראות המפקח ובאישור המתכנן. הוטל על הקבלן למלא מחדש את החפירות העודפות, לאחר הבניה, בחומר מילוי, על חשבונו, בפיקוח של המפקח ונקבע כי סעיף זה יחול גם על מילוי סביב קורות יסוד, צנרות, קירות מרתפים, קירות תומכים ומבנים תת קרקעיים. עוד התחייב הקבלן לבצע ניקוזים של הקרקע, לרבות שיפועי קרקע כלפי חוץ, להרחקה מהירה של מים עיליים. מאידך, התובעים אשרו כי מי שהניח את המסלעה לא היה הקבלן, אלא בעל מקצוע אחר שהוזמן על ידי המפקח ופעל תחת פיקוחו. המפקח לא זכר בחקירתו הנגדית מי בצע את עבודות הנחת המסלעה בצמוד לקירות הבית, באזור מרתף החניה אולם, בשום שלב לא טען כי מדובר בקבלן (אעיר, כי הדבר מהווה דוגמא טובה לצורך בניהול יומן עבודה מסודר על ידי המפקח, דבר שלא נעשה על ידו, כפי שיפורט בהמשך).

ההתקשרות בין התובעים לבין מתקין צנרת הקמין

22. התובעים ומתקין צנרת הקמין לא חתמו על הסכם או הזמנת עבודה. מתקין צנרת הקמין הוזמן לביצוע ההתקנה על ידי המפקח (ראה סעיף 3 לתצהירו של יובל זיסקין). אין חולק, כי תפקידו של המתקין היה להניח צנרת לקמין מהמקום המיועד להצבת הקמין בביתם של התובעים ועד למיכל הנפט בחצרם, כאשר לצורך כך היה עליו לקדוח חור בקיר המבנה ולהעביר את הצנרת דרכו (ראה סעיף 5 לתצהירו של יובל זיסקין).

23. העבודה בוצעה בפיקוחו של המפקח אשר ממשרדו גם יצאה הוראת התשלום לתובעים ביום 31.5.2004 (נספח ז' לתצהירם של התובעים). התובעים שילמו למתקין צנרת הקמין סך של 1,500 ₪ עבור עבודתו (ראה חשבונית וקבלה מיום 8.6.2004, אשר צורפה כנספח ח' לתצהיר התובעים).

ליקויי הרטיבות בביתם של התובעים על פי חוות דעת המומחה ועלויות תיקונם

24. כאמור, לצורך בחינת ליקויי הרטיבות הנטענים, כמו גם טענות הצדדים באשר לאחריותם המקצועית לאותם ליקויים, מונה המהנדס מרטון כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה מצא מספר מוקדים עיקריים של רטיבויות בביתם של התובעים, חווה דעתו באשר לגורמים האפשריים לאותן רטיבויות ופרט את הפתרונות לתיקונן.

25. המהנדס מרטון, הינו מומחה מוסכם ולפיכך, חוות דעתו הינה חוות דעת מכריעה. בית המשפט פסק לא אחת כי כמדיניות, יש לקבל חוות דעת המומחים של בית משפט, למעט מקרים חריגים. בדרך כלל, מומחים אלה הינם אובייקטיבים, ענייניים ונותנים תמונה הוגנת וסבירה, הן על הליקוי והן על שווי תיקונו. לפיכך, גם אם יש פה ושם טעויות או אי דיוקים, יש לקבל את חוות הדעת ולאמצה (ראה בעניין זה ע"א 2934/94, 2980/94 סולל בונה נגד ארז איתן ואח', ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נגד מונטי רבי ואח' ות"א 1760/96 אוטמזגין דוד ואח' נגד כדורי פיתוח עירוני בע"מ). מנגד, הלכה היא כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון ואינו כבול בכל מקרה לממצאיו ומסקנותיו של המומחה שמונה על ידיו (ראה ע"א 558/96, 1240 חב' שיכון עובדים נגד רוזנטל חנן ואח', פ"ד נב(4) 563, 569, ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נגד דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 128, ד"נ 20/85 בחרי נגד פדלון, פ"ד לט(4) 463). בכפוף להלכות אלו, אדון להלן בטענות הצדדים באשר לליקויים שנמצאו על ידי המערער והאחריות לכך.

26. אקדים ואדגיש, כי מהראיות שהוצגו בפני, כמו גם חוות דעתו של המומחה, עולה כי קיימים בחלקים רחבים בביתם של התובעים ליקויי רטיבות קשים, הבאים לידי ביטוי בהתנפחות הטיח והצבע, קילופי טיח, עובש וריח טחב. די בעניין זה להפנות לתמונות שצרפו התובעים לתצהיריהם והסרטון שהוצג על ידם, כמו גם חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט והתמונות שצורפו אליה.

מוקד ראשון - רטיבויות סביב לפתחים

27. המומחה מצא רטיבויות בתחתית הקירות בסמוך לפתחים - דלת הכניסה, דלת היציאה מהסלון למרפסת המרוצפת, היציאה האחורית מחדר הכביסה וכן במהלך מדרגות הירידה למרתף. רטיבויות אלה באו לידי ביטוי בסימני התנפחות הצבע בצידי הדלתות. המומחה העיר, כי רטיבויות מעין אלה מעידות בדרך כלל על היעדר הפרדה נאותה בין החלק הפנימי לחלק החיצוני של הבית. הפתחים לא נבנו עם סף מוגבה ואינם תואמים את התקן הישראלי. עם זאת הבהיר המומחה, כי התקן הקיים אינו אוסר בנייה כזו, אך דורש שיפורים על מנת להקטין את סבירות חלחול המים לתוך הבית. המומחה קבע, כי שיפור המצב הקיים דורש הרמת ריצוף באזור הפתחים, יצירת חגורות ופרופילי גיבוי לאיטום וכן, איטום. מנגד, סבר המומחה כי לא יהיה צורך בהרמת הריצוף בנסיבות העניין. בדלת היציאה מחדר הכביסה יש לטפל בנוסף גם ב"מסטיק אטימה". בכל הנוגע לדלת היציאה מהסלון קיבל המומחה את דעתו של המומחה מטעם המפקח לפיה, חדירת הרטיבות הגיעה בעיקרה מהמשקוף או המסילות. המומחה קבע, כי יש לאטום את המשקוף ב"מסטיק אטימה" וכן, לבצע איטום של המסילות. המומחה העריך את עלויות תיקון הרטיבויות בסמוך לפתחים בסך של 7,300 ₪.

28. הצדדים לא כפרו בממצאיו של המומחה ולא העלו טענה כלשהיא באשר לדרך ביצוע התיקונים הנדרשים ועלויות התיקון. הערכותיו של המומחה בעניין זה מקובלות עליי ולא מצאתי מקום לסטות מהן.

