<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – מתמחה גב' אמאני סיף

הנאשם- נוכח

הסנגור –עו"ד יאזבכי אמין

פרוטוקול

הסנגור:

אני לא מסכים עם קביעת שירות המבחן שהנאשם לא מעוניין בהליך טיפולי. ביהמ"ש יכול לשמוע את הנאשם אם הוא מוכן או לא. הוא גם מצהיר היום שהוא כן מוכן להליך טיפולי.

<#3#>

החלטה

הנאשם חוזר על עמדתו, בכל התסקירים שהוגשו לרבות התסקיר האחרון שהוגש בישיבת היום, כי הוא אינו זקוק להליך טיפולי בפיקוח שירות המבחן ולכן אני דוחה את הבקשה לקבלת תסקיר משלים.

הטיעונים לעונש יתקיימו היום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"ג, 06/02/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען/נת לעונש:

מגישה גליון הרשעות קודמות. מתקבל ומסומן ת/1 שכולל הרשעה משנת 2008 עבירה של תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל ו- 8 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף הורשע בשנת 2009 בעבירה של תקיפה סתם ונידון ל-6 חודשי מאסר על תנאי.

מוסד הנישואין המונוגמי הוא מיסודות המשטר החברתי למדינה מתוקנת, עצם העובדה כי המחוקק קבע עונש מירבי של 5 שנות מאסר בפועל מצביעה על כך שהוא התייחס לעבירה זו בחומרה. בנוסף לזאת הנאשם הורשע בתקיפת המתלוננת שהינה בת זוגו לשעבר, עבירה אף היא חמורה המחוקק הציב לה עונש חמור של 4 שנות מאסר בפועל. בנסיבות המקרה יש לראות בעבירת האלימות כנסיבה שמעצימה פי שבעה חומרת עבירת ביגמיה. עבירה אשר באה להגן על האישה הראשונה מפני פגיעה רגשית, פגיעה שהתעצמה עת שהתווספה לה פגיעה פיזית. הנאשם נישא לאישה נוספת ולא רק זאת אלא נהג לתקוף את אשתו הראשונה בהזדמנויות שונות.

אנו סבורים שיש להוקיע מעשי אלימות שנעשים מידי פעם בחדרי חדרים מול קורבן החושש להתלונן. אבקש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני כל אינטרס אחר הכולל גם שיקומו של הנאשם. כפי שעולה מהתסקיר הנאשם מעיד על עצמו שאין הוא זקוק לשיקום כלשהו ואינו זקוק למעורבות של גורם טיפולי בחייו בתחום האלימות או בתחום אחר. קצינת המבחן התרשמה כי הצהרותיו המילוליות בנוגע למוכנות שלו להשתלב בתוכנית טיפולית, נובעת אך ורק מאימת הדין. הרי גם שהופנה לטיפול במשפחה הוא לא ערך כל ניסיון להעזר בסיוע של גורם טיפולי, אלא המשיך להשליך את האחריות להסתבכותו על המתלוננת. אומנם כעת הם גרושים אך אין בכך כדי לכפר על דרכו של הנאשם.

לכן לשיטתנו במקרה זה האינטרסים שיש לשים עליהם את הדגש הם שתיים, אינטרס הגמול ואינטרס ההרתעה. מעשיו של הנאשם חמורים בכך שהביאו לפגיעה אישית ופיזית במתלוננת וכן לפירוק התא המשפחתי. לפיכך יש להטיל על הנאשם עונש שמחד גיסא יש בו גמול למעשיו ומאידך יביא להרתעת הנאשם שלא יחזור על מעשיו.

