בפני בקשה לדחיה על הסף (לא פחות!) בשל איחור בהגשת תביעה שכנגד מעבר לזמן שהקציב בית המשפט ובגין אי המצאת התביעה שכנגד על כל צירופיה לידי ב"כ הנתבעים שכנגד.

לאחר עיון בבקשה ובתשובה אני דוחה את הבקשה, אשר מן הראוי היה שלא היתה מוגשת כלל. אמנם התביעה שכנגד הוגשה כיומיים לאחר המועד המוארך על פי החלטתי מיום 22.10.12 (אשר ב"כ המבקשים התעלם מקיומה) אולם בכך בוודאי שאין עילה לדחייתה כמבוקש.

מעבר לכך לא ברור לי על מה ולמה סבור ב"כ הנתבעים שכנגד שיש לתמוך את התביעה שכנגד בתצהיר (אין מדובר בתביעה בסדר דין מהיר), ומהאמור בבקשה עולה כי התביעה הגיעה לידי המבקשים עם התשריט המצורף אליה, בדיוק כפי שהוגשה לתיק בית המשפט.

נדמה כי לאחר שב"כ הנתבעים נתן הסכמתו להגשת התביעה שכנגד, חרף חלוף הזמן הממושך (הסכמה שעל בסיסה ניתנה החלטתי מיום 9.9.12) נראה כי חל שינוי בעמדת הנתבעים ובקשה זו מנסה "לעשות קפנדריה" ולהביא לסילוק התביעה שכנגד ללא בירורה.

צר לי שהצדדים, על אף נסיונותי הרבים, לא מוצאים דרך לפתור את מכלול הסכסוכים ביניהם, מלבד בדרך של ניהול הליכים משפטיים מרובים ומתמשכים, אולם כנראה קצרה ידי מלהשפיע עליהם בענין זה.

לפיכך אני דוחה את הבקשה ומשיתה על הנתבעים שכנגד הוצאות בסך של 1,500 ש"ח אשר ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך.

כתב הגנה שכנגד יוגש עד ליום 30.12.12 ויומצא במקביל לב"כ התובע שכנגד.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ג, 10 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.