בא כוח מאשימה עו"ד לירון ועקנין

בא כוח נאשמים עו"ד עדי ברקאי

רקע

1. הנאשמים הורשעו בשני תיקים כמפורט להלן: ת"פ 15149-11-09 (להלן: "תיק מס ההכנסה") ות"פ- 21579-06-09 (להלן: "תיק המע"מ").

2. בתיק המע"מ הורשעו הנאשמים בעבירה של ניכוי מס תשומות מבלי שיש להם לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק") במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, עבירה אחת לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק. הנאשמים זוכו מחמת הספק מביצוע 6 עבירות נוספות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק, ומעבירה לפי סעיף 117(ב2) לחוק.

3. בהכרעת הדין בתיק המע"מ נקבע כי עלה בידי המאשימה להוכיח את אשמת הנאשם בכל הנוגע לחשבונית פיקטיבית אחת (מתוך 7 חשבוניות שבהן הואשם הנאשם). החשבונית הפיקטיבית שניכו הנאשמים היא בסך של 196,800 ₪ לא כולל מע"מ, ובסך של 227,304 ₪ כולל מע"מ. סכום התשומות הפיקטיביות שניכו הנאשמים שלא כדין הינו בסך של 30,504 ₪.

4. בתיק מס ההכנסה הורשעו הנאשמים בחמישה אישומים כמפורט להלן:

א. בכל אחד מהאישומים הראשון עד השלישי, הורשעו הנאשמים בעבירות של אי-הגשת דוח במועד, עבירה לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ונאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע אף בעבירה של אחריות מנהלים לפי סעיף 224 א' לפקודה.

ב. בכל אחד מהאישומים הרביעי והחמישי הורשע הנאשם בעבירות של אי-הגשת דוח במועד, עבירה לפי סעיף 216 (4) לפקודה בקשר עם סעיף 222 (א) לפקודה.

5. על-פי המתואר בעובדות תיק מס ההכנסה, נאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") הינה חברה פרטית אשר עסקה בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום בבנייה, שיפוץ מבנים ועבודות תשתית. הנאשם שימש כמנהל הפעיל של הנאשמת בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום. הנאשמים חייבים להגיש לפקיד השומה דו"ח על הכנסותיה של הנאשמת, בצירוף מאזן ודו"ח רווח והפסד מאושרים ע"י רו"ח לתקופות הרלוונטיות לכתב האישום, עפ"י הוראות סעיפים 117, 131 ו- 132 לפקודה. הנאשם חייב להגיש לפקיד השומה דו"חות על הכנסותיו לתקופות הרלוונטיות לכתב האישום על-פי הוראות סעיפים 131 ו- 132 לפקודה.

6. על-פי המתואר באישומים הראשון עד השלישי, הנאשמים לא הגישו במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסות הנאשמת לשנים 2005-2007 ללא סיבה מספקת, והנאשם בהיותו המנהל הפעיל, ידע ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת העבירה. על-פי המתואר באישומים הרביעי עד החמישי, הנאשם, ללא סיבה מספקת, לא הגיש במועד לפקיד השומה את הדו"חות על הכנסותיו לשנים 2006-2007.

טיעוני הצדדים

7. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד רואן אבו תאיה ואיתי שוורץ, הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 115(ב)(5) לחוק מע"מ בגין קיזוז חשבונית מס פיקטיבית בסך של 227,334 ₪, כאשר סכום המס הינו בסך 30,504 ש"ח. כמו כן, הורשע הנאשם באי הגשת דוחות מס הכנסה במועד. המאשימה טענה כי מדיניות הענישה בעבירות אלה היא של ענישה משמעותית ומרתיעה הכוללת עונשי מאסר ממושכים לריצוי בפועל, וקנסות מכבידים. המאשימה טענה כי עבירות המס הפכו לרעה חולה ויש להילחם בהן באמצעות החמרת הענישה. לפיכך, עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי.

8. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד עדי ברקאי, בנוגע לתיק מס ההכנסה, יש ליתן את הדעת לטענת הנאשם שלא הגיש את הדוחות משום שהחומר החשבונאי היה תפוס בידי מע"מ. אמנם אין המדובר בסיבה מספקת, אך יש ליתן לדברים משקל לעניין העונש. מדובר בדוחות שצריכים להיות מבוקרים בידי רו"ח. בסופו של דבר המחדלים הוסרו ובגין הדוחות לא הייתה חבות במס. בנוגע לתיק מע"מ טען ב"כ הנאשם כי אין המדובר בחשבונית פיקטיבית שלא עומדת מאחוריה שום עסקה, אלא בחשבונית זרה. ב"כ הנאשם טען כי במקרים של חשבוניות בסכום של כ- 30,000 ₪ כלל לא מוגשים כתבי אישום, מדיניות הענישה המקובלת היא של מאסר בדרך של עבודות שירות.

