מבוא

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 2.12.07 שעה 21:30 הגיע הנאשם עם נאשם 1 שבכתב האישום למכון ליווי ברחוב פין 1 בתל אביב. עניינו של נאשם 1 הסתיים בהודאתו, ודינו נגזר ביום 19.2.13.

2. עוד נאמר בכתב האישום, כי נאשם 1 תקף יצאנית במכון הליווי. בשלב כלשהו, הגיעה משטרה למקום, והשוטרים השתלטו על נאשם 1.

3. באותן נסיבות, ובעת כבילתו של נאשם 1, הצטרף הנאשם אשר מוגדר בכתב האישום נאשם 2, ותקף את השוטר מיכאל כשר בדרך של אחיזה בצווארו בתנועת חניקה.

השאלה שבמחלוקת

4. השאלה שבמחלוקת היא, האם הנאשם תקף את השוטר מיכאל כשר או שמא הותקף על ידי השוטרים כטענת הנאשם רק משום שהגיע לזירת האירוע, כשהוא נוכח במעצרו של חברו נאשם 1?

פרשת התביעה

5. ראיות התביעה מסתמכות על עדויות שני שוטרים אשר הגיעו לזירת האירוע, וכן על הודעת העד נגר אשר נכח באירוע, ובמהלך הדיון הוכרז כעד עוין.

6. עד תביעה מיכאל כשר העיד, כי שימש כקצין סיור, וביום האירוע התקבל אירוע מוקד על חשד של אונס של יצאנית. העד הגיע למקום וראה חשוד כהה עור נמלט מהמקום. התברר בהמשך, כי מדובר בנאשם 1, חברו של הנאשם. בזירת האירוע נכח המודיע, הוא העד נגר, אשר הצביע על נאשם 1 כמי שתקף את היצאנית.

7. תוך כדי מעצרו של נאשם 1, חש העד כי מישהו קפץ על גבו והחל חונק אותו. בתגובה, הניף את מרפק ידו ופגע באדם התוקף, ואילו השוטר הנוסף אבי כהן בעט בתוקף על מנת להרחיקו מהעד מיכאל כשר. השוטרת יוליה אשר נכחה במקום עצרה את הנאשם.

(פרוטוקול מיום 17.6.13, שורות 16-23).

8. העד אבי כהן אשר שימש כשוטר הגיע כאמור עם השוטר מיכאל כשר לזירת האירוע. לדבריו, תוך כדי מעצרו של נאשם 1, הגיע הנאשם אשר קפץ על מיכאל כשר מאחור וחנק אותו.

9. על תיאור הדברים הללו ניתן ללמוד גם מדו"ח פעולה ת/4 המפרט את השתלשלות האירועים. על פי ת/4, הנאשם הגיע לזירת האירוע, קפץ על מיכאל וחנק אותו. בשלב זה, מיכאל הכה את הנאשם במכת מרפק, והעד אבי כהן בעט בו על מנת להרחיקו מהשוטר מיכאל כשר.

10. מטעם התביעה העיד עד התביעה 1, אבי נגר. לדבריו, הוא הבעלים של הבנין ברחוב פין 1. העד ציין, כי מדובר באזור בעייתי בו בחודש מתקבלות מאות קריאות מוקד של המשטרה, ומבקרים שם אמבולנסים רבים. באותו בנין, היתה היצאנית אשר הותקפה על ידי נאשם 1. במהלך הדיון הוכרז העד כעד עוין. ניתן להתרשם באופן ברור מהיותו עוין במהלך החקירה הראשית, וגם בחקירה הנגדית. לדבריו, בכל המקרים בהם הוזעקו שוטרים לבנין ברחוב פין לא היה מקרה בו שוטר קיבל מכות ממישהו, אלא השוטרים הם אלה שמתגרים ולא נותנים צ'אנס כלשונו, שיתקפו אותם.

(פרוטוקול מיום 19.2.13, עמ' 16, שורות 22-30).

11. הודעתו של העד, ת/1, שהתקבלה לאחר הכרזתו כעד עוין מעלה כי מדובר בעד ראייה אשר ראה את כל ההתרחשות המתייחסת לחלקו של הנאשם לנגד עיניו. על פי הודעתו, שמע צעקות בבנין שבבעלותו, וכשהגיע ראה את היצאנית כשהיא מדממת, ולידה נמצא נאשם 1, שדינו כאמור נגזר בדיון קודם. כאשר ראה זאת, החל נאשם 1 להימלט, והעד רדף אחריו, תוך שהוא מתקשר למשטרת ישראל, ונמצא בקשר עין עם נאשם 1. העד מציין בהודעתו, כי השוטרים אכן הגיעו ותפסו את נאשם 1. לענייננו הוסיף, כי בדרך הצטרף אליו עוד חייל שצעק וקרא: "תעזוב אותו, מה אתה מזמין משטרה... שוטרים גם תפסו אותו. ראיתי שהחייל השני חונק את אחד השוטרים וקפץ עליו".

(הודעת העד, שורות 9-12).

12. אין חולק, כי החייל שנתפס במקום הוא הנאשם שלפני. במסגרת עדותו בביהמ"ש, הכחיש העד נגר דברים אלה, תוך שהוא מציין כי הוא לא זוכר ולא מכיר את המעורבים.

פרשת הגנה

13. הסניגוריה טוענת, כי יש לזכות את הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום, שכן מדובר במסכת אירועים שבמהלכה הנאשם הותקף על ידי השוטרים. לא נמסר לו על זכותו להיוועץ עם עו"ד, והדיווח על תקיפתו על ידי שוטרים הועבר על ידי מחלקת התביעות למח"ש רק כשלוש שנים לאחר התלונה.

14. הסניגוריה טוענת, כי הנאשם הגיע עם נאשם 1 למקום האירוע, שם ביקש ממנו נאשם 1 להמתין בחוץ, כשנאשם 1 עשה דרכו אל עבר דירת היצאנית. לדברי הנאשם, ראה בשלב כלשהו שוטרים שמגיעים לזירת האירוע, ואשר על כן שאל את השוטרים מה קרה. אחד השוטרים הסתובב ותקף אותו. לאחר מכן, הושמו אזיקים על ידיו. באותו מעמד, הנאשם אמר לשוטר התוקף מדוע הותקף ומדוע "זכה לקללות".

(פרוטוקול מיום 4.3.14, עמ' 29, שורות 10-14).

15. הנאשם הכחיש מכל וכל כי קפץ על השוטר וחנק אותו, ולמעשה טוען כי מדובר בעלילה שאין לה כל יסוד.

16. במסגרת טיעוניה טענה הסניגוריה, כי השוטרים שהגיעו למקום סברו כי הנאשם קשור לאירוע התקיפה של היצאנית, ומתוך התרשמות זו ביצעו מעצר של הנאשם שלא כדין, וזאת בדרך אלימה.

17. עוד מלינה הסניגורית על כך כי לא הועברה תלונה למח"ש במשך שלוש שנים, כעולה ממסמך נ/1. משמעות הדבר היא, כי תלונתו של הנאשם בדבר תקיפתו על ידי השוטרים לא נחקרה בזמן אמת, והתיק נגנז בנימוק של העדר עניין ציבורי. עוד הוסיפה הסניגורית, כי לא ניתנה לנאשם זכות ההיוועצות, ומהמקובץ עולה כי יש לזכות את הנאשם.

דיון והכרעה

18. כאמור, ראיות התביעה נסמכות על עדויות שני השוטרים מיכאל כשר ואבי כהן, אשר הגיעו לזירת האירוע. עדויות שוטרים אלה נמצאו מהימנות עלי ומשקפות את אשר התרחש במקום. בעת שהעד מיכאל כשר השתלט על נאשם 1, אשר תקף את היצאנית, הגיע הנאשם, קפץ עליו מאחור וחנק אותו. לכך יש תימוכין גם בדברי השוטר אבי כהן המתאר כי אף הוא נאלץ לבעוט בנאשם על מנת להרחיקו מהשוטר מיכאל כשר.

19. זאת ועוד, העד נגר אשר היה המודיע שהזמין את השוטרים למקום בגין האירוע של תקיפת היצאנית, מציין בהודעתו במשטרה ת/1, כי עם מעצרו של נאשם 1 הצטרף הנאשם שקרא אליו מדוע הוא מזמין משטרה. העד מציין באופן מפורש, כי השוטרים שהגיעו תפסו את הנאשם וכי ראה את הנאשם חונק את אחד השוטרים וקופץ עליו.

20. מכלול הראיות שהוצג לעיון ביהמ"ש מצביע באופן ברור, כי הנאשם אכן היה קשור בתקיפתו של השוטר מיכאל כשר, ולכך כמובן היה עד ראייה נגר אשר הוכרז אמנם כעד עוין, אך הודעתו במשטרה שנמסרה בסמוך לאירוע יש בה כדי להפליל את הנאשם, ומצאתי מקום להסתמך על הדברים האמורים בהודעה זו.

21. אני סבור, כי יתר טענות הסניגוריה הקשורות בזכות ההיוועצות והתלונה למח"ש, אין בהם כדי לקעקע ולבטל את מסכת הראיות המוצקה שהוצגה על ידי התביעה. השוטר צבי חייט אשר גבה את הודעת הנאשם ציין, כי אין הוא יכול לזכור את נושא חובת ההיוועצות בחלוף זמן כה רב. לדבריו, החקירה היתה בשנת 2007, ויכול והתייחס לנושא זה, אך הדברים לא נרשמו.

22. סוף דבר, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי מקום להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י"ח אדר ב תשע"ד , 20 מרץ 2014, במעמד הצדדים