1. התובעים הינם בני זוג שרכשו מהנתבע בית מגורים דו-מפלסי ברחוב עמק איילון 67 בשוהם, הידוע כגוש 6850 חלקה 128/38, על-פי הסכם מכר מיום 2.5.04 (להלן: הבית והסכם המכר בהתאמה).

2. בית זה נרכש על-ידי הנתבע ביום 12.7.99, כחמש שנים לפני מועד זה, מצד ג' (להלן: צד שלישי והסכם הרכישה בהתאמה), לאחר שהושלמו עבודות הבניה שבוצעו על-ידי צד ד' בהתאם להסכם לביצוע עבודות בניה ופיתוח (להלן: צד רביעי והסכם הבניה בהתאמה).

3. התובעים טוענים כי הנתבע אחראי לתיקון ליקויים ואי התאמות שנתגלו בבית נשוא התביעה, ומאחר וביצעו את התיקונים בעצמם עליו להשיב להם סך של 159,775 ₪. הנתבע שלח הודעת צד ג' לחברת שו"פ ממנה רכש את הבית וזו שלחה הודעת צד ד' לסלומון חברה לבניה ופיתוח, אשר בנתה את הבית בעבור ג'. בקד"מ מיום 13.11.11 צמצמו התובעים את עילת התביעה לנזקים שנגרמו עקב הליקוי בחיפוי המדרגות ובשל הנזילה שהתגלתה מתחת למרצפות בקומת הקרקע ועתרו לחייב הנתבע בתשלום הסך של 70,000 ₪ (עמ' 17-18 לפרוטוקול). בהלימה לתחימת המחלוקת בין התובעים לנתבע, צומצמו עילות התביעה בהודעות צד ג' וצד ד'.

טענות התובעים

4. התובעים טוענים כי בסביבות חודש מרץ 2004 החלו להתעניין באפשרות לרכוש בית בישוב שוהם, ועל כן פנו למשרד תיווך שהציג בפניהם את הבית נשוא התביעה.

התובע ביקר בבית עם המתווכת ובעקבות הביקור נערכה פגישה, ביום 14.3.04, בנוכחות התובע הנתבע והמתווכת. בפגישה זו, כך נטען, הבהיר התובע לנתבע כי קיימים בבית ליקויים ועל הנתבע לתקנם בטרם מועד מסירת החזקה. בהמשך לכך סוכם על מכירת הבית לתובעים תמורת סך של 290,000 $, תוך התחייבות הנתבע לכך שהבית יימסר לתובעים כשהוא ראוי למגורים לאחר תיקון כל הליקויים.

5. בתאריך 18.4.04 נחתם זיכרון דברים לרכישת הבית בין התובעים לנתבע, ובמעמד זה הודיע הנתבע כי הוא פנה לצד השלישי בדרישה לתקן את הסדקים וסימני הרטיבות בבית וכי כל המערכות שבו תפעלנה.

לטענת התובעים, בהסתמך על התחייבות זו, נחתם הסכם המכר לרכישת הבית בתאריך 2.5.04, ועל מנת להבטיח את ביצוע התיקונים על-ידי הנתבע הוסכם כי סכום של 15,000$ יופקד בנאמנות אצל ב"כ התובעים דאז, עו"ד שמלה, כמפורט בסעיף 4(ג) להסכם. בסעיף 10 להסכם קבעו הצדדים כי "המוכר פנה לחב' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ בדרישה לתקן סדקים וסימני רטיבות בבית, ע"י שיכון ופיתוח או מי מטעמה המוכר יעמוד על כך שדברים אלו יתוקנו, וכן כי כל המערכות בבית (חשמל, מים, אינסטלציה) תפעלנה".

6. בתאריך 6.5.04 השלימו התובעים את תשלום התמורה שנקבעה בהסכם המכר,סך של 70,000 ₪ הופקד בנאמנות אצל עו"ד שמלה ונמסרה לתובעים החזקה בבית. בסמוך לקבלת מפתחות הבית נוכחו התובעים לגלות כי הליקויים בבית לא תוקנו. התובעים פנו לנתבע ויידעו אותו על קיום הליקויים, והנתבע שלח פועלים מטעמו לשם תיקונם. אולם, כך נטען, התיקונים שנעשו היו חלקיים ו"קוסמטיים" בלבד ומרבית הפגמים נותרו בעינם.

7. ביום 18.5.04 הזמינו התובעים את המהנדס אליעזר גוכמן על מנת שיחווה דעתו בנוגע לליקויים בבית. על-פי ממצאיו של המהנדס גוכמן התברר כי קיימים ליקויי בניה רבים, ועלות תיקונם נאמדה על ידו בסך של 137,709 ₪.

התובעים טוענים כי העבירו את חוות הדעת של המהנדס גוכמן לנתבע אך הוא נמנע מלתקן את הליקויים שפורטו בה, ולפיכך הם נאלצו לתקן את הליקויים בעצמם ועל חשבונם על מנת לאפשר מגורים סבירים בבית, בעלות המסתכמת בסך 61,676 ₪.

8. בתאריך 5.12.05 הוזמן המהנדס גוכמן לבדיקה חוזרת על מנת להשוות את המצב בבית לאחר ביצוע עבודות התיקונים לממצאיו מיום 18.5.04. בחוות הדעת השנייה סקר המהנדס גוכמן את ממצאי בדיקתו וקבע כי נותרו בדירה ליקויים רבים המשתרעים על תחומים נרחבים, שאת עלות תיקונם העריך בסך 74,583 ₪.

9. בנוסף לאמור טוענים התובעים כי הנתבע הפר את חובתו מכוח חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: חוק המכר).

טענות הנתבע

10. הנתבע טוען כי התובעים ביקשו לפנות ישירות לחברה הקבלנית, הצד השלישי, לצורך תיקון הליקויים בבית ומשכך העבירו לנציג מטעמו רשימה של ליקויים שנתגלו על ידם בבית. לטענת הנתבע, בעקבות בקשת התובע לבצע תיקונים בבית, יצר הנתבע קשר עם הצד השלישי וזה האחרון הפנה את תשומת לבו למסמך בו מאשר התובע בחתימתו כי התיקונים הנדרשים בבית בוצעו לשביעות רצונו.

11. עוד הוסיף הנתבע כי הוא פנה לתובעים בשורת תכתובות בדרישה לתשלום יתרת התמורה ואף התרה בפניהם כי הסכם המכר יבוטל במקרה של הפרה. משלא הושלמה התמורה ביטל הנתבע את ההסכם, ובהמשך הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי להצהרה על ביטול המכר והשבת הבית לחזקתו.

