בפני תביעות הדדיות שמקורן בהסכם קבלנות משנה לביצוע עבודות חשמל בפרוייקט לבניית מתחם דירות מגורים בעיר יפו.

1. התובעת והנתבעת שכנגד הינה חברה קבלנית שעיסוקה בתחום עבודות חשמל (להלן: התובעת).
2. הנתבעת והתובעת שכנגד הינה חברה קבלנית ששימשה כקבלן ראשי לביצוע עבודות הבניה בפרוייקט הידוע בשמות "הרובע המרוני" או "בוסתן יפו" שנבנה ברחוב ימית 71 בעיר יפו (להלן: הנתבעת והפרוייקט בהתאמה). פרוייקט זה בוצע עבור בעל הזכויות במקרקעין שעליו נבנה הפרוייקט, "חברת יהודה הימית פרויקטים ויזמות בע"מ" (להלן: המזמין).
3. ביום 28.2.07 נחתם בין התובעת לנתבעת הסכם "קבלן משנה" לביצוע עבודות מתקני החשמל בפרוייקט (נספח 1 לתביעה; נספח 8 לתביעה שכנגד) (להלן: הסכם קבלן משנה). אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בהסכם פאושלי שבו התמורה אינה משתנה כל עוד לא בוצעו שינויים בעבודה כפי שסוכמה בחוזה.
4. עבודות הבניה בפרוייקט כללו הקמת 5 בניינים בני 4 דירות דו-מפלסיות ו-6 קוטג'ים, וביצוע העבודה באתר נחלקה לארבעה שלבים, כאשר שלבים א' ו-ב' בוצעו יחדיו ולאחר השלמת העבודות נבנו המבנים בשלבים ג' ו- ד' יחדיו (פרק 2 למסמך ג'2 להסכם ההתקשרות בין המזמין לנתבעת).
5. התובעת החלה לעבוד בפרוייקט בחודש מרץ 2007, בסמוך לאחר קבלת צו התחלת העבודות.

ביום 7.10.08 הודיעה התובעת לנתבעת על הפסקת עבודתה בפרוייקט, והתנתה את השלמת העבודות במסגרת שלבים א' ו-ב' בכך שביצוע העבודות יתאפשר תוך זמן סביר. בנוסף דרשה התובעת כי תתבצע סריקה משותפת בשלבים ג' ו-ד' לבחינת העבודות שבוצעו על ידה לצורך התשלום בגינן. כמו כן העלתה התובעת דרישה לתשלום עבור גופי תאורה שנרכשו על ידה לצורך התקנתם בפרוייקט, אך נותרו מאוחסנים במחסניה.

1. ביום 13.1.09 הודיעה הנתבעת לתובעת על הפסקת עבודתה בפרוייקט לאחר ששכרה את שירותיו של קבלן חשמל חלופי במקום התובעת (להלן: הקבלן החלופי).
2. בין הצדדים נתגלעו מחלוקות באשר לקיום חיובים הדדיים על-פי ההסכם, כאשר עיקר טרונייתה של התובעת עניינה באי תשלום מלוא התמורה שנדרשה בחשבון האחרון שהוגש לנתבעת.

בתביעתה עותרת התובעת לתשלום יתרת התמורה החוזית בסך 624,120 ₪ בתוספת עלות העבודות הנוספות שביצעה בסך 147,408 ₪, לאחר ניכוי הנחה של 20%. מסכומים אלו מבקשת התובעת להפחית סך של 384,387 ₪ ששולם על ידי הנתבעת וסכום של 29,450 ₪ בגין העבודות שלא ניתן היה להשלימן בשלבים א' ו-ב', כך להגדרתה. עוד היא תובעת פיצוי בגין הרווח הצפוי עבור השלמת העבודות על-פי ההסכם, ואשר נמנע ממנה כתוצאה ממחדלי הנתבעת בסך של 61,333 ₪. בסיכומו של דבר עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בסכום מצטבר של 453,654 ₪.

הנתבעת השיגה כנגד תביעה זו בכתב הגנתה ובנוסף הוגשה מטעמה תביעה שכנגד.

בגדר תביעתה עותרת הנתבעת לתשלום פיצויים בגובה הנזקים שנגרמו לה בגין העיכוב בהשלמת העבודות בפרוייקט כתוצאה ממחדלי התובעת, על פי החישוב הבא:

סך של 715,541 ₪ עבור התשלומים ששילמה לצורך תיקון הליקויים שנגרמו כתוצאה מעבודות התובעת.

פיצוי מוסכם בסך של 225,000 ₪ לפי חישוב של 150 ימים איחור בלוחות הזמנים. מסכום זה מפחיתה הנתבעת את הסכום שהיה עליה לשלם לנתבעת לו זו הייתה משלימה את העבודות. בסיכומו של דבר עותרת הנתבעת לחיוב התובעת בסך של 685,828.50 ₪ (תחשיב נספח 37 לתביעה שכנגד). כפי שיפורט בהמשך, במהלך ההוכחות הודיעה הנתבעת כי שילמה לקבלן החלופי סכום נמוך מהסכום הנתבע על ידה וביקשה להעמיד את סכום התביעה על 457,586 ₪.

טענות התובעת

1. התובעת טוענת כי הנתבעת לא שילמה את מלוא שכרה עבור ביצוע העבודות בפרוייקט. לגירסתה, במשך כשבעה חודשים ביצעו עובדי התובעת עבודות באתר הבניה ותוך שכך מימנה התובעת את ההוצאות הכרוכות בביצוען (שכר עבודה לקבלני משנה, ציוד וחומרים), ללא קבלת תשלום כלשהו מצד הנתבעת.
2. התובעת מפרטת בתביעתה כי היא השלימה את ביצוע העבודות הכלולות בשלבים א' ו-ב', זולת העבודות שהוגדרו על ידה כ"עבודות שלא ניתן היה להשלימן" (התקנת לוחות ואביזרים בשלושה קוטג'ים וכן הזנות חשמל ותקשורת מחדר החשמל הראשי של המתחם).

בנוסף מציינת התובעת כי לא סופקו והותקנו באתר הפרוייקט מתקנים ואביזרים שונים בשל החשש לגניבתם או לחבלה בהם, כדלקמן: שני ארונות ריכוז לתקשורת; שני לוחות חשמל ציבוריים; מכשירי אינטרקום טלוויזיה שיועדו להתקנה על השערים של היחידות החיצוניות שטרם נבנו; ומספר גופי התאורה.

1. התובעת מייחסת לנתבעת ניהול כושל ורשלני של העבודות בפרוייקט, שבעטיו נגרמו תקלות בעבודות החשמל שבוצעו ואשר איפשר גניבת ציוד שהורכב על ידי התובעת מאתר הבניה. לגירסתה, במהלך ביצוע העבודות בפרוייקט נוכחה לגלות כי העבודות מתבצעות ללא תיאום בין בעלי המקצוע, ללא מחויבות ללוחות זמנים, תוך החלפת מנהלי הפרוייקט באתר בתדירות גבוהה, באופן שלא אפשר לה לבצע את העבודות בצורה ראויה ורציפה. התקדמות האיטית של עבודות הבניה בפרוייקט עיכבה את ביצוע עבודות החשמל על ידי התובעת.

התובעת טוענת כי בשל העיכוב בהשלמת העבודות נגרם לה נזק בגובה ההפרש בין התקבולים בפועל לבין ההכנסות הצפויות שעל פיהן תומחרה הצעת המחיר כנגזרת בין היתר מצפי התמשכות הפרוייקט. הפרש זה מתווסף לחסרון הכיס שנגרם לתובעת בשל ההוצאות הנוספות שהיו כרוכות בהתמשכות העבודות. כמו כן הוסיפה התובעת כי לוח הזמנים החוזי הכתיב את היערכותה לקראת התקשרות בפרוייקטים נוספים וכתוצאה מהעיכוב לא עמדה בהתחייבויותיה.

טענות הנתבעת

1. הנתבעת שוללת בכתב הגנתה את טענות התובעת, כשלגירסתה, התנהלותה של התובעת בפרוייקט היא זו שמנעה את ביצוע העבודות כנדרש ובהלימה ללחות הזמנים. לטענתה, מנהל התובעת ומנהל העבודה מטעם התובעת לא נכחו באתר באופן רציף, ולעיתים תכופות הושגה הגעתם רק לאחר פניות חוזרות. עוד היא טוענת כי מנהל העבודה לא השתתף בישיבות העבודה שנועדו לצורך תיאום ההנחיות בין נותני השירותים באתר.
2. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי כתוצאה מהתנהלותה הרשלנית של התובעת נגרמו עיכובים בלוחות הזמנים, כאשר חלק מעבודות החשמל בוצעו על ידי התובעת בשלב מאוחר מהמועד הנדרש.
3. עוד טוענת הנתבעת כי היא נאלצה לחפש קבלן חלופי לאחר הפסקת עבודות התובעת באתר, לצורך השלמת העבודות ותיקון הליקויים והנזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות התובעת. בהקשר זה הבהירה כי שכרו של הקבלן החלופי תומחר ברף הגבוה בשל לוח הזמנים הצפוף אליו הוכפף.
4. בנוסף מכחישה הנתבעת את הטענה לפיה לא שולמה לתובעת מלוא התמורה החוזית. אדרבה לעמדתה, התובעת קיבלה תשלום יתר עבור העבודות שבוצעו על ידה בסך של 390,270 ₪.

דיון

1. התובעת והנתבעת התקשרו בחוזה פאושלי, בו התחייבה התובעת לבצע עבודות חשמל תמורת סכום קצוב מראש בסך של 840,000 ₪ בצירוף מע"מ (סעיף 6.2 לנספח להסכם). מכאן כי התובעת אינה זכאית לתוספת תשלום מעבר לסכום זה עבור ביצוע עבודות נוספות שלא נכללו בהסכם ולא אושרו בהתאם למנגנון הקבוע בו.

בעניין זה יש להפנות לדברי השופטת מ' נאור בע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד - עמב"ל עמותה רשומה נ' דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ (13.12.06): "חוזה פאושלי הוא חוזה המכתיב מערכת הקצאת סיכונים מסוימת. הקבלן, הנהנה מידע עודף בדבר המשאבים העומדים לרשותו ובדבר עלות הרכיבים הספציפיים המרכיבים את חבילת המוצר הכוללת, משקלל ידע זה עם פוטנציאל הסיכון הגלום בכך שלא מתבצעת מדידה פרטנית של כל בית ובית. מזמין העבודה, במקרה זה העמותה, הוא בעל האינטרס לחסוך בעלויות הכרוכות בבדיקה פרטנית של כל בית ובית ומעוניין לדעת מה "השורה התחתונה" לפני הכניסה להתקשרות. לפיכך הוא מקבל על עצמו את הסיכון לכך שלו היה מנהל משא ומתן לגבי כל רכיב בנפרד או קובע מחיר לפי מדידה, יתכן והיה מקבל מחיר חוזי נמוך יותר פר רכיב או פר מטר. מערך סיכונים זה מבוטא במחיר החוזי הכולל הנקבע, ומשקף את הערכת הצדדים בדבר פוטנציאל התממשות הסיכון". בהתאם לתפיסה זו נפסק כי "אם התרשל או טעה הקבלן בהערכת סיכוניו, עדיין אין המשמעות שנפגם החוזה וניתנה זכות שלא בדין. זהו פוטנציאל סיכון אינהרנטי לסוג זה של חוזה, ואין בכך משום התעשרות שלא כדין של מקבל ההטבה...".

1. סעיף 9 להסכם קבלן המשנה קובע כי תמורת ביצוע מלוא ההתחייבויות והעבודות על-פי ההסכם תשלם הנתבעת לתובעת את "הסכומים המפורטים בנספח להסכם זה". סעיף 9.1 מגדיר את התנאים הנדרשים לביצוע תשלום התמורה עבור עבודות התובעת, כדלקמן: התובעת תגיש לנתבעת חשבונות בגין עבודות שבוצעו בפועל "ואושרו על ידי אדן אלונים בכפוף לאישור המזמין"; סעיף 9.3 מוסיף וקובע כי חשבון לא ייחשב מאושר אלא לאחר שאושר לתשלום על ידי הנתבעת; בהמשך לכך מבהיר סעיף 9.4 כי ביצוע התשלומים לתובעת בפועל יהיה כפוף לאישור העבודות או החשבונות על ידי המזמין.
2. סעיף 6 לנספח התנאים הנוספים להסכם מסדיר את אופן התשלום עבור העבודות בהתאמה לשלבי הביצוע של העבודות בפרוייקט, וזו לשונו:

"שכר החוזה הפאושלי ישולם לפי טבלת שלבי הפרוייקט ושלבי התשלומים כדלקמן:

שלב א' מבנים 1-2-21 30%

שלב ב' מבנים 22-23-24 13%

שלב ג' מבנים 3-25 22%

שלב ד' מבנים 4-5-26 35%

שלבי התשלום בכל שלב של הפרוייקט:

שלבי א' + ב'

1) הכנות עד רצפת מרתף כולל הארקת היסודות + הכנת תשתית חשמל + בזק 11%

2) הכנות עד רצפה ראשונה 11%

3) הכנות עד רצפה שנייה 10%

4) הכנות עד רצפה שלישית 10%

5) הרכבת אביזרים 14%

6) מתקן ציבורי 34%

7) מסירה 10%"

עוד נקבע כי כל שלב תשלום יחולק חלוקה משנית על פי התקדמות העבודות בקומות, ובהתאם לטבלת החלוקה המשנית לתשלומים לפי יחידות דיור. סעיף 7 מוסיף וקובע כי שלבי התשלום לאזורים ג' ו-ד' יהיו בהתאם לשלבים שנקבעו לאזורים ג' ו-ד'.

1. לטענת התובעת, החשבונות לתשלום הוגשו לנתבעת בהתאם להתקדמות העבודה, תוך חלוקה לחשבון מצטבר עבור "עבודות פאושליות" וחשבון עבור "עבודות נוספות". לגירסתה, חלק מן החשבונות אושרו ושולמו על ידי הנתבעת, חלקם אושר ושולם באופן חלקי על רקע קיזוזים שביצעה הנתבעת, וחלקם לא אושרו לתשלום על ידי הנתבעת.

החשבון האחרון שהוגש על ידי התובעת לנתבעת נושא את הכותרת "חשבון חלקי מס' 6" (נספח 166) מתאריך 25.5.08. חשבון זה מהווה את סלע המחלוקת העיקרי שבין הצדדים, ולבחינת החיובים שרוכזו בו הוקדשה יריעה נרחבת בטיעוניהם.

התובעת טוענת ליתרת חוב בסך של 331,441 ₪ בתוספת מע"מ, בהסתמך על התחשיב המפורט בחשבון חלקי מס' 6. בעוד שלפי טענת הנתבעת היא שילמה לתובעת את מלוא סכום התמורה על-פי ההסכם, ואף ביתר. בסיכומיה מפרטת הנתבעת כי הסכומים בחשבון חלקי מס' 6 שלא אושרו על ידה בסימון "V", נדחו בשל היותם חיובים שגויים או שאינם תואמים את ההסכם או שלא אושרו על ידי המזמין או שנדחו עקב ביצוע לקוי או שלא לפי התוכניות וההנחיות שנמסרו לתובעת (סעיף 39 לתצהיר מר אדלשטיין).

א. עבודות במסגרת הפאושלית

1. עיון בתחשיב המפורט בחשבון חלקי מס' 6 מעלה כי יתרת החוב לה טוענת התובעת, בסך של 331,441 ₪, מבוססת על הרכיבים הבאים:
   1. ביצוע עבודות בשלב א' ו- ב' בסכום כולל של 361,200 ₪;
   2. ביצוע עבודות בשלבים ג' ו-ד' על פי חלקיות העבודה שבוצעה בסך 262,920 ₪;
   3. ביצוע עבודות נוספות בסך של 147,408 לאחר ניכוי הנחה של 20%.
   4. מסכומים אלו הופחתו הסכום ששולם על ידי הנתבעת בסך 384,387 ₪ בתוספת מע"מ וכן עלות ביצוע העבודות שלא ניתן להשלימן בסך של 29,450 ₪ בתוספת מע"מ (סעיף 29 לתצהיר אופטובסקי).
   5. כמו כן קוזז סך של 26,250 ₪ בתוספת מע"מ המהווה 3/4 מהסכום שנתקבל עבור מכירת לוחות החשמל הציבוריים שנרכשו לפרוייקט ביום 27.4.09 (35,000 ₪), כמפורט בחשבונית מס' 33372 (נספח 169).

לעניין רכיב זה יוער כי בכתב תביעה הבהירה התובעת שהחיוב בגין לוחות החשמל שנרכשו עבור שלבים א', ב' ו-ג' נכלל ביתרת החוב ומכאן מקור ההפחתה. בעוד שעבור לוחות החשמל שנרכשו לשלב ד' לא חויבה הנתבעת ועל כן אין כפל חיוב בעניין זה (סעיפים 28(א)-(ב), (ד)-(ו) לתצהיר אופטובסקי).

1. הנתבעת טוענת כי שילמה לתובעת את הסכום שאושר לתשלום בהתאם לחשבון חלקי מס' 6, על-פי התחשיב המפורט בנספח 37.1.1 לכתב התביעה שכנגד:
2. יתרת תמורה בגין עבודות בשלבים א' + ב' בסך של 259,644 ₪;
3. יתרת תמורה בגין עבודות בשלבים ג' + ד' בסך של 166,236 ₪;
4. ביצוע עבודות נוספות שאושרו בסך של 10,553 ₪.
5. מסכומים אלו הופחת החיוב בגין הבובקט בסך 2,800 ₪ (סעיף 20 לתביעה שכנגד);
6. כמו כן קוזזו 10% עיכבון ו- 0.8% ביטוח בסך כולל של 46,485 ₪.

לשיטת הנתבעת היה עליה לשלם סך 387,148 ₪ בלבד (נספח 37.1.2 לכתב התביעה שכנגד).

1. כפי שעולה מן ההערות שנרשמו על גבי חשבון חלקי מס' 6 (נספח 37.2 לתביעה שכנגד), נטושה מחלוקת עובדתית בין הצדדים בנוגע למהות העבודות שבוצעו על ידי התובעת, היקף העבודות והערכת עלות ביצוען.

