נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירת איומים.

לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש וזוכה מעבירת האיומים.

בגזר הדין מיום 04.09.2012 נקבע כי יש לראות את מעשיו של הנאשם בחומרה.

כל מעשה אלימות מעין זה הוא מעשה חמור הראוי לכל גינוי והוקעה. אלא שבענייננו יש לייחס משנה חומרה למעשה.

הנאשם נכנס כלקוח לבנק על מנת לקבל בו שירות. בין אם הוא סבור כי צדק סגן מנהל הבנק בהחלטתו שלא לאשר לו הלוואה ובין אם לאו, ברי לכל כי אלימות אינה הדרך לפתרון בעיותיו או לפורקן כעסיו.

שומה על בתי המשפט לתרום תרומתם להגנה על בעלי תפקידים שונים המשרתים את הציבור אשר לא אחת הוא כפוי טובה ואשר לא אחת, כפי שרואות עינינו אף נוקט באלימות.

ובענייננו- באלימות של ממש.

על כן, ברגיל היה מקום להחמיר עם הנאשם כעתירה של התביעה.

יחד עם זאת נשקלו לקולא מספר שיקולים.

חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה וכן העובדה כי מאז לא הסתבך הנאשם בפלילים. בית המשפט נתן דעתו אף לעברו הפלילי של הנאשם, אך כאמור מאז שנת 2007 ולמעט הסתבכותו זו, לא הסתבך הנאשם בעבירות נוספות, וזאת חרף בעיותיו הנפשיות ונתוניו האישיים כפי שתוארו לעיל.

כן יצוין כי מעולם לא הוטל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל בדרך ריצוי כלשהי.

עוד שקל בית המשפט כי הנאשם עשה שינוי בחייו, בכך שהחל לעבוד בעבודה מסודרת לפרנסת המשפחה אותה הקים וכי הוא נשוי עתה ואב לילד.

על כן, נגזר על הנאשם בגין העבירה בה הורשע את העונשים הבאים:

שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה אלימות.

קנס בסך 1,500 ₪ או שבעה ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 15 אוקטובר 2012 והבאים אחריו בכל 15 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הקנס לפירעון מידי.

הנאשם ישלם פיצוי בסך של 1,000 ₪ למתלונן. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט לטובתו של טוביה גרינשפן, ת.ז. 052508959 רחוב בלפור 12 פתח תקווה, בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 15 נובמבר 2012 והבאים אחריו בכל 15 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הסכום לפירעון מידי.

לבית המשפט מחוזי מרכז הוגש ערעור על הזיכוי מעבירת האיומים ועל קולת העונש בעבירה בה הורשע הנאשם.

בערעור נקבע כי יש להרשיע את הנאשם בעבירת האיומים לאור התקיימות יסודותיה והעניין הוחזר לבית משפט קמא על מנת לגזור את עונשו של הנאשם בנוגע לעבירת האיומים.

בטרם יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם הורה על הפנייתו לתסקיר משלים.

מעיון בגיליון רישומו הפלילי, עולה כי בעברו של הנאשם תשע הרשעות קודמות בגין עבירות מתחום המרמה, האלימות, הרכוש והסמים, האחרונה שבהן מיום 14/7/13 בגין התנהגות פרועה במקום ציבורי. כמו כן, תלוי כנגדו מע"ת בר הפעלה, של 6 חודשים (ת"פ 2354.06 של בית המשפט השלום בפתח תקווה). עונש מותנה זה הוטל בשל עבירה של איומים ועל כן הוא בר הפעלה עתה ולא היה בר הפעלה טרם הורשע הנאשם גם בעבירה זו.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם כבן 33 נשוי ואב לילד כבן שנתיים. מתגורר עם משפחתו בדירה שכורה בפתח תקווה. הנאשם מתקיים מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בגין נכות נפשית (פסיכיאטרית) ובגין התמכרותו לסמים.

