בפני התנגדות לביצוע שני שיקים, הראשון ע"ס 2,000 ₪ ז"פ 25.12.07 והשני ע"ס 6,952 ₪ ז"פ 31.1.08. השיקים נמשכו מחשבון הנתבעת 2 וחתומים בגבם בחתימת ערבות אישית של הנתבע 1 שהינו מנהלה.

הנתבעים קיבלו רשות להתגונן בהסכמה בטענת פרעתי.

לאחר שהנתבעים הציגו ראיות שבידיהם לעניין תשלומים שביצעו לפרעון שני השיקים לאחר חילולם עקב הפסקת פעילות חשבון הבנק, הוסכם כי הוכח ששילמו ביום 22.12.07 סך של 2,000 ₪ במזומן לפרעון השיק הראשון (הוצגה קבלה מס' 7701 מיום 31.12.07), וכי שילמו סך של 3,486 ₪ בהעברה בנקאית ביום 17.2.08 על חשבון השיק השני (הוצגה קבלה מס' 8145 מיום 25.2.08).

באותו מועד נותרה יתרת חוב בסך 3,466 ₪ בגין יתרת השיק השני.

הנתבעים טוענים, באמצעות המצהיר מר יאמן עזאם, כי שילמו סכום זה במזומן לידי מר דורון לסקי שהיה נציג התובעת, וזאת בין התאריכים 20.7.08 עד 31.7.08. לא היה ביד הנתבעים להציג כל אסמכתא לתשלום זה, לא תרשומת ולא משיכה מחשבון בנק, ולא ברור מנין נלקח טווח התאריכים שננקב. לדברי מר יאמן עזאם, שהיה אחד ממנהלי החברה, הוא שילם את הסכום במזומן לדורון לסקי (כפי שעשה לגבי ה-2,000 ₪) לאחר תיאום טלפוני של מפגש במג'דל שמס. לדבריו, מעולם לא קיבל קבלות ממר לסקי, אלא רק בדיעבד היו שולחים לו קבלה מודפסת בדואר ממשרד התובעת. במקרה דנן לא קיבל קבלה. לא היה לו הסבר לכך שלא ביקש חזרה את השיקים שחוללו.

התובעת טוענת, באמצעות המצהיר מטעמה מר דורון לסקי, כי לא התקבל כל סכום נוסף במזומן מעבר לסכומים שלגביהם הוצאו קבלות. מר לסקי הכחיש את המתואר בעדות יאמן עזאם ואף הכחיש הכרות עמו. לדבריו גם סך של 2,000 ₪ ששולם במזומן, ולגביו הוצאה קבלה מס' 7701, הוא לא קיבל במזומן מיאמן עזאם.

מאחר שהתובעת לא טענה כי הסכום של 2,000 ₪, ששולם במזומן, שולם במשרדי התובעת ביבנה או לסוכן/נציג אחר שלה, הרי שנותרה סתירה בולטת ובלתי מוסברת בין עדותו של מר דורון לסקי לבין מסמכי הנה"ח של התובעת עצמה. לפיכך איני יכולה לקבל את עדותו כמהימנה. אף לא הוצגה כל ראיה לטענתו של מר לסקי כי כנגד תשלום במזומן או בשיק נהג להוציא קבלות ידניות למשלם, טענה שהוכחשה ע"י מר יאמן עזאם.

עדותו של יאמן עזאם היתה מהימנה ועקבית, ועל אף שלא נתמכה בראיות בכתב, הרי שחוזקה לנוכח הסתירה בין עדותו של מר לסקי לבין מסמכי התובעת, המעמידה את מהימנותו בספק, והעובדה כי אלמלא מצאו הנתבעים את שתי הקבלות שהציגו, היו נדרשים ע"י התובעת לשלם גם סכומים אלה. התובעת, שאמורה להיות חברה מסודרת, לא הציגה בפני בית המשפט את התמונה המלאה לגבי התשלומים שביצעו הנתבעים על חשבון החוב, וכרטסת החובה-זכות של הנתבעת 2 בספרי התובעת, כפי שהוצגה, אינה משקפת את מלוא התשלומים שבוצעו.

לפיכך אני קובעת כי הנתבעים הרימו את נטל ההוכחה במידה מספקת, להוכחת פרעון יתרת החוב במזומן.

לפיכך אני מקבלת את ההתנגדות. השיקים יוחזרו לנתבעים.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 1,000 ש"ח.

ניתן היום, י' שבט תשע"ג, 21 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.