פתח דבר וטענות הצדדים

ביום 29.6.08 רכש התובע והנתבע שכנגד (להלן – יפת) מהנתבעת והתובעת שכנגד (להלן – מיניקאר) טרקטורון בעסקת "טרייד-אין" (להלן – הטרקטורון הראשון). תמורת רכישת הטרקטורון הראשון מסר יפת למיניקאר טרקטורון אחר שהיה ברשותו (להלן – הטרקטורון הישן) וכן שילם סכום נוסף. את התשלום ביצע יפת בשיקים שמשך יפת.

יפת טוען, כי הטרקטורון הראשון היה פגום, בעת שנמסר לידיו, ולא ניתן היה לעשות בו שימוש. יפת ומיניקאר הגיעו להסכם לפיו יפת יחליף את הטרקטורון הראשון לטרקטורון אחר מסוג יותר משופר (להלן – הטרקטורון השני). עוד הוסכם, כי הטרקטורון השני יימסר ליפת בתוך שלושה חודשים ואם יפת לא יהיה מרוצה ממנו יוכל להשיבו למיניקאר ולקבל זיכוי כספי מלא. הטרקטורון השני נמסר ליפת כעבור חמישה חודשים, כשגם בו תקלות. יפת פנה למיניקאר וביקש להחזיר לה את הטרקטורון השני ולקבל את כספו בחזרה.

יפת מוסיף וטוען, כי ביום 19.2.09 הגיעו יפת ומיניקאר להסכם נוסף, שעומד בליבת המחלוקת שבין הצדדים בתיק זה (להלן – ההסכם), ולפיו מיניקאר תשיב ליפת את הטרקטורון הישן, תמכור את הטרקטורון השני לצד ג' ותשיב ליפת את כספי המכירה בניכוי הוצאות התיקונים, שביצעה בטרקטורון הישן. הסכום שהיה יפת אמור לקבל, וטרם קיבל, עמד במועד הגשת התביעה ע"ס 47,770 ₪. יפת עותר לחייב את מיניקאר בתשלום הסך הנ"ל בצרוף הוצאות ביטוח ופיצוי בגין עגמת נפש בסך כולל של
70,497 ₪.

מיניקאר טוענת, שעמדה בכל התחייבויותיה כלפי יפת. התקלה שאותרה בטרקטורון הראשון תוקנה. בתקופת התיקון סופק ליפת טרקטורון חלופי. יפת ניסה לנצל את התקלה, שנמצאה בטרקטורון הראשון, כדי לסחוט ממיניקאר טובות הנאה והציע לרכוש את הטרקטורון השני בעסקת "טרייד אין" חלף הטרקטורון הראשון. משהתברר למיניקאר, כי לא תעמוד במועד אספקת הטרקטורון השני כפי שהתחייבה, הסכים יפת לקבל טרקטורון משומש מאותו הסוג. לאחר שהטרקטורון המשומש הוצע לו, החליט יפת לבטל את עסקת הטרייד אין השנייה ומיניקאר הסכימה. יפת הוא זה שמפר את ההסכם: יפת ממשיך להחזיק ברישיונות הטרקטורון הראשון ומונע ממיניקאר למכור אותו; עלות התיקונים, שבוצעו בטרקטורון הישן, טרם שולמה; יפת ממשיך ומחזיק בטרקטורון חלופי, שסיפקה לו מיניקאר. מיניקאר טוענת עוד, כי יפת ביטל שיקים, שמסר ברכישת הטרקטורון הראשון, ולא השלים את תמורת עלות רכישתו. מיניקאר עותרת לחייב את יפת ביתרת תמורת רכישת הטרקטורון הראשון; עלות התיקונים שבוצעו בטרקטורון הישן; דמי שימוש בטרקטורון החלופי, בסך כולל של 57,254 ₪.

יפת טוען בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, כי מסר למיניקאר את הרישיונות של הטרקטורון הראשון, ואלו כנראה אבדו אצלה. יפת מאשר, כי נמסר לו טרקטורון חלופי וזה עדיין ברשותו, אך טוען כי הטרקטורון החלופי עומד ללא שימוש, וכי מיניקאר רשאית לקחת אותו מתי שתחפוץ. מיניקאר בחרה, שלא לקחת את הטרקטורון החלופי, כדי לחייב את יפת בתשלום מופרז. יפת מאשר, כי ביטל את השיקים לרכישת הטרקטורון הראשון, שעה שהעסקה בוטלה.