מוקד שני - רטיבויות משני צידי מדרגות הירידה למרתף

29. בביקורו בביתם של התובעים מצא המומחה סימני רטיבות משני צידי מדרגות הירידה למרתף. סימני הרטיבות בחלק העליון של גרם המדרגות נמצאו יבשים ואילו בתחתית גרם המדרגות נמצאה אינדיקציה לרטיבות. סימני הרטיבות מלווים את הקירות משני צידי מדרגות הירידה למרתף עד למפלס החניה. המומחה ציין, כי בקצה גרם המדרגות מצד שמאל וכן בסמוך לדלת הכניסה למרתף בצד ימין, נמצאה עדות לקיום רטיבות, בניגוד לאזורים אחרים בהם סימני הרטיבות נמצאו לחים ברמה נמוכה עד יבשים.

30. המומחה הבהיר כי סימני הרטיבות בצד מהלך מדרגות הירידה למרתף יכולים לנבוע ממספר גורמים, אשר פורטו על ידיו בסדר סבירות הולך ויורד. המומחה הבהיר כי כל אחד מהגורמים לבדו עלול לגרום לרטיבות, או שילוב של מספר גורמים יחדיו.

הגורם הראשון לרטיבות הינו היעדר איטום נאות בסף דלת החוץ ובסף במעבר בין חדר הכביסה למסדרון, הגורם לכך שהמים אשר חודרים דרך הסף מחלחלים מתחת לריצוף ומלווים את מהלך המדרגות משני צידיו. תיקון גורם אפשרי לרטיבות זו אמור להיות מבוצע במסגרת תיקון ספי הדלתות כמפורט בפרק ליקויי הרטיבות סמוך לפתחים, כמפורט לעיל.

גורם שני הנוגע לסימני הרטיבות בצד השמאלי של מהלך המדרגות, אשר גובלות בקיר שמעברו השני אדמת גינון, הינו פגם נקודתי באיטום, אף שהאיטום בפועל עולה מעל למפלס הגינון ומוגן בפלטות קלקר. המומחה הציע לחפור תעלה בגודל 50X50X100 ס"מ, למלא אותה במים למשך 72 שעות ולעקוב אחר השינויים במצב הרטיבות בקיר. במידה והרטיבות מתגברת, קבע המומחה כי יש לחפור לכל עומק הקיר, להסיר את שכבת ההגנה, לאתר את הפגם ולתקנו. פתרון זה דורש הרס של הגינון סמוך לקיר ושיקומו לאחר מכן. עוד קבע המומחה, כי רצוי להרחיק מהמבנה את צינור ניקוז מי הגשמים המנקז מים מהגג.

גורם שלישי הנוגע לסימני הרטיבות בצד ימין של מהלך המדרגות יכול לנבוע אף הוא מפגם באיטום הקיר (שמהווה גם הוא למעשה קיר מרתף), אלא שבניגוד לקיר השמאלי לא קיימת גישה לאזור זה. המומחה הבהיר, כי במידה וכל האפשרויות האחרות לא פתרו את בעיית הרטיבות, יש לבצע "איטום נגטיבי" על גבי הקיר השמאלי, קרי - איטום פנימי שהוא פתרון מקובל במרתפים בהם אין גישה מהצד החיצוני. המומחה ציין כי פתרון זה עשוי לדרוש תחזוקה מידי מספר שנים.

גורם אפשרי רביעי הינו חול רטוב שנותר מאז גילוי ותיקון הפגם באיטום צינור הנפט בקיר חדר השינה. תיקון ליקויי הרטיבות על פי אפשרות זו ניתן לעשות על ידי הרמת מספר רצפות בתחום הנ"ל ובמידה ויימצא כי חול המצע רטוב, יש להשאיר את הריצוף פתוח ולייבשו באמצעי ייבוש כגון תנורים ומאווררים.

31. המומחה קבע כי עלויות הטיפול בקירות המדרגות המוביליות לקומת המרתף הינן בסך של 9,000 ₪. גם בעניין זה לא העלו הצדדים טענות כלשהן ולא מצאתי לסטות מחוות דעתו המקיפה של המומחה בנושא.

רטיבויות בקומת המרתף

32. המומחה מצא בביקורו בביתם של התובעים סימני רטיבות משני צידי דלת הכניסה למתחם החניה. בנוסף, נמצא סימן רטיבות בודד בתקרת החניה, מעל מנגנון הדלת המתרוממת של הכניסה לחניה. כן, נמצאו סימני רטיבות סמוך לכניסה בתחתית העמוד וקירות הממ"ד.

33. המומחה סבר, כי בעיית הרטיבות באזורים הנ"ל (למעט אזור מנגנון דלת החניה) נובעת מאיטום לקוי של רצפת המוסך וקירותיו המהווים למעשה מרתף שכן מדובר בשלושה קירות תומכי קרקע וכן, העלה אפשרות של חדירה או חלחול של מים מהסף. המומחה ציין כי, סף דלת הכניסה לחניה אינו מוגבה ולא קיימת מדרגה שיכולה למנוע חדירה מסיבית של מים מבחוץ (ממילא לא ניתן לבצע מדרגה מעין זו, מאחר והיא תחסום אפשרות כניסה של הרכב לחניה). עוד ציין המומחה, כי פרט סיום האיטום על גבי הקירות אינו מושלם ועשוי לתרום לסימני הרטיבות משני צידי דלת החניה. חיזוק לדברים אלו, ניתן למצוא בסרטון שצרפו התובעים לתצהירם המשלים מיום 20.3.2012, אשר תעד את ההצפה במרתף. ניתן להבחין, כי בעת ההצפה נבעו המים תחת הריצוף של המרתף, באזור הקיר השמאלי (במבט מחוץ לחניה עם הפנים לבית), שמצידו השני אדמת מילוי ומסלעה גדולה. סביר להניח, כי הלקוי נובע, בין היתר מפגיעה באיטום הקירות בעת עבודות הפיתוח שבוצעו במקום על ידי הקבלן, בפיקוחו של המפקח.

34. המומחה קבע, כי על מנת להקטין את הסבירות והעוצמה של חלחול המים באזור הסף כלפי פנים, מתחת לריצוף החניה, ניתן לבצע תעלת איסוף למים לכל אורך קו היציאה.

35. המומחה התייחס לטענת התובעים לפיה, בעת שהוצף הממ"ד עלו המים מבין אריחי הריצוף. בהנחה שלא מדובר במים שחדרו דרך הסף, אלא מים שעלו דרך הרצפה בשל פגמים באיטום ובבטון, קבע כי יש לבצע "איטום נגטיבי" בכל שטח החניה, כולל הממ"ד. המומחה ציין כי מדובר בעלויות יקרות, שכן יש צורך בהסרת כל אריחי הריצוף לצורך ביצוע האיטום.

בנוסף, אימץ המומחה את המלצתו של המהנדס ברגמן מטעם התובעים לבצע שיפור של הניקוזים תוך יצירת ניקוז עילי ותחתי בהיקף הבית, על מנת להרחיק את המים מהמרתף.

בכל הנוגע לסימני הרטיבות בתקרת קומת המרתף, העריך המומחה בסבירות גבוהה, כי תיקון מקומי של אזור חדירת המנגנון ב"מסטיק אטימה" יפתור בעיה זו.

36. המומחה העריך את עלויות הטיפול בליקויי הרטיבות במרתף כדלקמן:

א. עלות ביצוע תעלת ניקוז לאיסוף מים בחזית החניה מגיעה כדי סך של 8,000 ₪ ומע"מ.

