התובעת ילידת 1935 ונפגעה בתאונה שארעה ביום 21.7.08.

הנתבעת 3 היא חברה שהתקשרה עם העיריה בהסכם למתן שירותי ניקיון בשוק רמלה.

לגרסתה, במהלך קניות בשוק דרכה על צואה של כלב ונפגעה.

העיריה היא המחזיקה והבעלים של השוק.

לטענת התובעת נבעה ההחלקה מכך שהנתבעת 3 לא ניקתה כראוי את המתחם של השוק.

הנתבעות הגישו כתב הגנה משותף מטעמם ללא התייחסות לחלוקת האחריות בינם לבין עצמם.

על פי החלטתי פוצל הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק. החלטה זו תעסוק בשאלת החבות.

גרסת הנתבעים

1. מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של מר אופיר אלפסי, מנהל הכספים של הנתבעת מס' 3 ותצהירו של מר כפיר טייר, מנהל העבודה מטעמה.

מר אלפסי לא עבד אצל הנתבעת 3 במועד התאונה.

2. הנתבעת 3 עוסקת במתן מגוון רחב של שירותי תברואה לרשויות מוניציפאליות, ארגונים, מוסדות ולקוחות פרטיים.

ההתקשרות עם העירייה התבצעה לאחר קיום הליכי מכרז.

במסגרת המכרז התחייבה נתבעת 3 לנקות את השוק והרחובות מסביב באופן רציף, באמצעות צוות של כ- 18 עובדים שכולל מנהל עבודה, מכונית תאוט ומשאית אשפה.

החברה אינה עוסקת באיסוף גללי בעלי חיים ובאיתור ואיסוף של חיות משוטטות.

מדובר בניקיון כללי באופן רציף מפתיחת השוק ועד סגירתו.

נטען כי התובעת לא ציינה את שעת הנפילה ולכן לא ניתן לומר מתי נערך ניקיון לפני הנפילה. רק לאחר הגשת התובענה נודע לנתבעת על הנפילה.

3. מר כפיר טייר עבד בתאריך התאונה בחברה כנהג מטאטא.

תצהירו זהה לתצהיר של מר אלפסי.

הדיון

4. לדיון זומן מר סבג, בנה של התובעת. בנה לקח אותה לשוק והמתין בקרבת מקום. התובעת התקשרה אליו לאחר התאונה והוא הגיע אליה. מר סבג העיד כי בגדיה וגופה היו מלאים בצואה.

העובדה שמדובר בצואה ידועה לו מכך שהריח אותה ונגע בה בידיו. הוא זיהה את סימן ההחלקה. לדבריו, ארע האירוע בשעות הצהריים המאוחרות. לדבריו לא סיפרה לו התובעת על מה החליקה אבל הוא ראה זאת.

5. עד נוסף שזומן מטעם התובעת הוא מר ברששת. התאונה ארעה סמוך לחנות של דוד שלו.

העד מתאר כי באותה תקופה השוק לא היה נקי.

לאחר התאונה נערך שיפוץ בשוק ואחרי השיפוץ השוק נקי.

העד אינו זוכר קיומה של צואה אולם זוכר לכלוך נוזלי. העד הסביר ממה נובע הלכלוך.

לדבריו, כל אחד שוטף את החנות שלו והמים זורמים בשוק.

באותה תקופה היה לא נעים להסתובב בשוק. הוא אינו זוכר ריח של צואה.

השוק היה מוזנח, היו בו בורות, היה לכלוך אבל הוא אינו יכול להצביע על בור כלשהו.

העד חוזר על כך שהמקום היה מלוכלך.

6. מר אלפסי העיד שהפעילות העיקרית בתחום הניקיון נעשית בתחילת היום ובסוף היום. במועדים אלה גם מפעילים את האמצעים המכניים. במהלך היום מנקים באמצעות 14-18 עובדים באמצעים ידניים, כגון איסוף קרטונים עם מטאטא, יעה ופח.

במסמכי המכרז שמחייבים את הנתבעת 3 לא מופיע שצריכים לאסוף גללים. איסוף גללים לא היה במסגרת ההתחייבויות של נתבעת 3.

7. מר טייר העיד, כי השוק עבר שיפוץ רציני לאחר מועד התאונה, לפני כ- 4 שנים. גם עד זה העיד כי העובדים אינם מרימים במסגרת הניקיון שמתבצע במהלך היום גללים של בעלי חיים. ניקיון מגללי בעלי חיים מתבצע בסוף היום.

ניקוי גללים של בעלי חיים מתבצע באמצעות מטאטא מכני שמגיע בסוף היום.

8. כך העיד מר טייר שעבד כאמור במועד התאונה כנהג אצל הנתבעת 3.

"ש. נכון שהיה בלאגן שלם לפני השיפוץ. היו נוזלים על הרצפה, לא היו תעלות ניקוז מסודרות.

ת. כן אבל אני לא יודע ספציפית, אני יודע בגדול שהיה. יום ככה יום ככה.

ש. נכון שהיו הרבה נפילות לפני ששיפצו את השוק.

ת. לא יודע. יש עובדים שתמיד מנקים משעה 09.00. הם מנקים עם מטאטא ועגלה.

ש. נכון שתמיד היו נוזלים ולא היו תעלות ניקוז.

ת. הסוחרים עצמם שוטפים את הירקות עם צינור מים. אני רואה את זה.

ש. נכון שלא היה נעים שהיו נוזלים על הרצפה.

ת. לא יודע אם זה היה תמיד. היו נוזלים והסוחרים שוטפים את הירקות עם צינור. היום יש פחות כי יש תעלות ניקוז ומסודר. יש הבדל בין המצב של התשתיות לפני השיפוץ ואחרי השיפוץ."

מתאור זה שניתן על ידי עובד מטעם הנתבעת 3 והמתייחס לתקופה הרלוונטית, עולה תמונה של הזנחה ויצירת מכשול ממשי בפני ההולכים בשוק.

תמונה דומה עולה מעדותה של התובעת, בנה, ומר ברששת.

ההכרעה

9. לאחר שמיעת העדויות אני קובע כי התובעת הוכיחה את גרסתה לאופן בו ארעה התאונה. עדותה נתמכת בעדות בנה.

מר ברששת שהוא עד חיצוני ניטרלי העיד שטיפל בה סמוך לנפילתה. הוא העיד על החלקתה ועל קיומו של לכלוך נוזלי בשוק. (עמוד 13 שורה 2).

גם מר טייר העיד מטעם הנתבעים על המצב התחזוקתי הירוד של השוק בטרם נערך בו שיפוץ.

הדיון המשפטי

10. המסגרת המשפטית שיש לדון בה הינה עוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

השאלות שיש להשיב עליהן הן, האם הנתבעים חבים חובת זהירות לתובע.

לשם כך יש לבחון חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית.

השאלה השניה היא, האם הפרו הנתבעים את חובת הזהירות המוטלת עליהם, והשאלה השלישית היא האם הפרת החובה היא שגרמה לנזק.

גם חובת הזהירות המושגית וגם חובת הזהירות הקונקרטית נבחנים לפי מבחן הצפיות.

11. לרשות מקומית קיימת אחריות מושגית לשלומם ובטחונם של ההולכים בדרכיה. ראו ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר ואח' פ"ד ל,ז(3) 757, 766.

בכל הנוגע לחובת הזהירות הקונקרטית יש לבחון האם העיריה היתה צריכה לצפות את הנזק שנגרם לתובעת (עמוד 768 לפסק הדין).

אני סבור שבנסיבות מקרה זה יש להשיב על השאלה בחיוב.

עד הנתבעת 3 מר טייר תאר את התחזוקה הלקויה של השוק עובר לשיפוץ, את המים שזרמו. במצב דברים זה היה על העיריה לצפות כי מי מהמבקרים הרבים בשוק יינזק מכך.

12. בכל הנוגע להפרת חובה, הרי שחובתו של המזיק לנקוט באמצעים סבירים למניעת הסיכון. יש לבחון האינטרס של הניזוק לבטחונו האישי ויש לשקול אם האמצעים הדרושים למניעת הסיכון. (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש פ"ד ל"ז(1) 113, 131).

13. כאשר קיים מפגע בתחומי הרשות נקודת המוצא היא שעל העיריה אחריות כבעלים וכמחזיק ועל העיריה הנטל להראות כי בשל אילוצים תקציביים לא ניתן היה למנוע את הסכנה שניתן היה לצפותה.

ת"א (חיפה) 1108/01 נפומניאשיץ ורה נ' עירית חיפה (פורסם במאגרים המשפטיים) (סעיף 32 לפסק הדין).

14. על פי סעיף 235 לפקודת העיריות (נוסח חדש) על העיריה לנקוט פעולות "לתיקונו, ניקויו הזלפתו תאורתו וניקוזו של רחוב שאיננו רכוש הפרט".

על פי סעיף 242 שמתייחס לתברואה בריאות הציבור ונוחותו, על העיריה לנקוט אמצעים להסרת מטרדים, לניקוי רחובות, למניעת .... ואשפה במקומות ציבוריים.

15. בע"א 73/86 לוי שטרנברג נ' עיריית בני ברק פד"י מ"ג (3) 343 נדונה נפילה של אדם עקב פגם במערכת הביוב שגרם להיווצרות תעלת מי גשמים.

בית המשפט קובע כי היה על העירייה לצפות כי העדר טיפול יסודי במערכת הביוב או בקו הביוב אשר גרם להצפות חוזרות ונשנות ברחוב, עלול להביא לסיכון בטיחותם של הולכי הרגל, ולהביא לפגיעה בגוף.

בית המשפט קובע כי משהובאו ראיות המצביעות לכאורה על רשלנות של העירייה, מועבר אליה הנטל להביא ראיות לגבי הצעדים שנקטה כדי למנוע סיכון לפגיעה בגופם של העוברים והשבים. (עמוד 348).

16. במקרה שבפני, הביאה התובעת ראיות לגבי מצבו המוזנח של השוק עובר לשיפוץ. גם מר ברששת שהוא עד אובייקטיבי העיד על כך, וגם מר טייר שעבד מטעם הנתבעת 3 בשוק במועד התאונה העיד על כך.

עד זה העיד כי עיקר התקלה נובע מכך שבעלי דוכנים שוטפים את הפירות והירקות במים ומים אלה זורמים בכבישי השוק וגורמים לזוהמה.

היה על העיריה לדאוג לכך שבעלי הדוכנים ימנעו מהזרמת מים לכבישי השוק.

היה על העיריה להוכיח שנקט באמצעים סבירים למניעת זוהמה בשוק. העיריה לא הוכיחה זאת.

17. על פי סעיף 13(7) לחוק עזר לרמלה (תברואה וסילוק מפגעים) תשל"ה – 1975, מי שמאפשר למים ליזול מרשותו לרשות הרבים מבצע עבירה.

בידי העיריה נתונה סמכות מכוח חוק העזר למנוע מצב של נזילת מים שנעשה בהם שימוש לצורך שטיפת פירות וירקות לעבר כבישי השוק.

מטעם העיריה לא הובא עד כלשהו שיעיד שנעשה שימוש בסמכויות העיריה לצורך הגברת הניקיון ומניעת מפגעים.

18. על פי מה שנקבע בע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים) הסמכות הסטטוטורית מהווה אינדיקציה לסטנדרט ההתנהלות של רשות תקינה ובעל הסמכות צריך לצפות כי התרשלות מצידו בקיום חובותיו הסטטוטוריות תגרום לנזק. (סעיף 27 לפסק הדין).

העירייה לא הצביעה על נקיטת אמצעים כלשהם למניעת תופעה זאת שיש בה בכדי לסכן את בטיחותם של העוברים והשבים.

19. זאת ועוד, התברר כי במהלך שעות היממה לא התבצע כלל טיפול בגללים של בעלי החיים.

טיפול זה נשאר מחוץ לתחום של המנקים בשוק, ועלול לגרום להחלקה מבקרים בשוק כפי שארע במקרה זה.

20. בין פתרון כולל לבעיות הלכלוך בשוק, שכרוך מטבע הדברים בעלות תקציבית ניכרת, לבין מצב של זוהמה מתמדת, קיימים פתרונות ביניים, והעירייה לא הוכיחה שנקטה בפתרונות אלה.

21. אני סבור שגם לחברת הניקיון קיימת אחריות כלפי התובעת.

על חברת הניקיון לצפות נפילה של מבקר בשוק כתוצאה מכך שקיימים נוזלים וגללים של בעלי חיים על הרצפה.

מתברר כי הניקיון המרכזי התבצע בסוף היום, כך שבמהלך היום היו ההולכים בשוק חשופים למפגעים הקיימים בשוק.

מדברי מר טייר, העד מטעם הנתבעת, עולה מצב התחזוקה הירוד של השוק, וככל שחברת הניקיון סבורה שאין באמצעים העומדים לרשותה בכדי להבטיח מניעת סיכון, היה עליה להתריע בפני העירייה על מצב זה.

22. לפיכך, אני קובע כי חברת הניקיון אחראית אף היא לנזק שנגרם לתובעת.

מאחר שהנתבעות מיוצגות כולן יחד וגם כתב ההגנה הוגש על ידי כל הנתבעות יחד, אין מקום לערוך במסגרת החלטה זו חלוקה של האחריות בין הנתבעות.

ככל שיהיה צורך בכך תחולק האחריות במסגרת ההחלטה על גובה הנזק.

אשם תורם

23. בקביעת קיומו של אשם תורם יש לבחון אם בנסיבות הענין נהג הניזוק כאדם אחראי ותוך זהירות סבירה.

ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' יגאל תנעמי פ"ד נ"ח(1) 1, 20.

בנסיבות אלה שבהן היתה קיימת סכנת נפילה למי שהלך בשוק עקב מצב התחזוקה הירוד, היה על התובעת לצפות את האפשרות שהיא תמעד, ולנקוט משנה זהירות כאשר היא הולכת בכבישי השוק.

בנסיבות אלה, אני קובע כי לתובעת אשם תורם בשיעור של 25%.

סוף דבר

24. אני מעמיד את אחריותם של הנתבעים על 75%.

נקבע לישיבת קדם משפט ליום 12.1.15 שעה 09.00, לצורך דיון בגובה הנזק, ובמידת הצורך גם באופן החלוקה בין הנתבעים.

על התובעת להתייצב לדיון.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ה, 09 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.