ב- 7/2013 החל לעבוד בטיפול בקשיש ובחולה סרטן, במסגרת עמותת "מטב" ותיאר שביעות רצון וסיפוק מעבודה זו.

מהמרכז הכוללני לבריאות הנפש בפ"ת הוצג אישור רפואי מיום 6/13 ממנו עולה כי הנאשם מצוי בטיפול נפשי במסגרת זו, מאז פברואר 2013, על רקע אבחנה של סכיזופרניה פרנואידית.

בנוסף נמסר, כי הנאשם מגיע לטיפול באורח סדיר ומשתף פעולה באופן מלא- הן עם חלקו השיחתי והן, עם חלקו התרופתי. עוד עלה כי במהלך הפגישות הטיפוליות, לא נראה כל סימן לתוקפנות או אלימות מכל סוג ומאז תחילת הטיפול, לא היו אירועים של אלימות. להערכת מטפליו ביחידה, בעיתוי זה, הנאשם אינו מהווה סכנה לסביבתו.

בחודש פברואר 2012 פנה הנאשם מיוזמתו למרפאה לטיפול בהתמכרות לסמים באמצעות תחליף סם ונמסר ממנה כי הוא מצוי במעקב כל העת ומבדיקות שתן שנלקחות במרפאה נמצא כי הוא נקי מסמים ומיוצב על מתדון.

בהתייחסו לכתב האישום, הודה הנאשם בעובדות, אולם בתחילת ההליך התקשה להתבונן באופן ביקורתי במעשיו. הוא הציג עמדה קורבנית בשל ההשפלה שחש מצד פקידי הבנק. במהלך הקשר עימו חל בו שינוי לרבות בנכונות לקבל אחריות למעשיו ואף לפצות את המתלונן.

שירות המבחן סיכם כי מדובר באדם עם תחלואה כפולה ועל כן ניתן להבין תגובות אלימות ואימפולסיביות במצבים חרדתיים, כפי שארע במקרה דנן.

הנאשם פנה באופן עצמאי לקבלת טיפול ומשתף פעולה בכך באופן מלא.

שירות המבחן סבור כי הפעלת העונש המותנה בשלב זה של חייו של הנאשם ואפילו בדרך של עבודות שירות תביא לרגרסיה במצבו ולקטוע את תהליכי השיקום שלו. לטעמו של שירות המבחן יש להטיל על הנאשם ענישה שתשלב בין שיקום להרתעה ועל ממליץ שירות המבחן להטיל צו מבחן ועל של"צ.

ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בנאשם אשר בעבר נטו לו בתי המשפט חסד והוא לא השכיל ליטול את ההזדמנויות שניתנו לו וללמוד מהן את לקחו. הנאשם המשיך למרות כל אלה להשתמש באלימות. המאשימה סבורה כי הגיעה העת לשדר לנאשם מסר מתאים באשר לאופן התנהלותו ועל כן עותרת היא להטיל עליו, עונש מאסר לריצוי בפועל, להפעיל את העונש המותנה התלוי ועומד נגדו, להטיל עליו מאסר מותנה וכן פיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם טען כי אין להתעלם מההליכים שעברו בתיק זה וכי המעשים בוצעו לפני למעלה מארבע שנים וחצי. הוא הדגיש כי תחילה אכן היה קשה לנאשם להירתם לתהליך הטיפולי ואף עמדתו ביחס לעבירות היתה שונה ואולם ניתן לראות את השוני שחל בעמדתו של הנאשם הן ביחס לנטילת האחריות והן ביחס לשיקום אותו הוא עובר בתסקיר האחרון של השירות המבחן. כיום הנאשם מודע למצבו ופועל לשינוי.

ב"כ הנאשם עתר שלא לקטוע את מסלול השיקום בו מצוי הנאשם ולא להביא לרגרסיה במצבו.

ב"כ הנאשם עתר ליתן משקל נכבד ביותר לשיקומו של הנאשם, גם על פי מבחני תיקון 113 לחוק העונשין.