ביום 28.2.11 אוחד הדיון בתיק זה עם הדיון בתא"מ 38862-03-11, שנפתח בביהמ"ש השלום ברחובות. שם נדונה תביעה שטרית לביצוע השיקים, שנמסרו ע"י יפת כתשלום תמורת רכישת הטרקטורון הראשון, ובהמשך בוטלו על ידו.

דיון והכרעה

האם יש להשיב ליפת את הכספים ששילם עבור רכישת הטרקטורון הראשון?

אין מחלוקת, שלאחר ביטול העסקה, ביום 19.2.09, נכרת בין הצדדים ההסכם, שצורף כנספח 5 לתצהיר עדותו של יפת. בהסכם נקבע, שעל מיניקאר להשיב ליפת את סכום הרכישה בהתאם לחשבונית 86/08 בניכוי הוצאות הטיפולים, שבוצעו על ידי מיניקאר בטרקטורון הישן.

אין חולק כי הסכום שעל מיניקאר להשיב ליפת עומד על סך של 47,575 ₪. ראה בעניין זה סעיפים 27 ו-29 לתצהיר עדותו של מר יוסף קדושים, מנהל מיניקאר (להלן – מר קדושים). יצויין, כי בסעיף 17 לתצהיר עדותו של יפת הוא מציין סכום נמוך יותר, 46,752 ₪.

אין מחלוקת, כי מתוך השיקים שמשך יפת לפקודת מיניקאר בגין רכישת הטרקטורון הראשון, ביטל יפת ארבעה שיקים בסך כולל של 9,654 ₪. אלו השיקים שהוגשו לביצוע ועניינם נדון בתא"מ 38862-03-11, שהדיון בו אוחד עם התיק דנן (ראה עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 6-10). סכום זה יש לנכות מסכום ההשבה. ממילא חובת ההשבה בהתאם להוראות ההסכם מסתכמת בסך של 37,921 ₪.

משנלקח בחשבון סכום השיקים, שהוגשו לביצוע, וסכומם קוזז מסכום ההשבה, אין מקום לשוב ולדון בתביעה השטרית, ודינה להידחות.

עלויות התיקונים

בהסכם נקבע, שכספי רכישת הטרקטורון הראשון יושבו ליפת "לאחר קיזוז הוצאות/טיפולים שנעשו בטרקטורון לנד-פרייד (הטרקטורון הישן – נ"ש)". מיניקאר טוענת, שעלות התיקונים שבוצעו בטרקטורון הישן, בטרם הושב ליפת, עמדו על סך של 2,812 ₪. מיניקאר תמכה טענותיה בשתי תעודות משלוח המעידות, לטענתה, על החלפים והעבודה שהושקעו בטרקטורון הישן (נספח 7 לתצהיר עדותו של מר קדושים).

טענה זו לא הוכחה ואין מקום לקבלה. עיון בתעודות המשלוח שצורפו מלמד, כי אין דבר שקושר בין תעודות המשלוח שהוצגו ובין הטרקטורון הישן. פרטי הטרקטורון הישן כלל לא נזכרים בתעודות המשלוח. ממילא לא הוכח, כי העבודות והחלפים, המנויים בתעודות המשלוח, בוצעו בטרקטורון הישן; הסכום הכולל הוסף בתעודת המשלוח בכתב יד, ואינו תואם את הפירוט המודפס מעליו. בנסיבות אלו אין באותן תעודות משלוח כדי להוכיח דבר וכדי להוות תימוכין בטענות מיניקאר בעניין גובה עלות התיקונים.

די בכל אלו כדי לקבוע, שטענות מיניקאר בעניין ביצוע התיקונים בטרקטורון הישן ועלויות ביצוע אותם תיקונים נטענים, לא הוכחה. על כן יש לדחות טענות אלו.

זאת ועוד - הטרקטורון הישן בגינו תובעת מיניקאר את עליות התיקונים, נמצא בפועל - כך לפחות עד חודש פברואר 2014, מועד שמיעת העדים בתיק זה - אצל מיניקאר ולא הוחזר ליפת (ראה עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 17-20). בנסיבות העניין, אין מקום לדרוש ולחייב את יפת בעלויות תיקונים של טרקטורון, שכלל לא נמצא בידיו, למרות שמיניקאר התחיבה להשיבו ליפת. בעניין זה יצויין, כי מאידך, הטרקטורון השני הושב למיניקאר בהתאם להוראות ההסכם.

ירידת ערך של הטרקטורון הראשון

מיניקאר טוענת, כי לאחר ביטול העסקה הראשונה, יפת לא השיב לה את מסמכי הבעלות של הטרקטורון הראשון, דבר שמנע ממנה למכור אותו לצד ג'. בתקופה זו, במיום 19.2.2009 ועד 24.2.10 ירד ערכו של הטרקטורון באופן משמעותי.

אין בידי לקבל את טענת מיניקאר בהקשר זה. ראשית, טענת מיניקאר, כי לא הושבו לה מסמכי הבעלות לא הוכחה. מר אופיר יפת, נכדו של יפת, הצהיר, שמסמכי הרישוי של הטרקטורון הראשון הושבו למיניקאר באותו יום שהושב לה הטרקטורון הראשון עצמו (ראה סעיף 6 לתצהיר עדותו). טענה זו לא הופרכה.

זאת ועוד, שעה שהטרקטורון הראשון היה בידיה, היתה פתוחה הדרך בפני מיניקאר לפעול להנפקת מסמכי רישוי חלופיים. מיניקאר בחרה שלא לעשות כן. כך גם לא הוצגה על ידי מיניקאר אסמכתא כלשהי לפנייה ליפת בדרישה לקבלת מסמכי הרישוי של הטרקטורון הראשון.

בנסיבות הטענה לא הוכחה ויש לדחותה.

דמי שימוש בגין הטרקטורון החלופי

מיניקאר טוענת, כי היה על יפת להשיב לה את הטרקטורון החלופי, שהוחזק על ידו כבר ביום ביטול העסקה (19.2.09) אלא שזה הושב לה, רק לאחר התערבות בית המשפט, ביום 27.2.11 (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 13). מיניקאר עותרת לחייב את יפת בדמי שימוש ראויים, בסך של 2,800 ₪ למשך תקופה של 24.3 חודשי שימוש, ובסך כולל של 68,133 ₪.

לא הוכח, כי מיניקאר עשתה המוטל עליה לשם קבלתו של הטרקטורון החלופי לידיה. יפת בתגובתו לבקשה למתן פסק דין חלקי מיום 20.7.10 טען, כי אין כל מניעה מבחינתו להשבת הטרקטורון בכפוף לכך, שמיניקאר תאשר, שהטרקטורון נוסע. מיניקאר בתשובתה לתגובה מיום 25.8.10 לא הכחישה את הטענה. כל שטענה מיניקאר בעניין זה היה, שאין היא מוכנה לאשר תקינות הטרקטורון. זה לא הדבר אותו היה עליה לעשות. די היה באישור, כי הטרקטורון נוסע. אישור כזה אינו מצריך בדיקה מכנית או משהו מעין זה. אישור כזה יכולה היתה מיניקאר לתת מיידית ולקבל לידיה את הטרקטורון.

במצב דברים זה אין מיניקאר זכאית לתשלום בגין דמי שימוש ראויים בטרקטורון החלופי.

עלויות ביטוח

יפת טוען, כי בעת רכישת הטרקטורון השני הוא נאלץ לשלם ביטוחי חובה וצד ג' בסך כולל של 2,727 ₪. טענת יפת בעניין זה לא ברורה.

מעיון בנספח 9 לתצהיר עדותו של יפת נראה שמדובר בעלויות פרמיה לשנה שלמה מיום 6.7.08 ועד ליום 30.6.09. תאריכי הביטוח הנ"ל לא תואמים את השתלשלות הדברים: רק ביום 25.8.08 נחתם ההסכם בו ביקש יפת להזמין עבורו את הטרקטורון השני, והוא סופק לו בפועל רק חמישה חודשים מאוחר יותר (ראה סעיפים 11, 13 לתצהיר עדותו של יפת).

זאת ועוד, יפת עותר לתשלום בגין עליות ביטוחו של הטרקטורון השני במשך שנה שלמה. הדברים תמוהים לנוכח העובדה, שיפת השיב את הטרקטורון השני למיניקאר וביטל את העסקה בעניינו בסמוך מאוד למועד קבלתו, ולא החזיק בו במשך שנה שלימה אלא פרק זמן קצר ביותר.

בנסיבות העניין, דין הטענה להידחות.

עגמת נפש

בנסיבות העניין אינני מוצא מקום לפסיקת פיצוי כלשהו בגין עגמת נפש.

סיכום

התביעה העיקרית בת"א 15184-06-09 מתקבלת בחלקה, באופן שיפורט להלן. התביעה שכנגד נדחית. התביעה השטרית בתא"מ 38862-03-11 נדחית.

מיניקאר תשלם ליפת סך של 37,921 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 20.6.2009, ועד מועד התשלום המלא בפועל.

כן תישא מיניקאר בהוצאות יפת בסך 1,863 ₪ ובשכר טרחת בא כוחו בסך של
7,700 ₪ והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ד, 18 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.