הצדדים מייחדים את התייחסותם בחשבון החלקי מס' 6 לכל שלב ושלב של הבנייה בהתאם לחלוקה המשנית שנקבעה בהסכם, קרי – הכנות עד רצפת מרתף, רצפה ראשונה, שנייה ושלישית, מתקן ציבורי והרכבת אביזרים (נספח 166 ונספח 37.2). מתוך ראיה זו יש לבחון את פריטי העבודה הנסקרים בחשבון בשים לב למערכת ההסכמית שנקשרה בין הצדדים.

שלבים א' וב' של הפרוייקט

1. ביום 2.12.08 אושרה לתובעת מסירת העבודות בבניינים 1 ו-2 וקוטג' 21 לאחר גמר עבודות החשמל והשלמת האביזרים, לוחות חשמל וגופי תאורה "פרט לחדרי מדרגות". אישור זה נושא חתימתו של נציג הנתבעת יחיאל ששימש כמנהל עבודה בפרוייקט (נספח 5 וסעיפים 3 ו-46 לתצהיר שטרית).

לפי סעיף 6 לנספח התנאים המיוחדים, בניינים 1 ו-2 וקוטג' 21 מהווים את שלב א' של הפרוייקט (ולא כטענת התובעת המייחסת אישור זה לשלבים א' ו- ב'). התמורה עבור ביצוע העבודות בגין שלב א' הוערכה בשיעור של 30% מסך התמורה הכוללת (סעיף 9 להסכם). היינו, בסכום של 252,000 ₪ בתוספת מע"מ. התמורה עבור ביצוע העבודות בגין שלב ב' הוערכה בשיעור של 13% מסך התמורה הכוללת, היינו סך של 109,200 ₪ בתוספת מע"מ.

1. כפי שניתן להיווכח מנספח 37.2 לתביעה שכנגד, אין מחלוקת כי התובעת ביצעה בשלב א' את עבודות ההכנות עד לרצפה השלישית (כולל). הצדדים חלוקים בשאלת ביצוע יתרת העבודות של שלב א (הרכבת אביזרים והמתקן הציבורי).

התובעת טוענת כי ביצעה את כל העבודות של המתקן הציבורי (למעט עבודות שלא ניתן היה לבצען כמפורט להלן) וביצעה 50% מעבודות הרכבת האביזרים.

בכל הקשור לשלב ב' טוענת התובעת כי ביצעה את כל עבודות החשמל עד רצפה שלישית, 50% מעבודות התקנת האביזרים ומלוא העבודות של המתקן הציבורי (למעט עבודות שלא ניתן היה לבצען כמפורט להלן).

התובעת מאשרת כי חלק מן העבודות לא בוצעו על ידה במסגרת שלבים א' + ב', ולפי הערכתה עלות ביצוען נאמדת בסך של 29,450 ₪ (סעיף 47(ה) לתצהיר מר שטרית).

לאור האמור טוענת התובעת כי מגיעים לה הסכומים הבאים:

שלב א- 209,160 ₪.

שלב ב'- 90,636 ₪.

מסכומים אלו יש להפחית סך של 29,450 ₪ בגין עבודות שלא ניתן היה להשלימן וסך הכל לשיטת התובעת היא זכאית לתשלום בסך של 270,346 ₪ עבור שלבים א' ו-ב'.

לעומתה טוענת הנתבעת כי בשלב א' בוצע 88% מהמתקן הציבורי ורק 14% מהתקנת האביזרים ובשלב ב' בוצע 73% מהמתקן הציבורי ולא בוצעה כלל התקנת האביזרים.

לפיכך, טוענת הנתבעת כי התובעת זכאית לסכומים הבאים:

שלב א' - 186,480 ₪.

שלב ב' - 73,164 ₪.

סה"כ- 259,644 ₪.

העולה מן המקובץ הוא שהצדדים חלוקים על הסך של 10,690 ₪.

1. על אף שהצדדים היו מודעים לעובדה כי בכוונת התובעת להפסיק את ביצוע העבודות, איש מהם לא מצא לנכון לערוך מסירה מסודרת של עבודות החשמל ולתעד באופן כלשהוא את העבודות שבוצעו עד למועד זה. מסמכים רבים הוגשו על ידי הצדדים לרבות דוחות פיקוח ואולם הצדדים לא מצאו לנכון לעגן בחוות דעת מומחה את טענותיהן לאחוזי הביצוע. אין באפשרותי להסיק מיומני הפיקוח שצורפו על ידי התובעת כי אכן ביצעה את שנטען על ידה. התובעת בסיכומיה מלינה על הנתבעת כי נמנעה מלבצע פרוטוקול של העבודות שנמסרו לה ואולם התובעת עצמה גם היא שותפה למחדל זה ולטעמי היה על התובעת לערוך רישום מסודר משל עצמה.

בהתחשב בעובדה שנטל ההוכחה בתביעה אזרחית רובץ על כתפי התובעת, מתבקשת המסקנה כי בהעדר הוכחה ועיגון עובדתי יש לדחות את טענות התובעת בעניין שלבים א' ו-ב'.

התוצאה היא כי על הנתבעת לשלם בגין שלבים אלו סך של 259,644 ₪ בצירוף מע"מ.

שלבים ג' וד' של הפרוייקט

1. על פי ההסכם בגין ביצוע מלוא עבודות בשלב ג' זכאית התובעת לתשלום סך של 184,800 ₪ בצירוף מע"מ.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת ביצעה את העבודות עד הרצפה השניה.

התובעת טוענת כי גם ההכנות של הרצפה השלישית בוצעה על ידה, וכן 50% מהמתקן הציבורי ו50% מהרכבת האביזרים. בהקשר זה מפרטת התובעת כי הותקנו נקודות מאור בשטח הציבורי, בחניון, בחדר המדרגות, הונחה צנרת הזנת החשמל עבור חברת החשמל וצנרת התקשורת עבור בזק, הותקנה הארקת יסוד, צנרת חשמל ותקשורת במעלית, תאורה בפיתוח שלב ג' (גשר ומדרגות חוץ).

לעומתה טוענת הנתבעת כי הקבלן החלופי הוא שביצע את ההכנות ברצפה השלישית. כמו כן לגירסתה, התובעת ביצעה רק 44% מהמתקן הציבורי ולא ביצעה כלל הרכבת האביזרים.

לאור האמור התובעת סבורה כי הינה זכאית לתשלום סך של 121,968 ₪ בעוד שלשיטת הנתבעת מגיע לתובעת סך של 86,586 ₪.

1. על-פי ההסכם בגין ביצוע מלוא עבודות בשלב ד' זכאית התובעת לתשלום סך של 294,000₪ בצירוף מע"מ.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת ביצעה את העבודות עד לרצפה ראשונה.

התובעת טוענת כי ביצעה את ההכנות עד לרצפה השניה וכן 50% מהרכבת האביזרים.

הנתבעת טוענת כי בוצעו 45% מן ההכנות עד לרצפה השניה ולא בוצעה כלל הרכבת אביזרים.

לאור האמור טוענת התובעת כי הינה זכאית לתשלום סך של 114,660 ₪ בעוד שלשיטת הנתבעת מגיע לתובעת סך של 79,380 ₪.

1. גם באשר לשלבים אלו, לא הוכיחה התובעת את אחוזי הביצוע, וגירסתה לבדה אינה מספקת. על כן על הנתבעת לשלם את הסכום שאושר על ידה עבור העבודות בשלבים ג' ו-ד' בסך כולל של 165,966 ₪.

ב. עבודות נוספות

1. יש לאבחן בין שלושה סוגים של עבודות שבוצעו על ידי התובעת ושובצו תחת הפרק של עבודות נוספות:

א. עבודות במסגרת הפאושלית שבוצעו מחדש על ידי התובעת;

ב. עבודות שאינן כלולות במערכת ההסכמית שבין הצדדים על כל נספחיה;

ג. שינויי דיירים.

העבודות במסגרת הפאושלית שבוצעו מחדש

1. לטענת התובעת, בשל העדר פיקוח ראוי מצד הנתבעת היא נאלצה לבצע חלק מעבודות החשמל מחדש, פעם נוספת בשל הסיבות הבאות, אשר כולן נעוצות בהתנהגות רשלנית של הנתבעת, אשר לא פיקחה על ביצוע העבודות, לא שמרה על האתר ולא נתנה הנחיות מתאימות לביצוע העבודה:

א.חוסר תאום והכוונה של בעלי המקצוע.

ב. גניבות וחבלות

ג. עבודה רשלנית של בעלי מקצוע אחרים.

ד. שינויים שנדרשו על ידי הדיירים.

לטענתה היא זכאית לתשלום עבור ביצוע עבודות אלו. תמיכה לעמדה זו מוצאת התובעת בעדות מר שבת מנהל הפרויקט שהבהיר כי "אם הקבלן עבד מדויק וטוב ומישהו פגע וצריך לתקן מחדש אז אין ספק שמגיע לו פיצוי על זה. אין עוררין" (עמ' 84, שורות 19-22 לפרוטוקול).

עבודות אלו פורטו בסעיף 49 לתצהיר מר בן שטרית. התובעת מדגישה כי עבודות אלו אושרו על ידי המפקח מטעמה של התובעת, להוכחת טענה זו צירפה התובעת לתצהירו של בן שטרית מטעמה אישורי ביצוע לעבודות אלו, חתומים על ידי מנהל מטעם הנתבעת מר חאלד אבו פרח, או אסמכתאות מיומני העבודה. התובעת מדגישה בעניין זה כי חלק לא מבוטל מעבודות אלו אף אושר על ידי הנתבעת במסגרת חשבון מס' 3, אשר אושר על ידי אותו חאלד אבו פרח.

1. הנתבעת דוחה טענות אלו מר שבת מטעמה מתייחס בפרוטרוט לטענות אלו בסעיף 50 לתצהירו כאשר לשיטתו עבודות אלו לא אושרו על ידי הפיקוח (המזמין) , או היו באחריותה של התובעת או שביצוע חוזר של העבודה הינו כתוצאה מרשלנות התובעת אשר לא תיאמה את עבודתה מול קבלן השלד. בכל הקשור לעבודות שבוצעו מחדש בשל גניבות או חבלות טוענת הנתבעת כי העבודות היו באחריות התובעת והאישורים המוצגים על ידה הינה אישור לביצוע בלבד ולא אישור לתשלום.
2. אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי הייתה זו אחריותה של התובעת לשמור על העבודות שבוצעו על ידה שמא לא יפגעו כתוצאה מעבודת בעלי מקצוע אחרים שהועסקו באתר או כתוצאה מגניבה או חבלה.
3. הנתבעת אינה יכולה להתפרק מאחריותה כקבלן הראשי של הפרוייקט, המטילה עליה חובת פיקוח ושמירה על עבודות החשמל שבוצעו על ידי התובעת בעת ביצוע עבודות הבינוי שבשליטתה. הנתבעת גבתה מן התובעת השתתפות בעלות הביטוח ועל כן עליה חובת השמירה באתר (להבדיל מחובת התובעת לבטח מפני גניבה את הציוד שהובא לאתר מטעמה). אם נאלצה התובעת לבצע עבודות פעם נוספת בשל גנבה, על הנתבעת לשאת בתשלום. בנוסף, הנתבעת אינה יכולה לסמוך על ההנחה כי אם מדובר בעבודות במסגרת הפאושלית יהיה על התובעת לבצען מחדש באם יפגעו בשל אי תיאום נאות בין בעלי המקצוע השונים ללא עלות נוספת. בנסיבות אלה הנתבעת אינה פטורה מחובת התשלום לתובעת כאשר זו ביצעה את העבודות פעם נוספת. בדומה מקום בו הנתבעת לא הציגה הנחיות מדויקות לבעלי המקצוע הנוספים כיצד לבצע את עבודתם לאחר ביצוע עבודות החשמל או שאפשרה להם לבצע עבודות תוך פגיעה בעבודות החשמל הרי שהיא זו שאחראית לביצוע העבודות מחדש והיא אינה יכולה להתנער מחובת התשלום.
4. גם את טענת הנתבעת לפיה ביצוע עבודות אלו לא אושר על ידי המזמין יש לדחות; בנסיבות בהן נדרש ביצוע העבודה מחדש מחמת חוסר תיאום בין בעלי המקצוע באתר, אין סיבה כי המזמין יאשר ביצוע עבודות אלו מחדש המזמין אחראי לאישור עצם ביצוע העבודות ואין זה מענינו אם נדרש לבצע עבודה פעם נוספת בשל התנהלות רשלנית של התובעת. הנתבעת אינה רשאית להתנער מבקשותיה לבצע את העבודה פעם נוספת ומנועה מלהתכחש לחובת התשלום בגין עבודות אלו.
5. לפיכך יש לבדוק באופן פרטני את העבודות שבוצעו מחדש.

ג - פריט 99.1.040 החלפת קווי הזנה בדירות הזמנה מספר 32596 בדירות דופלקס.

לטענת התובעת, מדובר בכבלי חשמל שהנחתם בדירות בוצעה מחדש לאחר שקווים נחתכו ונגנבו והתשלום עבור עבודה זו אושר על ידי מר חאלד אבו פרח בחשבון מספר 3. כתימוכין צירפה התובעת את הצעת מחיר מספר 32596 מיום 20.11.07, דף יומן 0517 עליו חתום מר אבו פרח, דפי יומן 520,009,004,0510,0527 המתעדים גניבות וחיתוכים של הקווים, וכן הודעת פקס של התובעת לנתבעת מיום 22.11.07 לפיה טרם נתקבל אישור להצעת המחיר לחוטים שנגנבו (נספח 9).

הנתבעת חולקת על טענה זו ומציינת כי ביצוע העבודה מחדש אושר על ידה אך ללא תשלום נוסף, מאחר והיא אינה נושאת באחריות לגניבת הציוד שסופק על ידי התובעת עד למועד המסירה. כאמור התובעת אינה אחראית לגנבות או חבלות ועל הנתבעת לשלם בעבור עבודות אלו סך של 14,250 ₪

ח - פריט 99.1.130 תיקון קו חשמל שנפגע כולל החלפת חוטים לפי יומן עבודה 001 מתאריך 16.01.08.

לטענת התובעת, קבלני משנה שהועסקו על ידי הנתבעת חתכו במהלך עבודתם צינורות חשמל ומנהל העבודה מטעם הנתבעת גרגורי חתם על תיעוד המקרה ביומן עבודה מספר 0001 מיום 16.1.08 (נספח 14). הסכום לתשלום עבור ביצוע מחדש של העבודה אושר על ידי מר אבו פרח בחשבון מספר 3.

הנתבעת טוענת כי עבודה זו כלולה בסעיף 1.24 של המפרט הטכני.

גם אם אקבל טענה זו הרי שאין בכך כדי לספק מענה ענייני לטענת התובעת בדבר הצורך בביצוע המחודש של העבודה בשל רשלנות קבלני משנה אחרים על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1.200 ₪.

ט - פריט 99.1.140 תיקון קו חשמל שנפגע כולל החלפת חוטים לפי יומן עבודה 002 מתאריך 20.01.08.

התובעת טוענת כי קבלני משנה שהועסקו על ידי הנתבעת חתכו במהלך עבודתם צינורות חשמל, ומקרה זו תועד על ידי מנהל העבודה גרגורי ביומן עבודה מספר 0002 מיום 20.1.08 (נספח 15). הסכום לתשלום עבור הביצוע המחודש אושר על ידי מר אבו פרח בחשבון מספר 3.

לעניין הביצוע המחודש של עבודה זו טוענת הנתבעת כי האחריות בגין ביצוע זה רובצת על התובעת. טענה זו של הנתבעת יש לדחות כמפורט לעיל ועל הנתבעת לשלם לתובעת סך של 4050 ₪

יא - פריט 99.1.160 גילוי הארקות בחדר טרנספורמציה.

התובעת טוענת כי ביצעה הכנה של קוצי הארקה, אולם מאחר וקבלן השלד קיפל את קוצי ההארקה, ויצק עליהם היה צורך לחצוב את שכבת הבטון ולגלות אותם, כפי שתועד יומן 0006 מיום 24.1.08 (נספח 16) וביומן 0005 מיום 22.1.08 (נספח 17).

הנתבעת טוענת בקשר לעבודות אלו כי אלו כלולות במסגרת הפאושלית. הנתבעת לא סתרה את טענת התובעת לפיה נאלצה לבצע את העבודות בשנית בשל רשלנות קבלן השלד. על הנתבעת לשלם לתובעת בגין עבודה זו סך של 400 ₪.

יג - פריט 99.2.010 חדר מדרגות בנין 1 מיום 1.2.08, מרתף, חציבות עבור נקודות חשמל עקב קידוח "4 לצינור ביוב במחסן שנחתכו, חדר מדרגות + צינור הזנה מלוח ראשי. סך הכל: 5 נקודות (לפי יומן עבודה 0012 מתאריך 1.2.08).

לטענת התובעת, הנתבעת או מי מטעמה העבירו צינור ביוב דרך חדר מדרגות מספר 1 בבנין מספר 1, לגובה כל חדר המדרגות וזאת לאחר סיום עבודות צנרת החשמל והשחלת חוטי החשמל בחדר המדרגות. לגירסתה, הקידוח של האינסטלאטורים לצורך החדרת צינור הביוב ברצפה ובתקרה של חדר המדרגות קרע את הצנרת וקווי החשמל, כפי שתועד ביומן עבודה מספר 0012 מיום 1.2.08 עליו חתום מר אבו פרח. העלות עבור עבודה זו תומחרה בהתאם למחירון דקל שיפוצים (נספח 18).

הנתבעת טוענת כי התשלום עבור ביצוע עבודה זו לא אושר על ידי הפיקוח.

יומן העבודה (נספח 18 לתצהיר) מאשש את טענת התובעת כי עבודה זו אושרה על ידי חאלד. על כן יש לדחות את טענת הנתבעת ועליה לשלם לתובעת סך של 3369 ₪.

טו - פריט 99.2.040, חדר מדרגות בנין 1 מיום 9.4.08 – חציבה לגופי תאורה שקועים לאחר קבלת אישור והזמנת גופי תאורה לפי הנחיות פיקוח מיום 10.3.08 (בהתאם לדרישת המפקח מתאריך 10.3.08 על סמך ניתוח מחירים).