ב. עלות ביצוע "איטום נגטיבי" בצד הפנימי של קירות המרתף מגיעה לסך של 8,000 ₪ ומע"מ.

ג. עלות ביצוע ניקוז עילי ותחתי בהיקף המבנה מגיעה כדי סך של 50,000 ₪ ומע"מ.

37. המומחה בחן בעין מקצועית את ליקויי הרטיבות בקומת המרתף וחווה דעתו באופן מקיף ומפורט באשר לאופן ביצוע התיקונים הנדרשים, על מנת לפתור מן השורש את בעיית הרטיבות. לא מצאתי נימוק כלשהו בסיכומי הצדדים, לסטות מחוות דעתו של המומחה בעניינים אלו ואני מקבל אותה במלואה, לרבות הערכות המומחה באשר לעלות ביצוע התיקונים הנדרשים, בסך של 66,000 ₪ ומע"מ. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לקבוע תוספת בגין עלויות בצ"מ.

38. סיכומה של נקודה זו, עלות תיקון ליקויי הרטיבות בביתם של התובעים (מלבד חדר השינה וחדר העבודה, אליהם נתייחס בהמשך בנפרד) עומדת על סך של 82,300 ₪ ומע"מ ובסה"כ 97,114 ₪.

רטיבות עקב פגיעה באיטום על ידי צינור הנפט של הקמין

39. המומחה הבהיר, כי במהלך סיורו בביתם של התובעים, בנוכחות כל הצדדים, לא קיבל תשובה חד משמעית האם בעת ביצוע העבודה על ידי קבלן הקמין, נאטם זה מכבר הקיר, או שמא טרם בוצע איטום של תחתית הקירות והמסדים. המומחה קבל בחוות דעתו את טענות התובעים והמומחה מטעמם בנוגע למקור לליקויי הרטיבות בחדר השינה ובחדר העבודה, כתוצאה מחדירה של מים דרך הקידוח שנעשה לשם העברת צנרת הקמין לתוך הבית, תחת הריצוף. המומחה אישר בחוות דעתו את הערכת עלות עבודות התיקון שבוצעו על ידי התובעים בסך של 26,000 ₪, אולם הדגיש כי לא הומצאו לידיו קבלות בגין ביצוע העבודות הנ"ל.

40. התובעים טענו בתצהיריהם, כי בהתאם להמלצתו של אינג' ברגמן בחוות דעתו מחדש דצמבר 2008, לאור העובש שהתפתח על פני הקירות והטחב, הם נאלצו לבצע תיקונים בחדר השינה ובחדר העבודה, לרבות פירוק הפרקט באותם אזורים, פירוק חלק מהריצוף (ראה תצהירה של גב' שומרוני בעניין זה בסעיפים 4 ו - 5 לתצהירה), החלפת מצע החול וריצוף מחדש.

41. בחקירתו הנגדית, תאר התובע בפירוט, לבקשת ב"כ המפקח, את העבודות שבוצעו בחדר השינה ובחדר העבודה, עקב נזקי הרטיבות שנגרמו כתוצאה מחדירת המים דרך החור שנקדח עבור צינור הקמין. בהמשך, השיב גם לשאלות בית המשפט בעניין זה (עמ' 23, שורות 30 - 31 ועמ' 24, שורות 1 - 28 לפרוטוקול). תיאורו של התובע בעניין זה היה סדור, הוא תאם את האמור בתצהירה של גב' שומרוני (התובעת) ואני מקבל את טענתו לפיה, אכן בוצעו כל התיקונים שתוארו על ידו. אין גם חולק, כי עבודות התיקון, פתרו הלכה למעשה את בעיית הרטיבות באותם אזורים, למעט בשטח אחד, בין שני החדרים, בו לא הוחלף הריצוף. התובע הסביר, כי הקבלן שהזמין סרב לפרק את הריצוף בין שני החדרים, מאחר ובאזור זה הותקנו מרצפות בשני גדלים והוא חשש שלא יוכל להחזיר את המצב לקדמותו. עצם העובדה שרק באזור זה עדיין נראים כתמי רטיבות, יש בה כדי לחזק את המסקנה לפיה, אכן בוצע תיקון בשני החדרים וכי תיקון זה, שכלל החלפת מצע החול שמתחת לריצוף, אכן היה נחוץ ופתר, הלכה למעשה, את בעיית הרטיבות בשני חדרים אלו. מאידך, באזור בו לא בוצע התיקון, כאמור, עדיין נותרו סימני רטיבות.

42. התובעים אמנם הפנו בתצהירם לחוות דעתו של אינג' ברגמן, המומחה מטעמם, בדבר עלות ביצוע התיקונים בשני החדרים, בסך של 25,820 ₪ ומע"מ וציינו כי המומחה מטעם בית המשפט קבל אף הוא הערכה זו. עם זאת, לא מצאתי בתצהירם של התובעים טענה לפיה, הם אכן שלמו בפועל לקבלן שבצע את התיקונים את הסך הנ"ל. התובעים גם לא צרפו לתצהיריהם קבלות או אסמכתאות אחרות שתעדנה על הסכום ששלמו בפועל לקבלן שבצע את התיקונים.

43. בחקירתו הנגדית, טען אמנם התובע כי למיטב זכרונו שלם לקבלן סך של 26,000 ₪ במזומן אולם, לא יכול היה להצביע על אסמכתא כלשהי שתעיד על תשלום זה. התובע גם לא זכר את שמו של הקבלן (עמ' 25 לפרוטוקול).

44. אף שהתובעים לא הציגו אסמכתא כלשהי בדבר ביצוע התשלום לקבלן שערך את התיקונים, מאחר וברור כי התיקונים שתוארו על ידם אכן בוצעו ואף פתרו את בעיית הרטיבות באזור חדר השינה וחדר העבודה, אין למנוע מהם לחלוטין קבלת פיצוי בגין הוצאותיהם. בפני בית המשפט עומדת חוות דעתו של המומחה מטעמו, שאשר כסבירה את הערכת עלות התיקונים שבוצעה על ידי אינג' ברגמן. עם זאת, כפי שאשרו התובעים, לא כל המלצותיו של אינג' ברגמן יושמו ואך סביר, כי התובעים שלמו תשלום מזומן בסכום נמוך באופן ניכר מהסכום בו נקב המומחה מטעמם. על פי הנתונים שהוצגו בפני, אני קובע את עלות עבודות התיקון שבוצעו על ידי התובעים בשני החדרים, בדרך אומדנא, בסך של 10,000 ₪ כערכם כיום. לסכום זה יש להוסיף סך של 5,000 ₪ לצורך השלמת התיקונים הנדרשים באזורים אלו. עלות התיקונים באזור חדר השינה וחדר העבודה מגיעה, אפוא, לסך של 15,000 ₪.