ביהמ"ש העליון בשורה של פסקי דין קבע כי בעבירות של ריבוי נישואין העונש ההולם יהיה מאסר בפועל חרף נסיבות מקלות שעומדות לנאשם. לעניין זה יפים דבריו של השופט אברמוביץ בע"פ 4085/91 אברהים נ' מ"י. אנו סבורים שיש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממושך ומרתיע, פיצוי למתלוננת, קנס ומאסר על תנאי. מגישה פסיקה של עבירת הביגמיה ופסיקה לעניין התקיפה.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

הנאשם יליד 84, הודה בשתי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, קיבל אחריות חסך מזמנו של ביהמ"ש וכן את העדת המתלוננת. מבלי להמעיט בחומרת העבירה של תקיפת בת הזוג מדובר באירועים שהם חמורים, אירועים שהתרחשו לפני מספר שנים. מדובר בתקיפה סתם שלא נגרמו בעקבותיהם כל חבלות. לא מדובר בנאשם בעל דפוסים עברייניים, המתלוננת איימה עליו במשך כל תקופת הנישואין, החריבה את עולמו בקללות והעלבות והכפשות עד כדי זריקת האוכל שהייתה מכינה לתוך פח האשפה והכל במטרה להרגיזו ולהעליבו. יחסיו עם המתלוננת הפכו להיות בלתי נסבלים וחוסר האמונה שרר ביניהם. המתלוננת נהגה להכפיש ולהעליל עליו עלילות שקר. הקשר בין הנאשם לבין המתלוננת התאפיין במתחים והכל ירד לטמיון. הנאשם היה פרוד מהמתלוננת לא ניהלו יחסים והמערכת ביניהם הייתה עכורה מאוד. כאשר נישואיו לאשתו הראשונה עלו על שרטון נעשו מאמץ לאחות את הקרעים. הנאשם והמתלוננת התגרשו בהסכמה והנאשם שילם למתלוננת מוהר בסך 22,000 ₪, הביגמיה הייתה לתקופה קצרה ביותר. הנאשם מי שהיה שרוי במצב נפשי קשה ומצוקה רגשית בגלל הסכסוך המשפחתי, נקלע למצב של חוסר אונים והתארס לאשתו השניה. בעוד שבזמנו הנאשם לא היה ער להשלכות המשפטיים. היום ניהול ההליכים נתן את אותותיהם והוא ער לחומרת מעשיו ומביע צער. לנאשם מנישואיו לאשתו השניה בני הזוג חיים יחד ולא נעזרים בשירותי הרווחה. נולדו לו 4 בנים והוא המפרנס את משפחתו ומאז נישואיו עם אשתו השניה היחסים טובים ומנהל חיים נורמטיביים. לגבי ריבוי נישואין יש להפנות כלפי בית הדין השרעי שחיתן אותו מבלי לגרש את אשתו הראשונה ומבלי להסביר את חומרת העבירה. לאור כל האמור מתבקש ביהמ"ש לא להטיל על הנאשם מאסר בפועל ולהסתפק בעונש מרתיע, אבקש מביהמ"ש לנהוג במידת הרחמים וליתן לנאשם הזדמנות ואמונה שלא יחזור על מעשיו וימשיך בדרך הישרה. אני מבקש מביהמ"ש למצוא את האיזון בין כל מרכיבי הענישה ע"י הטלת מאסר על תנאי משמעותי. גם במקרה וביהמ"ש יטיל עונש מאסר בפועל אבקש שירוצה בעבודות שירות. אני מגיש אסופת פסיקה. הנאשם עודנו מאמין ומסכים שיופנה למערכת טיפולית שביהמ"ש יבחר גורם מוסמך לכך.

הנאשם:

אני מוכן לכל טיפול כדי להיות בשיקום וגם לפרנס את משפחתי. היום אני בן 28 ואב ל- 4 קטינים. לפני שבועיים נולד לי ילד.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ריבוי נישואין ותקיפה סתם. העבירה של תקיפה סתם בוצעה על ידו בשתי הזדמנויות, כנגד המתלוננת, גרושתו כיום, ביום 14.12.06 וביום 7.1.08.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס כספי תוך שהיא מדגישה את חומרת העבירות הנ"ל ואת ממצאי שירות המבחן וכן את עברו הפלילי של הנאשם שכולו בעבירות אלימות במשפחה.

הסנגור ביקש להסתפק בענישה הצופה פני עתיד ולחילופין להמיר את המאסר בפועל שיוטל בעבודות שירות ותמך את טיעוניו בפסקי דין אשר בכולם הטילו בתי המשפט שם, עונשים של עבודות שירות על נאשמים שהורשעו בעבירה של ריבוי נישואין.

שירות המבחן הגיש 3 תסקירים תוך שהוא מציין שהנאשם בן 28, גרוש ונשוי בשנית ואב ל- 4 קטינים. שירות המבחן מתעד שם את הצהרת הנאשם, בכל המפגשים שהתקיימו עמו, כי הוא לא זקוק להליך טיפולי לנוכח מערכת היחסים התקינה והתומכת בתא המשפחתי לאחר נישואיו בשנית.

עיינתי בפסיקה שהוגשה, ונראה כי ההלכה הנוהגת בעניין עבירה של ריבוי נישואין מורה כי העונש הראוי, לעניין רכיב ענישה של מאסר בפועל, הוא על דרך עבודות השירות ועד לתקופת מאסר בפועל שתרוצה מאחורי סורג ובריח.

העבירה של ריבוי נישואין, פוגעת עמוקות במוסד הנישואין שהינו יסוד מיסודות החברה המתוקנת, דבר שמצא ביטוי בפסיקה שהוגשה לעיוני. בנוסף, מעשי האלימות שביצע הנאשם כפי שהורשע בתיק שבפניי, אינם כישלון יחיד שלו אלא שהוא צבר לחובתו שתי הרשעות קודמות בעבירות אלימות כנד בת זוג.

לכל האמור, הטלת ענישה שלא כוללת רכיב של מאסר בפועל תחטיא את מטרת הענישה של הרתעת הנאשם ואחרים ולא תהווה מסר נכון המלמד על סלידת החברה ממעשיו הנ"ל של הנאשם.

בצד אלה, לקחתי בחשבון את הודאתו של הנאשם אשר חסכה את מעמד העדתם של עדי התביעה, העובדה כי המדובר באב ל- 4 קטינים, לעובדה כי עברו לא מכביד כלל שעה שאחת משתי הרשעותיו הקודמות עניינה גם בעבירות משנת 2006, וכן לקחתי בחשבון את חלוף הזמן הניכר מאז ביצוע עיקר העבירות שבכתב האישום שבפניי, בשנת 2006, וכי עברו הפלילי שכולל שתי הרשעות כאמור, הוא מאוחר למועד ביצוע העבירות נשוא פרט האישום הראשון בכתב האישום שבפניי שבוצעו בשנת 2006. עוד לקחתי בחשבון את העובדה כי הנאשם התגרש מהמתלוננת.

באיזון הראוי מצאתי כי יש להטיל על הנאשם מאסר בפועל עם אפשרות לריצוי עונש זה בעבודות שירות בכפוף לחוו"ד חיובית של הממונה, זאת בנוסף לרכיבי ענישה אחרים שיקבעו בהמשך.

נדחה לשם קבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות ליום 10.3.13 שעה 09.00.

אני מורה לממונה על עבודות השירות להכין ולהגיש חוות דעת באשר ליכולתו ולהתאמתו של הנאשם לבצע עבודות שירות .

לנוחיות הממונה על עבודות השירות, להלן פרטי הנאשם:

פלאפון: 054-8384986.

ניתן לזמן את הנאשם באמצעות סניגורו בטלפון מס' : 054-5688208 פקס: 04-9981632.

חוות הדעת תוגש לפחות 3 ימים עובר למועד הנ"ל לתיק בית המשפט עם העתק ישירות ללשכת התביעות.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"ג, 06/02/2013 במעמד הנוכחים.