התובעת טוענת כי פריט זה מתייחס להתקנת אביזרי תאורה בתוך קירות הבטון של חדרי המדרגות בדרך של שיקוע. מהסבריה עולה כי גוף התאורה נבחר על ידי יועץ התאורה או האדריכל מטעם היזם לאחר יציקת קירות הבטון, כפועל יוצא נדרשה התובעת לבצע חציבות בבטון. עוד היא מבהירה כי לו היו קופסאות גופי התאורה זמינות להתקנה בזמן יציקת הבטון לא היה מתעורר הצורך בביצוע עבודות החציבה. כתימוכין לטענתה מצרפת התובעת את סיכום ישיבת אתר הפיקוח מיום 10.3.08 שבו נסקרו בסעיפים 10 ו-14 ההוראות לשיקוע הגופים וניתוח המחירים (נספחים 22, 23). הנתבעת טוענת כי עבודות אלו לא אושרו על ידי הפיקוח. הנתבעת לא הפריכה בדרך כלשהיא את טענת התובעת כי גוף התאורה סופק באיחור ועל כן אני מקבלת את טענת התובעת ועל הנתבעת לשלם בגין עבודה זו סך של 2,460 ₪.

טז - פריט 99.2.050, דירה 1.1 26.3.08 – העברת מפסק עקב התקנת ויטרינה בסלון (לפי יומן העבודה 0383 מתאריך 26.3.08).

לטענת התובעת, עבודה זו בוצעה שלא בהתאם לתכנית החשמל, על סמך ניתוח מחירים, כפי שמתועד בדף יומן העבודה 0383 מתאריך 26.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח (נספח 24). הנתבעת טוענת כי עבודות אלו לא אושרו על ידי הפיקוח. בהתאם לנספח 24 אישר חאלד ביצוע עבודה זו ועל כן התובעת זכאית לתשלום הסך של 325 ₪.

יז - פריט 99.2.060, דירה 1.1 26.3.08 – החלפת קווי חשמל שנגנבו. גניבה נוספת לאחר הגניבה שהועברה בח"ן קודם באישור חאלד. סך הכל 7 נקודות.

התובעת טוענת כי ביצוע העבודות תועד ביומן העבודה 0383 מתאריך 26.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח, והתשלום אושר על סמך ניתוח מחירים (נספח 25). הנתבעת טוענת כי עבודה זו היא באחריות התובעת. כאמור התובעת אינה אחראית לנזקים עקב גניבות באתר. נוכח אישור ביצוע העבודות כמפורט לעיל על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1592 ₪.

יח - פריט 99.2.070, דירה 1.2 27.3.08 – העברת מפסק עקב התקנת ויטרינה בסלון שלא עפ"י תכנית חשמל (לפי יומן עבודה 0384 מתאריך 30.3.08 ע"פ ניתוח מחירים מצורף). התובעת צירפה את דף היומן בדבר ביצוע העבודה שנחתם על ידי מר אבו פרח, מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת (נספח 26).

הנתבעת טוענת כי עבודה זו הינה באחריות הנתבעת.

נספח 26 מעלה כי העבודה אושרה על ידי המפקח מטעם הנתבעת. הנתבעת לא הפריכה בדרך כלשהיא את טענת התובעת כי היה צורך לבצע עבודה זו בשל התקנת הויטרינה באופן לקוי. על כן על הנתבעת לשלם בגין עבודה זו סך של 325 ₪.

יט - פריט 99.2.080, דירה 1.2 27.3.08 – החלפת צנרת וחוטים נק' מאור מעל דלת יציאה לפיר. התובעת טוענת כי בעקבות פתיחת פתח מעל דלת יציאה לפיר היה צורך להזיז את נקודת המאור. הזזת המפסק השולט על תאורת הגינה ותאורת הפיר חויבה בסעיף 99.2.070 ואילו הזזת נקודת תאורת הפיר וההזנה אליה חויבה בסעיף זה. יש לקבל טענה זו ועל הנתבעת לשלם בגין עבודה זו סך של 227 ש"ח

כא - פריט 99.2.100, דירה 1.3 27.3.08 – תיקוני לוחות חשמל ותקשורת עקב בניית קיר מוגזמת (לוחות עמוקים). התובעת טוענת כי עבודה זו אושרה על ידי מר חאלד (נספח 30) לא מצאתי בנספח זה כי עבודות אלו אושרו והתובעת לא הוכיחה את טענתה כי הקיר נבנה באופן שגוי. טענת התובעת בעניין זה נדחית.

כד - פריט 99.2.130, דירה 1.4 25.3.08 – החלפת צנרת + חוטים כולל פירוק ריצוף לנקודות וונטה ליד מכונת כביסה עקב חיתוך הקווים על ידי הרצפים. סך הכל: 2 נקודות.

מהסבריה של התובעת עולה כי הטיח על התקרה ועל הקירות נעשה לאחר התקנת הצינורות ונקודות החשמל. במהלך עבודות הטיח שנעשו על ידי הנתבעת או מי מטעמה, נפלו על הרצפה שאריות טיח ועובדי הנתבעת הסירו אותם קונגו (פטישון חשמלי) וטוריה ותוך כדי עבודות הניקיון נקרעו צינורות וקווי חשמל ותקשורת רבים. כתוצאה מכך, היה צורך בהתקנת צינורות חשמל חדשים וחיווט מחודש וביצוע העבודות מחדש. התובעת מפנה ליומן עבודה 0382 מתאריך 25.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח (נספח 35). הנתבעת טוענת כי העבודות שבוצעו הן באחריות התובעת עד למסירתן. אני דוחה טענה זו;נספח 35 תומך בטענת התובעת כי הצנרת נקרעה לאחר השלמת העבודה והתובעת אינה אחראית לפגמים בעבודה זו אשר נגרמו עקב רשלנות בעלי מקצוע אחרים. על הנתבעת לשלם לתובעת בגין עבודה זו סך של 1720 ₪.

כה - פריט 99.2.140, דירה 1.4 25.3.08 – תיקון צנרת + חוטים כולל פירוק ריצוף – חדר שינה הורים.

התובעת טוענת כי עובדי הנתבעת ביצעו את עבודות פינוי שאריות הטיח מהרצפה, בטרם ביצוע הריצוף, באמצעות קונגו, מקוש וטוריה, ובמהלך עבודתם נחתכו צינורות החשמל שעברו על רצפת הבטון. כתוצאה מכך היה צורך בהתקנת צינורות חשמל חדשים וחיווט מחודש, וביצוע העבודות מחדש תועד ביומן עבודה 0382 מתאריך 25.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח. התשלום עבור ביצוען אושר על סמך ניתוח (נספח 36). אני מקבלת את טענת התובעת מן הנימוק דלעיל ועל הנתבעת לשלם בגין עבודה זו סך של 910 ש"ח

כו - פריט 99.2.150 דירה 1.4 25.3.08 – החלפת קווי חשמל בלוח שנגנבו סך הכל: 6 קווים.

התובעת טוענת כי ביצוע העבודות תועד ביומן עבודה 0382 מתאריך 25.3.08 והתשלום בוצע על סמך ניתוח מחירים (נספח 37).גם בעניין זה יש לקבל את טענת התובעת ועל הנתבעת לשלם לה סך של 2055 ₪.

כז - פריט 99.2.160 חדר מדרגות ובניין – 2. 24.3.08 – חציבות לנקודות חשמל עקב קידוח לצינור ביוב (אמבטיה דירה 2.5) נקרעה צנרת חשמל, קומת קרקע, איתור וביצוע מחדש. סך הכל: 4 נקודות.

לטענת התובעת, הנתבעת או מי מטעמה העבירו צינור ביוב דרך חדר מדרגות מספר 2 בבנין מספר 2, לגובה כל חדר המדרגות וזאת לאחר סיום עבודות הצנרת והשחלת חוטי החשמל בחדר המדרגות. לגירסתה, במהלך ביצוע הקידוח לצורך החדרת צינור הביוב ברצפה ובתקרה של חדר המדרגות נקרע צנרת וקווי חשמל, וכתוצאה מכך בוצעו עבודות החשמל מחדש כמתועד ביומן עבודה 0381 מתאריך 24.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח. עבודות אלו אכן אושרו על ידי מפקח הנתבעת בנספח 38 והנתבעת לא הפריכה את טענת הנתבעת לעניין נסיבות ביצוע עבודות אלו. על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3369 ₪.

כט - פריט 99.2.172, חדר מדרגות בניין 2 מיום 8.4.08. חציבות לגופי תאורה שקועים על-פי הנחיית פיקוח מיום 10.3.08. סך הכל: 6 נקודות.

מתיאורה של התובעת עולה כי מדובר בהתקנת אביזרי תאורה בתוך קירות הבטון של חדרי המדרגות בדרך של שיקוע, שבוצעו לפי הנחיית המפקח מתאריך 10.3.08. לגירסתה, גופי התאורה נבחרו על ידי יועץ התאורה או האדריכל מטעם היזם רק לאחר שנבנו ו קירות הבטון, וכתוצאה מכך נאלצה התובעת לבצע חציבות בבטון (נספח 41). הנתבעת לא הפריכה בדרך כלשהיא את טענת התובעת כי גוף התאורה סופק באיחור ועל כן אני מקבלת את טענת התובעת ועל הנתבעת לשלם בגין עבודה זו סך של 2460 ₪.

ל - פריט 99.2.180 מיום 24.3.08 חדר מדרגות בנין 2. מרתף – חציבות לנקודות חשמל (המשך קידוח של צינור ביוב) מחדש. סך הכל: 4 נקודות.

התובעת טוענת כי הנתבעת או מי מטעמה העבירו צינור ביוב דרך חדר מדרגות מספר 2 בבנין מספר 2, לגובה כל חדר המדרגות וזאת לאחר סיום עבודות הצנרת והשחלת חוטי החשמל בחדר המדרגות. במהלך עבודות הקידוח לצורך החדרת צינור הביוב ברצפה ובתקרה של חדר המדרגות נקרעו צנרת וקווי חשמל. לגירסתה, הפגיעה בעבודות החשמל תועדה ביומן עבודה מספר 0381 מיום 24.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח, והתשלום עבור ביצוע העבודות מחדש אושר על סמך מחירון דקל שיפוצים כמפורט בניתוח המחירים (נספח 42). יומן העבודה מאשש את גירסת התובעת ועל הנתבעת לשלם לה סך של 3369 ₪.

לא - פריט 99.2.190, דירה 2.5. מיום 18.3.08 – חציבה לשקע באמבטיה – נקודה חדשה (קרמיקה הותקנה מעל השקע וסרבו לפרקה) – נקודה בוצעה מחדש בהנחיית "דוד".

התובעת מתארת כי מדובר בנקודת חשמל שהותקנה במיקום על פי התוכנית, אך במסגרת עבודות הגמר הודבקה עליה קרמיקה והנתבעת העדיפה שלא לפרק את הקרמיקה אלא לבצע נקודת חשמל חדשה. ביצוע עבודה זו מתועד ביומן עבודה מספר 0378 מתאריך 18.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח, והתשלום עבורה אושר על סמך ניתוח מחירים (נספח 43).

הנתבעת טוענת כי התובעת לא סימנה את השקע באופן בולט, כך שלא יכוסה, ולפיכך ביצוע העבודה מחדש הוא באחריותה. לא מצאתי באסמכתאות שצורפו עיגון לטענת הנתבעת והיא לא שכנעה אותי כי מדובר ברשלנות התובעת. על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 810 ₪.

לג - פריטים 99.2.210, 99.2.220. דירה 2.5. מיום 18.3.08 – החלפת קו לשקע כוח למזגן וקווי טלפון + תיקון צנרת – פירוק ריצוף – סלון (כולל איתור) באישור "חאלד".

לטענת התובעת כאשר אנשי הנתבעת ו/או מי מטעמה ניקו את הרצפה מגושי ושאריות טיח הם עשו זאת עם כלים כגון קונגו (פטישון חשמלי) וטוריה, ותוך כדי עבודות ניקיון אלו נקרעו צינורות וקווי חשמל ותקשורת רבים. כך גם בדירה 2.5. התובעת מפנה ליומן עבודה מספר 378 מתאריך 18.3.2008 שנחתם על ידי מר אבו פרח, מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת (נספח 47).

הנתבעת טוענת מנגד כי מדובר בתיקון שנמצא באחריות התובעת. מן הנימוק הנזכר לעיל (דיון בסעיפים כ"ד כ"ה), איני דוחה את טענת הנתבעת ועליה לשלם בגין עבודה זו סך של 2098 ₪.

לה - פריט 99.2.240, דירה 2.5. מיום 19.3.08 – תיקון צנרת + חוטים בסלון – קיר מעלית (חציבה לצנרת מיזוג אויר, פגיעה בצנרת החשמל).

לטענת התובעת, בעת התקנת צנרת המיזוג ניסרו עובדי הנתבעת את הקיר המטויח באמצעות דיסק חשמלי, וכך חתכו את צנרת החשמל וקווי החשמל, כפי שמתועד ביומן עבודה 0379 מהתאריכים 19-20.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח. לגישתה, עבודות התשתית של מיזוג האוויר ובכלל זה התקנת צנרת המיזוג, אמורות להיות מושלמות בטרם ביצוע הטיח על הקיר ואילו בענייננו הן בוצעו לאחריו (ניתוח מחירים נספח 50).

נספח 50 לתצהיר התובעת מאשש את טענותיה ועל הנתבעת לשלם לה בגין עבודות אלו סך של 2224 ₪.

לו - פריט 99.2.250, דירה 2.5 – החלפת קווי חשמל (חוטים נגנבו פעם שנייה לאחר ח"ן שהוגש) באישור "חאלד".

התובעת מציינת כי מדובר בגניבה נוספת של חוטי חשמל, כמפורט ביומן עבודה 0520 מיום 9.12.07 שנחתם על ידי מר אבו פרח והתשלום עבור ביצוען אושר על סמך ניתוח מחירים לתיקון (נספח 51). טענות התובעת לא נסתרו ועל הנתבעת לשלם לה סך של 1730 ₪

לז - פריט 99.2.270 דירה 2.6. מיום 17.3.08 – חציבה לשקע באמבטיה (התקינו קרמיקה על נקודה קיימת – כמו בדירה 2.5).

לטענת התובעת מדובר בהחלטת הנתבעת שלא לפרק קרמיקה שהודבקה על ידי עובדיה על גבי נקודת חשמל, אשר הצריכה התקנת נקודת חשמל חדשה. ביצוע העבודה תועד ביומן עבודה מספר 0378 מתאריך 18.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח, והתשלום עבורה התבסס על ניתוח מחירים (נספח 52). אני מקבלת טענה זו של התובעת ועל הנתבעת לשלם לה סך של 810 ₪.

לח - פריטים 99.2.280, 99.2.290 דירה 2.6. מיום 17.3.08 – החלפת קו למזגן תלת פאזי + תיקון צנרת – פירוק ריצוף – סלון (צנרת חתוכה) כולל איתור באישור "חאלד". התובעת טוענת כי היה עליה לבצע עבודות אלו בשנית עקב עבודה רשלנית של אותם פועלים שהסירו את שאריות הטיח כמפורט לעיל. התובעת מפנה לנספחים 53 ו54 וטוענת כי עבודות אלו אושרו על ידי מפקח הנתבעת. אני מקבלת טענה זו של התובעת ועל הנתבעת לשלם לה סך של 2578 ₪.

לט - פריט 99.2.300, דירה 2.6. מיום 17.3.08 – העברת מפסק באישור של "דודי".

התובעת מתארת כי בעקבות הרחבת והחלפת דלת הכניסה לחדר היא הונחתה להזיז את מפסק התאורה ממיקומו על-פי התוכנית, כפי שעולה מדף יומן מספר 0377 מתאריכים 16-17.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח. הנתבעת אמדה את עלות ביצוע עבודה זו בניתוח מחירים (נספח 55).

הנתבעת טוענת כי תמחור עבודה של הזזת 10 ס"מ הינו מוגזם ביותר, אך לא המציאה תחשיב חילופי. על הנתבעת לשלם לתובעת בגין עבודות אלו סך של 541 ₪.

מ - פריט 99.2.310, דירה 6 – העברת מפסק התקנת ויטרינה סלון.

התובעת מסבירה כי מדובר בהעברת נקודה שבוצעה על פי התוכנית למיקום חדש. ביצוע עבודה זו מתועד בדף יומן מספר 0384 מתאריך 30.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח, ועלותה נאמדה בניתוח מחירים (נספח 56). אני מקבלת טענה זו של התובעת ועל הנתבעת לשלם לה סך של 325 ₪.

מג - פריט 99.2.340, דירה 2.7. מיום 23.3.08 – החלפת קו לוונטה ליד מכונת כביסה + פירוק ריצוף (צינור קרוע) כולל איתור.

לטענת התובעת, מדובר בתיקון צינור קרוע ומוליכי חשמל כמפורט בניתוח המחירים ויומן עבודה מספר 0380 מיום 23.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח (נספח 60). נספח זה מאשש את טענת התובעת ועל הנתבעת לשלם לה סך של 1054 ₪.

מד-פריט 99.2.350, דירה 2.7. 23.3.08 – תיקון לוח חשמל ולוח תקשורת (בניה עמוקה) והתקנת לוחות חדשים.

כפי שעולה מתיאור התובעת, לוח החשמל הותקן בנישה שנבנתה עבורו ולאחר התקנת בסיס הלוחות, עיבתה הנתבעת את הנישה. כתוצאה משינוי זה נאלצה הנתבעת לרכוש לוחות חשמל חדשים ולהתקינם לאחר העיבוי בעומק החדש שנוצר, כמפורט בדף יומן מספר 0380 מיום 23.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח (נספח 61). בהקשר זה מבהירה התובעת כי לא ניתן היה להשתמש בבסיסי הלוחות שהותקנו משום שאלו בוטנו בבטון והושחלו בהם כבלים (נספח 61). לא מצאתי בנספח 60 כי אושרה התקנת לוחות חדשים והתובעת לא הוכיחה את טענתה כי הנישה נבנתה בצורה שגויה. טענת התובעת בעניין זה נדחית.

מה - פריט 99.2.370, דירה 2.7. מיום 23.3.08 – החלפת קווי חשמל בלוח דירה (חוטים נגנבו – פעם נוספת מחשבון שהוגש) באישור "חאלד".

מטיעוני התובעת עולה כי מדובר בגניבה נוספת של חוטי חשמל, כפי שמתועד בדף יומן מספר 0380 מיום 23.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח, ובניתוח המחירים (נספח 62). אני מקבלת טענה זו של התובעת ועל הנתבעת לשלם לה סך של 2415 ₪.

מו - פריט 99.2.380 דירה 2.8. 24.3.08 – החלפת קו למכונת כביסה + פירוק ריצוף (צינור קרוע) כולל איתור (לפי יומן עבודה 0380 מתאריך 23.3.08 ע"פ ניתוח מחירים מצורף). לטענת התובעת היא נאלצה לבצע עבודות אלו בשל רשלנות עובדים נוספים כמפורט בסעיף לג לעיל. התובעת מפנה ליומן מספר 0380 מיום 23.3.2008 שנחתם על ידי מר אבו פרח, מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת (נספח 63). נספח זה תומך בטענת התובעת ועל הנתבעת לשלם לה סך של 884 ₪.

מז - פריט 99.2.390, דירה 2.8. מיום 24.3.08 – החלפת קו שקע לחשמל באמבטיה. התובעת טוענת כי מדובר בהחלטת הנתבעת שלא לפרק קרמיקה שהודבקה על ידי עובדיה על גבי שקע כתוצאה מכך נאלצה התובעת להתקין נקודת חשמל חדשה שעלות ביצועה תומחרה בניתוח ניתוח מחירים, כמפורט בדף יומן עבודה מספר 0380 מתאריך 23.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח (התובעת מדגישה כי בטעות נכתב בחשבון צינור קרוע). אני מקבלת טענה זו ועל הנתבעת לשלם סך של 810 ₪.

מח - פריט 99.2.400, דירה 2.8. מיום 24.3.08 – החלפת קווי חשמל בלוח (חוטים נגנבו – פעם שנייה) התובעת טוענת כי מדובר בגניבה נוספת של חוטי חשמל ומפנה לנספח 65 ניתוח מחירים ויומן מספר 0001 מיום 16.1.2008 החתום על ידי גרגורי, מנהל עבודה מטעם הנתבעת. אני מקבלת טענה זו ועל הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1370 ₪.

נ - פריט 99.2.410, דירה 2.8. 24.3.08 – תיקון לוח חשמל ולוח תקשורת (בניה עמוקה) והתקנת לוח מחדש.

התובעת טוענת כי התקינה את לוח החשמל בנישה שנבנתה עבורו. לאחר התקנת בסיס הלוחות, עיבתה הנתבעת את הנישה ובעקבות זאת היה על התובעת לרכוש לוחות חשמל חדשים ולהתקינם לאחר העיבוי בעומק החדש שנוצר. עיינתי בנספח 66 (ניתוח מחירים ויומן מספר 0380 מיום 23.3.2008 שנחתם על ידי מר אבו פרח) ולא מצאתי כי עבודה זו אושרה על ידי מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת שכן עבודת תיקון לוח החשמל מתייחסת לדירה 2.7 ולא לדירה 2.8. טענת התובעת נדחית.

נא - פריט 99.2.430 קוטג' 24 – החלפת קו חשמל לשקעים קיר ממ"ד (חציבה לצנרת מיזוג האוויר – קרעו צנרת עקב חציבת המיזוג) סה"כ : 1 נק' לטענת התובעת אנשי המיזוג ניסרו עם דיסק חשמלי את הקיר המטויח ועמו גזרו את צנרת החשמל וקווי החשמל. התובעת מוסיפה וטוענת כי ברגיל עבודות התשתית של מיזוג האוויר אמורות להתבצע לפני טיוח הקירות ואילו כך היה נעשה , היו אנשי המיזוג יכולים לראות היכן עוברים צינורות החשמל ולהימנע מלפגוע בהם, עקב הניהול הכושל בוצעו העבודות במהופך ועל כן נגרמה התקלה. נספח 67 (ניתוח מחירים ויומן עבודה מספר 0002 מיום 20.1.2008 החתום על ידי גרגורי, מנהל עבודה מטעם הנתבעת) תומך בטענות התובעת ועל הנתבעת לשלם לה סך של 2150 ₪.

נב - פריט 99.2.440 דירה 2.8 – החלפת קו למזגן – קיר ממ"ד (חציבה לצנרת מיזוג האוויר – קרעו צנרת עקב חציבת המיזוג) לטענת התובעת ביצוע העובדות מחדש נדרש בשל עבודות מיזוג האויר כמפורט לעיל . נספח 68 תומך בטענה זו ועל הנתבעת לשלם לתובעת סך של 830 ₪.

נח - פריט 99.5.050 אספקה התקנת והחלפת כבל XKPE 10*5 לאחר גניבה. לטענת התובעת נגנבו כבלי הזנה של דירות בקומת הקרקע (4 יחידות). התובעת מפנה לנספח 78

( ניתוח מחירים ודף יומן 0016 מיום 7.2.2008 שנחתם על ידי מר אבו פרח, מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת) ומדגישה כי על גבי ניתוח המחירים מצוין בטעות סעיף 99.4.030 בעוד שהיה צריך להיות 99.5.050.

נספח 78 תומך בטענת התובעת ועל הנתבעת לשלם לה סך של 3,760 ₪.

1. סה"כ על הנתבעת לשלם לתובעת בגין העבודות שפורטו להלן סך של 66,471 ₪ +מע"מ.

עבודות נוספות מעבר להסכם הפאושלי

1. סעיף 13 להסכם קבלן המשנה קובע כי "כל עבודה נוספת (לרבות עבודה ברג'י) ו/או סטייה בכמויות ו/או שינוי יבוצעו אך ורק בהוראת שינויים כתובה וחתומה על ידי מהנדס ראשי של אדן אלונים [הנתבעת] שנמסרה לקבלן המשנה [התובעת] טרם ביצוע העבודה הנוספת ו/או השינוי". אשר לתמורה עבור ביצוע עבודה נוספת מבהיר סעיף 3 לנספח התנאים המיוחדים כי "שינויים / עבודות נוספות אשר מחיריהם יסוכמו על פי דרישת אדן אלונים בין קבלן המשנה לבין המפקח, ישולם לקבלן המשנה 80% (שמונים אחוזים) מהמחיר שאושר כמחיר קבלן משנה".
2. לטענת התובעת, היה עליה לבצע את העבודות שנדרשו על ידי הנתבעת, אף בטרם קבלת אישור השינוי בכתב ומראש, על מנת שלא לעכב את התקדמות העבודה ובכדי לעמוד בהתחייבותה על-פי סעיף 13 להסכם ההתקשרות, שלפיו קבלן המשנה אינו רשאי לעכב את ביצוע הוראות השינויים בשל העדר סיכום על ערכם של השינויים (סעיף 3). עוד נטען כי התובעת המשיכה בביצוע העבודות באתר על אף שלא שולמה לה תמורתן בהסתמך על הבטחתו של מר ניצן פז לטפל באישור החשבונות (סעיף 56 לתצהיר אופטובסקי).
3. מר בן שטרית הבהיר בעדותו את הצורך בביצוע העבודות הנוספות שנתבקשו בטרם קבלת אישור בכתב לביצוען, וכך השיב: "יש לנו את כל האישורים מהפיקוח, אם הפיקוח מאשר לנו לבצע דברים נוספים זה לא אומר שאנו לא צריכים לבצע? [...] המזמין זה מי שנותן לי תוכניות חשמל, מי שנותן לי הוראות מטעם הפיקוח זה דודי בן נון. כאשר קיבלתי תוכנית חשמל עבודה לביצוע וכמה חודשים אח"כ קיבלתי עדכון לתוכנית הרי הנתבעת מסרה לי תוכנית עבודה, אז מה אני לא אעבוד על פיה?" (עמ' 59, שורות 1-8 לפרוטוקול). בהמשך הוסיף מר בן שטרית כי "אם הפיקוח אומר לי בפירוש בישיבת סיכום מיום 18.9.07. יש לקבל מהקבלן הצעת מחיר לביצוע נקודות החשמל הנוספות שמופיעות בתוכניות יועץ התאורה המיידי. [...] הגשנו ניתוחי מחירים למפקח, הוא אישר עקרונית, אבל הנתבעת אמורה לשלם" (עמ' 59, שורות 13-21 לפרוטוקול).

בנוסף מתאר מנהל התובעת בתצהירו כי זמן קצר לאחר תחילת העבודות בפרוייקט הובהר לו כי תוכניות הביצוע שנמסרו לתובעת, שונות מן התוכניות שנלוו להסכם ההתקשרות והיוו את הבסיס לעבודה הפאושלית. כתימוכין מפנה מנהל התובעת לסעיף 2 לנספח כה' בו מבקש מנהל הפרוייקט ניתוח מחיר מפורט לשינויים בכמויות לפי תוכניות ביצוע לעומת תוכניות מכרז (חוזה) (סעיף 8(ג)).

התובעת טוענת כי החשבונות ומסירת העבודות אושרו על ידי מר חאלד אבו פרח, שהיה הנציג הבכיר ביותר של הנתבעת באתר בעת ביצוע העבודות נשוא החשבונות.

1. לעומת זאת טוענת הנתבעת כי העבודות הנוספות כלולות בהסכם הפאושלי והתובעת אינה זכאית לתשלום נפרד בגינן. הנתבעת, מדגישה כי ביצוע עבודה נוספת כפוף לאישורה על פי הוראות ההסכם.

הנתבעת מדגישה כי התובעת זכאית לתשלום עבור העבודות הנוספות שביצוען אושר על-פי נספח 37.2, בסך של 9,448 ₪ (נספח החישוב עליו מתבססת הנתבעת, צורף גם כתמיכה להודעה על תיקון כתב התביעה).

1. בכל הקשור להגדרת העבודה, הרי עבודה פאושלית מבוססת על תכניות, כתב כמויות והמפרט הטכני, ורק עבודה שהוזמנה ואינה מופיעה באחת מאלה תיחשב כעבודה נוספת. עוד יש להדגיש בעניין זה כי המנגנון המוסכם להגדרת העבודה כעבודה נוספת על פי סעיף 13 להסכם, הינו בקבלת הוראת שינויים כתובה וחתומה על ידי המהנדס הראשי מטעם הנתבעת אין בידי לקבל את טענת התובעת כאילו היא מחויבת בביצוע השינויים ואסור לה לעכב את ביצוע העבודות הנוספות; לא בכדי עיגנו הצדדים בהסכם את אופן הזמנת העבודות הנוספות והתובעת זכאית לתבוע בגין עבודות אלו רק אם פעלה על פי מנגנון זה.
2. העולה מן המקובץ הוא שעל התובעת להראות כי העבודה הנוספת אינה נכללת ב תכניות, כתב כמויות והמפרט הטכני והתקבלה הוראת שינויים כתובה וחתומה על ידי המהנדס הראשי מטעם הנתבעת לעבודה זו.
3. לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, הודיעה התובעת בהגינותה כי העבודות המפורטות בסעיפים נט וס', הינן עבודות שחויבו אך לא בוצעו בפועל ועל כן יש לגרוע אותן מכתב התביעה.

להלן ידונו יתרת העבודות:

א. עבודות חשמל נוספות – מאושרות. סכום בסך של 10,215 ₪ שאושר על ידי הנתבעת כמפורט בחשבון המאושר, חשבון מספר 1 מיום 6.6.2007 המצורף ומסומן 6. לא ברור מדוע הנתבעת בתחשיביה מכירה בסך של 9,448 ₪ בלבד. הסכום הנתבע אושר במסגרת חשבון 6 ועל הנתבעת לשלמו.

ב- פריט 99.1.030 נק' מאור עפ"י יועץ תאורה – לתאורת חוץ. התובעת טוענת כי לאחר חתימת החוזה ותחילת ביצוע עבודות, קיבלה תוכניות של יועץ התאורה להתקנת תאורה חדשה שלא היתה קיימת בתוכניות שנלוו לחוזה. התובעת מפנה להצעת מחיר מיום 10.10.2007, (נספח 7 ) ולאישורו של מר חאלד אבו פרח, מטעם הנתבעת, בחשבון מספר 3 (נספח 8). הנתבעת טוענת כי חאלד אינו מוסמך לאשר שינויים. הנתבעת צירפה כנספח 179 את התוכניות שניתנו לה על ידי הנתבעת. בנסיבות בהן הנתבעת העבירה תוכניות ודרשה את ביצוען הרי עליה לשאת בתשלום מה שנדרש על ידה. על הנתבעת לשלם סך של 11,900 ₪.

ד - פריט 99.1.050 תיקון כבל מנוף בתאריך 18.11.2007.

לטענת התובעת הסכום אושר על ידי חאלד באישור חשבון מספר 3 הסכום במקור היה 1,500 ₪ ואושר בתוכו על ידי חאלד הסך של 1,200 ₪. התובעת מפנה ליומן עבודה מיום 18.11.2007 המציין את תיקון כבל המנוף (נספח 10 ). הנתבעת טוענת כי עבודה זו הינה חלק מהעבודה הפאושלית. אומנם על גבי חשבון 3 מופיע תיקון מטעם אבו פרח. אך לא הוצג בפני הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת וגם אין חתימת אישור ביומן העבודה. על כן לא ניתן לאשר עבודה זו.

ה - פריט 99.1.060 העברת כבל למנוף כולל תיקון הכבל בתאריך 05.12.07.

לטענת התובעת הסכום אושר על ידי חאלד באישור חשבון מספר 3. התובעת מפנה ליומן 0519 מיום 5.12.2007 (נספח 11). הנתבעת טוענת כי עבודה זו כלולה בעובדה הפאושלית. גם בעניין זה אישרו של מר אבו פרח אינו מספק מאחר ולא הוצגה הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת. על כן לא ניתן לאשר עבודה זו.

ו - פריטים 99.1.070 עד 99.1.110 תוספת נקודות לחשמל זמני באתר בתאריך 23.12.07 הכולל אספקת כבל 3*2.5 באורך 130 מ' + תוספת לנקודות זמני באתר בתאריך 23.12.07 הכולל אספקת קופסאות שקעים ניסקו 516 + תוספת נקודות לחשמל זמני באתר בתאריך 23.12.07 הכולל אספקת שקע N-4 7 יח' + תוספת נקודות לחשמל זמני באתר בתאריך 23.12.07 הכולל אספקת קופסא CI-3 + אספקת ג"ת פלורסנטי 1*36 – 4 יח' לתאורת מחסנים. ביצוע העבודה מתועד ביומן 0524 מיום 23.12.2007 (נספח 12). בעניין זה מפרט מר אופטובסקי בתצהירו כי התקנת נקודות החשמל בקופסאות שקועות נתבקשה בהתאם להנחיית הפיקוח המתוארת בדרישת האדריכל בסיכום הפגישה מיום 26.2.08 (נספח 23, סעיף 32 לתצהיר). התובעת טוענת כי הסכום אושר על ידי חאלד באישור חשבון מספר 3 לעיל.

הנתבעת טוענת כי עבודות אלו כלולות בעבודה הפאושלית.

דף היומן 0524 מיום 23.1.07 נושא חתימה בלבד מטעם הקבלן ואין בו פרטי המאשר או חתימתו מטעם הנתבעת. עיון בחשבון מס' 3 מעלה כי חאלד אישר את המחיר בלבד אך דרש פירוט לעבודות אלו כך שלא ניתן לראות בכך הודאה מטעם הנתבעת כאילו מדובר בעבודות נוספות. לכך יש להוסיף כי לא הוצגה הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת.

טענת התובעת נדחית.

ז - פריט 99.1.120 ביצוע שינויים ותוספות במבנה 22 לפי הצעת מחיר שנמסרה בתאריך 07.01.08. התובעת טוענת כי הגישה הצעת מחיר לביצוע שינויים בקוטג' 22 ומר חאלד אישר מתוך הסכום 3,500 ₪ כמפורט באישור חשבון מספר 3. הנתבעת טוענת כי אושר הסך של 1,500 בלבד. גם בעניין זה אישרו של מר אבו פרח אינו מספק מאחר ולא הוצגה הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת. יש לקבל את עמדת הנתבעת כי מגיע לתובעת 1,500 ₪ בלבד.

י - פריט 99.1.150 ביצוע חפירה לצנרת חשמל בחדר טרנספורמציה. הנתבעת (על ידי קבלן השלד שלה) היתה אמורה לחפור לעומק רצפה תחתונה של חדר טרנספורמציה (לו רצפה כפולה). החפירה לא בוצעה לעומק המתאים ולכן התובעת חפרה זאת כדי להכין את צנרת ההכנה לחברת החשמל. התובעת מדגישה כי הסכום אושר על ידי חאלד באישור חשבון מספר 3 לעיל. חאלד גם כתב לעצמו לחייב את קבלן השלד על סכום זה. ביומן 0006 מיום 24.1.2008 תועדה עבודות ההכנה לחדר הטרנספורמציה (נספח 16).

הנתבעת טוענת כי עבודה זו כלולה בהסכם.

עבודה זו אכן אושרה על ידי מר אבו פרח ונראה כי מדובר בביצוע עבודה במקום קבלן השלד מטעמה של הנתבעת. אין מדובר בעבודת חשמל נוספת על ההסכם שבין הנתבעת למזמין ועל כן עבודה זו אינה כרוכה בקבלת אישור מהנדס. בנסיבות אלו בהן מבצעת התובעת עבודה במקום קבלן מטעמה של הנתבעת, באישורו של המפקח מטעם הנתבעת הרי היא זכאית לקבלת תשלום בגינה. על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 400 ₪.

יד - פריט 99.2.030, חדר מדרגות בנין 1 9.4.08 – נק' חשמל לג"ת יציאה – התובעת טוענת כי ביצעה נקודות חשמל נוספות לתאורת חירום ויציאה בחדרי המדרגות, עפ"י דרישת יועץ בטיחות ואדריכל ועפ"י הנחיות פיקוח מ12.3.08 התובעת מפנה לשרטוט של מיקומי הנקודות והוראות לביצוע מיום 12.3.2008 שנשלחו מאת הפיקוח לנתבעת, ואשר הועבר על ידי הנתבעת לתובעת (נספח 19). התובעת טוענת כי עבודות אלו הן חלק מהעבודות הפאושליות. אני מקבלת את טענת התובעת כי נדרשה לבצע עבודות נוספות בגין שינוי המיקום ועל הנתבעת לשלם לה 585 ₪.

כ - פריט 99.2.090 דירה 1.3 27.3.08 – חציבות עבור תוספת פעמון ולחצן (אישור פיקוח) נמסרה הצעת מחיר (לפי הנחיות הפיקוח מתאריך 27.3.08) הנתבעת מפנה לסעיף 21 בדו"ח הפיקוח בו ניתנה הוראה של הפיקוח לבצע פעמון בכניסה לדירות הגג, דרישה שלטענת התובעת לא היתה קיימת בתוכניות החשמל המקוריות. התובעת מפנה בעניין זה לנספחים 27-29.

הנתבעת טוענת כי המדובר בעבודה פאושלית.

על התובעת הנטל להראות כי עבודה זו אינה כלולה בעבודה הפאושלית והיא לא עשתה כן. דרישת הפיקוח לביצוע העבודה אינה מביאה למסקנה כי מדובר בעבודה שאינה כלולה בהסכם. בנוסף לא הוצגה הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת לעבודה זו. יש לדחות את טענת התובעת.

כא - פריט 99.2.100, דירה 1.3 27.3.08 – תיקוני לוחות חשמל ותקשורת עקב בניית קיר (לוחות עמוקים) 1 לוח חשמל, 1 לוח תקשורת – התקנת לוחות חדשים.

התובעת טוענת כי ביצוע עבודות אלו תועד ביומן עבודה 0384 מתאריך 30.3.08 שנחתם על ידי מר אבו פרח, והתשלום עבורן אושר על סמך ניתוח מחירים (נספח 30).הנתבעת טוענת כי עבודות אלו הן באחריות התובעת.

התובעת לא הוכיחה את טענתה כי הנישה נבנתה בצורה שגויה. לא הוצגה גם הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת טענת התובעת נדחית.

כב - פריט 99.2.110, דירה 1.4 26.3.08 – חציבות עבור תוספות פעמון ולחצן – התובעת חוזרת על נימוקיה בסעיף כ' לעיל. מהנימוקים המפורטים לעיל יש לדחות את טענת התובעת.

כג - פריט 99.2.120, דירה 1.4 26.3.08 – העברת מפסק + לחצן למדרגות בכניסה (עקב בניה של נישה ללוחות על הנק' הקיימות – שלא בתוכנית, בכל דירה בנוי אחרת) סה"כ 2 נק' (לפי יומן עבודה 0384 מתאריך 30.308 ( נספח 30).

לטעמי לא ניתן להסיק מיומן העבודה כי מדובר בעבודה נוספת, נקודות שאינן מופיעות בתכנית. התובעת לא הוכיחה כי מדובר בעבודה שאינה כלולה בהסכם הפאושלי, וגם לא הציגה הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת. יש לדחות את טענתה בעניין זה.

כח - פריט 99.2.170, ח. מדרגות בניין – 2 העברת נק' חשמל לג"ת. התובעת חוזרת על טענתה בסעיף י"ד לעיל באשר לבנין 2. מהנימוקים המפורטים לעיל יש לדחות טענה זו.

לב- פריט 99.2.200, דירה 2.5. 18.3.08 – חציבה לשקע בחצר (שינוי בתוכנית) (לפי תוכנית מעודכנת מתאריך 04.11.07) לטענת התובעת מדובר בנקודת כח בחצר שלא היתה קיימת בתוכנית החשמל המקורית שנלוותה להסכם ההתקשרות. נקודה זו הופיע בתוכנית מאוחרת יותר שהעבירה הנתבעת לתובעת ונתקבלו אצל התובעת בתאריך 4.11.2007 . הנתבעת טוענת כי עבודה זו לא בוצעה כלל. על התובעת הנטל להראות כי העבודה אינה כלולה בהסכם וכי התקבלה הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת. התובעת לא עמדה בנטל זה.

לד - פריט 99.2.230 דירה 2.5. 19.3.08 – העברת מזגן ק"ב לגובה אחר (אין גובה בתכנית) לטענת התובעת היא החלה בעבודות על פי תוכניות המכרז שהפכו לתוכניות לביצוע. ביום 4.11.2007 התקבלה אצלה תכנית חדשה שם צוין גובה לשקעי כוח למזגן בגובה 220 ס"מ, שלא היה קיים בתוכניות הקודמות. על כן נאלצה לשנות את הגובה של נקודות חשמל שהותקנו בגובה הסטנדרטי לגובה של 220 ס"מ ובהתאם לכך הוצא ניתוח המחיר המצורף.

הנתבעת טוענת כי עבודה זו לא אושרה על ידי הפיקוח.

על התובעת הנטל להראות כי העבודה אינה כלולה בהסכם וכי התקבלה הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת. התובעת לא עמדה בנטל זה.

מא - פריט 99.2.320, דירה 2.6. 19.3.08 – שינוי גובה נק' מזגן ק"ב הנתבעת חוזרת על נימוקיה בסעיף ל"ד לעיל. יש לדחות טענתה זו.

מב - פריט 99.2.330, דירה 2.6. 19.3.08 – נק' שקע בחצר – על פי תוכנית מעודכנת מתאריך 4.11.07 על התובעת הנטל להראות כי העבודה אינה כלולה בהסכם וכי התקבלה הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת. התובעת לא עמדה בנטל זה.

נג - פריט 99.2.450, קוטג' 24 –תוספת נק' מאור בהתאם לסעיף 14 לסיכום ישיבה של הפיקוח מיום 10.3.2008 (נספח 23). הנתבעת טוענת כי נקודות אלו לא הותקנו (סעיף 47 לתצהירו של אדלשטיין) בהעדר אסמכתא להתקנת נקודות אלו יש לדחות את טענת התובעת.

נד - פרק 99.3 בסך 12,082 ₪. הפרק עוסק בתוספת עבודות חשמל בתוכניות הביצוע (הראשונות), אשר לטענת התובעת לא הופיעו בתוכניות המכרז. התובעת לא הוכיחה כי מדובר בעבודה שאינה כלולה בהסכם הפאושלי, וגם לא הציגה הוראת שינויים חתומה על ידי מהנדס הנתבעת. יש לדחות את טענתה בעניין זה.

נה - פרק 99.4. בסך 5,380 ₪. הפרק עוסק בתוספת עבודות חשמל בתוכניות הביצוע אשר לטענת התובעת לא הופיעו בתוכניות המכרז. חיזוק לטענה זו ניתן למצוא בנספח כ"ה לתצהיר הנתבעת שם דרשה מהתובעת "לבצע שקעים מוגני מיים שחסר בתוכניות במרפסות ובחצרות הגן" . יש לקבל טענה זו של התובעת ועל הנתבעת לשלם סך של 5,380 ₪.

נו - פרק 99.5 סעיפים 99.5.010 עד 99.5.030 בסך 2,132 ₪. סעיפים אלו עוסקים בעבודות חשמל נוספות שנדרשו לטענת התובעת עקב תוספות ושינויים של יועץ הבטיחות של הפרויקט, על פי תוכנית שהוגשה ב4/3/08 (נספח 76). התובעת לא צירפה העתק מדרישות מהנדס הבטיחות ובנספח 76 שנערך על ידה צויין כי השינוי מבוצע על פי הנחיות הפיקוח בישיבה מיום 26/2/08. סיכום ישיבה זו (נספח 23) אינו דן במפורש בעבודות הנזכרות בפרק זה ועל כן התובעת לא הוכיחה כי עבודות אלו אושרו על ידי היזם/ הנתבעת.

נז - פריט 99.5.040 – אספקה והתקנת ג"ת דגם "פלטה" במקום ג"ת דגם "שבילית" חיוב עבור הפרש בין ג"ת (לפי הצעת מחיר 32629 מתאריך 16.4.08). מדובר בתוספת לגופי תאורה. התובעת מפנה להנחית הפיקוח לשינוי גופי התאורה בנספח 23 הנ"ל.

הנתבעת טוענת כי הקבלן קיבל אפשרות לשנות את גופי התאורה לגופים זולים יותר וזאת על פי בקשתו ומפנה בעניין זה לנספח י"ד לתצהירה. עיינתי בנספח זה ולא מצאתי כי גופי התאורה הנזכרים בנספח 23 מופעים בנספח זה.

אכן נספח 23 תומך בטענת התובעת כי המפקח מטעם היזם דרש ביצוע שינויים אלו.

כאשר היזם עומד מאחורי דרישות אלו וגם הנתבעת אינה מתנגדת לביצוען (שהרי גם היא זכאית לבוא ליזם בדרישה לקבלת תוספת שינויים) הרי שיש מקום לקבל את עתירת התובעת. על הנתבעת לשלם לתובעת בגין עבודה זו סך של 222 ₪.

שינויים שבוצעו לבקשת הדיירים

1. פרק 99.8 לחשבון מס' 6 בסך 18,288 ₪ עוסק בשינויים שבוצעו לבקשת דיירי הפרויקט (סעיפים ס"א-ס"ט). לטענת התובעת עבודות אלו אושרו כולן על ידי מר מאיר שבת מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת. בחשבון מס' 6 אישרה הנתבעת לתשלום סך של 6651 ₪ בלבד מתוך הסכום הנדרש. הנתבעת טוענת כי מה שלא אושר לא בוצע בפועל ועל כן אושר לתשלום רק חלק מהחשבון שהוגש. עיון בחשבון 6 מעלה כי לטענת הנתבעת העבודות בוצעו באופן חלקי (25% או 75%). התובעת לא הציגה אישור לביצוע בפועל של מלוא העבודות ומדוחות הפיקוח ומיומני העבודה שצורפו לא ניתן לאמוד את היקף העבודה שבוצעה בפועל. לעניין זה העדר התיעוד הנדרש מהווה כשל ראייתי המונח לפתחה של התובעת. על כן יש לקבל את טענת הנתבעת והיא זכאית לתשלום של 6651 ₪.
2. סה"כ היקף העבודות הנוספות (עבודות מעבר להסכם הפאושלי ושינויים לבקשת הדיירים) עומד על 36,853 ₪.
3. לסיכום, התובעת זכאית לקבל סך של 103,324 ₪ + מע"מ בגין העבודות הנוספות.

התובעת מאשרת כי יש להפחית מסכום זה 20% (סעיף 41 ד' לכתב התביעה, סעיף 3 הנ"ל לנספח התנאים המיוחדים) ועל כן על הנתבעת לשלם בגין העבודות הנוספות סך של 82,660 ₪ בתוספת מע"מ.

סיכום בינים

1. לאור האמור זכאית התובעת לקבל את הסכומים הבאים בגין ביצוע עבודות החשמל:

שלבים א' וב' - 259,644 ₪ +מע"מ

שלבים ג' וד' - 165,966 ₪+ מע"מ

עבודות נוספות - 82,660 ₪ +מע"מ

סה"כ - 508,270 ₪ + מע"מ.

סכומים לקיזוז

1. התובעת מאשרת כי נעזרה לצורך עבודותיה בחפירה על ידי בובקט ועליה לשלם בעד השימוש סך של 2800 ₪ (מופיע בחשבון מס' 3).

התובעת גם אינה חולקת כי יש להפחית מהסכום המגיע לה 10% "עיכבון" - כפי שצויין בחשבון מס' 6 (ריכוז). בהתחשב בסכום התמורה הכולל יש להפחית סך של 50,827₪.

התובעת מציינת כי יש להפחית מהסכום המגיע לה סך של 26,250 ₪ בגין לוחות החשמל שנמכרו על ידה (סעיף 41 ו' לכתב התביעה), לאחר שלטענתה לוחות אלו נכללים בחשבונות שהוגשו על ידה אך בפועל לא הותקנו. מאחר וקיבלתי את טענות הנתבעת כי לא בוצעו כל העבודות הנטענות, הרי אין להפחית סכום זה פעם נוספת.

בנוסף על התובעת לשאת בעלות הביטוח (סעיף 5 לתנאים המיוחדים) בסך 8 פרומיל, 0.008 מסכום התמורה, סך של 4,066 ₪.

סה"כ יש להפחית מסכום התמורה סך של 57,693 ₪, ועל כן התובעת זכאית לקבל את הסך של 450,577 ₪ +מע"מ בגין העבודות שבוצעו.

מסכום זה יש להפחית את הסכום ששולם על ידי הנתבעת בגין חשבונות קודמים, סך של 384,387 ₪ בתוספת מע"מ.

1. לאור האמור על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 66,190 ₪ בצירוף מע"מ.

פיצוי קיום

1. התובעת עותרת בתביעתה לקבלת הרווח שהיה צפוי בגין העבודות שלא הושלמו בפרוייקט, אשר לשיטתה נמנע ממנה בעקבות מחדליה של הנתבעת והפסקת ההתקשרות בין הצדדים. כמפורט בסעיף 45 לכתב התביעה, הרווח הגולמי המקובל בגין עבודות חשמל קבלניות נע בין 20% ל- 30% כאשר ערכן של העבודות שנותרו לביצוע מסתכם בסך של 245,330 ₪ בתוספת מע"מ. משכך לטענתה הינה זכאית לתשלום סך של 61,333 ₪ בגין פיצויי הקיום.

גם טענה זו דינה להידחות לנוכח קביעותיי להלן כי התובעת אף היא תרמה לעיכובים בביצוע העבודות וכי חרף טענתה בדבר הימשכות העבודות מעבר למוסכם לא התריעה או הביע מחאה על כך בפני הנתבעת.

התביעה שכנגד

1. הנתבעת טוענת כי התובעת מחוייבת לשאת בנזקים שנגרמו לה כתוצאה מעבודה לקויה של הנתבעת על פי הפירוט הבא:

סך של 140,000 ₪ עלות קבלן חלופי להשלמת שלבים א' וב' במקום התובעת

סך של 310,000 ₪ עלות קבלן חלופי להשלמת שלבים ג' וד' במקום התובעת

סך של 215,600 ₪ עלות קבלן חלופי להשלמת חלק ציבורי במקום התובעת לרבות תיקון נזקים וליקויים להם גרמה התובעת.

סך של 49,941 ₪ הוצאות בהן נשאה התובעת עקב מעשיה ומחדליה של התובעת במהלך ביצוע העבודות והליקויים בעבודת התובעת.

סך של 225,000 ₪ פיצויי מוסכם בהתאם להוראת סעיף 22.4 להסכם (פיצויי מוסכם בגין איחור במסירת העבודות).

1. כמתואר בגירסת הנתבעת, בשל עזיבת התובעת את הפרוייקט היא נאלצה לשכור את שירותיו של קבלן חשמל חלופי תחתיה. לצורך כך שולם לקבלן החלופי סך של 140,000 ₪ להשלמת שלבים א' וב', סך של 310,000 ₪ להשלמת שלבים ג' + ד' וסך של 215,600 ₪ להשלמת החלק הציבורי והתשתיות.
2. התובעת משיגה על הסכומים הנקובים בתחשיב הנתבעת המפורט בנספח 37.2, תוך שהיא מפנה לתשובתו של מר אדלשטיין בתצהירו מיום 21.5.12, ממנה עולה כי הנתבעת שילמה לקבלן החלופי סכום של 534,112 ₪ לפני מע"מ, ולא כמפורט בתחשיב סך של 665,600 ₪ (סעיף 12 לתצהיר התשובות לשאלון שצורף לתגובה לבקשה לעיון וגילוי מסמכים). חיזוק נוסף מוצאת התובעת בכרטסת הנהלת החשבונות של הקבלן החלופי (נספח עו) בה נרשם תשלום לקבלן החלופי בסך 386,578 ₪ לא כולל מע"מ.

ואכן, בישיבת ההוכחות הודיעה הנתבעת כי מסכום התביעה יש להפחית סך של 175,000 (עמ' 64, שורות 20-23 לפרוטוקול). על-פי החלטתי היה על הנתבעת להמציא תחשיב מתוקן ואולם היא לא מצאה לנכון לתקן באופן מדויק את התחשיב אלא ציינה בכלליות כי מהסכומים ששולמו לקבלן יש להפחית סך של 174,703 ₪ לפי התשלומים ששולמו בפועל (הודעתה מיום 4.5.14).

1. בסיכומים מטעמה מביאה הנתבעת פירוט מדויק לפרק השלישי לחשבון החוב (סעיף 19 לסיכומים) כאשר סעיפים ג-ח לתחשיב זה כלל לא נטענו על ידה בכתבי הטענות. לא ניתן בסיכומים להוסיף טענות אשר כלל לא נטענו ויש לדחות את טענות הנתבעת להוצאות שהוצאו על ידה כמפורט בסעיפים אלו.
2. אין מחלוקת כי העבודות במסגרת הפרוייקט לא הושלמו במועד הנקוב בהסכם.
3. לטענת התובעת, החריגה מלוח הזמנים החוזי נבעה מכישלון הנתבעת בניהול ופיקוח על העבודות הפרוייקט ובהסדרת יחסי הגומלין בין בעלי המקצוע שהועסקו באתר, אשר כפועל יוצא מנע מהתובעת לסיים את עבודות החשמל במועדים שנקבעו.

מנגד טוענת הנתבעת כי "הפוסל במומו פוסל", כשלטענתה, עובדי התובעת לא התייצבו לעבודה במועד וכנדרש וכתוצאה מכך עוכב ביצוען של עבודות הבניה באתר הקשורות בטבורן לעבודות החשמל.

1. בכדי לדון בשאלה האם מחויבת התובעת בפיצוי הנתבעת, יש לקבוע האם הפסקת ביצוע העובדות על ידי הנתבעת הייתה כדין ולצורך כך יש לדון בשאלת המועד המוסכם לביצוע העבודות, והטענות ההדדיות לעיכובים בביצוע העבודות.

המועד להשלמת העבודות

1. סעיף 5 לנספח הסכם קבלן המשנה, שכותרתו "לוח זמנים", קובע כי משך הקמת המבנים א' ו-ב' יהיה 5 חודשים ממועד צו התחלת העבודות למבנים אלו, ובאופן דומה נקצבו 5 חודשים להשלמת העבודות במבנים ג' ו-ד' ממועד קבלת צו התחלת העבודות למבנים אלו. בשולי הוראה זו צוינה הערה לפיה לוח הזמנים יהיה תלוי גם בביצוע העבודות על ידי הנתבעת.
2. יחד עם זאת, מהעדויות שהובאו בפני עולה כי הצדדים הסכימו לזמני ביצוע שונים מאלו שנרשמו בהסכם שבין הצדדים;

ברור היה לצדדים כי לא ניתן יהיה להשלים את ביצוע העבודות בפרק זמן של 5 חודשים בלבד, כאשר מדובר בהקמת מתחם מגורים הכולל 26 יחידות דיור בארבעה בניינים ו- 6 קוטג'ים. מסקנה זו מתיישבת עם עדותו של המפקח בן נון שהעיד כי מדובר בפרק זמן "בלתי סביר בעליל" (עמ' 32, שורה 32 לפרוטוקול).

פרק הזמן להשלמת שלבים א וב' שנקבע בהסכם שבין המזמין לבין הנתבעת עמד על 15 חודשים. התובעת הייתה מודעת להסכם זה והוא עמד מול עיניה בעת החתימה על ההסכם עם הנתבעת. פרק זמן זה אף הובא לידיעתה בצורה מפורשת במסגרת ישיבת הפיקוח מיום 27/3/08 (נספח 89 לתצהיר התובעת).

1. זאת ועוד: התובעת לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי מחתה או התריעה על הימשכות העבודות בפרוייקט מעבר למועד שנקבע בהסכם. מנהל התובעת נשאל בחקירתו מדוע המשיך לעבוד ולא מחה על האיחור בלוח הזמנים ולא נתן הסבר מניח את הדעת להתנהגותו. המסקנה היא כי התובעת בהתנהגותה הסכימה להארכת לוח הזמנים.
2. אשר לעיכוב ביצוע העבודות במהלך הפרוייקט נראה כי שני הצדדים אוחזים בטענות הדדיות בעניין זה, כאשר התובעת טוענת כי הנתבעת ניהלה את הפרויקט בצורה רשלנית והדבר הביא לעיכובים בעבודה ואילו הנתבעת טוענת כי העיכוב נובע מעבודה ברמה לא מקצועית של התובעת ומהעדר עובדים ואנשי מקצוע מיומנים.

נוכחות עובדי התובעת באתר הבניה

1. הנתבעת טוענת כי מנהל התובעת לא נכח באתר הבניה במהלך ביצוע העבודות ובפרט במשך בניית השלד, למעט מספר פעמים, והעבודה נעשה בפיקוח מנהל העבודה מר בן שטרית שאף הוא לא נכח בשטח בצורה רציפה ולא הופיע לישיבות העבודה שנועדו לתיאום בין נותני השירותים בפרוייקט. בהקשר זה מפנה הנתבעת לסעיף 16.1 להסכם קבלן המשנה לפיו התחייב מנהל התובעת להיות נוכח בעצמו בשטח בעת ביצוע העבודות או לדאוג לכך שמנהל עבודה מוסמך מטעמו יהיה באתר. עוד טוענת הנתבעת כי צוותי העבודה של התובעת כללו בעיקר קבלני משנה שהתחלפו מספר פעמים רב במהלך ביצוע העבודה (סעיפים 4, 8(א), 20.1, 20.3, 20.11 לתצהיר אדלשטיין).

לטענת הנתבעת, העדר הנוכחות באתר והחלפת קבלני המשנה הובילו לעיכוב של כ- 150 ימים בהשלמת עבודות החשמל, ולחוסר תיאום שבעטיים נגרמו ליקויים שונים (סעיפים 6 ו- 35 לתצהיר אדלשטיין).

הנתבעת מוצאת תימוכין לגירסתה, בתכתובות שהוחלפו בין מנהל הנתבעת למנהל התובעת במהלך ביצוע העבודות (נספחים יא, יב, כז, לז, לט, מג, מד לתצהיר אדלשטיין). כך לשם המחשה צוין כי מנהל הפרוייקט הודיע מראש למנהל התובעת על העבודות הטעונות הכנה בטרם ביצוען אך במועד המתואם לא הגיעו לאתר מנהל התובעת או מנהל העבודה מטעמה ומנהל הפרוייקט נאלץ להזעיקו למקום (נספח מה', סעיף 43 לתצהיר אדלשטיין).

1. מנהל הפרוייקט שבת מציין בתצהירו כי החל עבודתו בפרוייקט בחודש אפריל 2008, כשנה לאחר תחילתו, וממועד זה ליווה את הפרוייקט עד לסיומו (סעיף 1). מתיאורו עולה כי עם כניסתו לפרוייקט בלטה היעדרותה הרצופה של התובעת בשטח, על אף שנוכחות קבלן החשמל נדרשת ומקובלת במהלך הבנייה, ובמיוחד בזמן בניית השלד, לצורך הכנת השטח לעבודות בעלי המקצוע האחרים (סעיפים 2, 10(א)). מר שבת מציין כי שוחח עם מנהל העבודה של התובעת והדגיש בפניו את נחיצות הימצאותו בשטח ובישיבות העבודה אך הלה לא נענה להוראה (סעיפים 3-4).
2. מר בן שטרית הבהיר בתצהירו כי נספח כז' מיום 27.3.07 שנערך על ידי הנתבעת נועד להתוות את נהלי העבודה באתר וממסמך זה ניתן להיווכח כי נדרש תיאום יומיומי במהלך עבודות השלד וזאת להבדיל מנוכחות. לטענתו, הנתבעת לא יצרה קשר יומיומי עם התובעת וכך גם הוכחשה הטענה כי התובעת עודכנה מבעוד מועד בזמני היציקות, שכן לגירסתו הוא ידע על התקדמות העבודות באתר ועל הצורך בהגעת חשמלאים לשטח ולכן "לא היה כל צורך להתקשר אלי פעם אחר פעם" (סעיף 25(ג) לתצהיר). עוד הוסיף מר בן שטרית כי הוא היה באתר במהלך ביצוע עבודות החשמל על בסיס יומיומי וכי התובעת נכחה בכל ישיבות העבודה בהן נדרשה נוכחותה (סעיף 31 לתצהיר).

עוד טוען מר בן שטרית כי הוא נכח בשטח כל הזמן שבוצעו העבודות, בהתאם להתקדמות עבודות הבינוי, למעט בעת ביצוע היציקות שאז ביקש לקבל התראה מראש אך בפועל לא ניתנה כזו (סעיף 3(ג),(ד) לתצהיר; ראו גם: סעיפים 15, 51(ו),(ז), 55 לתצהיר הראשון מטעמו). בהמשך מדגיש מר בן שטרית כי הנתבעת לא ביצעה תיאום יומיומי כנדרש בסעיף 2.א. לסיכום הפגישה מיום 27.3.07 (נספח כז) (סעיף 3(ה) לתצהיר).

1. אשר להחלפת קבלני המשנה טוענת התובעת כי הם התחלפו פעמיים במהלך הפרוייקט והחלפתם נעשתה בהתאם לצרכי העבודה וללחץ בלוחות הזמנים. החלפה זו התאפשרה בהתחשב בכך שמנהל העבודה נשאר קבוע מתחילת הפרוייקט ועד סופו על מנת שיתווה את התכנון והביצוע בצורה אחידה ורציפה, בהתאם להיכרותו את האתר ודרישות הפרוייקט (סעיף 4(ב)-(ד) לתצהיר בן שטרית).

בעדותו הופנה מר בן שטרית לסעיף 2 לתצהירו בו ציין כי נכח באתר הפרויקט במהלך ביצוע העבודות על בסיס יומיומי, ועל רקע הצהרתו זו התבקש להתייחס לריכוזי הימים נספח לב' לתצהיר הנתבעת מהם עולה כי נכח באתר 8 ימים בלבד במהלך חודש אוגוסט. בתשובה הבהיר מר בן שטרית כי מדובר ב- 14 ימים ולא בשמונה (עמ' 57, שורה 1 לפרוטוקול), אך לא הכחיש כאמור את הטענה כי בחודש זה נכח באתר הפרוייקט כמחצית מן הימים ולא על בסיס יומי כגירסתו בתצהיר.

1. מהעדויות שהובאו בפני השתכנעתי כי עובדי התובעת נעדרו מעת לעת מאתר הבניה. יחד עם זאת מקובלת עלי טענת התובעת כי עבודות הבינוי שבוצעו על ידי קבלני המשנה מטעם הנתבעת הכתיבו את התקדמות עבודות החשמל ועל כן לא היה הכרח להימצאותו של מנהל העבודה מטעם התובעת בשטח על בסיס יומיומי אם התעדכן בנעשה. בכל מקרה כפי שיפורט להלן לא השתכנעתי כי העדר עובדי התובעת לבדו הוא שהביא לעיכוב בהשלמת העבודות.

ניהול האתר על ידי הנתבעת

1. כפי שעולה מתצהירו של מר שבת, במהלך הפרוייקט הועסקו על ידי הנתבעת שלושה מנהלי פרוייקט, כאשר מנהל הפרוייקט הראשון, מר מאיר אבוקסיס, עזב מסיבות אישיות על רקע מרחק ממקום המגורים ומנהל הפרוייקט השני, מר חאלד אבו פרח, הוחלף משיקולים מקצועיים על רקע חוסר אמינות (סעיף 17).

בדו"ח הפיקוח מיום 2.4.08 מציין המפקח בן נון כי "רמת הגמר בפרוייקט נמוכה מאוד ועדיין לא בוצעה דירה אחת לאישור הפיקוח. [...] כיום הפרוייקט בפיגור עצום ועדיין לא קיים תאריך לסיום. הקבלן העביר לוח זמנים לשלבים 1 ו-2 ע"פ תאריך זה יהיה טופס 4 עד ה- 1.7.08" (סעיף 25). המפקח בן נון נחקר בעדותו על העיכוב בביצוע העבודות בפרוייקט, ולדבריו "הפרוייקט התעכב מהרבה סיבות" (עמ' 26, שורה 8 לפרוטוקול). עם זאת אישר כי "החלפה של 3 מנהלי פרויקטים בתקופה של 3 שנים היא לא בלתי סבירה", וכי תקופת "הכאוס" ששררה באתר הייתה עד להחלפת מנהל הפרויקט (עמ' 29, שורה 9 ועמ' 32 שורה 26 לפרוטוקול).

באופן דומה העיד מר כספי, מנכ"ל החברה יזמית כי "הביצוע עצמו ערך זמן סביר, לא יותר משנתיים לפרוייקט הזה זה בסדר גמור" (עמ' 19, שורה 19) וכי לדעתו לא היו עיכובים יוצאי דופן מהרגיל (עמ' 13, שורה 27). בחקירתו הוסיף מר כספי כי העיכובים בשל צו הפסקת העבודה היו זניחים לאורך חיי הפרוייקט תוך שהוא שולל את הטענה לתקופת ה"כאוס" בניהול האתר (עמ' 9 שורה 25, עמ' 11 שורות 19, 28 לפרוטוקול). מר כספי מתאר בעדותו כי התגלו ליקויים מקצועיים בעבודות התובעת, שימוש בצינורות לא מתאימים, תקלות ריכוזיות, אי עמידה בתקנים, וכך הצביע על ליקויים שאינם מנויים בדו"ח הדס אך מופיעים בדוחות יועצי החשמל (עמ' 10, שורות 7-25, עמ' 17 שורה 2 לפרוטוקול).

עוד מפנה הנתבעת למכתב יועץ החשמל מיום 15.5.08 שבו נכתב בזו הלשון: "נא להעביר אלינו תוכניות כאשר כל התיקונים הנ"ל בוצעו על מנת לא לבזבז את זמננו לבדיקות חוזרות ולא לעכב את תהליך ביצוע הפרוייקט" (נ/7, סעיף ג).

1. מנגד מתאר מנהל העבודה מטעם התובעת, מר בן שטרית, התנהלות כושלת ורשלנית של התובעת במסגרת הפרוייקט "ברמות שאי אפשר להשוות עם כל אתר בניה אחר שבו הייתי. קטסטרופה ממש" (סעיף 4 לתצהיר). לגירסתו, עבודות הבניה נוהלו על ידי הנתבעת בצורה גרועה באופן קיצוני בהשוואה לפרויקטים אחרים בהם ביצעה התובעת עבודות חשמל (סעיף 10).

בתצהירו הוא מפרט כי קבלני המשנה התחלפו במהלך העבודות, כל העבודה בוצעה "בשלוף", לא היה סדר עבודה ולא היתה תוכנית עבודה מאורגנת. עוד עולה מן הפירוט בתצהירו כי מנהל הפרוייקט הודיע לתובעת על ביצוע היציקות באותו היום שבו בוצעו, באופן שלא אפשר לתובעת התארגנות כנדרש; אנשי המיזוג החלו בביצוע עבודתם רק לאחר שהסתיימה עבודת הטיח וכתוצאה מכך נגרמו נזקים למערכת החשמל; לאנשי המיזוג הועברה תוכנית אדריכלית שונה מזו שנמסרה לתובעת; תוכניות המטבחים של הפרוייקט התקבלו בשלב מאוחר מאוד לאחר שמוקמו נקודות החשמל וכפועל יוצא הצריכו חציבה של הקירות והרמת ריצוף; בשלב מסוים של הפרוייקט הוכנס יועץ תאורה בנוסף ליועץ החשמל שהכתיב ביצוע תוספות שלא הופיעו בתוכניות המקוריות, אשר היו טעונות אישור גופים שונים; במהלך הפרוייקט נעשו שינויים בתוואי צינורות המים והביוב אשר תוך כדי ביצועם נקרעו צינורות החשמל; מספר פעמים נאלצו עובדי התובעת לזנוח את העבודה שביצעו ולעבור באופן מיידי למקום שבו התבצעה יציקה לשם "כיבוי שרפות" (סעיפים 4-5).

בהמשך תצהירו מדגיש מר שטרית כי העבודות בפרוייקט התנהלו ללא יד מכוונת, ללא תיאום בין בעלי המקצוע השונים וללא מחויבות ללוח הזמנים המוסכם, וכתוצאה מכך נגרם "תוהו ובוהו" (סעיפים 10-11). עוד הוסיף כי המצב בפרוייקט לא אפשר את ביצוע העבודות באופן סדיר אלא בצורה ספוראדית "קצת פה וקצת שם" (סעיף 13). לטענתו, אחת הסיבות המרכזיות לחוסר היכולת של הנתבעת לנהל את העבודה בצורה סבירה היתה החלפת מנהלי הפרוייקט ומנהלי העבודה באופן תדיר, כפי שגם משתקף מדו"ח הפיקוח מיום 14.4.08 שם הובהר כי "הוחלף כל הצוות הניהולי בפרוייקט ועפ"י דבריו של אפרים יהיו באתר מנהל פרוייקט ו- 3 מנהלי עבודה חדשים" (סעיף 18, נספח 1).

1. גירסה זו מתיישבת עם המתואר בתצהירו של קבלן האלומיניום בפרוייקט, מר אמיר נחמני, שהגיש תצהיר מטעם התובעת. בתצהירו הוא מפרט כי לאחר תחילת העבודות הוא נוכח לגלות כי הנתבעת מנהלת את הפרוייקט ללא יד מכוונת וללא תיאום בין בעלי המקצוע השונים. עוד לגירסתו, מנהלי העבודה מטעם הנתבעת התחלפו מספר פעמים באופן תדיר, וכתוצאה מכך לא התאפשר ביצוע העבודות באופן רציף ומאורגן (סעיפים 6, 9). מאחר ובין מר נחמני לבין הנתבעת תלויה ועומדת תביעה דומה , ומנהל התובעת אף הגיש תצהיר מטעם מר נחמני, לא ניתן ליחס משקל רב לעדותו.
2. מנכ"ל החברה היזמית וחברת הניהול, מר ניר כספי, נחקר אף הוא בעדותו על התנהלותה של הנתבעת במסגרת הפרוייקט. בחקירתו אישר כי העיכובים בביצוע העבודות נגרמו "גם בגלל החשמל וגם בגלל דברים אחרים", כאשר אחת מנקודות החולשה בפרוייקט זה היתה קבלני המשנה (עמ' 11 שורות 12, 17 לפרוטוקול). מר כספי נשאל בחקירתו על רמת הביצוע של עבודות הבינוי בפרוייקט שבוצעו על ידי הנתבעת, ועל כך השיב "בינונית פלוס" (עמ' 17, שורות 27-28 לפרוטוקול). בהמשך לתשובה זו עומת העד עם ההערות שנרשמו מפיו בדו"ח הפיקוח מיום 15.8.09 בדבר האיכות הירודה של העבודות, ולדבריו מדובר בהתייחסות ספציפית למועד מסוים כאשר דוחות הפיקוח לא נועדו לחלק מחמאות אלא להוציא את המיטב מהקבלנים שהועסקו בפרוייקט (עמ' 18, שורות 12-19 לפרוטוקול). בנוסף הבהיר מר כספי בעדותו כי קבלת טופס 4 לפרוייקט התעכבה בשל אישורים שנדרשו על ידי העירייה ובעיות עם ההיתרים (עמ' 19, שורות 27-28 לפרוטוקול).
3. המפקח מטעם המזמין, מר בן נון, מתאר אף הוא בעדותו כי במהלך הפרוייקט היתה תקופה של "כאוס" אך תקופה זו הסתיימה לגירסתו עם כניסת מר שבת לתפקיד מנהל הפרוייקט (עמ' 32, שורות 26-27 לפרוטוקול). בהמשך עדותו מפרט המפקח בן נון כי הקבלן הראשי נתקל במספר בעיות שגרמו לעיכוב בביצוע העבודות, ובכלל זאת ציין את תחלופת הקבלנים וכן את החלפת ההנהלה (עמ' 33, שורות 5-7 לפרוטוקול).

המפקח בן נון הופנה בחקירתו לאמירה שנרשמה מפיו בדו"ח הפיקוח מיום 14.8.08, החוזרת על עצמה מספר פעמים, לפיה רמת הגימור בפרוייקט נמוכה מאוד. בתשובה לשאלה זו הסביר כי בתקופה שבה נכתב הדו"ח רמת עבודות הבינוי הייתה נמוכה מאוד (עמ' 25, שורות 25-28 לפרוטוקול). עם זאת בהמשך עדותו אישר כי לא בהכרח ניתן ללמוד על איכות ביצוע העבודות בסוף הפרוייקט מהערות קשות שנאמרו במהלך ביצוע העבודות (עמ' 32, שורות 18-19 לפרוטוקול).

זאת ועוד: באופן דומה למר כספי הבהיר המפקח בן נון כי ביצוע העבודות בפרוייקט התעכב ממספר סיבות, ובין היתר ציין כי הועסקו באתר הרבה קבלנים וכי היתה תחלופה גבוהה של מנהלי עבודה (עמ' 26, שורות 8-9 לפרוטוקול).

1. בסופו של יום עדויות מר בן נון ומר כספי הותירו רושם מהימן ביותר ועדויות אלו מביאות למסקנה כי ביצוע עבודות החשמל התעכב גם בשל מחדלי הנתבעת, ומחדלי קבלני משנה אחרים מטעמה.

בתביעת מר נחמני כנגד הנתבעת הצהיר מנהל הנתבעת כי לוח הזמנים לביצוע נדחה בשל סיבות הקשורות במזמין (נספח 176 א' וב' לתצהיר מנהל התובעת מיום 20/12/12). גם גרסה זו תומכת במסקנה כי העיכוב בביצוע העבודות קשור גם להתנהלות הנתבעת, המזמין וקבלני משנה אחרים ואינו רובץ לפתחה של התובעת בלבד.

1. לאור האמור שוכנעתי כי בנסיבות המקרה שני הצדדים – התובעת והנתבעת, תרמו לעיכוב בביצוע העבודות.

הפסקת העבודות על ידי הנתבעת

1. התובעת החלה לעבוד בפרוייקט בחודש מרץ 2007 וביום 7.10.08 הודיעה לנתבעת על הפסקת עבודתה בפרוייקט, בזו הלשון: "עקב התמשכות העבודה ללא גבול, הבעתי את רצוני שלא להמשיך את עבודת החשמל בשלבים ג'+ד'" ובלבד שיתאפשר לה להשלים את העבודות בשלבים א'+ב' תוך זמן סביר.

כפי שעולה מגירסת התובעת, מרבית העבודות בשלבים א'+ב' הושלמו בסמוך למועד הוצאת אישור מסירת העבודות בשלב א' ביום 2.12.08 (נספח 5). כך, שלמעשה, במועד משלוח ההודעה בדבר הפסקת העבודות בחודש אוקטובר 2008 עיקר העבודות שנותרו לתובעת לבצע בפרוייקט התמקדו בשלבים ג'+ד'.

1. התובעת מטעימה בהודעתה כי הסיבה להפסקת העבודות שנעשתה באופן חד-צדדי הינה התמשכות העבודה מעבר "ללא גבול", אולם לא הוכח בפני כי במהלך תקופת עבודתה באתר (מחודש מרץ 2007 ועד לחודש אוקטובר 2008) גילתה התובעת דעתה בפני הנתבעת כי העיכובים בהשלמת העבודות בפרוייקט אינם מקובלים עליה. להעדר המחאה או ההתרעה מצד התובעת על הימשכות העבודות בפרוייקט בטרם משלוח ההודעה על הפסקת העבודות, לא הובא הסבר מניח את הדעת. בנסיבות אלה אני סבורה כי שתיקתה של התובעת עשויה ללמד על השלמתה עם העיכובים בביצוע העבודות.
2. על כן לדעתי היה על התובעת להתריע בפני הנתבעת על העיכובים בביצוע העבודות בפרוייקט, בטרם משלוח הודעתה בדבר הפסקת העבודות, וליתן לנתבעת הזדמנות לתקן את ההפרה הנטענת בתוך פרק זמן סביר, בנסיבות העניין - דבר אשר לא נעשה על ידה. לפיכך, יש לראות בהודעת התובעת על הפסקת העבודות בפרוייקט במועד שבו ניתנה, הודעה שניתנה בחוסר תום לב, ובניגוד להוראות ההסכם.
3. התובעת הוסיפה בסיכומיה טעם נוסף ומרכזי, לשיטתה, להפסקת העבודות בפרוייקט, ולפיו הנתבעת לא שילמה את שכרה במשך כשבעה חודשים שבמהלכם ביצעה התובעת את עבודותיה באתר ומימנה מכיסה את שכר העבודה של הפועלים, הציוד והחומרים לצורך כך.

טענה זו לא מצאה ביטוי בהודעת התובעת על הפסקת העבודות מיום 7.10.08, והיא אף אינה נזכרת בתכתובות הצדדים שהוחלפו לאחר משלוח ההודעה. מטעם זה בלבד ניתן לדחותה, אך גם לגופו של עניין אין לקבלה; סעיף 8.1 לנספח הסכם קבלן המשנה קובע כי 90% מכל חשבון ביניים מאושר ישולמו תוך 90 ימים מחודש הביצוע (שוטף+90). התובעת טוענת בסיכומיה כי התשלומים המפורטים בדו"ח התקבולים מיום 9.11.08 לא שולמו על ידי הנתבעת, חרף הבטחות נציגיה (נספח 170 לתצהיר אופטובסקי). אולם היא אינה טוענת כי מדובר בתשלומים שאושרו על ידי הנתבעת לתשלום אך לא שולמו בתוך פרק זמן סביר לאחר אישורם, כפי שהתחייבה הנתבעת בסעיף 8.1 לעיל. מנספח 170 (ריכוז התשלומים) עולה כי הנתבעת שילמה לתובעת סכומים שונים לאחר משלוח חשבון מס' 3 ועל כן טענת התובעת לא הוכחה.

בנסיבות אלה, לא הוכחה טענת התובעת לפיה במועד בו נשלחה הודעת התובעת על הפסקת העבודות הפרה הנתבעת את התחייבותה לתשלום שכרה של התובעת בהתאם לנוהל המוסכם לביצוע התשלומים שנקבע בהסכם על נספחיו.

1. לאור האמור, הפסקת העבודה נעשתה ללא כל הצדק ובניגוד להוראות ההסכם עליו חתמו הצדדים, ומשכך היא מהווה הפרה יסודית. בנסיבות אלה, זכאית הנתבעת לפיצוי בגין נזקים והוצאות שנגרמו לה בגין אי עמידת התובעת בהוראות ההסכם. למצער, זכאית הנתבעת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה בגין אי השלמת שלבים א' וב' כאשר התובעת בהודעתה על הפסקת העבודה התחייבה להשלים שלבים אלו.

התשלום לקבלן החלופי להשלמת שלבים א' וב'

1. על פי ההסכם שבין התובעת לנתבעת היה על הנתבעת לשלם בגין ביצוע שלבים אוב' במלואם סך של 361,200 בצירוף מע"מ. בפועל עקב ביצוע בחסר הייתה התובעת זכאית לקבל סך של 259,644 ₪ בצירוף מע"מ. דהיינו ההפרש בין 2 הסכומים עומד על 101,556 בתוספת מע"מ. וזהו הסכום שבו העריכו הצדדים את עלות ביצוע העבודה. לאחר שהתובעת עזבה את השטח מבלי להשלים את העבודות התקשרה הנתבעת עם קבלן חלופי להשלים עבודות אלו תמורת הסך של 140,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת אינה יכולה לתבוע מלוא סכום זה שכן גם לשיטתה היה עליה לשלם בין אם לתובעת ובין אם לקבלן אחר סך של 101,556 ₪. לכל היותר זכאית הנתבעת לסכום ההפרש, סך של 38,444 ₪ בתוספת מע"מ.
2. מקובלת עלי דרישת הנתבעת לפיצויים בגין הגדלת עלויות הביצוע כתוצאה מחיובה לשלם לקבלן החלופי סך של 38,444 ₪; שכירת שרותי הקבלן החלופי נכפתה על הנתבעת לאחר הפסקת העבודות על ידי התובעת. הנתבעת שכרה את שירותי התובעת עבור סכום פאושלי קבוע מראש, ואין מקום להעמיס עליה תשלום נוסף מעבר למחיר זה.

אין ספק כי עלות העסקת הקבלן המחליף הינה תוצאה ישירה של הפרת ההסכם על ידי התובעת וכי היה עליה לצפות נזק זה כתוצאה מסתברת של ההפרה.

גם הוראת סעיף 22 להסכם קובעת כי במידה והתובעת לא תשלים את התחייבויותיה, יהיה עליה לשאת בסכום ההפרש בין הסכום שנקבע בהסכם לבין הסכום שישולם לקבלן החילופי.

1. התובעת טוענת בסיכומיה כי מדובר בקנוניה בין הנתבעת לקבלן החילופי והיה על הנתבעת לקבל מספר הצעות מחיר. אני דוחה טענה זו; ברי כי קבלן חילופי אשר נכנס בנעלי התובעת ומקבל על עצמו אחריות לעבודות אשר בוצעו על ידי אחר ידרוש סכום גבוה יותר. התובעת לא מצאה לנכון להעיד את הקבלן החלופי וטענתה לקנוניה לא הוכחה בדרך כלשהיא.
2. לפיכך על התובעת לשאת בסכום ההפרש בסך של 38,444 ₪ בתוספת מע"מ.

התשלום לקבלן החלופי להשלמת שלבים ג' וד'

1. בהתאם להוראת ההסכם היה על הנתבעת לשלם עבור השלמת שלבים אלו במלואם סך של 478,800 בצירוף מע"מ. בפועל עקב ביצוע בחסר הייתה התובעת זכאית לקבל סך של של 165,966 ₪ בצירוף מע"מ. העולה מו המקובץ הוא שהנתבעת בכל מקרה הייתה אמורה לשלם בין לתובעת ובין לקבלן אחר סך של 312,834 ₪ בתוספת מע"מ. לפיכך לא נגרם לנתבעת כל נזק בגין התקשרותה עם קבלן חילופי לביצוע השלמת שלבים ג' וד'. ,

תוספת בסך 15%

1. הנתבעת טוענת כי מגיע לה תשלום בשיעור 15% מהסכומים ששילמה לקבלן החלופי. הנתבעת מפנה בעניין זה להוראות סעיף 22.2 להסכם הקובעות כי אם לא ביצע קבלן המשנה את מלוא העבודה הוא יחויב ב"מלוא ההפרש שבין עלות המחירים הנקובים בכתב הכמויות כולל התוספות הגיעות לו לפי הסכם זה, לבין חשבון המחירים שישולמו בפועל לאחרים, או למחירי העלות של אדן אלונים בתוספת 15% הוצאות כלליות הכל לפי הענין"

להבנתי אותה תוספת של 15% מתייחסת לעלות ביצוע העבודות על ידי אדן אלונים ואין לשייך אותה לעלות ביצוע העבודות על ידי הקבלן החלופי. סעיף 22 הנ"ל מעמיד בפני הנתבעת 2 אפשרויות או לדרוש את סכום היתר ששילמה לקבלן החלופי או לבצע העבודות בעצמה ולדרוש את מחיר העלות בתוספת 15%. הנתבעת בחרה באפשרות הראשונה ואין לה זכות לדרוש אחוזים נוספים.

ליקויים בעבודות התובעת

1. הנתבעת מייחסת לתובעת כשלים בביצוע עבודות החשמל תוך חריגה מהוראות המפרטים והתקנים המחייבים. לטענת הנתבעת, כתוצאה מהתנהלות התובעת היא נאלצה לשאת בהוצאות שונות הכוללות: תשלומים לקבלנים עבור תיקון הקרמיקה, המקלחות, הריצוף והחיפוי; תשלומים לחברת כוח אדם עבור פועלים שביצעו את עבודות התיקון; תשלומים בגין תיקוני בטון צנרת ורצפות שנדרשו בשל הצורך בתיקון עבודות החשמל. טענות הנתבעת לנזקים שנגרמו לה נכללו בתביעה שכנגד ,בשני פרקים, פרק שני (סך של 49,000 ש"ח סכומים בהן נשאה הנתבעת בגין תשלומים לחברת כוח אדם ותיקונים) ופרק שלישי (תשלום בסך 215,000 ₪ לקבלן החלופי לביצוע התיקונים).

התובעת מכחישה את העבודה הרשלנית המיוחסת לה, ושוללת קיומם של ליקויים בעבודות שביצעה במסגרת הפרוייקט.

פירוט הליקויים

1. הנתבעת טוענת כי התובעת הייתה צריכה להניח את צנרת החשמל ולהתקין את לוחות חשמל בטרם ביצוע היציקות, בשלבים שונים של הפרוייקט (סעיף 22.2.2 לכתב ההגנה בצירוף תשובת הנתבעת בסעיף 1.2(ג) לדרישת הפרטים הנוספים).

התובעת מתנגדת לטענה זו ומציינת כי קבלן השלד ביצע את יציקות הבטון ללא תיאום עם נציגיה, על אף כי מדובר בנוהג מקובל בענף הבניה. בנוגע ללוחות החשמל הסבירה כי אלה מותקנים לאחר ביצוע יציקות הבטון בשלב מתקדם של הבנייה (סעיף 55(ב) לתצהיר מר שטרית).

1. הנתבעת טוענת כי התובעת סירבה לבצע את עבודות ההכנה לקראת היציקות ולהתקין את לוחות החשמל, וכי לא בוצעו נישות לחשמל ותקשורת בשלבים ג' + ד'. בנוסף היא טוענת כי התובעת ניתקה את החשמל מהמנוף לקראת פירוקו והוצאתו מהאתר (סעיף 22.2.6 לכתב ההגנה בצירוף תשובת הנתבעת בסעיף 1.2(ז) לדרישת הפרטים הנוספים). כתימוכין לטענתה מפנה הנתבעת למכתבה מיום 29.5.08 בו נאמר כי "גם בשלבים ג + ד כמו בשלבים א + ב לא בוצעו הכנות בשלב היציקות. נראה כי לא נכח חשמלאי באתר" (נספח 137 לתצהיר אופטובסקי).

התובעת שוללת טענה זו ומבהירה כי במועד סיום העבודה לא ניתן היה להתקין את לוחות החשמל שאוחסנו במחסניה מזה חודשים רבים וכתוצאה מכך העלו אבק (סעיף 55(ה) ו- 55(ו) לתצהיר מר שטרית). כמו כן היא כופרת בנכונות הטענה בדבר ניתוק החשמל מהמנוף לקראת הוצאתו מהאתר (סעיף 55(ו) לתצהיר מר שטרית).

הנתבעת מוסיפה ומפרטת כי בניית הנישות לחשמל ותקשורת בשלבים ג' + ד' הן עבודות בינוי שביצוען באחריות הנתבעת.

1. הנתבעת טוענת כי היה על התובעת להשלים את עבודות החשמל בחדר טרפו בחודש אפריל 2008, אך התובעת ביצעה את העבודות באופן חלקי וחלק מן העבודות בוצעו ברמה נמוכה ואף לקויה, תוך חריגה מדרישות המפרטים והתקנים (סעיף 22.2.7 לכתב ההגנה). הנתבעת מפרטת בתשובתה לדרישת הפרטים הנוספים כי בעבודות אלו נכללות הכנת תוכניות לייצור לוחות חשמל, חציבה והריסה של קירות שנוצקו לצורך הנחת צנרת ולוחות לאחר יציקה, התקנת צינורות שירשוריים באלכסון ובקוטר המנוגד למפרט, חיבור צינורות ללא תיבות מעבר בניגוד למפרט, התקנת קופסאות אביזרים בעומק רב מדי, אי השקעת הצינורות בתוך הקירות בעומק 5 מ"מ טיח, העדר סימון לצנרת ורטיקלית בצבעים שונים כנדרש במפרט, צינורות שלא בוטנו לכל אורכם, אי השלמת בניית התעלה בחדר החשמל, העדר סימון מעגלי חשמל והתקנת מכסי פלסטיק במקומות רזרביים (סעיף 1.2(ח)).

במענה לטענה זו השיבה התובעת באופן פרטני בהתייחס לכל ליקוי נטען בנפרד.

(1) התובעת טוענת כי היא לא הייתה צריכה לבצע עבודות חשמל בחדר טרפו, למעט הארקת יסוד והכנת צנרת לחברת החשמל. לגירסתה, עבודות אלו הושלמו בחודש אפריל 2008. התובעת מציינת כי ביום 17.3.08 בוצעה בדיקה של ההארקה כמתואר בתעודת בדיקת תקינות מערכת ההארקה (נספח 111) ועובר לבדיקה זו הוכנסה הצנרת. עוד היא מציינת כי ביום 14.5.08 נערכה ביקורת חברת החשמל כפי שמתועד בדף היומן מספר 0402 מתאריך זה (סעיף 55(ז)(1) לתצהיר מר שטרית).

(2) התובעת מוסיפה וטוענת כי התוכניות ללוחות החשמל הועברו לחברת ארדן, ספקית לוחות החשמל, וזו תכננה ואישרה את התוכניות מול יועצת החשמל לאחר מספר סבבי הבהרות ותיקונים. עם זאת, טוענת התובעת, לוחות החשמל צברו אבק במחסניה במשך חודשים ארוכים עד למועד שבו התבקשה התקנתם, וכפועל יוצא לא ניתן היה להתקינם (סעיף 55(ז)(2) לתצהיר מר שטרית).

(3) התובעת שוללת את טענת הנתבעת בקשר לחציבה והריסת הקירות לצורך הנחת הצנרת והלוחות לאחר יציקה. לשיטתה, הנתבעת לא פירשה בתשובתה לדרישת הפרטים הנוספים את הפרטים המזהים של אותם מקרים נטענים. מעבר לכך הוסיפה כי גם הצנרת או התשתית החשמלית לא הייתה מונחת בטרם היציקה, אזי ניתן לחצוב בבטון ולהכניסה בלי להרוס את הקירות והיציקה לצורך ביצוע העבודה (סעיף 55(ז)(3) לתצהיר מר שטרית; ראו גם: סעיף 11 לתצהיר אופטובסקי).

(4) בנוסף שוללת התובעת את הטענה כי הצינורות השירשוריים הותקנו בקוטר המנוגד למפרט. מהסבריה עולה כי בכניסה לגופי התאורה השקועים היה צורך להשתמש בצינור בקוטר קטן יותר התואם את פתח הכניסה של הגוף שאושר להתקנה.