האחריות לליקויים השונים - כללי

45. טענותיהם של התובעים בדבר ליקויי רטיבות קשים בביתם, אשר נתגלו לראשונה כשנתיים לאחר אכלוס הבית, נתמכת היטב בחוות דעתו של המהנדס מרטון. חוות הדעת מתארת ליקויי רטיבות קשים, שגרמו לנזקים למבנה. ליקויים אלו הינם תוצאה של תכנון לקויי של פרטי האיטום הנדרשים בבית מסוג זה, בצד ביצוע בניה לקויה ופיקוח לקוי על העבודות.

46. בקביעת האחריות המקצועית לליקויים השונים, נתן המומחה משקל בלתי מבוטל לעובדה שלא נוהלו על ידי הקבלן והמפקח יומני עבודה.

המפקח דאג לכלול בגדר ההסכם שנכרת למול הקבלן, את ההסכם הממשלתי הסטנדרטי החל מעמוד 3210, הבא לצורך השלמה של ההסכם בין הצדדים. כפי שפרט המומחה בחוות דעתו, והצדדים לא חלקו על כך, הרי שעל פי פרק "תפקידיו וסמכויותיו של המפקח - ניהול יומן", בעמ' 3210 להסכם הממשלתי נקבע, כי על הקבלן לנהל יומן עבודה יומי בו ירשמו, בין היתר, פרטי העבודות שבוצעו במשך היום וכל דבר אחר אשר לדעת הקבלן יש בו כדי לשקף את המצב העובדתי במהלך ביצוע הבניה. המפקח מצידו, רשאי להוסיף הוראות שניתנו לקבלן, הסתייגויות שלו והערות בדבר מהלך ביצוע העבודה. עוד נקבע, כי על המפקח לחתום מידי יום על יומן העבודה, והרישומים ישמשו כראיה בין הצדדים בדבר העובדות הכלולות בהם. חובת ניהול יומן העבודה הוטלה, אפוא, במסגרת ההסכם על הקבלן.

47. אמנם, כפי ציין המומחה, בהסכם העבודה בין התובעים לבין המפקח, לא התחייב המפקח לנהל יומן עבודה. עם זאת, הבהיר המומחה, ואני מקבל את עמדתו המקצועית בעניין זה, כי חלק בלתי נפרד מגדר עבודתו של המפקח הינו ניהול יומני עבודה, לצורך מעקב אחר ביצוע העבודות בפועל ועמידת הקבלנים בלו"ז המתוכנן. המפקח מונה על ידי התובעים כדי לנהל את עבודות בניית ביתם וחלק מניהול הפרוייקט הינו דווח באמצעות יומני עבודה. עצם העובדה שהמפקח דאג להכניס בגדר ההסכם עם הקבלן התניה בדבר ניהול יומני עבודה, שעה שהיה לו ברור שהתובעים לא מבינים דבר בעניין (עמ' 32, שורות 22 - 26 לפרוטוקול), יוצרת חזקה, כי היה מודע בעצמו לסעיפי ההסכם הממשלתי ולמחויבותו שלו לניהול יומני העבודה.

48. המומחה יצא מתוך הנחה, שהן הקבלן והן המפקח לא ניהלו יומני עבודה. לטעמו, רישומי יומן העבודה היו קריטיים, על מנת לקבוע בוודאות את סדר ביצוע העבודות בעת התקנת הקמין, קרי - האם תחילה בוצע איטום של קירות הבית ורק לאחר מכן הותקן צינור הקמין, עובדה שדרשה קדיחה של קיר הבית, דרך האיטום (שאז נופלת מירב האחריות לנזקי הרטיבות במקום על כתפי מתקין הקמין או שמא, תחילה הונח צינור הקמין, דרך קדח בקיר ורק לאחר מכן, בוצע איטום של אותו אזור (שאז נופלת מירב האחריות לנזקי האיטום על כתפי הקבלן). המומחה בחר לייחס למפקח ולקבלן שיעור של 40% מסך עלות התיקון הכוללת בגין ליקויי הרטיבות עקב העברת צנרת הקמין (בחלקים שווים), בגין אי ניהול יומני העבודה. שיעור זה מבטא לטעמו של המומחה את מחדלם של הקבלן והמפקח בגין אי ניהול יומני העבודה, מהם ניתן היה לדלות את סדר הארועים. באשר לליקויים הנוספים (רטיבות בפתחים, גרם המדרגות והמרתף), ייחס המומחה שיעור של 20% מהאחריות לקבלן ולמפקח בגין אי ניהול יומני העבודה, בציינו כי להיעדר יומני העבודה השפעה פחותה בכל הנוגע לסדר הארועים שהוביל לליקויים אלו. יתר האחריות בגין כלל הליקויים, יוחסה על המומחה לצדדים, בהתאם לתפקידיהם בפרוייקט.

49. קביעתו זו של המומחה, באשר לייחוס אחריות לקבלן והמפקח בגין אי ניהול יומני עבודה כשלעצמו, משקפת באופן חלקי את הכלל המשפטי בדבר "נזק ראייתי" שגרמו הנ"ל לתובעים (ויתכן שאף למתקין צנרת הקמין) באי ביצוע רישומים ביומן העבודה. אכן, העובדה שהקבלן והמפקח התרשלו בביצוע עבודתם שעה שלא ניהלו יומני עבודה מסודרים (עובדה זו היתה נכונה לעת עריכת חוות הדעת שכן בהמשך, התברר כי המפקח ניהל יומן עבודה אולם, היומן אבד...), גרמה לתובעים נזק ראייתי, באשר הם התקשו להוכיח מה היה סדר הדברים, בעת ביצוע התקנת צנרת הקמין. בנסיבות אלו, עבר הנטל להוכיח נקודה זו, כמו גם כי לא התרשלו בעבודתם הנוגעת להתקנת הצנרת, אם בפיקוח ואם באיטום, לפתחם של הקבלן והמפקח. מאידך, אין בכך כדי להטיל עליהם באופן אוטומטי שיעור זה או אחר באחריות לנזקים.

בנוסף, כפי שציין אף המומחה בחוות דעתו, הרי שאין חשיבות של ממש לניהול יומני העבודה, לצורך בחינת אחריותם של הצדדים השונים לנזקי הרטיבות האחרים הנוגעים לפתחים, גרם המדרגות והמרתף. לכן, לא היה מקום לייחד לקבלן ולמפקח אחריות בשיעור כלשהו, רק בשל מחדלם באי ניהול יומני העבודה. באשר לנזקי הרטיבות שנבעו מהתקנת צנרת הקמין, אני סבור כי ניתן להסיק מהראיות מה היה לאשורו סדר העבודות שבוצעו במקום, כפי שיפורט בהמשך.