12. בהודעה לצד השלישי מציין הנתבע כי ביום 12.7.99 נחתם בינו לבין הצד השלישי הסכם למכירת הבית, על-פיו התחייב הצד השלישי למסור את החזקה לידי הנתבע כשהוא נקי מליקויים והמערכות שבו פועלות ללא דופי. לגרסתו, במועד המסירה סירב נציג הצד השלישי לערוך פרוטוקול מסירה אך ניתנה לנתבע התחייבות בעל פה כי כל ליקוי שיימצא יתוקן.

13. עוד הבהיר הנתבע כי איש לא התגורר בבית עד למועד מסירתו לתובעים.

14. הנתבע טוען כי ככל שקיימים בבית ליקויים, על הצד השלישי מוטלת החובה לתקנם ובמידה ותוטל על הנתבע חובה לביצוע תיקון הליקויים, על הצד השלישי לשפותו בגין התשלום שייפסק או לבצעם במקומו.

טענות הצד השלישי

15. לטענת הצד השלישי, הנתבע רכש את הבית ביום 12.7.99 בעוד שהתביעה העיקרית הוגשה ביום 26.11.06, ולפיכך חלה התיישנות לגבי הליקויים הנטענים שהיו גלויים במועד הרכישה.

16. לגופה של התביעה טוען הצד השלישי כי הוא אינו חברה קבלנית, וכי עיסוקו בייזום ושיווק פרוייקטים למגורים שנבנים על-ידי קבלן עצמאי על-פי הסכם שנערך ביניהם. בנסיבות המקרה דנן, נבנה הבית על-ידי צד רביעי שקיבל על עצמו בהסכם את האחריות לטיב ביצוע עבודות הבניה ולטיבם של החומרים, וכך גם את האחריות לתיקון כל פגם או ליקוי שיתגלו במבנה.

17. הצד השלישי מכחיש את טענת הנתבע להסכמה בעל פה לתיקון הליקויים שיתגלו בבית, ומוצא חיזוק לגרסתו בעובדה שהנתבע הינו עורך-דין במקצועו, ומכאן חזקה עליו כי הוא בקיא בדרישת הכתב הקבועה בדין ובמשמעות סעיף 8.3 להסכם הרכישה.

18. עוד נטען כי בתקופה של 5 שנים בהן היה הבית בחזקת הנתבע, מחוייב היה הנתבע לדאוג לתקינות ואחזקת הנכס, כפי שאף נקבע בסעיף 10.10 להסכם הרכישה. לדעת הצד השלישי, העדר תחזוקה תקינה של הבית והזנחתו במשך תקופה ארוכה ממועד מסירתו לנתבע בשנת 1999 ועד לחתימת הסכם המכר בשנת 2004, הם שיצרו את הליקויים נשוא התביעה, כל שכן - החמירו אותם.

הצד השלישי מפנה להודאת הנתבע , לפיה הוא לא התגורר בנכס ולא חיבר אותו לרשתות החשמל והמים, חרף אחריותו על-פי הסכם הרכישה בסעיפים 10.5-10.6. לפיכך נטען כי ככל שנגרם נזק למערכות אלו הרי שהוא נובע מהזנחה שנגרמה על-ידי הנתבע, שהחמירה את המצב ככל שחלף הזמן.

19. הצד השלישי מלין על כך שהנתבע פנה אליו רק בסמוך למועד מכירת הבית, חרף הוראות הסכם הרכישה המסדירות את תקופת הבדק, אשר חלפה במועד בו נעשתה הפניה. מחדל זה הכשיל את הצד השלישי ומנע ממנו את האפשרות לבדוק את הליקויים ולפעול לתיקונים מול הצד הרביעי. בהקשר זה נטען כי הנתבע רכש מהצד השלישי נכס במצב קיים AS IS ולאחר שבנייתו הסתיימה, ועל כן לדידו, לא עומדת לו הטענה לאי התאמות ו/או ליקויים הנובעים מתכנון, כמפורט בסעיפים 3 ו-8 להסכם הרכישה.

20. כמו כן מציין הצד השלישי כי הוא לא ניהל מגעים ישירים עם התובעים וכל התיקונים שבוצעו על-ידי הצד הרביעי בחודש מאי 2004, נעשו לפנים משורת הדין וחרף העובדה כי הנכס לא תוחזק כהלכה והוזנח על-ידי הנתבע.

21. הצד השלישי הגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה מטעמו, המהנדס אריה נאור, שביקר בבית נשוא התביעה ביום 8.10.99 ועל יסוד בדיקתו שלל את ממצאי המומחה מטעם התובעים. להערכת המהנדס נאור עלות התיקונים הנדרשים בנכס הינו 12,100 ₪ ומרביתם נובעים מהזנחת הנכס. יתר התיקונים נובעים מביצוע לקוי של עבודות הבניה ולכן האחריות לשאת בעלותם רובצת לפתחו של הצד הרביעי.

22. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגיש הצד השלישי הודעת צד ד' נגד הצד הרביעי. בהודעה זו נטען כי במידה ותיקבע אחריות הצד השלישי לתשלום נזקי הנתבע או התובעים, יהיה הצד השלישי זכאי כלפי הצד הרביעי לפיצוי או לשיפוי לגבי כל סכום בו יחוייב.

טענות הצד הרביעי

23. הצד הרביעי טוען להתיישנות התביעה כנגדו שכן , הבית נמסר לידי הצד השלישי ביום 2.7.1997, ומאז חלפו כ- 12 שנים עד ליום שבו נמסרה לידיו הודעת צד ד' בתאריך 8.11.09.

לטענתו, מניין תקופת ההתיישנות החל ביום שבו בדק הצד השלישי את הנכס על-ידי אנשי מקצוע ומצא את מערכותיו תקינות. משנה תוקף מוצא הצד הרביעי בכך שמשנת 1997 ועד לשנת 1999 החזיק הצד השלישי את הבית מבלי שנטענה טענה לקיום ליקויים כלשהם.

24. לטענת הצד הרביעי, יש לשים דגש על העובדה שאיש לא התגורר בבית ממועד מסירתה לצד השלישי ועד למועד מסירתה לתובעים, כאשר הבית עמד ריק עד ליום 15.8.04 ללא חיבור למערכות החשמל והמים. העדר השימוש, החזקת הבית ריק ללא פיקוח צמוד, מבלי לבצע בו עבודות תחזוקה, מבלי שהוזרמו מים בצינורות, ללא אוורור, ובהתחשב בהבדלי הטמפרטורה – כל אלה הובילו לחשיפת הבית לבלאי מואץ, ללא קשר לעבודות הבניה של הצד הרביעי. לעמדת הצד הרביעי, טענה זו תקפה ביתר שאת כאשר מדובר בבית חדש.