9. הנאשם הביע חרטה עמוקה על מעשיו.

דיון וגזירת הדין

10. בקביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

11. הערך החברתי אשר נפגע בתיק המע"מ הינו השוויון בנטל המס. כאשר אדם מתחמק או משתמט מתשלום מס, המשמעות הכלכלית של המעשה היא שציבור משלמי המס נדרש לשלם מס נוסף. בכך נפגע ערך השוויון, כאשר על כלל הציבור מוטלת מעמסה כספית נוספת. במעשים הנוגעים לחשבוניות פיקטיביות נפגעת הקופה הציבורית ונפגע הסדר החברתי. העלמת מיסים גורמים נזקים כלכליים כבדים למשק המדינה, ונפגעת יכולתה של המדינה לספק שירותים ראויים לאזרח. כפי שנקבע לא אחת, מדובר בעבירות קלות לביצוע וקשות לחשיפה.

12. הערך החברתי אשר נפגע בתיק מס הכנסה הינו קיומה של מערכת גביית מיסים תקינה, אשר מושתתת על דיווח מסודר ובמועד לרשויות המס. תכליתו של סעיף 216 לפקודה הינה ליצור רמת התנהגות סבירה של הנישום כלפי רשויות המס, שהרי משטר מס נאות מחייב שיתוף פעולה של הנישום עם רשות המס. הדוחות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשות המסים יוצרים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה (רע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל (מיום 25.11.08)).

13. יפים לעניין זה דברי כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (פורסם באתר הרשות השופטת, 15.4.04):

"בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקת בית משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה".

14. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה אינה ברף גבוה של הערך המוגן, וזאת בשים לב לסכום המס אשר נגרע מקופת המדינה בתיק המע"מ (כ- 30,000 ₪) ולמספר הדוחות שלא הוגשו במועד בתיק מס ההכנסה (5 דוחות). בתיק מס ההכנסה הגשת הדוחות בדיעבד במסגרת הסרת המחדלים העלתה כי לא הייתה חבות במס.

15. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בתיק מע"מ מעלה כי במקרים של ניכוי מס תשומות שנבע מחשבוניות פיקטיביות בסכומים של מאות אלפי ₪, נגזרו עונשים של מאסרים מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, במקרה דנן עסקינן בניכוי מס תשומות בסכום נמוך באופן יחסי של 30,000 ₪. לפיכך, רמת הענישה צריכה להיות בהתאמה ובהתאם לעקרון ההלימה, כך שתישמר פרופורציונאליות בין סכום המס שנגרע מקופת המדינה שאינו גבוה לבין העונש אשר מוטל על הנאשם.

16. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בתיקי מע"מ בגין ניכוי מס תשומות שנבע מחשבוניות מס פיקטיביות בשיעורים של עשרות אלפי ₪ עד מאות אלפי ₪, מעלה כי הוטלו עונשים החל מעבודות שירות וכלה בעונשי מאסר פועל לתקופות משמעותיות כמפורט להלן:

א. ברע"פ 8527/12 ששון נ' מדינת ישראל (מיום 28.11.12) דחה בית-המשפט העליון (כב' השופט ח' מלצר) בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בניכוי מס תשומות שנקבע מחשבוניות פיקטיביות בסך של 1.1 מיליון ₪, ועונשו נגזר במסגרת הערעור לבית-המשפט המחוזי לעונש של שישה חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח (הנאשם הסיר מחדלים בסך של 400,000 ₪).

ב. ברע"פ 1710/02 אלעוברה נ' מדינת ישראל (פורסם באתר הרשות השופטת) נדון נאשם בגין חשבוניות פיקטיביות בסכום מס של 90,000 ₪ (בערכים של שנת 2001 או קודם לכן), ל- 30 חודשי מאסר בפועל.

ג. בע"פ (מח' י-ם) 40033/07 "יגיל" שירותי שמירה וניקיון (1997) בע"מ נ' מדינת ישראל (מיום 11.11.07), הורשע נאשם בניכוי מס תשומות על-פי חשבוניות פיקטיביות כאשר סכום המס הנקוב בהן הינו 192,000 ₪. בית-המשפט המחוזי החמיר בעונשו של הנאשם, וגזר עליו שבעה חודשי מאסר בפועל, לצד קנס בסך 50,000 ₪.