50. אעיר, כי בחקירתו הנגדית של המפקח, התבררו שתי עובדות שיש להן השלכה ראייתית לחובתו. ראשית, בניגוד לטענתו המקורית לפיה, בפרוייקט בסדר גודל כזה לא מקובל לנהל יומן עבודה, התברר כי בפרוייקט הספציפי נשוא התביעה, נוהל על ידי המפקח יומן עבודה ונטען על ידיו, כי גם הקבלן נהל יומן עבודה משלו. בהמשך, טען גם כי "היתה התנהלות רישומית, מי עובד באתר, מה עושים באתר" (עמ' 33, שורות 4 - 10 לפרוטוקול). דא עקא, שהמפקח טען לראשונה בחקירתו הנגדית, כי כל המסמכים אבדו. אף שעניין זה היה בלב המחלוקת בין הצדדים, והוא עלה באופן מפורש בחוות דעתו של המומחה, בחר הנתבע שלא לציין עובדות אלו בתצהירו. שנית, התברר כי באתר פעל מפקח נוסף בשם אייל, מטעמו של המפקח, אשר אמון היה לדווח למשרד על הפעולות שננקטו בכל יום באתר (עמ' 33, שורות 10 - 12 לפרוטוקול). המפקח בחר שלא לזמן לעדות את המפקח הנוסף, אשר לבטח יכול היה לשפוך אור על סדר העבודות שבוצעו באתר ומהות פעולות הפיקוח שנערכו בפועל במקום. הלכה היא, כי הימנעות מלהביא ראיה שיכולה היתה לתמוך בטענתו של בעל דין, מקימה חזקה שבעובדה כי היה באותה ראיה לפעול לחובת אותו בעל דין (ע"א 2275/90 לימה נגד רוזנברג, פ"ד מז(2) 606). בנסיבות העניין, הימנעותו של המפקח מלהציג את יומני העבודה, כמו גם ההימנעות מלהביא עדות ישירה של המפקח באתר בוודאי שפועלת לרעתו.

האחריות בגין ליקויי הרטיבות בחדר השינה ובחדר העבודה (צנרת הקמין)

51. התובעים תארו בתצהירם בפירוט את השתלשלות העניינים, לרבות ביקורו של המפקח בביתם והעובדה שהוא עצמו מצא כי מקור הרטיבות הינו האיטום שבין הקיר החיצוני לבין רצפת הבית, אשר נפגע לשיטתו בעת הנחת צינור הנפט והמליץ בפניהם לתקן את האיטום ובכך לפתור את הבעיה. בחקירתו הנגדית חזר התובע על מהלך העניינים בפירוט רב (עמ' 21, שורות 18 - 29 לפרוטוקול). עדותו בעניין זה עשתה עלי רושם מהימן והיא לא נסתרה. מאידך, עדותו של המפקח בכל הנוגע לעבודות הנחת צנרת הקמין היתה מבולבלת, בלתי עקבית וסתרה עצמה בנקודות שונות. בתצהירו טען, כי בביקורו בבית עקב ליקויי הרטיבות שנתגלו בשנת 2007, הוא כלל לא העלה כאפשרות כי צנרת הקמין אחראית לרטיבות. בחקירתו טען תחילה כי לא העלה את האפשרות שצינור הקמין אחראי לרטיבות. אולם, בהמשך השיב, כי לאחר שהוא סיים את העבודות בבית, נערכו עבודות גינון במקום, במהלכן יתכן שהזיזו את צינור הקמין ופגעו באיטום הבית. מיד לאחר מכן, ציין כי מסר לתובעים ש"צריך להביא אדם שיבדוק את הבעיה, הוא אמר לי לעשות את זה. אני אמרתי שאני המפקח, אני לא יכול על חשבוני לראות. אם הוא יפתח ויגלה שהבעיה היא שלי, אז אני אשא בזה. הם החליטו לעשות את זה לבד..." (עמ' 31, שורות 18 - 22 לפרוטוקול). מדברים אלו ניתן הסיק, כי בעת הפגישה בביתם של התובעים בשנת 2007, המפקח אכן העלה את האפשרות שחדירת המים נעשתה דרך החור בו עבר צינור הקמין. אין זה סביר בעיני, כי התובעים עצמם, שהינם חסרי ידע מינימאלי בבנייה, יסיקו בעצמם כי מקור הרטיבות הוא קדח צינור הקמין. סביר יותר להניח, כי המפקח הוא שמצא את מקור הליקוי, כטענתם. התובעים פעלו על פי עצתו של המפקח ואכן ערכו תיקונים באותו אזור, אשר מנעו המשך חדירת המים. יתירה מזאת, האופן בו הגיב המפקח לבקשתם של התובעים לטפל בעצמם בעניין בעיית הרטיבות, כפי שהוא תאר אותה בחקירתו הנגדית, והעובדה שגם לאחר שקבל את פנייתם, בצירוף חוות הדעת הראשונה לא טרח להשיב להם (עמ' 30 שורה 2 ועמ' 36, שורות 7 - 18 לפרוטוקול) מחזקת את טענתם של התובעים, כי התנער מהם באותו שלב ואני מקבל את גרסתם בעניין זה.

52. המומחה קבל בחוות דעתו את טענות התובעים והמומחה מטעמם בעניין המקור לליקויי הרטיבות בחדר השינה ובחדר העבודה, כתוצאה מחדירה של מים דרך הקידוח שנעשה לשם העברת צנרת הקמין לתוך הבית, תחת הריצוף. לא הוכח בפני על ידי מי מהנתבעים, כי קיימת אפשרות אחרת למקור ליקויי הרטיבות בחדרים אלו ועובדה היא, כי תיקון האיטום של הקיר באותו אזור פתר את הבעיה (אם כי נותרו מים כלואים תחת הריצוף). אני מקבל, אפוא, את מסקנותיו של המומחה בעניין זה ואני קובע כי מקור הרטיבות בחדר השינה ובחדר העבודה בביתם של התובעים הינו הקידוח בקיר שנעשה לצורך העברת צנרת הקמין לתוך הבית.

53. בנוסף, אני מקבל את עמדת המומחה ונראה כי אף הצדדים אינם חלוקים כל, כי במדה ותחילה בוצע איטום של קירות הבית ורק לאחר מכן הותקן צינור הקמין, כי אז נופלת מירב האחריות לנזקי הרטיבות במקום על כתפי מתקין הקמין. מאידך, במדה ותחילה הונח צינור הקמין דרך קדח בקיר ורק לאחר מכן בוצע איטום של אותו אזור, אזי נופלת מירב האחריות לנזקי האיטום על כתפי הקבלן. באשר לסדר העבודות בעת ביצוע צנרת הקמין, הובאו על ידי הצדדים מספר ראיות שיש ליתן עליהם את הדעת. מראיות אלו עולה, כי התקנת צנרת הקמין בוצעה לאחר שהקבלן סיים את עבודתו באתר, לרבות איטום הקירות.

א. מתקין צנרת הקמין טען בסעיף 9 לתצהירו, כי "למיטב זכרוני, ביצעתי את עבודתי במקום בטרם הונח הריצוף ובטרם בוצע איטום בדירה, כלך שהאיטום בוצע על ידי קבלן מטעם התובעים לאחר שצנרת הקמין החיצונית היתה קיימת". אמנם, הצדדים ויתרו על חקירתו הנגדית של מתקין צנרת הקמין אולם, אני סבור כי משקלה של עדותו בעניין זה אפסי ומילא, היא נסתרה בראיות אחרות. התקנת צנרת הקמין נעשתה במהלך חודש מאי 2004, בעוד שתצהירו של מר זיסקין נערך בחודש אפריל 2012, כשמונה שנים לאחר מכן. כפי תאר מר זיסקין בתצהירו, עבודתו היתה פשוטה מאד. מר זיסקין נקט בתצהירו לשון "למיטב זכרוני...". אינני מאמין כי מר זיסקין זכר בשנת 2012 אם קיר הבית היה אטום בעת ביצוע העבודה הפשוטה של הנחת הצנרת בשנת 2004, אם לאו, ולא ניתן לבסס על עדותו בעניין זה דבר.

ב. בכל הנוגע לסדר הדברים בעניין התקנת צנרת הקמין, נתן המפקח גרסה בלתי סדורה ומבולבלת, שיש בה סתירות פנימיות שלא ניתנות ליישוב. בסעיף 9 לתצהירו טען, כי עם סיום עבודת השלד נערך איטום סביב הבית באופן שהאיטום עלה לכ - 15 ס"מ מעל המקום בו אמורה היתה להגיע אדמת הגינון. עוד טען הנ"ל, כי קודם לביצוע האיטום, במסגרת בניית השלד ולפני עבודות הריצוף, הוחדר צינור נחושת שעתיד היה לשמש להזנת נפט לקמין ביתי שהתובעים עתידים היו להתקין. בסעיף 11 לתצהירו, טען המפקח כי "בשלב מסויים, לפני עבודות הריצוף, הוזמן למקום מתקין צנרת הקמין". ציון נקודת הזמן "לפני עבודת הריצוף", אין בה כדי להעלות או להוריד לצורך פתרון השאלה האם התקנת הצנרת בוצעה לפני עבודות האיטום או לאחריהן.

בחקירתו הנגדית, נשאל המפקח באשר למצב הדברים בשטח בעת התקנת צנרת הקמין והשיב כדלקמן:

"לשאלת ביהמ"ש, הקמין נעשה לפני עבודת הריצוף, השחילו את צנרת הגז. אגבריה בשלב הזה, סיים את העבודה של האיטום של המרתף.

לשאלת ביהמ"ש, האם כשהגיע איש הקמין, אגבריה סיים את העבודות במקום שעשו את צינור הקמין, אני משיב כי אני לא יודע בוודאות. לא היו יריעות בטומניות במקום שבו נכנס צינור הקמין. המרתף הוא בחלק הקדמי של הבית ובאזור של הקמין, יש יריעה בטומנית מסביב לבית. מי נכנס ביום יומיים האלה אחרי מי, אני לא יודע. אני חושב שנעשתה עבודת האיטום ואחרי זה איש הקמינים קדח את החור. יכול להיות שזה היה אחרת, איש הקמינים קדח את החור ואז אגבריה בא ומרח את החור, אבל זה היה בהפרש של יום או יומיים. גם את עבודות האיטום עושים רגע לפני וגם את עבודות הקמין ומסביב לבית. בוודאות, החור הזה היה אטום, גם אם הקמינים עשו את זה, זה היה אטום, יש לי הוכחה לזה. עברו 3 שנים עם גשמים ולא נכנסו מים" (ההדגשות שלי - א.ר.).

המפקח העלה גרסה מבולבלת ורצופת סתירות. תחילה טען שבעת התקנת צנרת הקמין סיים הקבלן את עבודת איטום המרתף. לאחר מכן, טען שאינו יודע בוודאות האם הקבלן סיים זה מכבר את עבודת האיטום באזור הכנסת הצנרת כאמור. בהמשך, חזר וטען כי אינו יודע ומיד לאחר מכן, טען כי הוא חושב שנעשתה תחילה עבודת האיטום ורק לאחר מכן, קדח מתקין הצנרת את החור ואז הקבלן "מרח" את החור. ברור כי לא ניתן להסיק דבר מעדותו של המפקח בעניין זה בחקירתו הנגדית (אעיר, כי די בעדות זו כדי להבין את הצורך ביומני העבודה...).

ג. הקבלן מאידך טען בתצהירו, כי עבודות השלד והאיטום בוצעו על ידיו בתוך כחדשיים ימים וראיה לכך, שהתובעים שלמו לו את מלוא שכרו בעד עבודתו. הנ"ל טען, כי עבודתו במקום הסתיימה בסוף חודש מאי 2004. הצדדים ויתרו על חקירתו של העד.

בהתאם להסכם שנכרת בין התובעים לקבלן, נקבע סדר תשלום התמורה בעד העבודות, על פי קצב התקדמות הבניה. התשלום האחרון נועד לביצוע עם מסירת העבודה. עיון בחשבוניות שהוציא הקבלן לתובעים מעלה, כי התשלום האחרון בוצע על ידי התובעים ביום 20.5.2004. עצם ביצוע התשלום הנ"ל, שעל פי ההסכם בין הצדדים, חזקה ששולם לאחר אישורו של המפקח (ממילא, לא הוכח בפני אחרת), יש בו כדי לבסס את הטענה לפיה, עד למועד זה לכל היותר, סיים הקבלן את עבודתו באתר, אשר כללה כאמור גם איטום של הקירות.

מאידך, הוראת התשלום למתקין הקמינים יצאה רק ביום 31.5.2004, 11 ימים לאחר שהקבלן סיים את עבודתו באתר. יש בנתונים אלו, כדי לבסס יותר מכל, את הטענה לפיה, בעת שהותקנה צנרת הקמין, נסתיימה עבודת האיטום של המבנה. אני ער לטענת מתקין הקמינים לפיה, על פי ההסכם בין תובעים לקבלן אמורות היו העבודות שבאחריותו להסתיים רק במחצית חודש יוני 2004. אלא, שבסופו של דבר, הוכח כי ביצוען של העבודות הסתיים בפועל קודם לכן.

54. לאור הראיות שהובאו בפני, אני קובע כי בעת ביצוע התקנת צנרת הקמין הסתיימה זה מכבר עבודת האיטום של קירות הבית על ידי הקבלן.

מתקין הצנרת קדח בקיר הבית חור בקוטר 16 מ"מ לערך (אני מקבל את טענתו של המתקין בנוגע לקוטר הקידוח), דרך שכבת האיטום, דבר שמטבע הדברים פגע באיטום. בנסיבות אלה, היה על מתקין הצנרת לאטום מחדש את החור בקיר ומשלא עשה כן, הוא נושא בחלק בלתי מבוטל של הנזקים שנגרמו עקב חדירת המים לתוך המבנה תחת הריצוף, בחדר השינה וחדר העבודה. המפקח מצידו, לא ודא כי פתח העברת הצנרת בקיר נאטם כראוי, אף שידע כי בהמשך אמורה להתווסף במקום כניסת הצנרת לבית אדמה גננית שתכסה אותו ואשר עלולה להוביל מים דרך חור הקידוח אל מתחת לריצוף הבית, כפי שאכן ארע בפועל.