25. הצד הרביעי טוען כי לקראת כניסתו של הנתבע לבית ביקש ממנו הצד השלישי לבצע מספר תיקונים ומפקח מטעמו אישר את ביצועם. לכך הוסיף כי הוא נעתר לבקשת הצד השלישי, לפנים משורת הדין, וביצע עבודות תיקון בבית ביום 9.5.04 לשביעות רצונו של הנתבע. על ביצוע עבודות אלו קיבל הצד הרביעי אישור בכתב מהתובע, שחתם בשם הנתבע. הצד השלישי הודה בכתב הגנתו כי התיקונים שביצע הצד הרביעי בשנת 2004 נעשו לפנים משורת הדין וכי מכירת הבית במצב של AS IS מבטלת את אחריות הצד הרביעי כלפי הצד השלישי.

התיישנות

26. לטענת הצד השלישי, הנתבע קיבל חזקה בבית ביום 12.7.1999 וההודעה לצד ג' הוגשה ביום 26.11.2006, בחלוף יותר מ- 7 שנים, ועל כן עילת התביעה התיישנה. באופן דומה טוען הצד הרביעי כי החזקה בבית נמסרה לצד השלישי ביום 2.7.1997, כאשר ההודעה לצד ד' הוגשה ביום 8.11.09, כך שחלפה תקופה של למעלה מ- 12 שנים ועילת התביעה התיישנה.

27. סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע כי, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדת עילת התובענה. מרוץ ההתיישנות מתחיל כאשר התגבש בידי התובע "כוח תביעה" שפירושו כי לתובע עומדת אפשרות של ממש להגיש תביעה ולזכות בסעד המבוקש אם יעמוד בנטל ההוכחה העובדתי ובנטל המשפטי לביסוס תביעתו (ראו ע"א 3319/94 פפר נ' הועדה המקומית, פ"ד נא(2), 581, 594 (1997)).

28. עיון בנוסח ההודעה לצד ג' וההודעה לצד ד', מלמד כי עילת התביעה נגד הצד השלישי והצד הרביעי (בהתאמה) מבוססות על עילה חוזית.

29. העילה החוזית נסמכת על ההסכם שנחתם בין הצד השלישי לנתבע (בהודעת צד ג') ועל ההסכם שנחתם בין הצד השלישי לצד הרביעי (בהודעת צד ד').

בהתאם להוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, כאשר נעלמו מעיני התובע עובדות מהותיות המהוות את עילת התביעה, לרבות רכיב הנזק, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא היה יכול למנוע אותן – יש להחיל את כלל הגילוי המאוחר ותקופת ההתיישנות תתחיל עם גילוי העובדות.

בע"א 2919/07 הוועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא-ליפל נקבע כי לצורך ההכרעה בשאלה האם תקופת ההתיישנות החלה במועד מאוחר יותר למועד בו נולדה עילה התביעה, יש לקבוע שלושה ממצאים שבעובדה: (א) קיומם של הליקויים הקונסטרוקטיביים "נעלם" מהתובע, עד שנודע לו במועד שממנו ועד להגשת התביעה טרם חלפו שבע שנים; (ב) הדבר נעלם מהתובע מסיבות "שלא היו תלויות בו" (ג) "אף בזהירות סבירה" לא יכול היה לגלות את הליקויים לפני הזמן שבו נודע לו.

30. עילת התביעה החוזית בגין ליקויים שלא ניתן היה לגלותם בעת המסירה, או לכל המאוחר בתקופת הבדק, התגבשה לנתבע, או לצד השלישי ביום בו נודע להם על הליקויים שהתגלו בבית נשוא התביעה, וזהו המועד ממנו מתחיל מניין תקופת ההתיישנות. כפי שיפורט להלן, המועד שבו נולדה עילת התביעה בגין הליקוי בחיפוי המדרגות, אינו חופף למועד בו נולדה עילת התביעה לעניין ליקויי הרטיבות .

31. בסעיף 8 להסכם הרכישה שנחתם בין הנתבע לצד ג' מיום 12.7.99 נזכרה חוות דעתו של המהנדס ברנאיזן מטעם חברת טרמינל, לעניין ליקויים ואי התאמות הנראים לעין. הנתבע אישר בהסכם זה כי קבלת החזקה בדירה משמעה כי כלל התיקונים והליקויים ואי ההתאמות שנמצאו בוצעו ותוקנו כראוי.

32. שנתיים בטרם כריתת ההסכם, בתאריך 24.9.1997, התבקש המומחה ברנאיזן על-ידי הנתבע לחוות דעתו לעניין טיב עבודות הבניה שבוצעו בבית נשוא התביעה. כמפורט בחוות הדעת, במועד הבדיקה נמצאו בבית ליקויים רבים שעלות תיקונם נאמדה בסך של 60,630 ₪.

בסעיף 3 לחוות הדעת מציין המהנדס ברנאיזן כי נמצאו חללים מתחת לאריחים במשטח ריצוף מסוג גרניט פורצלן עקב אי מילוי המלט מתחת לאריחים בכל שטחם, ועל כן המליץ להחליף אריחים פגומים "כולל חיפוי מדרגות".

הנה כי כן: נוכח אזכורו של הליקוי בחיפוי המדרגות כבר במתן חוות הדעת מחודש ספטמבר 1997, הרי שזהו, אפוא המועד, בו היה על הנתבע לגלות את הנזק שנגרם עקב ליקוי נטען זה ועילת התביעה בגין ליקוי זה התיישנה.

לעומת זאת, המהנדס ברנאיזן לא מצא ליקויי רטיבות מתחת לריצוף, וכך גם לא אותר פגם כלשהו בצנרת האינסטלציה שעשוי היה לגרום לנזקי רטיבות. בנסיבות אלו, הנתבע לא ידע אודות קיומם של ליקויי הרטיבות מתחת לריצוף או בצנרת האינסטלציה, עובר לפנייתו לצד השלישי בחודש ינואר 2004.

אם כן, במועד זה ועד למועד בו הופנתה תשומת ליבו של הנתבע לליקויי הרטיבות בשנת 2004 – "נעלם" רכיב הנזק מתודעת הנתבע מסיבות "שלא היו תלויות בו" "אף בזהירות סבירה" לא יכול היה לגלות ליקויים מסוג זה במועד מוקדם יותר. שכן, הנתבע הזמין מומחה מקצועי מטעמו שהתבקש לחוות דעתו על קיומם של ליקויים בבית נשוא התביעה.

33. נוכח האמור, טרם חלפה תקופת ההתיישנות לעניין עילת התביעה בגין ליקויי הרטיבות בעוד שעילת התביעה במסגרת הודעת צד ג והודעת צד ד' בגין הליקוי בחיפוי המדרגות התיישנה.

ליקויי הבניה

34. בישיבת יום 13.11.11 תחמו התובעים את עילת התביעה לנזקים שנגרמו עקב הליקוי בחיפוי המדרגות ובשל הנזילה שהתגלתה מתחת למרצפות בקומת הקרקע.

35. בהמשך להצהרה זו ניתנה לתובעים ביום 22.10.12 רשות להגיש תצהיר משלים "בעניין ההוצאות שהוציא התובע בקשר לתיקון שני הליקויים – גילוי רטיבות מתחת לרצפה ותיקון המדרגות".

בתצהיר המשלים שהוגש על-ידי התובע 1, התייחסו התובעים להוצאות שנגרמו להם עקב הנזקים מאותם ליקויים הטעונים הכרעה, כאשר הם ממקדים טענותיהם לעניין ליקויים אלה. כך נטען כי לאחר קבלת החזקה בבית נוכחו התובעים לגלות ליקויי בניה רבים שלא ניתן היה לגלותם בעין עובר לחתימת ההסכם, ובמיוחד שיבושים חמורים במערכת האינסטלציה, אריחים משוחררים וטיח מתפורר. עוד הוסיפו התובעים בתצהיר המשלים, כי הופתעו לגלות רטיבות וקורוזיה בצנרת שמתחת למרצפות המטבח וחדר השירות, ומבדיקה שנערכה בעזרת בעלי מקצוע התגלתה רטיבות כלואה בשכבת החול שמתחת לאריחים, וכן התברר כי חסרות הגנות על צנרת אינסטלציה מתחת לריצוף. עוד נמצא כי הצנרת חלודה ונוזלת מים בריצוף חדר השירות, אריחי הריצוף מודבקים בסיליקון וכן נעשה שימוש בצנרת PVC אפורה ביציקות בטון.

36. הליקויים נשוא עילת התביעה המצומצמת מצאו ביטויים בחוות דעת המומחה מטעם התובעים, המהנדס אליעזר גוכמן, מיום 24.6.04 (נספח ד' לתצהיר התובעים).

כמפורט בחוות הדעת הזו, במהלך ביקורו של המהנדס גוכמן בבית התובעים בתאריך 18.5.04, נמצא יחס לא תקני בין רום המדרגות לשלח (סעיף 1.1); רטיבות כלואה בשכבת החול שמתחת לאריחים (סעיף 9.1); מספר חללים מתחת לאריחים (סעיף 9.3); וכן חיפוי מדרגות חלול (סעיף 9.4). בהתייחס לעבודות האינסטלציה והניקוז קבע המהנדס גוכמן כי חסרות הגנות על צנרת האינסטלציה מתחת לריצוף (סעיף 6.1); נעשה שימוש בצנרת PVC אפורה ביציקות בטון (סעיף 6.2); וכן נמצא כי צנרת חלודה ונוזלת מים בריצוף חדר השירות (סעיף 6.3).

37. המומחה גוכמן הגיש חוות דעת נוספת מיום 11.12.05 (נספח י"ד לתצהיר התובעים) ובה ציין כי בבדיקה חוזרת שערך ביום 5.12.05, מצא כי הליקוי במדרגות תוקן (סעיף 1.1) וכך גם הרטיבות בשכבת החול שמתחת לאריחים (סעיף 9.1) וחיפוי המדרגות החלול (סעיף 9.4). יחד עם זאת נקבע כי החללים שנמצאו מתחת לאריחים תוקנו רק בקומת הקרקע (סעיף 9.3). אשר לעבודות האינסטלציה והניקוז נמצא כי כל הליקויים שפורטו בסעיפם 6.1 עד 6.3 תוקנו.

38. הצד השלישי הגיש חוות דעת מומחה מטעמו, המהנדס אריה נאור (נספח ג' לתצהיר הצד השלישי), ממנה עולה כי הוא ערך ביקור בבית נשוא התביעה ביום 8.10.09, לאחר שבוצעו העבודות לתיקון הליקויים מטעם התובעים. מר נאור לא מצא רטיבות בחדר הדיור.

אשר לליקוי הנטען ברום המדרגות פירט המהנדס נאור כי אין תקן למידות של מדרגות פנימית בדירה, זולת מידות מינימום של רוחב והתקן המעודכן לבניית רום בגובה 18 ס"מ. עם זאת ציין כי לא ניתן היה לבדוק את גובה רום המדרגות לאחר שמדרגות הפורצלן פורקו ובמקומן הורכבו מדרגות מאבן (סעיף 1.1). כמו כן שלל המהנדס נאור את הממצא בנוגע לחיפוי המדרגות, וקבע כי מהיכרותו עם הפרוייקט לא קיימת אפשרות להיווצרות חללים היות והמדרגות נוצקו מבטון עם משולשי בטון ועליהם הודבקו אריחי הפורצלן.

אשר לעבודות האינסטלציה המפורטות בסעיפים 6.1 עד 6.3 לחוות דעת המהנדס גוכמן, ציין המהנדס נאור כי לא ניתן לקבוע מה היה המצב ומה בדיוק ביצעו התובעים (סעיף 6.1). בהמשך חוות הדעת קבע המהנדס נאור כי התובעים שדרגו את הריצוף במפלס קומת הקרקע לאריחים גדולים יותר, ולכן לא ניתן להתייחס לריצוף שקדם לעבודות אלה. לעומת זאת נמצא כי בקומה הראשונה נשארו האריחים המקוריים ולא אותרו חללים בריצוף האריחים (סעיף 9.3); בנוסף קבע המהנדס נאור כי לא אותרה רטיבות כלואה בחול (סעיף 9.1).

מומחה בית המשפט אשר ביקר בבית נשוא התביעה קבע כי ליקויי האינסטלציה תוקנו וכי לא נמצאה רטיבות כלואה מתחת לאריחים.

39. לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחים, שלא נחקרו על ממצאיהם בבית המשפט, ובחנתי את טיעוני הצדדים בעניין הליקויים הנטענים, מצאתי כי יש לדחות את טענת התובע באשר לליקוי בחיפוי המדרגות וזאת מן הנימוקים הבאים:

א. מדובר בליקוי הניתן לאיתור ונגלה לעין שאינה מקצועית, וזאת להבדיל ממום נסתר. קביעה זו מתיישבת עם תיאורו של עד התובעים, מר באג'יו ראובן כי המדרגות היו במצב הראשוני "ולא הייתה להם בעיה של גובה, הם פשוט היו פגומות, הייתה בעיה בקרמיקה, ולא היו קרמיקות להחלפה ולכן פירקו את המדרגות". לדברי העד, במהלך ביצוע העבודות במדרגות הם גילו כי לא ניתן להרכיב את אריחי השיש כי השיש עבה יותר מהקרמיקה (עמ' 23 לפרוטוקול). הליקוי במדרגות היה הפגם ברצוף וליקוי זה היה גלוי וידוע לתובע לפני חתימת ההסכם. אין מדובר ב"פגם נסתר" והנתבע אינו מחויב בתיקונו.

ב. העובדה כי התובע החליף את ריצוף המדרגות לריצוף שייש מחזקת את המסקנה כי החלפת הריצוף נעשתה לצורך תיקון האריחים השבורים ולא כתוצאה מהפרש בין רום לשלח וגם התובע בעדותו לא ידע להסביר מדוע הפרש של כסנטימטר מפריע ודרש את החלפת הריצוף (עמ' 39 לפרוטוקול).

ג. בנוסף, אני דוחה את קביעת מומחה התובעים לעניין הליקוי בהפרשי הגובה במדרגות; לטעמי הוראות תקנות התכנון והבניה אינן חלות על מדרגות פנימיות בדירה (ראה ת"א 1436/98 שמילוביץ ואח' נ' אשל הירדן בניה ופיתוח בע"מ ).

ליקויי הרטיבות

העד מר באגיו העיד כי בתחילת חודש יולי 2004 הגיע לבית נשוא התביעה על מנת לבצע מספר עבודות תיקונים במנגנוני האסלות ובאביזרי האמבטיה ואז "גילנו כי הצנרת שעוברת דרך המטבח והפרוזדור, כל הצנרת הייתה חלודה מקצה לקצה. אז כמובן החלפנו את כל הצנרת בקומה למטה, משעון המים הראשי, דרך חדר הכביסה והמטבח עד לעלייה לקומה השנייה" (עמ' 22 לפרוטוקול).

התובע פירט בעדותו כי המהנדס גוכמן הצביע בחוות דעתו על רטיבות שנמצאה על ידו מתחת לריצוף בקומת הקרקע, בעת שביקר בבית כשלושה ימים לאחר שנחשפה הצנרת החלודה בעקבות פירוק המרצפות בקומת הקרקע. לדבריו: "הוצאנו 3-4 מרצפות שזזו, שהיו מודבקות בסיליקון, ואז הבנו שיש שם בעיה, ואז קראנו לגוכמן" (עמ' 33 לפרוטוקול).

הנתבע חולק על ממצאי מומחה התובעים, וטוען כי גירסת התובע לפיה עבודות התיקון בוצעו בחודש מאי אינה עולה בקנה אחד עם תאריך הבדיקה של המהנדס גוכמן המצויין בחוות דעתו. נוכח האמור סבור הנתבע כי לא הוכח שהמהנדס גוכמן ראה את הצנרת ומערכת האינסטלציה בטרם בוצעו עבודות התיקון.

40. מר באג'יו התבקש בחקירתו להתייחס למועדים בהם בוצעו עבודות התיקון, ומעדותו עולה כי הוא שהה בבית במשך כחודש ימים ובמהלך פרק זמן זה ביצע את עבודות התיקונים שלשמם הוזמן, ובהמשך השגיח על הפועלים שביצעו את עבודות תיקון הליקויים במדרגות, בריצוף ובבטון (עמ' 22 לפרוטוקול).

בהמשך חקירתו נשאל מר באג'יו האם המהנדס גוכמן ראה את הצנרת החלודה שהתגלתה בעת ביצוע עבודות התיקונים על ידו, ועל כך השיב בחיוב. בתשובתו פירט מר באג'יו כי המהנדס גוכמן ביקר בבית מספר פעמים כאשר בפעם הראשונה הוא נכח בעת הבדיקה ובמועד זה לא ניתן היה לראות את הצנרת מאחר ובמועד זה טרם פורק הריצוף, ובפעם השניה שהגיע המהנדס גוכמן כבר הוצאו המרצפות וניתן היה לראות את הצנרת החלודה. יחד עם זאת הדגיש כי בפעם השניה הוא לא היה נוכח בעת ביקורו של המהנדס גוכמן (עמ' 27 לפרוטוקול).

41. בשל נסיבות מצערות נבצר מהמהנדס גוכמן להיחקר בבית המשפט על ממצאיו, ועל כן לא היה באפשרות הצדדים לעמת אותו עם הטענה כי ראה במו עיניו את הצנרת בטרם עבודות התיקון.

יחד עם זאת, איני סבורה כי ניתן לקבל את טענת הנתבע כאילו המהנדס גוכמן לא ראה את הצנרת הפגומה; חוות דעתו המפורטת והעניינית של המהנדס גוכמן הותירה רושם הגון ומקצועי, וגם עדותו של מר באגיו באשר לפגמים בצנרת נאמנה עלי. איני סבורה כי ניתן לשלול עדויות אלו רק בשל העובדה כי העד העיד שהתיקון בוצע בחודש מאי. גרסת התובע בעניין זה לא הופרכה והיא אף נתמכת בפנייתו לנתבע מיום 19.5.04 ופנייתו של הנתבע בו ביום לצד ג' כהמשך ישיר לפניה זו (נספח ז' לתצהיר הנתבע).

לאור האמור אני מקבלת את טענת התובע לעניין הפגם בצנרת בקומה הראשונה.

הצדדים חלוקים בשאלה האם יש לייחס לקוי זה לצד ד' אשר התקין את הצנרת או שמא לצד ג' שהחזיק בדירה במשך שנתיים ללא שימוש או לנתבע עצמו אשר החזיק בדירה כ- 5 שנים נוספות ללא שימוש.

42. תמיכה לדעה כי מדובר בליקוי בניה ניתן למצוא בעדותו של מר באג'יו, ממנה עולה כי חלק מנזקי הרטיבות שהתגלו בריצוף נבעו מהתקנה לקויה של הצנרת, בהשיבו לשאלה ממה נובעים התיקונים שביצעת בצנרת: "מזה שלא התקינו את הצנרת נכון, וגם החול ששמו, שפיזרו את החול בבית זה היה רטוב, כנראה הם ריצפו בחורף" (עמ' 26 לפרוטוקול).