ד. בעפ"ג (מח' ב"ש) 6707/09 אוסמה נ' פרקליטות מחוד דרום-פלילי (מיום 24.11.10), הורשע הנאשם בעבירה של קיום פנקסי חשבונות כוזבים, בכך שרכב חשבוניות מס פיקטיביות בסך של 386,000 ₪, ורשם אותן כהוצאות. לנוכח הסרת המחדל, הוקל עונשו לעונש של שישה חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות, וקנס בסך של 80,000 ₪.

ה. בת"פ (רמ') 18831-03-09 מדינת ישראל נ' מסראתי (מיום 18.3.12) נגזרו על נאשם שהורשע בעבירות לפי סעיף 117 (ב) לחוק מע"מ, בשני אישומים, תוך העלמת מס בסך 1.4 מיליון ₪, 17 חודשי מאסר בפועל.

ו. בת"פ (רמ') 49485-05-10 מדינת ישראל נ' שוקרון (מיום 13.6.12) נגזרו על נאשם שהורשע בעבירות לפי סעיף 117 (ב) לחוק מע"מ, תוך העלמת מס בסך של 480,000 ₪ (350,000 ₪ קרן מס), שבעה חודשי מאסר בפועל.

ז. בעפ"ג (מח' מרכז) 26105-08-10 ספקיורטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל (מיום 12.7.11) הנאשמים הורשעו ב 35 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק. גזר-הדין של בית משפט השלום נותר על כנו, כאשר סך המחדל היה כ- 412,000 ₪ (קרן) והושתו על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות.

ח. בת"פ (רמ') 18690-11-10 מדינת ישראל נ' י.ס. נונה מאפה מתנה בע"מ ואח' (מיום 7.5.12) הנאשם הורשע ב- 15 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק. על הנאשם הושתו חמישה חודשי עבודות שירות, כאשר סך המחדל היה 161,000 ₪.

17. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בתיקי מס הכנסה מעלה כי מדיניות הענישה במקרים דומים נעה בין עונשי מאסר על תנאי (במקרים שבהם הוסרו המחדלים) ועד לעונשי מאסר בפועל לצד קנסות משמעותיים (במקרים שבהם לא הוסרו המחדלים). כך למשל נגזרו על נאשמים בנסיבות דומות העונשים הבאים:

א. ברע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל (מיום 6.1.09) נדחתה בקשת רשות ערעור על הרשעת נאשם, לאחר שהושת עליו עונש של מאסר מותנה וקנס בסך 4,000 ₪ (ר' גם ע"פ (מח' י-ם) 2647/08 מדינת ישראל נ' א.ג.י. בניה פתוח בע"מ (25.11.08)).

ב. בעפ"ג (מח' ב"ש) 46741-08-10 מדינת ישראל נ' אביטן (מיום 13.12.10) נגזרו על הנאשם שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪.

ג. בת"פ (רמ') מדינת ישראל נ' ישרא פ.נ. אחזקות בע"מ (מיום 7.5.09) נגזרו על נאשם אשר הורשע בחמישה אישומים לפי סעיף 216(4) לפקודה, ובאחריות מנהלים, שלושה חודשים ויום אחד של מאסר בפועל, וכן קנס כספי בסך 3,000 ₪.

ד. בת"פ (ראשל"צ) 5278/07 מדינת ישראל נ' שמאי (מיום 25.5.10) נגזרו על הנאשם ארבעה חודשי מאסר על תנאי לצד קנס בסך 4,000 ₪.

ה. בת"פ (רמ') 15105-04-11 מדינת ישראל נ' סמרה עובדיה ייצור יבוא ושיווק (2000) בע"מ (מיום 5.9.11) נגזרו על נאשם אשר הורשע בשלושה אישומים לפי סעיף 216(4) לפקודה, בצירוף אחריות מנהלים, שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ₪.

ו. בת"פ (רמ') 1029/06 מדינת ישראל נ' אבן חן יעוץ וצילום מקצועי (מיום 21.9.09) נגזרו על נאשם שהורשע בארבעה אישומים לפי סעיף 216 (4) ובאחריות מנהלים, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,500 ₪.

ז. בת"פ (רמ') 4425/06 מדינת ישראל נ' משאבות ובטון מוכן כפר קאסם בע"מ (מיום 16.5.11) נגזרו על שני נאשמים שהורשעו בעבירה לפי סעיף 216(4) ובעבירה של אחריות מנהלים, ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,500 ₪ לכל אחד.

18. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים:

א. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה אינו רב באופן יחסי לתיקים דומים. סכום המס שנגרע מקופת המדינה בתיק המע"מ בגין החשבונית הפיקטיבית הינו 30,504 ₪. כפי שיובהר בהמשך, הנאשם אף הסיר את המחדל. עוד יש לציין כי מדובר בחשבונית אחת בלבד.

ב. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; בכל הנוגע לתיק מס הכנסה יש ליתן את הדעת לכך שלטענת הנאשם לא הגיש את הדוחות משום שהחומר החשבונאי היה תפוס בידי מע"מ. אמנם נקבע בהכרעת הדין שאין המדובר בסיבה מספקת (פסקאות 33-40 להכרעת הדין בתיק מס הכנסה), ואולם יש ליתן לטענה זו משקל לעניין העונש.

19. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מחמישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל בתיק מע"מ. מתחם העונש ההולם בתיק מס הכנסה נע בין מאסר מותנה לבין 8 חודשי מאסר בפועל.

20. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור אינו ממין העניין. השיקול השיקומי מצריך שלא להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח, אך אינו מצדיק סטייה מן המתחם בנסיבות המקרה.

21. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם הינו אדם נורמטיבי, חסר עבר פלילי קודם. מכאן מובן הדבר כי שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח תפגע בו קשות. אף מאסר בדרך של עבודות שירות יפגע בפרנסתו ובהמשך עיסוקו.

ב. מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה; במסגרת מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה יש למנות את הסרת המחדלים. הסרת המחדלים נחשבת לשיקול משמעותי לקולא, הואיל ויש בשיקול זה משום תיקון תוצאות העבירה, פיצוי המדינה על הנזק שנגרם לה, ואף הבעת חרטה במעשה ממשי, ולא רק באמירה. כפי שאף ציינה המאשימה בטיעוניה, להסרת המחדלים קיימת חשיבות רבה במסגרת שיקולי הענישה בעבירות מס. במקרה דנן, הנאשם הסיר את מחדליו בטרם מתן גזר הדין, ויש לזקוף שיקול זה לקולא.

ג. כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו; בכל מקרה לא ניתן לזקוף את ניהול המשפט לחובת הנאשם. דברים אלה נכונים ביתר שאת במקרה דנן, כאשר הנאשם זוכה בחלק הארי מהעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום בתיק המע"מ, ומכאן מובן הדבר שניהול המשפט היה מוצדק מבחינת ההגנה.

ד. התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה; ניכר כי הנאשם הינו אדם נורמטיבי, אשר עובד לפרנסתו, שירת שירות צבאי מלא, ותרם לחברה.

ה. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; העבירות בתיק מס ההכנסה מתייחסות לשנים 2006-2007 ובתיק המע"מ לשנת 2006. לפיכך, יש ליתן משקל אף לחלוף הזמן.

ו. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו. אין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות.

22. יש אף ליתן משקל למצבו הבריאותי של הנאשם, כפי שהוצג על-ידי בא-כוחו, וכפי שעולה מן המסמכים שהוגשו (נע/2).

23. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם, וזאת בשים לכך שמדובר בעבירות שכיחות אשר קלות לביצוע וקשות לאיתור, אשר רווח כלכלי בצידן.

הקנס הכספי ועבודות השירות

24. בעבירות מס קיימת חשיבות רבה לקנס, בכדי שחוטא לא ייצא נשכר. לפיכך, הקנס צריך להלום את חומרת העבירה ואת סכום המחדל בתיק, תוך התחשבות אף במצבו הכלכלי של הנאשם, אשר חייב כספים רבים במסגרת תיקי הוצל"פ (נע/3).

25. באיזון בין השיקולים השונים סברתי מלכתחילה כי מן הראוי לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, אך אין זה מן הראוי להורות על מאסר מאחורי סורג ובריח. ברם, בשל מצבו הבריאותי של הנאשם, הנאשם אינו כשיר לבצע עבודות שירות. לא ניתן לזקוף זאת לחובתו. בנסיבות אלה, סבורני כי מן הראוי להכביד בעונש הקנס באופן שיאזן את העדר היכולת לבצע עבודות שירות.

סוף דבר

26. אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. שישה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירה לפי פקודת מס הכנסה או חוק מע"מ.

ב. קנס כספי בסך של 60,000 ש"ח או 120 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרים תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.7.13. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

26. על הנאשמת אני גוזר קנס בסך 5,000 ₪ לתשלום עד ליום 1.7.13.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ח' אדר תשע"ג, 18 פברואר 2013.