אעיר, כי אף אם הייתי מגיע לידי מסקנה לפיה, התקנת צנרת הקמין נעשתה טרם ביצוע עבודות האיטום, לא הייתי פוטר לחלוטין את מתקין הצנרת והמפקח מאחריות לנזקים בנקודה זו. בעת הנחת הצנרת היה על המתקין לקבע את צינור הנחושת, על מנת שלא למנוע תזוזה שלו ופגיעה באיטום באזור הקידוח והיה זה באחריותו של המפקח לדאוג לכך שהצנרת אכן תקובע. המפקח עצמו אשר במפורש, בחקירתו הנגדית, כי קיבוע הצינור היה פותר את הבעיה שנוצרה (עמ' 34, שורות 27 - 28 לפרוטוקול). בניגוד לטענת ב"כ המפקח בסיכומיו, מתקין הצנרת לא הסביר בתצהירו מדוע לא ניתן היה לקבע את הצנרת. הוא כלל לא התייחס לכך בתצהירו ואך טען, כי הצנרת כופפה כלפי מעלה. כיפוף צינור הנחושת כלפי מעלה, נחוץ אך בקצה הצינור, על מנת למנוע סתימה של הצינור עצמו. אין בפעולת כיפוף הצינור כדי למנוע קיבועו לצורך מניעת תזוזה שלו.

אני קובע, אפוא, כי מתקין צנרת הקמין והמפקח נושאים באחריות לנזקי הרטיבות בחדר השינה וחדר העבודה, שעלותם 15,000 ₪, בחלקים שווים. חיובם של המפקח ומתקין צנרת הקמין כלפי התובעים יהא ביחד ולחוד, כמעוולים במשותף.

האחריות לרטיבויות ביתר חלקי הבית (פתחים, גרם המדרגות וקומת המרתף והממ"ד)

55. כאמור, כפי שהבהיר המומחה בחוות דעתו, הרי שאין חשיבות של ממש לניהול יומני העבודה, לצורך בחינת אחריותם של הצדדים השונים לנזקי הרטיבות האחרים הנוגעים לפתחים, גרם המדרגות והמרתף. לכן, קבעתי כי לא היה מקום לייחד לקבלן ולמפקח אחריות בשיעור כלשהו, רק בשל מחדלם באי ניהול יומני העבודה. מאידך, בהתעלם מייחוד שיעור אחריות אוטומטי למפקח ולקבלן, אני מקבל בעיקרון את אופן חלוקת האחריות לנזקי הרטיבות, אשר הומלצה על ידי המומחה מרטון, בשינויים מסויימים. אפרט נימוקי בעניין זה בקצרה.

56. שני בעלי מקצוע עיקריים - האדריכלית והמפקח - נטלו על עצמם את האחריות לתכנון ביתם של התובעים ובנייתו (באמצעות קבלנים) ואילו הקבלן נטל על עצמו את האחריות להקמת שלד המבנה ואיטומו. בסופו של דבר, קבלו לידיהם התובעים מוצר גמור אולם, רווי (תרתי משמע) ברטיבות. שלושת בעלי המקצוע הנ"ל אחראים יחדיו לאותם ליקויים ומוטב היה, לו היו נמנעים מלהרחיק עצמם מאחריות זו ופועלים בשיתוף פעולה לצורך פיתרון הבעיה האקוטית שנוצרה.

57. חלק מעבודת המתכנן, ובעניין זה - הכוונה הן לאדריכלית והן למפקח, אשר היה אחראי לתכנון הקונסטרוקציה - הינה הכנת מפרטי איטום ופרטים מתאימים ומדוייקים לצורך ביצוע עבודות איטום המבנה. הדבר מקבל משנה תוקף, כאשר מדובר בבית מגורים, הכולל מרתף, אשר תכנונו דורש התייחסות מיוחדת לעניין האיטום. המומחה הדגיש בחוות דעתו, כי קשה לקרוא למה שהוצג בפניו תכנון איטום מפורט, שקבלן יכול ללמוד ממנו מה בדיוק עליו לבצע וכיצד. כך, למשל, ציין המומחה כי לא מצא בתכניות תכנון מפורט של התחברות ופרטי קצה, לא ניתנו פרטי איטום של מפגשי רצפה וקיר, איטום במפלס קרקע ואיטום של הקירות הקבורים בקרקע סמוך לרצפה שאינה נאטמת. מאידך, תכנון פרטי איטום שונים, כגון הגבהה של חגורת בטון בדלתות לא היה התאים ולא מנע את חדירת המים. הן האדריכלית והן המפקח, התרשלו, אפוא, בביצוע תכנון עבודות האיטום בביתם של התובעים והם נושאים באחריות לכשל שנוצר עקב כך. האדריכלית והמפקח, אשר הלכה למעשה נטלו על עצמם את האחריות להקמת ביתם של התובעים, כשלו, שעה שלא כללו את כל פרטי האיטום הנחוצים בתכניותיהם. לא נטען על ידי האדריכלית והמפקח כי ייעצו לתובעים לשכור שירותיו של יועץ איטום ולכן, היה עליהם, כמתכננים, לבצע בעצמם את כל הפעולות המיוחדות ליועץ איטום. הילך טיעונם של האדריכלית והמפקח, אשר תארו את עבודת התכנון כ"תכנון סטנדרטי", אך מעיד על כך שלא נתנו דעתם לפרטים אלו כנדרש ואף לא עלה בדעתם להמליץ לשכור שירותיו של יועץ איטום. לא קיים תכנון "סטנדרטי", שהרי תכנון כל מבנה אמור להתייחס לנתונים הקיימים בשטח, לרבות אופי הקרקע, התאמת המבנה לשטח המפותח ובין היתר, תכנון הגנה שלו מפני חדירת מים, בנתונים הספציפיים הקיימים. האדריכלית והמפקח לא נתנו דעתם באופן מלא לעניין איטום המבנה בעת תכנונו וכשלו בהתנהלותם בעניין זה.

58. בנוסף לאחריותו כמתכנן הקונסטרוקציה והגנות האיטום שלה, נושא המפקח גם באחריות לתיאום ופיקוח על עבודות האיטום בעת ביצוע הבניה. כפי שהבהיר המומחה מרטון בתשובותיו לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו, ואני מקבל את עמדתו בעניין זה במלואה, הרי שחלק מתפקידו של המפקח היה לאתר הלחמות לקויות של יריעות האיטום ולדאוג לביצוע בדיקות של איטום הקירות, למשל באופן שהוצע על ידי המומחה, בתשובתו לשאלה 5(ג) לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו, ולא להסתפק בבדיקה ויזואלית בלבד כפי שטען שעשה. משעה שהמפקח בחר להסתפק בבדיקה ויזואלית ולא לבצע "טסט" אמיתי כלשהו של איטום הקירות, הרי שהתרשל בתפקידו ונטל על עצמו סיכון לפיו, יחוייב באחריות בגין ליקויים שיתגלו לאחר מכן באיטום. גם הטענה כאילו ערך המפקח בדיקה ויזואלית מוטלת בספק, שעה שהתברר שהמפקח בפועל היה עובד אחר ממשרדו, שלא הובא לעדות.

