א. העובדות הצריכות לענין:

1. בפני תביעת רכוש בגין תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 27.12.08 (להלן: "התאונה").
2. התובע 1 היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה זו הבעלים ברכב מסוג מרצדס מ.ר. 14-932-86 (להלן: "רכב המרצדס").
3. התובעת 2 היתה בזמנים הרלוונטיים לתובענה זו הנהגת ברכב המרצדס.
4. הנתבע מס' 1 היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה זו הנהג והמחזיק ברכב מ.ר. 88-260-23.
5. הנתבעת מס' 2 הינה חברה העוסקת בביטוח ובזמנים הרלוונטיים לתובענה זו ביטחה את הנתבע 1.

ב. דיון:

1. התובעת 2 העידה בדיון שהתקיים ביום 18.2.10 כדלקמן:

לדבריה, בעודה נוסעת בכיכר בכפר ירכא, נתבע מס' 1, אשר נסע מאחוריה, פגע ברכבה מאחור.

1. נציג הנתבעת 2, העיד בדיון שהתקיים ביום 18.2.10 כדלקמן:

לדבריו, הנתבע מס' 1 לא מסר הודעה על קרות התאונה לחברת הביטוח. חברת הביטוח שלחה אליו חוקר פרטי בכדי לברר עימו פרטי התאונה ואולם הנתבע 1 סירב לשתף עימו פעולה. בהעדר שיתוף הפעולה של הנתבע 1 עם חברת הביטוח, ביקשה חב' הביטוח שלא לחייבה לשלם לתובעים תגמולי הביטוח.

1. בדיון שהתקיים ביום 18.2.10 ניתן פס"ד בהיעדר הנתבע מס' 1 כאשר קיים אישור מסירה כדין. במסגרת פס"ד חויב הנתבע לשלם לתובעים סך של 3,418 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק וכן הוצאות משפט בסך 800 ₪. התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 30.5.10 לצורך קבלת הודעה מהתובעים האם נתבע 1 שילם את הסכומים שנקבעו בפס"ד. במידה ולא שילם, יקבע מועד דיון חדש בו מחויבים נתבע 1 ונציג הנתבעת 2 להתייצב.
2. ביום 31.5.10 הודיעו התובעים כי הם מבקשים מבית המשפט לקבוע מועד דיון חדש. בית המשפט קבע דיון ליום 26.10.10, אך בו התייצב רק נציג הנתבעת 2, בעוד התובעים לא התייצבו למרות שזומנו כדין. בדיון ניתן פסק דין בעניינה של נתבעת 2, במסגרתו נקבע כי התביעה כנגד נתבעת 2 נמחקת וכי על התובעים לשלם לנתבעת 2 200 ₪ בגין הוצאות.
3. התובעים הגישו בקשה לביטול פס"ד ולאחר תשלום הוצאות בסך 200 ₪ לטובת נתבעת 2, בוטל פס"ד מול נתבעת 2 מיום 26.10.10 ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 4.4.13.
4. בדיון שהתקיים ביום 4.4.13 נכחו התובעים ונציג הנתבעת 2 והוצג אישור מסירה כדין לנתבע 1. בדיון שב נציג הנתבעת 2 וטען להעדר שיתוף פעולה מצד הנתבע 1, וכי עפ"י סעיפים 24 ו- 68 במצב דברים זה אין לחייב את חברת הביטוח בתשלום הנזקים. כן נטען כי התובעים לא הגישו חוות דעת מסודרת לעניין הנזק. הנתבעת 2 שבה והעידה אודות נסיבות התאונה. בדיון ניתנה החלטתי כי התובעים יעבירו חוו"ד מלאה בצירוף צילומי צבע של הנזק לרכבם וכי לאחר מכאן יינתן פס"ד.
5. ביום 8.4.13 הוגשה חוות דעת המלאה בצירוף צילומי הנזק לרכב.

ג. המסגרת המשפטית:

1. הטענה בדבר הפטור מחבות במקרה של אי שיתוף פעולה מבוססת על הוראות חוק חוזה הביטוח תשמ"א – 1981, ובמיוחד הוראות הסעיפים 24 ו- 68 לחוק.

על פי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א – 1981:

"בביטוח אחריות רשאי המבטח – ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא – לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי."

סעיף 68 מקנה לצד השלישי, התובעים במקרה שלנו, זכות תביעה ישירה כלפי הנתבעת 2, אולם זכות זו כפופה לכל הטענות שהיו למבטחת כלפי המבוטח שלה.

1. עפ"י סעיף 38 (ב) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א – 1981, אותו סעיף המקנה לשר האוצר סמכות לקבוע בתקנות הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח, ואשר מכוחו הותקנו תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) תשמ"ו – 1986:

"תקנות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי חוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981."