43. עם זאת, להתרשמותי, מהות הליקויים המתוארים מובילים למסקנה, כי הנזק נגרם בעיקרו בשל תחזוקה לקויה. קביעה זו מקבלת משנה תוקף בגירסת הצד הרביעי שציין בתצהירו: "כאשר דירה עומדת לא מאוכלסת, בלי אוורור, ללא מים זורמים בצנרת, וללא כל תחזוקה, מתהווים כתוצאה מהבדלי הטמפרטורה, המחנק והעדר השימוש: נזקים בצנרת, סתימה של פתחי ניקוז, סדקים, התקלפויות, התרוממות אריחי קרמיקה ועיוותים בעבודות נגרות. הדברים יפים ותקפים ביתר שאת כאשר מדובר בדירה חדשה" (סעיף 2). קביעה זו לא נסתרה על ידי צד ג' או הנתבע. גם צד ג' בעצמו סבור כי על הנתבע לשאת באחריות לליקוי הנובע מאחזקה לקויה והוא מפנה לסעיף 5.3 לתנאים הכלליים שנלווה להסכם הרכישה, לגבי נזק שנגרם בשל היות הנכס ללא שימוש ו/או טיפול ו/או השגחה ו/או שמירה. בהלימה לסייג זה נקבע בסעיף 10.10 לתנאים הכלליים, כי הנתבע מחייב לשמור על הנכס ולדאוג לאחזקתו, לשלמותו ולתקינותו, וכי על הרוכש בלבד חלה אחריות לאחזקה נאותה של הנכס על כל חלקיו, אביזריו והמערכות שבו ממועד מסירת החזקה, ובהתאם להוראות התחזוקה והשימוש המצורפות להסכם ו/או להוראות היצרן של המתקנים והמערכות, לרבות אחזקה מונעת ושוטפת ותיקון קלקולים, לשמירה והגנה מפני כל פגיעה ולביטוחם כמקובל.

44. לאור האמור יש לחלק את האחריות לנזק באופן ש25% יש ליחס להתקנה ו75% לאחזקה הלקויה.

הנתבע מחוייב כלפי התובע בתיקון ליקויי הצנרת מכוח הוראות סעיף 15 קובע כי אם אי ההתאמה לא ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה, זכאי הקונה להסתמך עליה, על אף האמור בסעיף 14, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה.

בענייננו, הואיל וליקויי הרטיבות הם פגמים נסתרים הרי שהתובע זכאי לטעון לקיומו של פגם נסתר זה בהסתמך על הודעתו לתובע שנשלחה תוך זמן סביר לאחר גילויו של הפגם.

צד ג' מחוייב כלפי הנתבע מכוח הוראת סעיף 8 להסכם הקובע כי "אם יתגלה בעתיד ליקוי הנובע מפגם נסתר שלא היה במעמד המסירה...תהיה אחראית החברה לתקן ליקוי זה ". כמו כן הוא מחויב כלפי הנתבע מכוח הוראת סעיף 4א(2) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 כי קונה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הבית לרשותו, אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה.

על כן, משהודיע הנתבע לצד השלישי על דרישתו של התובע 1 לתיקון הליקויים בבית, לרבות ליקויי הרטיבות שנמצאו מתחת לריצוף– הרי שקמה לנתבע זכות כלפי הצד השלישי לתיקון ליקויי הרטיבות.

45. לטענת הצד השלישי, הבית נמסר לנתבע לאחר שהסתיימה בנייתו במצב AS IS בשנת 1999, ולאחר שהנתבע אישר בחתימתו בסעיף 8.3 להסכם המכר כי אין ליקויים ו/או אי התאמות בנכס למעט כאלו שפורטו בכתב ובחתימת שני הצדדים – דבר שלא נעשה בנסיבות המקרה דנן.

אין בידי לקבל טענה זו. העובדה שהנתבע קנה דירה בנויה וגמורה AS IS, אין בה כדי לשחרר את היזם או את הקבלן המבצע מחבותם כלפיו, אם נתגלתה אי התאמה או ליקוי בנכס הן מכוח הוראת סעיף 8 הנ"ל להסכם והן מכוח הוראות חוק המכר (דירות).

46. צד ד' מחויב בתיקון הליקוי מכוח אחריותו לטיב ביצוע עבודות הבניה ולטיבם של החומרים, ומכוח התחייבותו בסעיף 9 להסכם בינו לבין צד ד.

47. לסיכום אחריות הצדדים לליקוי הרטיבות הינה כדלקמן צד 'ד' 25% (התקנה לקויה) צד ג' והנתבע יחדיו 75% (החזקה לקויה). ביחסים שבין צד ג' והנתבע יש לקבוע את האחריות בין היתר כנגזרת לתקופת החזקת הדירה ריקה, ועל כן יש לחייב את צד ג' בשיעור 25% מהנזק ואת הנתבע בשיעור 50% מהנזק.

התיקון שבוצע

במסגרת הסכם הרכישה שבין הנתבע לצד ג' המציא הנתבע לצד השלישי את חוות דעתו של המהנדס ברנאיזן מטעם חברת טרמינל. על יסוד ממצאי חוות הדעת נקבע בהסכם כי בין הצדדים כי סוכם בין הצדדים בביקור שנערך "אלו ליקויים ואי התאמות יתוקנו ע"י החברה והקבלן ועל אלו ליקויים מוותר הרוכש" כאשר במועד המסירה של הבית יפורטו הצדדים בכתב את אותם הליקויים שהצד השלישי התחייב לתקן ולא בוצעו. עוד הובהר כי קבלת החזקה בבית משמעה אישור מצד הנתבע כי כל התיקונים, הליקויים, אי ההתאמות והפגמים שנמצאו תוקנו כראוי. עם כל זאת, התחייב הצד השלישי לתקן כל ליקוי נסתר שיתגלה בעתיד, שלא היה במעמד המסירה( סעיף 8 להסכם מיום 12/7/99 נספח א לתצהיר צד ג').

48. הנתבע טוען כי במעמד מסירת החזקה בבית סירב הצד השלישי לערוך פרוטוקול מסירה ולהעלות על הכתב את התיקונים הנדרשים. לדברי הנתבע, מאחר ואין מדובר בליקויים משמעותיים היה ברור לו כי בכל עת בה ידרש לביצוע התיקונים הוא יפנה לצד השלישי וזה יבצע זאת.

49. בהתאם לכך, ביום ביום 27.1.04 פנה הנתבע לצד השלישי בבקשה להסדרת תיקון הליקויים שהתגלו בבית "ממבט שטחי" כמפורט להלן: סדיקה בקירות הבית; נזילה מגג הקומה שניה; חדירת מים ורטיבות עקב סדק בקיר חיצוני בקומה שניה; רטיבות בקיר החיצוני של המטבח הצמוד לחדר כביסה; מעקה עץ עקום (נספח ה' לתצהיר התובע). ביום 15.2.04 שלח הנתבע מכתב נוסף לצד השלישי ובו פירט כי בעת ביקורו בנכס הבחין בבדיקה שטחית במספר ליקויים גלויים לעין. כפי שעולה מתרשומת בכתב יד בשולי המכתב הנ"ל, תכתובת זו הועברה גם לנציגת הצד הרביעי ביום 19.2.04 (נספח ו' לתצהיר התובע).

בהמשך ביום 19.4.04 הודיע הנתבע, לצד השלישי, כי הוא חתם על זיכרון דברים למכירת הבית לתובעים (נספח ב'(1) לתצהיר הנתבע).

50. בהוראת סעיף 10 להסכם המכר שנחתם בין הנתבע לתובעים ביום 2.5.04, נאמר כי "המוכר פנה לחב' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ בדרישה לתקן סדקים וסימני רטיבות בבית, ע"י שיכון ופיתוח או מי מטעמה. המוכר יעמוד על כך שדברים אלה יתוקנו, וכן כי כל המערכות בבית (חשמל, מים, אינסטלציה) תפעלנה".

51. ביום 11.5.04 העביר התובע 1 לנתבע רשימה בכתב יד של ליקויים שנתגלו בבית (נספח ג' לתצהיר הנתבע). יומיים לאחר מכן, בתאריך 13.5.04, שלח הנתבע מכתב למנהל פרוייקט שהם אצל הצד השלישי, ובו הובהר כי בהמשך לתיקונים שבוצעו על-ידי עובדיו של הצד הרביעי, בהשגחת אדם בשם בוריס, נותרו מספר ליקויים שטרם תוקנו - ואשר פורטו במכתב זה בהתאם לרשימה בכתב יד שנשלחה לנתבע מהתובע (נספח ז לתצהיר התובע/ נספח ד' לתצהיר הנתבע).

52. ביום 17.5.04, השיב הצד הרביעי לפנייתו של הנתבע שהועברה מטעם הצד השלישי, וציין בתגובה כי בתאריך 4.2.04 התקבל מכתבו של הדייר עם רשימת הליקויים. רשימה זו נבדקה ביום 14.3.04 על-ידי נציגי הצד השלישי והצד הרביעי ועל-ידי הדייר. ביום 16.3.04 התקבל דו"ח הביקור עם רשימת הליקויים שסוכמו שיש לתקנם וביום 9.5.04 בוצעו כל התיקונים בבית אשר כללו 11 סעיפים, והדייר אישר בחתימתו כי כל התיקונים נעשו לשביעות רצונו. כבר במכתב זה הדגיש הצד הרביעי כי הבית נמסר לפני כ- 7 שנים ולא בוצעה בו כל תחזוקה באופן שוטף, כמו כן תקופת הבדק והאחריות לנושאים שהועלו במכתבו של הדייר חלפה מזמן (נספח ה' לתצהיר הנתבע).

53. ביום 19.5.04, פנה הנתבע פעם נוספת למנהל הפרוייקט בשהם וציין כי קיימת רטיבות וקורוזיה בצנרת מתחת למרצפות המטבח וחדר השירות (נספח ח' לתצהיר התובע/ נספח ז' לתצהיר הנתבע). מכתב זה נשלח בעקבות פנייתו של התובע 1 לנתבע באותו המועד, בו פורטו כל הליקויים שנמצאו על-ידו בבית (נספח ו' לתצהיר הנתבע). באותו מועד שלח הנתבע מכתב לתובע 1 ובו הבהיר כי בזו הלשון: "הנני מסייע לך לתיקון הדירה באופן חברי, וללא קשר למחוייבות החוזית בינינו. אבקש כי כל פעולה שאעשה לא תתפרש כנטילת אחריות מעבר לזו החוזית".

התיקונים הנדרשים במכתב זה לא בוצעו.

54. אין בידי לקבל את טענת הצד הרביעי והנתבע המבוססת על המסמך מיום 9.5.04 שנחתם על-ידי התובע בו הוא מאשר את ביצוע התיקונים בביתו. בהקשר זה יש להפנות לע"א 4445/09 "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' יצחק מאיוסט, תק-על 94(2), 674, עמ' 679, שם נפסק כי "חתימה על גבי טופס תיקונים צריכה להתפרש, כמו כל מסמך, לאור נסיבות העניין וכוונת הצדדים. יש שהיא מעידה על תיקון הליקוי, ויש שהיא מעידה רק על ביצוע התיקון. בהתאם לכך, יש שהחתימה יוצרת ויתור או השתק, המונע בעד החותם לתבוע בגין הליקויים או בגין חלק מן הליקויים. אך מה הדין כאשר רוכש דירה חותם, למשל, כי בוצע תיקון למניעת רטיבות בקירות הדירה, ומייד בגשם הראשון מתברר כי הליקוי נותר בעינו? במקרה כזה סביר לומר כי החתימה מעידה על עבודה שבוצעה, אך אינה מעידה שהאחראי לתיקון הליקוי יצא ידי חובתו".

אין להסיק ממכתב זה את מה שאין בו ,הפגם בצנרת כלל לא היה ידוע לתובע במועד זה ואישורו לתיקונים שבוצעו אין בו כדי לשלול את טענתו לעניין הצנרת הפגומה.

מתן הודעה על ביצוע התיקונים

הנתבע טוען כי התובעים ביצעו את התיקונים מבלי שהודיעו לו על כוונתם לעשות כן. הנתבע מפנה בעניין זה לעדותו של התובע (עמ' 32 לפרוטוקול) לפיה לא הודיע אישית על ביצוע התיקונים, ולעדותו בפרוטוקול מיום 16/11/10, לפיה התייעץ עם עו"ד וזה אמר לו לתקן ולאחר מכן להגיש תביעה. לפיכך טוען הנתבע כי משלא ניתנה לו הזדמנות לבדוק את הנכס בעצמו, התובע אינו זכאי להסתמך על אי ההתאמה.

אני דוחה טענה זו; התובע הודיע לנתבע ביום 19/5/04 כי קיימת קורוזיה ורטיבות בצנרת מתחת למרצפות והנתבע העביר בו ביום הודעה מטעמו לצד ג'. התובעים אינם מחוייבים להמתין פרק זמן בלתי מוגבל לביצוע התיקונים. הנתבע אינו יכול להלין על העובדה שאלו בחרו לבצע את התיקונים בעצמם כאשר הוא הודיע להם כי הוא העביר את הפניות לצד ג' ולא תשמע כנגדו כל טענה בעניין (מכתבו מיום 22.6.04 נספח ט' לתצהירו) וכאשר צד ג' כלל אינו מגיב לפניה זו.

דו"ח טרמינל

55. הנתבע אישר בחקירתו כי בטרם רכש את הדירה מהצד השלישי, ביום 12.7.99, ניתנה לו ההזדמנות לבדוק את הדירה וכי הוא ערך בדיקה של הדירה באמצעות חברת טרמינל שמתמחה בתחום (עמ' 43 לפרוטוקול). לאחר שהנתבע קיבל את דו"ח הליקויים מחברת טרמינל הוא סיכם עם נציגי הצד השלישי שהליקויים יתוקנו, כמפורט בסעיף 8.2 להסכם נספח ט"ו. אך כפי שהוכח, הליקויים לא תוקנו. הצד הרביעי אישר במפורש בסעיף 4 סיפא לתצהיר מטעמו כי הדירה נמסרה על-ידי הצד השלישי לנתבע ביום 12.7.99 ומאז ועד לשנת 2004 לא פנה הצד השלישי לצד הרביעי. גם הנתבע אישר כי לא בוצעו תיקונים לפני שנת 2004.

