<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד לוטם כפרי

ב"כ הנאשמת 1 עו"ד דהן

הנאשם 2 נוכח (מנהלה ומנכ"לה של הנתבעת 1)

ב"כ הנאשמת 3 עו"ד כץ

נאשם 4 נוכח (מנהלה ומנכ"לה של הנתבעת 3)

פרוטוקול

ב"כ הנאשמים 1 ו-2:

לעניין נאשם מס' 2 – הנ"ל מהנדס במקצועו, הוא בעל חברה הנאשמת 1 המעסיקה כ 23 עובדים, המפרנסים 23 בתי אב. החברה מתנהלת ע"י הגשת מכרזים בלבד. מקבלת את עבודתה כתוצאה מזכיה במכרזים על פי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה, סעיף 8, המגיש עליו להיות מהנדס ללא עבירות פליליות, כדוגמת העבירות הללו, הרשעתו תביא למצב שבו תפגע החברה. תגרום לו לקריסה כלכלית. שכן אם יורשע כמהנדס, על פי חוק הרישום הוא לא יוכל להגיש מכרזים להגשת עבודות מאחר והינו מהנדס. מגיש מסמך רישיון קבלן לעבודות הנדסה בנאיות סומן נ/1.

אם ירשם אישום לא יחודש רישיונו שהוצג זה עתה לביהמ"ש. מבוקש בכל לשון של בקשה מן הדין ומן הצדק, להסיר את מרשי מכתב האישום.

לחילופין נבקש אי הרשעה בהתחייבות שלא לבצע עבירה כזאת נוספת ובכך למנוע את המצב.

אני מבקש לאשר למרשי לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה בעתיד ללא הרשעה.

ב"כ הנאשמים 3 ו-4:

אבקש לא להרשיע את נאשם 4 מאחר וזו העבירה הנמוכה ביותר שיכולה להיות שלא היה צריך להגיש עליה כתב אישום, אישום שלא היה מוגש אם לא היה סכסוך עם עירית נשר.

היתר נתבקש סמוך למועד ההתרעה. מגיש אישורים על הניסיונות שעשה הנאשם 3 להוציא שימוש חורג. עשה כל שביכולתו להשיג היתר. לנאשם 4 לא צמח כל רווח כלכלי מביצוע העבירה , הוא שילם דמי שכירות למשרד, הוא שילם ארנונה כמשרד, אבק להגיש מסמך על ארנונה שהוא שילם כל השנים כמשרד ולא כמחסן.

הנאשם עזב את הנכס , ברגע שהבין שאינו יכול לקבל היתר לשימוש חורג, כך שביצוע העבירה על ידו הופסק מעל חצי שנה. כך שהנימוק שדרושה הרשעה על מנת לאכוף עליו בהמשך את הפסקת העבירה אינו רלוונטי שכן אינו קשור לנכס.

הייתה טענה להגנה מן הצדק, שירדנו ממנה, לעצם כתב האישום.

מבקש להגיש לביהמ"ש פס"ד בעניין דנינו שעסק במקרה דומה שזוכה נאשם שהיה שוכר נכס באותן נסיבות, מגישו.

הטיעון לעניין אי הרשעה אפשרי כאשר סוג העבירה מאפשר זאת , מגיש אי הרשעה בהסכמה בעבירות של תכנון ובניה חמורות.

לסיום, אטען לעניין נאשם 4 , הוא קבלן הרשום במרשם הקבלנים עצם חידוש רישומו בפנקס הקבלנים מצוי בסיכון אם יהיה רישום פלילי, מגיש תעודת רישום.

סעיף 8 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה לא יחודש הרישום לאדם שהורשע בעבירה פלילית.

אני מבקש לאשר למרשי לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה בעתיד ללא הרשעה.

ב"כ המאשימה:

מהטעמים שפורטו, אני מתנגד לבקשה, מהטעמים שפורטו לא אך שהם מהווים טעם לקבלת הבקשות אלא לדחייתן, כפי שעלה מדברי חברי, מדובר במהנדסים הבקיאים בהוראת הדין

. בעלי מקצוע כגון הנאשמים צריכים למלא אחר הוראות הדין . העבירות נעברו ב 2009. השימוש החורג הופסק אך לפני חצי שנה. הנאשמים לא ניצלו את 4 השנים האחרונות להפסיק את השימוש החורג ולהחזיר את המצב לקדמותו.

הטעם לפיו הנאשם מס' 2 מפרנס עובדים נוספים אינו טעם ועילה לבקשה.

טענות לפיהן הנאשם 4 הגיש בקשות להיתרים לשימוש חורג , לא רק שאינם מהוות טעם לבקשה, הן מעידות כשלעצמן שהנאשם 4 ידע וניסה להכשירם. עד היום לא הכשיר עדיין את העבירות.

בנסיבות הללו אין מקום לקבל את הבקשה, אלא יש טעם של ממש להאשים את הנאשמים.

לרשם הקבלנים עצמו הנוקט כנגד קבלנים הליכים פלילים בעצמו או וועדות, כאשר הקבלנים מבצעים עבירות. דינם של הנאשמים אינו שונה משאר בעלי המקצוע.

<#3#>

החלטה בעניין הנאשמים 2 ו 4

1. הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

2. המדובר הוא בעבירה שעניינה שימוש חורג במקרקעין, דהיינו, עשיית שימוש בשטח של כ 70 מ' המיועד על פי ההיתר למחסן כמשרדים, וכן מדובר בהקמת שירותים מקירות גבס בגודל של 3.75 מ' רבועים.

3. ב"כ הנאשמים 2 ו- 4 ביקשו להימנע מהרשעתם למרות הודאתם בכתב האישום, וזאת מן הטעם כי התוצאה שתתקבל מהרשעתם עלולה להביא לתשלום מחיר גבוה לעין שיעור מחומרת העבירה שביצעו השניים וזאת בשל מעמדם של מהנדסים בחברות אותן הם מנהלים ובשל ההשלכות שיכולות לנבוע מכך.

4. ב"כ המאשימה מתנגד לבקשת ב"כ הנאשמים 2 ו- 4 ועומד על כך שיורשעו מן הטעמים שפירט בתגובתו.

5. לאחר ששקלתי את הדברים, ובשים לב למהות העבירה והיקפה, הגעתי למסקנה לכבד בקשת הנאשמים ולהסתפק בכך שכל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות ע"ס 10,000 ₪ וההתחייבות היא שבמשך שנה מהיום , על כך אחד מהם להמנע מביצוע עבירה כלשהי על פי חוק התכנון והבניה תשכ"א 1965 ויורשע בה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ד, 11/09/2013 במעמד הנוכחים.

<#5#>

הכרעת דין ביחס לנאשמות 1 ו- 3

הנאשמות הודו בכל העובדות הנטענות בכתב האישום,

לפיכך; הנני מרשיע אותן בעבירה המיוחסת להן בכתב האישום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ד, 11/09/2013 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש:

טיעוני ב"כ מאשימה:

מדובר בשטח של 70 מ' דירת מחסן , נעשה ישמוש לשם הפקת רווחים, גם את המחסן ניתן היה להשכיר, ולא למטרה שלמה הושכר.

בעלת הנכס, נאשמת 1, השכירה את הנכס לנאשמת 3 והפיקה רווחים מהשכרתו.

מדובר בתקופה ארוכה ממרץ 2009 במשך 4 שנים. לכן נבקש להטיל על הנאשמת 1 קנס של 20,000 ₪ . על הנאשמת 3 שעשתה שימוש בנכס, כעולה מדברי חברי אף ידעה כי השימוש החורג אינו כדין ופעלה להכשירו, נבקש קנס בסך 10,000 ₪. כנגד הנאשמת 1 נבקש להוציא צו שיפוטי להורות לה להשיב את הנכס לקדמותו – את השירותים שניבנו ללא היתר.

טיעוני ב"כ הנאשמת 1:

הנאשמת 1 רכשה את הנכס כמו שהוא מהמפרק של חב' מוסקוביץ'. ביהמ"ש המחוזי שבא לאשר את המכר הדגיש שזכויות השוכרים לא יפגעו. לכן הנאשמת 1 הגישה לפני למעלה משנה וחצי בקשה להיתר לעשות שימוש במקום כמשרד, ולכן גובה הקנס המבקש ב"כ המאשימה הוא עצום בנסיבות העניין, נבקש התחשבות.

ב"כ המאשימה :

מתנגד לכל טענה עובדתית שלא הוכחה.

ב"כ הנאשמת 3:

לא בכדי עשה חברי אבחנה, בין הנאשמת 3 ל 1 . לפיכך אני מבקש להטיל על הנאשמת 3 שאינה עושה בה שימוש יותר. סה"כ זמן השימוש בנכס היה מס' שנים, אך באותם שנים לא ידעה שנעשה שימוש חורג, ושילמה תשלום מלא על המשרד כולל ארנונה לעירייה.

נבקש להטיל קנס מינימלי בסך 1,000 ₪ , שכן ניסה לקבל היתר וכשלא קיבל יצא מן הנכס.

<#7#>

גזר דין

לאור מהות העבירה, ובהתחשב בטיעוני הצדדים לעונש, הנני מקבל את ההסדר לפיכך אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים:

ביחס לנאשמת מס' 1:

• אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך 8,000 ₪.
• הקנס ישולם ב- 8 תשלומים של 1,000 , בכל 10 לחודש, החל מיום 10.10.13.

ביחס לנאשמת מס' 3:

• אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך 4,000 ₪.
• הקנס ישולם ב- 4 תשלומים של 1,000 , בכל 10 לחודש, החל מיום 10.10.13.

הנאשמות רשאיות לערער על פסק הדין תוך 45 יום מהיום.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ד, 11/09/2013 במעמד הנוכחים.

קלדנית: חופית.