ב"כ הנאשם עתר כי במקרה מיוחד זה על כל נסיבותיו יימנע בית המשפט מהפעלת עונש המאסר המותנה ויורה על הארכתו. עוד הדגיש כי גם העונש המותנה בו עסקינן הוטל על הנאשם לפני כשבע שנים ומאז עשה הנאשם דרך ארוכה.

ב"כ הנאשם ער להרשעתו האחרונה של הנאשם שהיא משנת 2013 אך הדגיש כי גם בגינה נדון הנאשם למאסר מותנה.

סוף דבר, עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהסתפק במבחן ושל"צ.

אכן ואין צורך להכביר על כך מילים, יש צורך להגן על ממלאי תפקידים בעת מילוי תפקידם ויהיו אלה ממלאי תפקידים אשר יהיו. בענייננו, על ממלא תפקיד בבנק לדעת כי יוכל למלא תפקידיו בשקט ובשלווה מבלי להיות מאויים ומבלי להיות מותקף וכי תינתן לו ההגנה הראויה, לרבות על ידי בית המשפט.

ברי, וגם על כך אין צורך להכביר מילים כי לא ניתן לקבל כל הסבר באשר לאלימות ולאיומים שננקטו כלפי המתלונן על ידי הנאשם. גם אם חש הנאשם מושפל או ממורמר לחלוטין בשל תשובות שקיבל מגורמי הבנק, הרי שדרך האלימות והאיומים היא פסולה וראויה לכל גינוי והוקעה.

בענייננו אמורים הדברים במי שדרך זו אינה זרה לו ובעברו הרשעות קודמות לרבות עונש מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו ולא הרתיעו מלשוב לסורו.

נתבקשה הארכת מאסרו המותנה של הנאשם ונשאלת השאלה האם המקרה דנן נכנס לגדר אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם ניתן להאריך עונש מותנה חלף הפעלתו.

העונש המותנה נגזר בשנת 2006.

העבירות נשוא תיק זה בוצעו במאי 2009.

לנאשם נסיבות אישיות שאינן קלות כלל ועיקר והוא סובל מתחלואה כפולה. ועם זאת כעולה מתסקיר שירות המבחן, הרי שביוזמתו שלו פנה הנאשם לתקן את דרכיו ולפנות לדרך אחרת. ניתן לראות זאת במהלך השנים שהליך זה מתנהל. הנאשם פנה לטפל בבעיית התמכרותו לסמים ונראה כי הטיפול מצליח והוא עולה על דרך חדשה. הנאשם הבין את התנהגותו הפסולה והפנים אותה ומטפל בעצמו על מנת לשנות את דרך התנהגותו.

לנאשם ילד והוא עובד היום לפרנסתו.

כאשר נאשם פותח דף חדש בחייו ומאז ביצוע העבירות חלף זמן לא מועט, הרי שיש לתת לשיקום משקל נכבד. יש בכך כדי לשרת לא רק את האינטרסים של הפרט, אלא אף את האינטרס ציבורי, לבל ישוב מבצע עבירות לדרכיו הרעות. על כן קיבלתי את הטענה כי לא ראוי עתה לקטוע את מסלול השיקום בו מצוי הנאשם ובענישה להביא לרגרסיה במצבו.

על כן מצאתי כי מדובר באחד מן המקרים החריגים ויוצאי הדופן שאין בהם כדי להוות תקדים למקרים אחרים ובהם ניתן להורות על הארכת העונש המותנה.

אני מורה כי עונש מאסר מותנה בן שישה חודשים מתיק 2354/06 של בימ"ש שלום פתח תקווה יוארך למשך שנתיים נוספות שמניינן מהיום.

אני מטילה על הנאשם צו מבחן למשך שנה.

אני מטילה על הנאשם של"צ בהיקף של 150 שעות.

עותק גזר הדין יועבר אל שירות המבחן לצורך תיאום תכנית השל"צ.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ב' כסלו תשע"ד, 05 נובמבר 2013, במעמד הצדדים.