אשר להתקנה באלכסון הבהירה התובעת כי זו התגלתה בקיר אחד בדירה אחת וגם התקנה זו הינה תיקון צנרת ומוליכים, עקב קריעתם אגב עבודת אנשי המיזוג של הנתבעת בעת התקנת צנרת המיזוג, באופן שמנע אפשרות התקנה בדרך אחרת (סעיף 55(ז)(4) לתצהיר מר שטרית).

(5) בהתייחס לטענה בדבר חיבור הצנרת ללא תיבות מעבר, הסבירה התובעת כי תיקון החיתוכים של צינורות החשמל שאירעו כתוצאה מעבודת אנשי המיזוג חייב את התובעת לחבר בין הצינורות בגובה נמוך משטח פני הרצפה, באופן שלא אפשר התקנת תיבות מעבר (סעיף 55(ז)(5) לתצהיר מר שטרית).

(6) התובעת חולקת גם על הטענה כי קופסאות האביזרים הותקנו בעומק רב מידי. לגירסתה, קופסת האביזרים מותקנת לפני הטיח על הבלוקים החשופים, וכאשר הטיח עבה מדי חזותית נדמה כאילו קופסת האביזרים הותקנה עמוק מדי. התובעת מדגישה בהקשר זה כי עשתה מאמצים רבים כדי לשלוף את הקופסאות לפני הטיח ובדרך זו תיקנה את הליקוי. עוד טוענת התובעת כי טיח עבה מצביע על ניסיון ליישר קיר שנבנה עקום ומעיד על עבודת בינוי רשלנית, כפי שמשתקף מסיכום ישיבת הפיקוח מיום 14.2.08 שם נאמר כי "רמת הטיח בפרוייקט נמוכה ואינה ישרה עם סרגל לשני כיוונים" (סעיף 11, נספח 90) (סעיף 55(ז)(6) לתצהיר מר שטרית).

(7) אשר לטענה בדבר צינורות שלא שוקעו , מבהירה התובעת כי מדובר בתיקונים בצנרת החשמל שנעשו לאחר הטיח, בעקבות חיתוך צנרת החשמל אגב עבודת אנשי המיזוג שהחלו בעבודתם באיחור רב (סעיף 55(ז)(7) לתצהיר מר שטרית).

(8) בנוסף חולקת התובעת על הטענה לפיה הצנרת הורטיקלית לא סומנה בצבעים שונים כנדרש במפרט, תוך שהיא מבהירה כי בשלב שבו הועלתה הערה זו טרם הושלמה הנחת הצינורות ועבודות הפיר הציבורי. משום כך, לטענתה, ההערה מוקדמת (סעיף 55(ז)(8) לתצהיר מר שטרית).

(9) כמו כן מבקשת התובעת להדגיש כי רק צינור אחד נמצא שאינו מבוטן לכל אורכו, כאשר בשלב בו נבדק טרם הושלם ביטונו (סעיף 55(ז)(9) לתצהיר מר שטרית).

(10) עוד טוענת התובעת כי השלמת בניית התעלה בחדר חשמל היא באחריות קבלן השלד ולא באחריותה (סעיף 55(ז)(10) לתצהיר מר שטרית).

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעת הרסה עבודות שבוצעו בפרוייקט על ידי עובדים אחרים בניסיון להשלים את העבודה שהיה עליה לבצע בשלב מוקדם יותר (סעיף 22.4 לכתב ההגנה).

בתשובתה לדרישת הפרטים הנוספים מפרטת הנתבעת כי מדובר בעבודות טיח (טיט, בטון ופינוי), וכן בתיקונים שנדרשו עקב חציבה ושבירה של הקירות שביצע התובעת לצורך הנחת צנרת ולוחות חשמל שלא הונחו טרם היציקה (ובכללם תיקוני קרמיקה). עוד הוסיפה הנתבעת כי לצורך ביצוע התיקונים נאלצה להזמין מנוף ומנופאי, חומרי בטון ופועלים שיבצעו את היציקה (סעיף 1.4).

התובעת מתנגדת לטענה זו וטוענת כי הנתבעת לא פירטה בתשובתה את מיקום הנזקים הנטענים (יחידה וחדר), למעט אמירה כללית בדבר ביצוע תיקונים עקב חציבה ושבירה של קירות. כך גם לטענתה לא פוטשו התשלומים ששילמה הנתבעת לצורך תיקון כל נזק. לגרסת התובעת, ביצוע החציבה לאחר הטיח נועד לצורך תיקון הנזקים שנגרמו למערכת החשמל על ידי בעלי מקצוע אחרים, או לשם תוספות שנדרשו לאחר מכן, ולא בשל אי ביצוע עבודה שנדרשה במועד מוקדם יותר (סעיף 56(ב) לתצהיר מר שטרית). כמו כן משיגה התובעת על הטענה לפיה הנתבעת נאלצה להזמין מנוף ומנופאי, בטון ופועלים לצורך ביצוע היציקה פעם נוספת (סעיף 56(ג) לתצהיר מר שטרית).

1. על הנתבעת הנטל להוכיח את קיומם של הליקויים ואת הסכומים ששולמו על ידה לתיקון ליקויים אלו. הנתבעת לא הגישה חוות דעת מקצועית להוכחת הליקויים הנטענים על ידה, זולת דו"ח הביקורת של חברת הדס מיום 1.12.08 שעורכו לא זומן לעדות בבית המשפט. הנתבעת גם לא הוכיחה במידה מספקת בדרך אחרת את טענתה כי התובעת ביצעה את העבודות באופן לקוי, כך שנגרמו נזקים לנתבעת או לקבלני משנה אחרים.

בהקשר זה אוסיף כי ההערות בדוחות הפיקוח שעניינן ליקויים בעבודות החשמל, עליהן מייסדת הנתבעת את טיעוניה, נשאו ברובן אופי נקודתי. והדעת נותנת כי עבודות חשמל מעצם טיבן כרוכות בהשלמות נקודתיות שיש לבצע ובתיקונים שוטפים תוך כדי מהלך הפרוייקט. תיקונים אשר התובעת מחוייבת להם ובוצעו על ידה במהלך עבודתה.

1. כפי שעולה מטיעוני הנתבעת, טענתה בנוגע לקיומם של ליקויים בעבודות התובעת מבוססת בעיקרה על דוחות שהמציא יועץ החשמל של הפרוייקט, המהנדס ויקטור גוליאט (נ/2-נ/8), תוך שילוב הנתונים המופיעים בדו"ח הפיקוח מיום 11.9.08 (נספחים 111-112). כך מצטטת הנתבעת מתוך דו"ח נ/8 את דברי יועץ החשמל מהם עולה כי "הקבלן משתמש בצינורות שירשוריים ... בניגוד לנדרש על ידנו ואף בניגוד למפרט 08 המחייב. [...] חלק מהצינורות הותקן באלכסון בניגוד לנדרש בסעיף ... למפרט" (נ/8, סעיפים 1-2). בנוסף מפנה הנתבעת לדו"ח נ/7 בו מציין יועץ החשמל כי "מרבית הערות ממכתבים קודמים לא בוצעו" (סעיף 1).

חיזוק לטענתה מוצאת הנתבעת בעדותו של מר כספי שתיאר בתשובתו את ה"שימוש בצינורות לא מתאימים, חיבורים לא מתאימים, התקנה לא נכונה של אביזרים" (עמ' 10, שורה 7 לפרוטוקול), ובהמשך אישר כי דו"ח נ/8 מלמד על ביצוע עבודות התובעת בניגוד למפרט (עמ' 31, שורה 1 לפרוטוקול). תימוכין נוסף מוצאת הנתבעת בעדותו של המפקח בן נון, ממנה עולה כי במהלך הפרוייקט התגלו ליקויים חוזרים בעבודות התובעת בניגוד למפרט ולכללי הבטיחות ובסתירה להוראות יועץ החשמל (עמ' 30 שורות 28-31, עמ' 31 שורה 13, עמ' 32 שורות 1-5, עמ' 34 שורה 22 עמ' 35 שורה 24).

1. עוד אוסיף בהקשר זה כי מר פז מפרט בתצהירו כי במהלך ביקוריו באתר הבחין במספר ליקויים בעבודות התובעת. לגירסתו, נוכח לגלות כי נקודות החשמל לא הותקנו במיקומן על פי התוכניות, נשכחו נקודות חשמל לביצוע, הכנת עבודות החשמל לפני היציקות הייתה לקויה או לא נעשתה, ואף נעשה שימוש בחומרים לא תקניים. עוד מציין מר פז כי קווי החשמל הונחו בצורה לא תקנית, ולהתרשמותו טיב העבודה היה ירוד (סעיף 6). בעדותו מוסיף מר פז ומתאר כי "ראיתי שחצב הרבה נקודות חשמל ... הרבה נקודות לא בוצעו ... לא בגובה הנכון" (עמ' 94, שורה 3 לפרוטוקול).

גירסה זו מוצאת ביטוי גם בתצהירו של מר שבת, ממנו עולה כי במהלך העבודות התוודע לעבודה רשלנית מצד קבלני המשנה שהעסיקה התובעת, ובין היתר הבחין בשימוש בצנרת חשמל לא תקנית, הצלבת חוטי חשמל, חציבות בטון מיותרת במקום הנחת תשתית מתאימה טרם היציקה, אי עמידה בלוחות זמנים והימנעות מחציבת גומחות (סעיף 10(ג) לתצהיר; נספחים לו', מה', מו', מז', מח', מט', נב', נד', נח' ו- נט' לגילוי המסמכים, נספחים 21.2, 21.1, 25 ו- 28 לכתב ההגנה שכנגד ודו"ח הדס מבנים נספח כט').

1. התובעת מתנגדת להסתמכות הנתבעת על דוחות יועץ החשמל כחוות דעת מומחה לצורך הוכחת הליקויים הנטענים על ידי הנתבעת. אשר לדו"ח הפיקוח טוענת התובעת כי הבדיקות המפורטות בו בוצעו לאחר הפגיעה במערכת החשמל על ידי אנשי המיזוג של הנתבעת (נספחים 111-112), ועובדיה של התובעת ביצעו את התיקונים הנדרשים בהתאם לדו"ח זה על אף שלא היו באחריותה (סעיף 55(ז)(11), 55(ז)(4) לתצהיר מר שטרית; עמ' 62, שורה 28 לפרוטוקול). התובעת מוסיפה ומציינת כי דו"ח הפיקוח התייחס לליקויים שנמצאו בדירה אחת בפרוייקט בלבד , כפי שעולה מעדות המפקח בן נון (עמ' 35, שורה 24 לפרוטוקול- יועץ החשמל עורך בדיקה מדגמית וממנה משליך על הפרויקט כולו), וליקוי זה בטל בשישים בהתחשב בעובדה כי עבודת התובעת באתר נמשכה על פני שנתיים (סעיף 55(ז)(4) לתצהיר בן שטרית).

כן מוסיפה התובעת ומציינת כי ביום 22.1.08, בחלוף כ- 10 חודשים בהם הועסקה התובעת באתר הפרוייקט, שכרה הנתבעת את שירותיה של התובעת לביצוע עבודות חשמל בפרוייקט אחר אותו ניהלה בישיבת מיר בבית"ר עילית (סעיף 13 לתצהיר אופטובסקי; נספח 161). עובדה זו אינה מתיישבת עם עמדת הנתבעת לעבודה לקויה ורשלנית של התובעת.

1. לא מצאתי בטיעוניה של הנתבעת הסבר מדוע לא הגישה בהקשר לליקויים הנטענים חוות דעת מומחה מטעמה. ניסיונה לבסס טיעון בשאלת קיומם של ליקויים (היקפם, מקורם ודרך תיקונם) – שהינה שאלה שבמומחיות, על לקט הנתונים המתוארים בדוחות שונים מעורר על פניו קושי. קושי זה מתחזק שעה שהנתבעת נמנעה מלהעיד את יועץ החשמל על מנת לתמוך בטענתה כי הוא מצא ליקויים באופן ביצוע העבודות על ידי התובעת וכי הדבר דרש ביצוע של התיקונים המתוארים על ידה וכי תיקונים אלו לא בוצעו על ידי התובעת. כך גם יכול היה יועץ החשמל להעיד על טיב הליקויים שנמצאו ועל אופן תיקונם, ואף לאבחן אם ניתן בין התיקונים שבוצעו על ידי הפועלים שנשכרו על ידי הנתבעת לבין התיקונים שבוצעו על ידי הקבלן החלופי. לא ניתן הסבר מניח את הדעת לכך שעד מהותי זה לא זומן לעדות על ידי הנתבעת, דבר הגורע באופן משמעותי מגרסת הנתבעת.
2. זאת ועוד: התקשרותה של הנתבעת בהסכם נוסף עם התובעת מדברת בעד עצמה. ההסכם נשוא ענייננו נכרת ביום 28.2.07 וממועד זה ועד לכריתת ההסכם השני (ביום 22.1.08) חלף פרק זמן של כמעט שנה, במהלכה ביצעה התובעת עבודות בפרוייקט. הדעת נותנת, כי לו התנהלה באופן כה כושל כנטען, הייתה הנתבעת נמנעת מלכרות עם התובעת הסכם נוסף. ועל כן, התקשרות שנייה זו מכרסמת בטענת הנתבעת אודות כשלים בביצוע העבודות. אין זאת אלא כי הטרוניות המופנות כלפי התובעת בדבר ליקויים אינן מהותיות ולא הטרידו את הנתבעת בזמן אמת.
3. עיון בדו"ח הליקויים שהמציאה חברת הדס לנתבעת מיום 1.12.08, בפרק העוסק בעבודות החשמל שצורף לכתבי הטענות (נספח 113, נספח כט') מלמד על הממצאים הבאים: העדר סימון מעגלי חשמל לפי ייעודם והותרת מקומות רזרביים פתוחים ללא מכסי פלסטיק (לצד ממצאים אלו נכתב בכתב יד "דירה מספר 5 מתאים לכל הדירות"), וכן צוין כי טרם הותקנו חלק מאביזרי החשמל (לצד ממצא זה נכתב "דירה מספר 7 מתאים לכל הדירות").

בדף המקדים שצורף לדו"ח הבהיר מר שבת כי חברת הדס ביצעה ביקורת מבנים באופן אקראי בשלוש דירות בשלב א' של הפרוייקט, כאשר במהלכה נמצאו מספר ליקויים בעבודות החשמל כמפורט בדו"ח.

נראה בעיני כי דו"ח חברת הדס אינו מצביע על ליקויים משמעותים במערכת החשמל, למעט סימון לוחות שנעשה בשלב מאוחר יותר עם העברת המתח לדירות והשלמת המסתמים (סעיף 55(ז)(12) לתצהיר מר שטרית). מכך יש להסיק כי כל הליקויים תוקנו על ידי התובעת, וכלשונו של המפקח מטעם היזם מר דודי בן נון: "דו"ח זה מעיד על 0 תקלות" (עמ' 26, שורות 5-6 לפרוטוקול).

1. לא רק שהנתבעת לא שיכנעה אותי בדבר קיומם של נזקים שנגרמו על ידי התובעת, זו גם לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הראתה כי היא ביצעה בעצמה את התיקונים ועל כן יש לדחות את טענתה כי מגיע לה הסך של 49,000 ₪. הנתבעת צירפה לתצהירה מסמכים בכתב יד מטעם אחד מקבלני המשנה בו הוא מלין על נזקים שנגרמו על ידי החשמלאים עוד צורף מסמך אשר לא ברור תוכנו ולא ברור מי ערך בדבר חיובי שעות. הנתבעת לא זימנה לעדות את עורכי מסמכים אלו ולא הוכיחה את הקשר בין האמור בהם לבין עילת התביעה. זאת ועוד, הנתבעת לא הראתה בדרך כלשהיא כי אכן שילמה ביתר לקבלן המשנה לתיקון נזקים אלו.

התובעת צירפה אישורי תשלום "עבור אספקת פועלים" לחודשים פברואר מרץ 2008 ואולם לא פרטה בדיוק מהו הסכום אותו נאלצה לשלם בגין ביצוע תיקון הליקויים. אין מקום לייחס לתובעת סך של כ- 42,000 ₪, אותם שילמה הנתבעת בשביל פועלים להם נדרשה מבלי שהוצגה תשתית עובדתית מינמלית.

1. כך פני הדברים גם באשר לסכום המופרך של 215,600 אשר לטענת התובעת שולם לקבלן החילופי לצורך תיקון אותם נזקים; לא צורפו אסמכתאות לכך שהעבודות בוצעו על ידי קבלן חלופי, או ראיות לעניין טיב העבודות, מהות התקלות שנמצאו, העלויות הכרוכות בתיקונן. לטעמי לו אכן היה על הנתבע לתקן עבודות שבוצעו (להבדיל מהשלמתן) היה הדבר בא לידי ביטוי מפורש בהסכם שבינו לבין הנתבעת ושתיקת ההסכם בעניין זה גורעת מגירסת הנתבעת. הקבלן החלופי לא הובא לעדות מטעם הנתבעת וגם בכך יש כדי לפגום בגרסתה. בנסיבות אלו, יש לדחות את טענות הנתבעת בעניין נזקים שנגרמו לה עקב עבודה לקויה של התובעת.

פיצוי מוסכם

1. הנתבעת עותרת לחייב את התובעת בפיצוי מוסכם בגין איחור במסירת העבודות בהתאם להוראות סעיף 22.4 להסכם, על פי חישוב של 150 ימי איחור. משקבעתי כי גם הנתבעת אחראית לעיכוב בביצוע העבודות הרי יש לדחות טענה זו.
2. התוצאה היא כי על התובעת לשלם לנתבעת סך של 38,444 ₪ בתוספת מע"מ.

סוף דבר

1. על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 66,190 ₪ בצירוף מע"מ.

בתביעה שכנגד, על התובעת לשלם לנתבעת סך של 38,444 ₪ בתוספת מע"מ.

התוצאה היא כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 27,746 ₪ בצירוף מע"מ, ובצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה 11/6/09 ועד לתשלום בפועל.

נוכח תוצאה זו כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, בהעדר הצדדים.