עפ"י סעיף 71 לחוק חוזה הביטוח אין להתנות על סעיף 68 לחוק.

לאור זאת יש לראות את סעיף 68 כחל גם בפוליסות לביטוח רכב פרטי.

1. עפ"י סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח:

"(א) לא קויימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב) (החובה למסור הודעה והחובה לסייע למבטח בבירור החבות – ע.כ.) במועדה וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל אחת מאלה:

• 1. החובה לא קוימה או קויימה באיחור מסיבה מוצדקת.
  2. אי קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח את בירור חבותו ולא הכביד על הבירור."

1. מהסעיף עולה כי אין מדובר בפטור אוטומטי מתשלום תגמולי הביטוח, אלא בהפחתת שיעורם. בנוסף, ההפחתה בתגמולי הביטוח מותנית בהוכחת חברת הביטוח, כי אילו קיים המבוטח את חובותיו, היה הדבר מאפשר למבטחת להקטין את חבותה.
2. התייחסות לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, ומשמעותו לעניין החובה לאתר את הנהג ולצרפו כצד לתיק נדונה בע"א 915/91 מדינת ישראל נגד לוי יצחק פ"ד מח(3) 45. בעמ' 63 לפסה"ד כותב הנשיא שמגר, לאחר שהוא מתייחס להיעדר המבוטח במקרים של תאונות דרכים הנדונות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975, כי:

"היעדרו של המבוטח או הקשיים לאתרו אינם פוטרים מהצורך בהשגת פסק דין נגדו, והדרך הנאותה במקרה זה היא לקבל פסק דין נגד הנהג בהיעדרו – בעקבות תחליף מסירה (ד' פרידמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 179). הלכה זו ראויה להרהור שני, שהרי מדובר בתחום ביטוח הרכב המנועי, שבו ביטוח אחריות הוא חובה, ובו קיימת מגמה להבטיח נפגעים מפני מצב שבו יישארו ללא ביטוח (ראה דברי השופט ברק בע"א 489/79, 505הנ"ל, בעמ' 130). התמיהה גוברת כאשר מסתבר שדרישה זו אינה קיימת בחוזי ביטוח שאינם עוסקים בנזק גוף (סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א – 1981), וכך לכאורה, דווקא בתחום ביטוח הרכב המנועי מוחמרות הדרישות בהשוואה לתחומים אחרים (ד' מ' ששון, דיני ביטוח (שוקן, תשמ"ט 95 – 96)."

1. הכרעה:
2. שמעתי את גרסת התובעת וטענות נציג נתבעת 2, עיינתי בכל הראיות שהציגו בפניי לרבות חוו"ד מטעם התובעים, צילומי רכב התובעים ומסמך החוקר הפרטי. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובדקתי טענותיהם על רקע הוראות הדין הרלוונטיות ולאור האמור לעיל, אני קובעת כי דין התביעה להיתקבל והכל מהנימוקים הבאים:
   1. גרסת התובעת2, נהגת הרכב, לקרות אירוע התאונה נמצאה אמינה עליי ולפיה האחראי לקרות התאונה הינו נתבע 1, אשר התנגש ברכב התובעים, בחלק האחורי של רכב התובע.
   2. אף צילומי הנזק לרכב התובעים תומכים בגרסה זו, בהם רואים כי נגרם נזק לחלק האחורי של הרכב.
   3. מנגד, הנתבעת 2 לא עמדה בנטל המוטל עליה עפ"י הוראות החוק דלעיל ולא הוכיחה כי שיתוף הפעולה עם המבוטח, הנתבע 1, היה מאפשר לה להקטין את החבות.
   4. כעולה מהפסיקה העדר שיתוף פעולה מצד המבוטח אינו מקנה אוטומטית פטור מתשלום תגמולי הביטווח ובמקרה זה לא שוכנעתי כי נעשו מלוא המאמצים להשגת גרסת המבוטח. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת 2 לפצות את התובעים על נזקיהם.
   5. הנתבע 1 כאמור לא התייצב לדיון ולא הגיש כתב הגנה, ואני מקבלת את התביעה נגדו, בהעדר הגנה, ומחייבת גם אותו לפצות את התובע על נזקיו.
   6. פס"ד מיום 18.2.10 כנגד נתבע 1 בלבד, מבוטל.
3. לעניין הנזק: אני קובעת כי על הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעים סך של 2,560 ₪ בגין נזקיו כתוצאה ועקב התאונה בהתאם לחוו"ד שמאי, שכ"ט שמאי בסך 358 ₪ (בהתאם לחשבונית שכ"ט שמאי שצורפה לכתב התביעה) וכן הוצאות משפט בסך 800 ₪, סה"כ : 3,718 ₪ . הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותעביר מלוא החומר שבתיק לאחר הסריקה לתובעת.

ניתן היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים.