צדדים:

ב"כ המאשימה: עו"ד נדב רייכמן

ב"כ הנאשם: עו"ד ואשחי חאלד

רקע

1. הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת בעובדות כתב אישום בארבעה אישומים כמפורט להלן:

2. באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413 ב' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

על-פי המתואר ברקע לכתב האישום, מר אהרון דוגה (להלן: "אהרון") הינו בעליה של חברת הבנייה ה.א. דוגה (להלן: "החברה") אשר פועלת בפרויקט בנייה ביישוב מודיעין (להלן: "האתר"). מר אראל דוגה (להלן: "אראל") הינו בנו של אהרון והינו מנהל החברה (אהרון ואראל יכונו ביחד להלן: "המתלוננים"). במועד הרלוונטי לכתב האישום שימש הנאשם כקבלן שירותי עבודות פיתוח בחברה. באותו מועד היה קיים חוב כספי של אראל לנאשם.

על-פי עובדות האישום הראשון, ביום 22.3.09 גנב הנאשם מהאתר טרקטור מסוג בובקט (להלן: "הבובקט") השייך לחברה, וזאת ללא הסכמתו של אראל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהנאשם מתכוון לשלול את הבובקט שלילת קבע.

3. באישום השני הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

על-פי המתואר בעובדות האישום השני בתאריך 23.3.09 במהלך שיחה טלפונית בין הנאשם לאראל אמר הנאשם למתלונן "אל תיתן לי לפגוע בך אישית, אתה מבין כל עוד שזה מחוץ לך, תגיד תודה לאל, אני אפגע בך"... וכן: "אתה לא תצא מבית חולים חודשיים, אתה מבין אתה עשית ממני יו-יו בחיים אני לא אשכח לך את זה, איפה שתהיה אני ארדוף אותך, איפה שתהיה.. איפה שתהיה אני ארדוף אותך" וכן "תקליט אותי אני אפגע בך אישית אתה תהיה בבית חולים, אתה מבין, אני אחכה לך ליד הבית עד שתצא מהבית".

4. באישום השלישי הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

על-פי המתואר בעובדות האישום השלישי בתאריך 24.3.09 שוחח הנאשם בטלפון עם עובד החברה אבי יואב (להלן: "אבי"). במהלך השיחה אמר הנאשם לאבי: "אבי תשמע, אני אפגוש אותו, אני אשבור לו את הרגליים", וכשנשאל ע"י אבי למי ישבור את הרגליים, השיב הנאשם "לאראל".

5. באישום הרביעי הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

על-פי המתואר בעובדות האישום הרביעי בתאריך 27.4.09 עת היה הנאשם בחדר החקירות בתחנת המשטרה איים לפגוע באראל, בכך שאמר לחוקר צחי שגב בזמן שזה שמר על הנאשם, כי ברגע שהוא ישתחרר ממעצר, הוא יגיע לאראל ו"יכסח אותו".

טיעוני הצדדים

6. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד קרן פינקלס, אין מחלוקת כי בין הנאשם לאראל שרר סכסוך כספי, ובעקבות זאת גנב הנאשם בובקט ששייך לאהרון, אביו של אראל, וכן איים לפגוע באראל. הנאשם לא לקח אחריות, והבובקט לא נמצא. לטענת המאשימה, אך כפסע מפריד בין התנהלותו של הנאשם בביצוע עבירה זו לבין ביצוע עבירה של סחיטה באיומים. נכונותו של הנאשם לאיים אף בפני שוטר לפגוע באראל מעידה על העדר מורא החוק. המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם בעבירות האיומים הינו בין מאסר קצר כולל עבודות שירות, לבין 18 חודשי מאסר בפועל. המאשימה ביקשה לאמץ את הרף העליון של המתחם. המאשימה ביקשה לזקוף לחובת הנאשם אף את התנהלותו בניהול התיק, כאשר לטענתה לכל הפחות בנוגע לעבירות האיומים, מדובר בניהול סרק, הואיל ומדובר באיומים שהוקלטו, והנאשם לא חלק על כך שהוא הדובר בהקלטה. בנוגע לעבירת גניבת הרכב, טענה המאשימה כי מדובר ב"מכת מדינה". בנוגע לעבירת גניבת הרכב, טענה המאשימה כי המתחם הינו בין 12 חודשים לבין 18 חודשי מאסר בפועל. אף בעבירה זו סבורה המאשימה כי יש להשית על הנאשם מאסר ברף העליון של המתחם. המאשימה טענה כי מחירו של הבובקט הינו כ- 60,000 ₪, והנזק היומי מהעדר עבודתו מגיע ל- 1,300 ₪ ליום עבודה.

7. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד חאלד ושאחי, שוויו של הבובקט נמוך מזה שטענה המאשימה. לטענתו הייתה מחלוקת כספית בין המתלוננים לנאשם, והמתלוננים נותרו חייבים לנאשם לא פחות מ- 30,000 ₪. לטענת ב"כ הנאשם, ככל שהמתלוננים מעוניינים להגיש תביעה אזרחית, הם רשאים לעשות כן. הנאשם נעדר הרשעות קודמות, הינו אדם נורמטיבי, יליד 1980, אשר סיים תואר ראשון ושני. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם עובד בהפקת סרט, ואף אמור להתחיל לעבוד כמורה בבית-ספר תיכון. בהשלמת טיעוניו בכתב, הוסיף ב"כ הנאשם וטען כי אראל נותר חייב לנאשם סך של 59,000 ₪. עוד נטען כי שלוש עבירות האיומים בוצעו במועדים סמוכים זה לזה, ועבירות האיומים קשורות לעבירת גניבת הרכב, כך שכל האישומים מהווים מסכת אחת. לטענת ב"כ הנאשם, המעשים האמורים אינם מאפיינים את התנהגותו, הואיל ומדובר באדם משכיל בעל תואר שני, אשר תרם ותורם לציבור, בעבודה כמורה בתיכון ובהפקת סרטים. לפיכך, עתר ב"כ הנאשם להסתפק בהטלת מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי מרתיע, וקנס כספי נמוך.

8. הנאשם עצמו טען כי הוא אדם משכיל, בעל תואר ראשון ושני, תורם לציבור, ועובד כמורה בתיכון, ואף מכין תלמידים לבגרות. מעולם לא הורשע קודם לכן. כיום הוא עובד בבימוי סרט.

דיון וגזירת הדין

9. בקביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע כתוצאה מעבירת גניבת הרכב הינו הפגיעה בזכות הקניין של הפרט. זכות האדם לקניין הינה זכות חוקתית, והנאשם פגע בה בכך שגנב את רכבו של המתלונן. ערך מוגן נוסף קיים בעבירת האיומים, והינו זכותו של אדם לשלוות חייו. לכל אדם קיימת זכות שלא יאיימו לפגוע בו.

10. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה ממשית. יחד עם זאת, יש להדגיש כי מקרה זה אינו דומה למקרים הטיפוסיים-המקובלים של גניבות רכב. במקרה דנן מדובר בניסיון של הנאשם לגבות חוב שהגיע לו כדין מהמתלונן באמצעות נטילת הבובקט, ואין המדובר בגניבת רכב "רגילה". לפיכך, אף קיים קושי להקיש מהפסיקה המקובלת בעבירות של גניבות רכב על המקרה דנן (ר' והשוו, בע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (פורסם באתר הרשות השופטת, 15.5.06; בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (פורסם באתר הרשות השופטת, 8.1.10)).

11. החומרה הקיימת במקרה דנן נוגעת להתנהגות הנאשם אשר ביקש לפתור סכסוך עסקי בדרך של עשיית דין עצמית. הנאשם גבה את חובו מאראל באמצעות נטילת הבובקט שלא כדין, ואף איים על אראל כדי לגרום לו לשלם את חובו. יש להוקיע התנהגות פסולה זו. בנוגע לאיומים יש לציין כי מדובר באיומים חמורים במספר מקרים, כאשר באחד המקרים הנאשם אף הרהיב עוז לאיים בפני שוטר לפגוע באראל. התבוננות על התיק בכללותו בעבירות הגניבה והאיומים גם יחד מעלה כי המרחק בין המקרה דנן לבין עבירה של סחיטה באיומים אינו רב.

12. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי ככלל, בעבירות של גניבת רכב, מוטלים עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, ולעתים אף לתקופות משמעותיות. כך למשל, ברע"פ 8544/09 באבי נ' מדינת ישראל (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.12.09), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בארבע עבירות של גניבת רכב, ונגזרו עליו שלושים חודשי מאסר בפועל. יחד עם זאת, במקרים רבים אחרים, ובפרט בנוגע לנאשמים חסרי עבר פלילי, הוטלו עונשי מאסר קצרים ואף לריצוי בדרך של עבודות שירות, כמפורט להלן:

א. בת"פ (מח' מרכז) 1471-09-08 מדינת ישראל נ' חדר (מיום 15.2.10) הורשע הנאשם בעבירות של גניבת רכב, מעשה פזיזות ורשלנות ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ב. בעפ"ג (מח' מרכז) 24297-10-09 מדינת ישראל נ' אבו רקייק (מיום 13.1.10) הורשע הנאשם בעבירות של גניבת רכב, התפרצות לבניין, גניבה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

ג. ברע"פ 6257/11 בדר נ' מדינת ישראל (פורסם באתר הרשות השופטת, 27.10.11) הורשע נאשם בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע, פירוק רכב וגניבה מרכב, ובקשת רשות ערעור שהגיש נדחתה, לאחר שהושת עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל ויום אחד, וזאת בשים לב לכך שהנאשם לא התייצב בפני הממונה על עבודות השירות.

ד. בת"פ (ב"ש) 558/09 מדינת ישראל נ' אבו בלאל (מיום 28.7.09) הורשע נאשם בעבירות של גניבת רכב, היזק לרכוש במזיד ונהיגת רכב מנועי ללא רישיון, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל.

ה. בת"פ 1210/08 (ראשל"צ) מדינת ישראל נ' קראעין (מיום 22.4.09) הורשע נאשם בעבירות של גניבת רכב, סיוע להתפרצות לבניין, סיוע להיזק לרכוש במזיד והפרת הוראה חוקית, ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ו. בת"פ (רח') 2470/06 מדינת ישראל נ' אלטראבין (מיום 23.10.08) הורשע נאשם בעבירות של גניבת רכב, התפרצות מקום למגורים, גניבה, וחבלה במזיד ברכב, ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ז. בת"פ (פ"ת) 3627/06 מדינת ישראל נ' בדיר (מיום 30.10.07) הורשע נאשם 2 בתיק בעבירות של גניבת רכב בצוותא וגניבה מרכב בצוותא, ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ח. בת"פ (י-ם) 8836-08 מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר (מיום 4.4.11) הורשע נאשם בעבירות של ניסיון גניבת רכב, החזקת כלי פריצה והכשלת שוטר, ונגזרו עליו 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

13. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א. התכנון שקדם לביצוע העבירה; לגניבת הבובקט קדם תכנון מוקדם, לרבות הזמנת גרר, וניכר כי מדובר במעשה שתוכנן היטב על-ידי הנאשם.

ב. הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל נזק ישיר בשווי הבובקט שנגנב מהמתלוננים, אשר לא הושב להם. כמו-כן, נגרמו למתלוננים נזקים עקיפים הואיל ומדובר בכלי עבודה, אשר גניבתו משפיעה על אפשרות המשך ביצוע העבודות. הנזק הכלכלי אשר נגרם כתוצאה מגניבה של רכב אשר משמש לעבודה הינו רב ומשמעותי.

ג. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה, נוגעות לסכסוך הכספי בין הנאשם לבין אראל. סבורני כי אראל לא שילם לנאשם חוב שהיה חייב לו, ועקב כך הנאשם, כמעשה של סעד עצמי, גנב את הבובקט, כדי להיפרע מהחוב או כדי לאלץ את אראל לשלם את החוב בתמורה להשבת הבובקט. השיחות שניהל הנאשם עם אראל לאחר הגניבה, שבהן מציע הנאשם את עזרתו בהשבת הבובקט בתמורה לפירעון החוב של אראל לנאשם, תומכות במסקנה זו.

14. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם לעניין גניבת הרכב הינו החל משישה חודשי עבודות שירות ועד לשניים עשר חודשי מאסר בפועל. בנוגע לעבירות האיומים, סבורני כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ועד לשבעה חודשי מאסר בפועל.

15. בגין עבירות האיומים מתחם העונש ההולם נע בין מאסרים על תנאי ועד לעונשי מאסר לתקופות שאינן ארוכות.

16. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור אינו ממין העניין. השיקול השיקומי אף הוא אינו מצדיק סטייה מן המתחם, על אף שיש ליתן לו משקל במכלול השיקולים.

17. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; במקרה דנן, מדובר בנאשם צעיר לימים, בעל רקע נורמטיבי, וניכר כי הטלת עונש מאסר עליו תפגע בו קשות. אף מאסר בדרך של עבודות שירות יפגע ביכולתו של הנאשם להמשיך ולהשׂתכר בתקופת עבודות השירות. כן ייפגע דימויו העצמי של הנאשם.

ב. הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו; ניכר כי הרשעתו בדין עלולה לפגוע בנאשם ובהמשך עתידו המקצועי כמי שלמד לימודי קולנוע והינו מורה במקצועו.

ג. מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה; במקרה דנן הנאשם לא עשה שום מאמץ לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי המתלוננים על הנזק שנגרם להם.

ד. כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו; מובן הדבר כי העובדה שהנאשם בחר לכפור באשמה ולנהל את התיק אינה נזקפת לחובתו.

ה. התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה; הנאשם, יליד 1980, הינו אדם בעל רקע נורמטיבי. הנאשם סיים תואר ראשון במוסד לימודים אקדמי בארה"ב (צ'מפליין קולג'), למד בסמינר הקיבוצים בתוכנית הסבת אקדמאים לתעודת מורה מוסמך בכיר תוך התמחות בתקשורת, ואף זכה לתעודה בגין סרט שיצר (נע/1). הרקע האקדמי והקולנועי של הנאשם מעידים כי התנהגותו הנוגעת לתיק דנן הינה התנהגות חריגה לנאשם, ואינה מאפיינת אותו. כפי שטען ב"כ הנאשם, הנאשם אף אמור להתחיל לעבוד כמורה בבית-ספר.

ו. נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; כפי שטען ב"כ הנאשם, באותה תקופה עבד הנאשם בעבודות בניין כדי לסייע למשפחתו אשר שרויה במצב כלכלי קשה.

ז. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; מדובר בעבירות שבוצעו בשנת 2009.

ח. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; אין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות, וניכר כי מדובר במסכת אירועים חד-פעמית וחריגה בנוף חייו.

18. סבורני כי יש להעניק משקל מועט לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שמדובר בנאשם נעדר הרשעות קודמות. יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם, בשים לב לחומרה אשר נוגעת לפתרון סכסוכים עסקיים בדרכים בלתי חוקיות.

19. באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. סבורני כי יש להעדיף את האינטרס השיקומי, בשים לב לרקע הנורמטיבי של הנאשם, העדר כל הרשעות קודמות, עבודתו כמורה וכאיש קולנוע. לפיכך, סבורני כי אין מקום למצות את הדין עם הנאשם, אלא ניתן להסתפק במקרה דנן בעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

הקנס הכספי והפיצויים למתלונן

20. בשים לב לכך שהעבירות בוצעו על-ידי הנאשם על רקע סכסוך כספי בינו לבין אראל, סבורני כי מן הראוי להשית על הנאשם קנס כספי וכן פיצוי כספי משמעותי. מדובר בנזק משמעותי שנגרם למתלוננים עקב גניבת הבובקט, שאינו מתמצה רק בשוויו של כלי הרכב, אלא כולל אף נזקים עקיפים שנגרמו עקב הפגיעה בביצוע העבודות כתוצאה מכך.

סוף דבר

21. אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. שישה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, ללא ניכוי ימי מעצר. בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, עבודות השירות תבוצענה במתקן מתן חדרה מיום 1.5.13. הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה ביום.

ב. שניים עשר חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירה לפי סימן ה'1 לפרק י"א לחוק העונשין (עבירות בקשר לרכב).

ג. שישה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות, לרבות איומים.

ד. קנס כספי בסך של 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.10.13. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

ה. פיצוי כספי למתלונן, ע"ת 1, בסך של 35,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית-המשפט עד ליום 1.8.13 ויועבר למתלונן בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה למזכירות. מובהר בזאת כי כל סכום שיופקד בקופת בית-המשפט ייזקף תחילה לתשלום הפיצויים, ורק לאחר פירעון מלוא הפיצוי, תיזקף היתרה לתשלום הקנס.

המוצגים יחולטו או יושמדו לפי שיקול דעת המאשימה.

מזכירות בית-המשפט תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ג, 06 פברואר 2013.