56. לאחר דיון ההוכחות ניתן לבקשת התובע צו לחברת טרמינל להמצאת הדו"ח וזה הומצא לתובעים וצורף על ידם לתיק. התובעים טוענים כי הנתבע נמנע במכוון מלגלות את תוכנו של הדו"ח ועל כן המסקנה היא כי הוא ידע על הליקויים הנסתרים הקיימים בדירה ובחוסר תום לב משווע בחר להותיר מידע מהותי זה נצור בליבו.

57. אני דוחה טענה זו של התובעים; דו"ח טרמינל אינו מזכיר כלל את הצנרת הפגומה ועל כן נשללת המסקנה כי הנתבע ידע על פגם זה והסתירו במכוון מהתובעים. באשר למדרגות מציין הדו"ח כי יש להחליף מספר אריחים בחיפוי המדרגות ועל פי עדות צד' ד' הוחלפו האריחים ב11/2/99 מספר חודשים לפני חתימת ההסכם בין צד ג' לנתבע . ככל שתוקן הליקוי לא היה מחויב הנתבע להודיע על קיומו לתובע ובכל מקרה כמפורט לעיל אין מדובר בפגם נסתר אלא בליקוי גלוי שהיה בידיעת התובע.

הוכחת הנזק

התובע טוען כי בגין תיקון הליקויים רכש על חשבונו חומרי בניה בעלות של 48,840 ₪ וכן שילם שכר לפועלים בסכום של 12,835 ₪. לתצהיר צירף כנספח י' כרטסת רכישות מחברת גרון סנטר בע"מ.רשימה זו כללה רכיבים שונים אשר במובהק לא נדרשו לשם ביצוע התיקונים, כגון מטאטים, סולמות נעליים כפפות ועוד. בדיון שהתקיים ביום 13.11.11 ולאחר שצומצמה עילת התביעה הוריתי לנתבע להגיש תצהיר משלים לעניין תיקון הליקויים במסגרתו יבהיר מהן עלויות החומרים להם נדרש לתיקון 2 הליקויים מתוך החשבוניות שהוצגו.

58. בתצהיר המשלים מציין התובע כי לצורך תיקון הליקויים שכר באמצעות חברת מ.נ.ת שבבעלותו 5 פועלים אשר ביצעו את העבודות וכן שכר את האינסטלאטור באגיו לביצוע עבודות האינסטלציה לרבות החלפת הצנרת הפגומה ופיקוח על הפועלים. התובע מציין כי לביצוע העבודות שולמו על ידו הסכומים הבאים:

פירוק הריצוף- 5,600 ₪

פינוי פסולת הריצוף לאתר מתאים- 8,000 ₪

החלפת צינור מיים כולל החומר -6,500

החלפה ותיקון מערכת המיים- 3,500 ₪

פיזור חצץ סומסום- 3,400 ₪

ריצוף קומת הקרקע (עבודה וחומרים)- 14,400 ₪

חיתוך דלתות פנים- 700 ₪

צבע- 8,500 ₪.

59. התובעים לא צירפו אסמכתאות להוצאות אלו וגם לא הבהירו מתוך אותו נספח י' הנ"ל לאיזו חומרים נדרשו.

התובע העיד בחקירתו כי אין בידו אסמכתא בגין רכישת הקרמיקה בשנת 2004 (עמ' 35 לפרוטוקול), ובהמשך ציין כי התשלום בוצע באמצעות חברת "גרון סינטר" שהינה בבעלות אחיו ציון תורג'מן על מנת לזכות בהנחה בגין הרכישה (עמ' 41 לפרוטוקול). גם העד באג'יו שביצע את כל עבודות האינסטלציה בבית על-פי גירסת התובע עצמו (עמ' 42 לפרוטוקול) השיב בחקירתו כי אין בידיו קבלות על העבודות שבוצעו בבית להזמנת התובע (עמ' 25 לפרוטוקול), ועל-פי גירסתו עלות ביצוע עבודות האינסטלציה על ידו הסתכמה בסך של 8,000-9,000 ₪ (עמ' 26 לפרוטוקול).

תמוה בעיני מדוע לא הוצגו קבלות להוצאות הנטענות במיוחד כאשר התובע קיבל יעוץ לתקן ורק לאחר מכן להגיש תביעה. משלא גובתה טענת התובעים בחשבוניות, או בכל אסמכתא אחרת ממנה ניתן ללמוד על היקף ההוצאה הכספית שבה נשאו התובעים לצורך ביצוע עבודות התיקון של הליקויים, אין מנוס מלפסוק בעניין בדרך של אומדנא כאשר כל ספק פועל לרעתם.

לא מצאתי כל קשר בין הוצאות הצבע וחיתוך הדלתות לליקוי בצנרת וטענת התובעים בעניין זה נדחית.

משלא צורפה אסמכתא להוצאות הפינוי וכאשר ספק אם הוצאו הוצאות אלו יש לדחות גם טענה זו.

הנתבע צירף אסמכתאות לשכר אשר שולם על ידו לעובדים (נספח י"ב לתצהירו). ע"פ נספח זה, שילם התובע לפועלים סך של 12,835 ₪. התובע העיד כי הפועלים ביצעו עבודות נוספות אשר אינן קשורות לליקויים הנתבעים. בהתחשב בימי העבודה ובעובדה שהפועלים נשכרו גם לביצוע עבודות נוספות יש לפסוק לתובע סך של 4,000 ₪.

אני מאמינה לעדותו של באגיו לפיה שולם לו סך של כ8,500 ₪ בגין עבודות האינסטלציה

התובע כרך בתחשיב את עלות העבודה והחומרים גם יחד ולא טרח להפריד ביניהם ועל כן יש לפסוק את עלות החומרים בדרך של אומדנא במיוחד כאשר עלות החומרים מתייחסת לשני הליקויים ולא בוצעה הפרדה ביינהם.

בגין עלות החומרים אני פוסקת לתובע על דרך האומדנא את הסכומים הבאים:

צנרת-1,000 ₪.

מרצפות+ שומשום – 6,500 ₪.

סוף דבר

60. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה לנתבע לשלם לתובעים סכום של 20,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אני מקבלת את הודעת צד ג' בחלקה ומורה לצד ג' לשפות את הנתבע בגין סכומים שישלם לתובעים בסך של 10,000₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אני מקבלת את הודעת צד ד' בחלקה ומורה לצד ד' לשפות את צד ג' בגין סכומים שישלם לנתבע בסך של 5,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים.