תביעה שטרית לתשלום שתי המחאות בסכום כולל של 3,175 ₪.

ב"כ הצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 לאחר שנשמעו חקירות קצרות של התובע והנתבע וב"כ הצדדים סיכומו טענותיהם בעל פה.

1. התובע הינו טכנאי שיניים אשר ביצע עבודות עבור לקוחות הנתבע - רופא שיניים.

2. התובע טוען כי בגין עבודות שביצע עבור הנתבע בשנת 2007 הוצאה על ידו חשבונית (ביום 10.11.07) על סך 6,260 ₪.

הנתבע מסר לו בגין חשבונית זו סך של 1,165 ₪ במזומן, ו - 4 המחאות דחויות: שתיים מהן (על סך 450 ₪ ועל סך 1,500 ₪ נפרעו במועד), בעוד ששתי האחרות הושבו על ידי הבנק מחמת העדר כיסוי מספיק.

מועד פירעונה של ההמחאה הראשונה שהושבה הינו 25.12.07 וההמחאה היתה על סך 1,500 ₪, ומועד פירעונה של ההמחאה השנייה שהושבה הינו 25.1.08 וסכומה - 1,675 ₪.

3. אין חולק כי ההמחאות הופקדו והוחזרו על ידי הבנק בסמוך למועד הפירעון.

4. ביום 15.12.08 (כשנה לאחר מועד החזרת ההמחאות) פתח התובע כנגד הנתבע תיק הוצל"פ בגין שתי ההמחאות שהינן ההמחאות נשוא התביעה דנן.

5. הנתבע טען במסגרת התנגדותו כי בחודש יוני 2008 (כחצי שנה לאחר מועד פירעון המחאות) ערך עם התובע "גמר חשבון" וסילק את מלוא חובו עם התובע. בכלל זה נטען כי הסדיר את החובות גם על פי ההמחאות נשוא תביעה זו.

6. התובע טוען מנגד כי שתי ההמחאות לא נכללו במסגרת ההתחשבנות שבוצעה בין הצדדים בחודש יוני 2008 שכן התחשבנות זו נעשתה בגין עבודות אחרות שבוצעו לאחר מסירת ההמחאות.

כן מדגיש התובע כי לו היו ההמחאות נכללות במסגרת ההתחשבנות, אזי היה הנתבע עומד על השבתן – דבר שלא נעשה על ידו.

7. לאמור לעיל אוסיף כי במועד סמוך לפתיחת תיק ההוצל"פ בגין שתי ההמחאות, פתח התובע תיק הוצל"פ נוסף כנגד הנתבע בתביעה לסכום קצוב על סך כ- 46,000 ₪ במסגרתו טען לאי תשלום מצד הנתבע בגין חשבוניות שהוציא לו עבור עבודות שלטענתו בוצעו עבור הנתבע לאחר חודש יוני 2008.

8. התביעה כאמור לעיל התנהלה בפני כב' השופט חדיד (בתיק אזרחי 3142-07-09) ונדחתה על ידו מהנימוקים הבאים:

התובע לא ידע לציין מתי בוצעו העבודות נשוא התביעה ואין בפיו גרסה אחידה ועקבית בעניין זה.

הרישומים שהגיש התובע להוכחת גרסתו אינם אותנטיים אלא הועתקו מרישומי המעבדה כאשר התובע נמנע מהגשת הראיה הטובה – רישום המעבדה המקורי.

עדות התובע הינה עדות יחידה ונותרה ללא סיוע כך שבהתחשב בכל הסתירות והתהיות שעלו מחקירת התובע נדחתה התביעה.

9. ב"כ התובע טוען כי התביעה דנן הינה תביעה שטרית בה נטל ההוכחה רובץ על הנתבע, כי זה לא הציג כל ראיה ביחס להתחשבנות הסופית אשר הוא טוען כי במסגרתה נכללו שתי ההמחאות ואף לא דרש לקבל לידיו את ההמחאות.

10. ב"כ הנתבע טוענת כי פסק הדין אשר ניתן על ידי השופט חדיד מהווה מעשה בית דין גם לגבי התביעה דנן.

עוד נטען כי במסגרת ההתחשבנות הסופית שנערכה בין הצדדים לא היו ההמחאות בידיו התובע ועל כן לא השיב אותן לנתבע.

כן נטען כי התובע יכול היה בנקל להראות, באמצעות ספרי החשבונות שלו כיצד הגיעו הצדדים לסכום של 30,000 ₪ כך שיכול היה להוכיח גרסתו כי בסכום זה לא נכללו שתי ההמחאות.

בפרט נטען כי העובדה שבוצעה התחשבנות סופית כאשר לאחר מכן הסתיימה ההתקשרות בין הצדדים, מלמדת על כך שהצדדים נתנו דעתם גם לשתי ההמחאות וכי סכומן נכלל במסגרת ההתחשבנות הכוללת.

עוד הפנתה ב"כ הנתבע להתנהלות התובע אשר לא הסכים לאיחוד הדיון בשני התיקים ובכך גרם לטרחה כפולה ולהוצאות מיותרות, לטענתה, מתוך מניע נקמני שנבע מהפסקת ההתקשרות של הנתבע עימו.

11. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בכל המסמכים שהוגשו ושקילת טענות הצדדים הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,000 ₪.

12. בקביעת סכום זה נתתי דעתי, בין היתר, לדברים הבאים:

א. אכן עולה קושי בטענת התובע לפיה לא נלקחו בחשבון (במסגרת ההתחשבנות הכוללת בין הצדדים בחודש יוני 2008), שתי המחאות שמועד פירעונן היה דצמבר 2007 וינואר 2008, כאשר היה ידוע כבר במועד סמוך למועד פירעונן כי הן לא נפרעו על ידי הבנק.

יובהר כי התובע אישר בעדותו כי ההתחשבנות שנערכה בין הצדדים בחודש יוני 2008 הייתה בגין עבודות שבוצעו קודם לכן, וכי ההתחשבנות בוצעה נוכח סיום מערכת היחסים בין התובע לנתבע (ראה עדותו בעמ' 6 שורה 6).

ב. כן תמוהה ההתנהלות לפיה במועד מאוחר למועד החזרת ההמחאות, מגיש התובע בנפרד תביעה לסכום קצוב על סך 46,000 ₪ אינו כולל בה את סכום ההמחאות כאשר במועד פתיחת תיק ההוצל"פ כנגד הנתבע בגין ההמחאות (ביום 15.12.08) אף שלח ב"כ התובע לנתבע מכתב שבו הוא דורש ממנו לשלם סכום חשבוניות בסך של כ- 46,000 ₪ (סכום התביעה שהוגשה בסמוך לאחר מכן), מבלי שהוא מציין במכתב את החוב הנוסף שנותר הנתבע חייב לשיטת התובע בגין שתי ההמחאות נשוא תביעה זו.

ג. יחד עם האמור לעיל מדובר בתביעה שטרית בה הנטל להוכחת הטענה כי סכום ההמחאות שחזרו שולם במסגרת ההתחשבנות הכוללת מחודש 6/08, רובץ על הנתבע, וגם בידו צריך היה להיות מצוי מלוא חומר ההתחשבנות בין הצדדים (החשבוניות שהוציא לו התובע וההזמנות שהוא מסר לתובע) כך שעל מנת להוכיח טענתו כי ההמחאות שולמו במסגרת ההתחשבנות המאוחרת, היה עליו להתכבד ולהראות כיצד הגיעו הצדדים לסכום של 30,000 ₪ על בסיס ההזמנות והחשבוניות.

ד. כן תמוהה התנהלות הנתבע שלא עמד על קבלת ההמחאות בחזרה מהנתבע במשך תקופה ממושכת כל כך, ולא די בנימוק כי במועד ההתחשבנות לא היו ההמחאות מצויות בידי התובע.

13. בשקלול האמור לעיל בצירוף שיקולים נוספים שלא פורטו עקב מהות ההליך הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום כולל של 1,200 ₪. מעבר לכך יישא כל צד בהוצאותיו.

הסכום ישולם בשני תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1/10/12.

ניתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה וככל שהיא שולמה היא תושב לתובע באמצעות בא כוחו.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ב, 10 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.