כפי שקבעתי לעיל, הרי שמקור הליקויים נובע, בין היתר, מפגיעה באיטום הקירות בעת עבודות הפיתוח שבוצעו במקום על ידי הקבלן, בפיקוחו של המפקח. היה זה מתפקידו של המפקח לוודא בכל שלב, כי בעת ביצוע עבודות הפיתוח, לא נפגע האיטום ובמדה וחסר פרט איטום, היה עליו לדרוש זאת מהאדריכלית או לתכננו בעצמו, ככל שהדבר נוגע לקונסטרוקציה. יתירה מזאת, סביר להניח כי לפחות חלק מהליקויים נובעים גם מפגיעות באיטום בעת ביצוע עבודות הפיתוח, לרבות הנחת המסלעה הצמודה לקירות הבית, עליהן היה אחראי המפקח. הליקויים באיטום קירות המבנה מעידים, בין היתר, על עבודת פיקוח לקויה.

59. מחדליהם של האדריכלית והמפקח תרמו באופן מהותי לליקויי הרטיבות שנתגלו בסופו של דבר בביתם של התובעים. אני קובע כי חלקה של האדריכלית בכלל האחריות לליקויי הרטיבות בביתם של התובעים בפתחים, גרם המדרגות וקומת המרתף והממ"ד, הינה בשיעור של 30% והמפקח אחראי אף הוא בשיעור זהה (30%) לנזקים.

60. באשר לאחריותו של הקבלן - במסגרת ההסכם שנכרת בין התובעים לקבלן, נטל על עצמו האחרון את האחריות לביצוע עבודות האיטום. כפי שציין המומחה בחוות דעתו, הרי שבמצב בו לא סופקו תכניות מפורטות ופרטי איטום, הוא עצמו בחר את דרך ביצוע חלק מפרטי האיטום, אשר כשל בסופו של דבר. המפקח הצביע בחוות דעתו על כשלים בביצוע עבודות האיטום, בפרט בכל הנוגע לליקויי הרטיבות בצידי גרם המדרגות המובילות למרתף וקירות המרתף עצמו. יש להדגיש בעניין זה, כי הקבלן בצע לפחות חלק מעבודות הפיתוח במקום וחלק מהליקויים נובעים מפגיעות באיטום בעת ביצוע אותן עבודות בסמוך לקירות הבית. אני קובע כי חלקו של הקבלן באחריות לליקויי הרטיבות בביתם של התובעים בפתחים, גרם המדרגות וקומת המרתף והממ"ד, הינה בשיעור של 40%.

61. סיכומה של נקודה זו, עלות תיקון ליקויי הרטיבות בביתם של התובעים, מלבד חדר העבודה והסלון, עומדת על סך של 97,114 ₪ (כולל מע"מ). אני קובע כי האדריכלית, המפקח והקבלן אחראים לפצות את התובעים בסכום הנ"ל בגין נזקי הרטיבות בביתם (למעט חדר השינה וחדר העבודה, להם ניתנה התייחסות נפרדת), ביחד ולחוד, כמעוולים במשותף. ביחסים בינם לבין עצמם, אחראים האדריכלית, המפקח והקבלן, בהתאם לשיעורים שפורטו לעיל.

פיצוי בגין עגמת נפש

62. מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את התובעים במצב בו היו עומדים אלמלא הנזק שנגרם להם. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יש לקחת בחשבון, בין היתר, את טיב הנכס בו נתגלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר, מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה והתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו. בנוסף, יש לקחת בחשבון את אופי התיקונים הנדרשים, הזמן הנדרש לביצוע התיקונים ואת אי הנוחות הנלווית להם (ע"א 5603/02 אבי ושרה סגל נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (28.2.2005), ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ. ויקטור נחמיאס, פ"ד מו(2) 60)).

63. התובעים השקיעו בבניית ביתם את מיטב כספם והפקידו את מלאכת התכנון והבניה בידי האדריכלית, המפקח, הקבלן ובעלי מקצוע אחרים. הם עשו ככל שביכולתם על מנת להבטיח כי ביתם יבנה על ידי אנשי מקצוע מיומנים ולא חסכו בעניין זה. התובעים ציפו, ובצדק, לקבל מוצר ראוי ואיכותי. דא עקא, בתוך שנתיים מאז אוכלס הבית, מצאו עצמם התובעים מתמודדים עם רטיבות קשה ברב חלקי הבית, טיח מתקלף מהקירות, עובש, ריח טחב ומים שחדרו באופן מאסיבי לקומת המרתף דרך הקירות והרצפה. יש בליקויי הרטיבות בביתם של התובעים כדי להפחית באופן משמעותי את הנאתם מהשמוש בבית.

64. כפי שתיארה התובעת בתצהירה, הרטיבות החמירה ובשלב מסויים, לא ניתן היה לשהות בחדר השינה ובחדר העבודה. התובעים נאלצו בשלב הראשון לבצע תיקונים בחדרים הנ"ל, על מנת שיוכלו להמשיך לנהלך אורח חיים תקין בבית. מהלך ביצוע התיקונים גרם לתובעים אי נוחות, רעש ולכלוך. התיקונים פתרו את עיקר בעיית הרטיבות באזור חדר השינה וחדר העבודה אולם, גם בחדרים אלו יש להשלים עבודות תיקון נוספות. באזורים האחרים המתוארים בחוות דעתו של המומחה, עדיין קיימים ליקויי רטיבות קשים, שיהא צורך בתיקונם, בהתאם לחוות דעתו של מומחה. התובעים סובלים מליקויי רטיבות אלה לאורך שנים והם צפויים לאי נוחות רבה נוספת בעת ביצוע התיקונים הנדרשים.

65.         בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובהתחשב בשיקולים שמניתי לעיל, אני פוסק לתובעים פיצוי בסך של 15,000 ₪ בגין עגמת נפש.

סיכום

66. לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה וקובע כדלקמן:

א. אני מחייב את המפקח (הנתבע מס' 3) ואת מתקין צנרת הקמין (הנתבעת מס' 5), ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 15,000 ₪ בגין ליקויי הרטיבות בחדר השינה וחדר העבודה (עקב חדירת המים דרך פתח קידוח צינור הקמין). ביחסים בינם לבין עצמם, נושאים הנתבעים הנ"ל בחלקים שווים באחריות לתשלום.

ב. אני מחייב את האדריכלית (הנתבעת מס' 1), המפקח (הנתבע מס' 3) והקבלן (הנתבע מס' 4), ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של סך של 97,117 ₪ בגין ליקויי הרטיבות בבית (למעט חדר השינה וחדר העבודה). ביחסים בינם לבין עצמם, חייבים הנתבעים הנ"ל בתשלום הסכום הנ"ל על פי חלקם היחסי באחריות לנזקים (30% האדריכלית, 30% המפקח ו - 40% הקבלן).

ג. אני מחייב את הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים פיצוי בסך של 15,000 ₪ בגין עגמת נפש. ביחסים בינם לבין עצמם, חייבים הנתבעים בתשלום על פי חלקם היחסי מתוך סך הפיצוי שנפסק לתובעים (127,114 ₪).

ד. אני מחייב את הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪. ביחסים בינם לבין עצמם, חייבים הנתבעים בתשלום על פי חלקם היחסי מתוך סך הפיצוי שנפסק לתובעים (127,114 ₪).

ה. הסכומים המפורטים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים, שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ו. ההודעה לצד שלישי נדחית, ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.